יום ב', יא’ בכסלו תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
בפשטות כל הראשונים ס"ל שקו התאריך הוא ו' שעות לפני ירושלים ● דחיית מולד זקן ● תורה מן השמים ● שיטות הגר"מ כשר והגר"מ טיקוצינסקי ● אוסטרליא
13:25 (23/06/14) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

הקדמהבענין קו התאריך, איפה מתחיל היום, האם שש שעות לפני ירושלים או שנים עשרה שעות לפני ירושלים. נפלה מחלוקת גדולה בין הרב יחיאל מיכל טיקוצ'נסקי ובין החזון איש, שדעת החזון איש על פי שיטת בעל המאור (בראש השנה) והכוזרי (פ"ב) שקו התאריך הוא שש שעות מזרח לירושלים. ודעת הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי שהוא שנים עשרה שעות מזרח לירושלים.והרב יחיאל מיכל כתב בענין את ספרו "יומם בכדור הארץ".והחזון איש חלק עליו במאמר "קונטרס שמונה עשר שעות" (שנמצא כעת בחזון איש אורח חיים ס' ס"ד).הנפקא מינה הוא בעיקר ביאפאן, חלק מזרחי של איי הפיליפינים, נוי זילנד איי הוואי, גיניאה החדשה ועוד, שלדעת הרב יחיאל מיכל עושים שבת בזמן שהגוים עושים שבת ולדעת החז"א עושים שבת בזמן שהגוים עושים יום ראשון.הויכוח הגדול היה בזמן מלחמת עולם השניה, כשישיבת מיר ויהודים רבים ברחו ליאפאן, ושמרו שני ימים שבת, שזה בשעת הדחק גדול עדיין ניתן לקיים, אבל כשהגיע יום הכיפורים היו בבעיה גדולה, כי אי אפשר לתת לציבור הנהגה לצום שני ימם רצופים, ואז שלחו לא"י השאלה מה לעשות, וקיבלו שני תשובות סותרות, הרב יחיאל מיכל עם עוד רבנים שלחו כדעתם, והחזון איש שלח כדעתו.במאמר הזה לא נכנסנו לכל הדברים רק בעיקר הוספנו שו"ת מן השמים מאחד הראשונים שבירר מקודם ע"פ הלכה שעיקר כדעת בעל המאור, ואח"כ שאל בשמים וקיבל הסכמה בזה, ונתבאר במאמר זה כמה ערך יש בתשובה זו על אף הכלל תורה לאו בשמים היא, שכאן נעשה גם ע"פ בירור הלכה לפי השאלה.וכן יתבאר הסבר שיטת החזון איש שאוסטרליה מתקדם לירושלים גם בחלק המזרחי שלו, על אף שהוא יותר משש שעות לפני ירושלים. שיטת הראשוניםבפשטות כל הראשונים ס"ל שקו התאריך הוא ו' שעות לפני ירושלים, ולא רק מי שמפרש את הגמרא ראש השנה (כ ע"ב) ע"פ כלל זה כמו בעל המאור והכוזרי, אלא גם החולקים על פירוש הגמרא מודים לעצם הדין, כך מפורש בראב"ד. המאור הקטן (מסכת ראש השנה דף ה עמוד א): והמשל על זה כי כשמתחיל יום ראשון מימי השבוע לשוכני ירושלים וא"י לא יתחיל לשוכני קצה המערב עד ו' שעות לאחר מיכן ובטבור הים שלמטה מן הארץ והיא נקודת התהום לא יתחיל עד י"ב שעות לאחר מיכן ולשוכני קצה המזרח לא יתחיל עד י"ח שעות לאחר מיכן וכן בכל יום ויום מימי השבוע וכן בכל שעה ושעה מן היום ומן הלילה כך הוא סדרן לעולם ונתברר לך מזה כי יש הקדמת י"ח שעות במנין ימי השבוע ושעותיהם בין שוכני ירושלים לשוכני קצה המזרח ששוכני ירושלים מקדימין על שוכני קצה המזרח אף על פי שאין המרחק ביניהם כפי מהלך הגלגל הגדול אלא שש שעות כשאתה מתחיל למנות מקצה המזרח אבל במנין ימי השבוע ושעותיהם כך הוא הסדר להן וזהו הסדר הנסדר להן מששת ימי בראשית וזהו המרחק ביניהן במהלך הגדול כשאתה מתחיל למנות מארץ ישראל. הראב"ד (שם): כתוב שם: ודע כי חשבון הימים הנמנים מימי השבוע [תחלתו מן הנקודה ג'] וכו'. אמר אברהם: הנה הוא כמלקט שבלים מאחרי הקוצרים, ולא השיג אפילו כמלא מגל. כי הימים דבר ידוע הוא מן המזרח מתחילין, אבל לחשבון השבתות והמועדים וקביעותם ביום ידוע, כגון בט"ו בניסן פסח, ובט"ו בתשרי סוכות, וכן כל שאר המועדים אינן אלא לחשבון יושבי ארץ ישראל כי שם נקראו מועדי י"י שבתות י"י, והיום שהוא ראוי לא"י לקבוע בו המועד הוא ראוי לכל העולם, ושאינו ראוי להם אינו ראוי לכל העולם ואם קבעוהו נאמר שקבעוהו שלא בזמנו. והדרך הזה פירש בו בעל הספר הכוזרי, אלא שלא עלו דבריו כהוגן לפירוש שמועה זו כאשר נכתוב במקומו. ביאור הלוח שקיבלנו מהלל השני, וביאור ארבע דחיות, נמצא בתפארת ישראל (ריש מועד תחת הכותרת שבילי דרקיע). ובאמת לא ראיתי כעת מי שנותן פירוש הגון על ההלכה מה שקיבלנו בלוח ע"פ הלל השני, דיחוי השני שהוא מולד זקן בל תדרוש, היינו שאם המולד הוא רגע לפי חצות יום של א' תשרי אז מקדשין את היום ואם הוא מחצות יום ואילך אז דוחין את ראש השנה ליום אח"כ, אלא ע"פ דברי הרז"ה, שמפרש משום שצריך להיות במקום אחד בעולם יום שלם של ראש השנה וזה בסוף המערב כשזה י"ח שעות אחרי ירושלים. ולפי הראב"ד שחולק על הפירוש בגמרא הוא מפרש סיבת דחיית מולד זקן משום שאחרי ו' שעות ניתן לראות את הלבנה בירושלים, ומשום זה אם נותר רק ו' שעות לא יראו עוד את הלבנה. אולם טען החז"א שלפי חכמי התכונה א"א כלל לראות הלבנה אחרי ו' שעות של המולד, וא"כ ביאור ההלכה של מולד זקן בל תדרוש כהוגן הוא רק ע"פ שיטת בעל המאור שפסק החז"א כוותיה. עוד צירוף משו"ת מן השמים (סימן סא) מאחד מן הראשונים רבנו יעקב ממרויש: ועוד נסתפקנו בשלש שמועות במס' ראש השנה שנאמרו מפי רבי זירא, האחת שצריך שיהיה לילה ויום מן החדש, והשניה נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה, והשלישית עשרים וארבע שעי מכסי סיהרא. ונשאנו ונתנו בהם וטרחנו שבח ליוצרינו והגענו ליסוד הסוד והסתיים ביניהם כאשר פירשם הר"ר זרחיה, והיה יום ב בכ"א בתמוז, ולערב שאלתי אם יש לסמוך על הפירוש שפירש בהם רש"י או אם העיקר כאשר פירש הר"ר זרחיה זצ"ל. והשיבו: מה זה מהרת למצוא בני, זרח בחושך אור לישרים. כוונת התשובה היא שהפירוש העיקרי היא כמו בעל המאור שנקרא רבינו זרחיה הלוי. ונראה מכל התשובה שכבר הכריע כדעת הרז"ה גם בלי שאלה מן השמים רק לתוספת בירור שאל מן השמים, וזה ראיה נוספת מאחד מבעלי תוס' שהכריע מדעתו כדעת הרז"ה ויש להוסיף זה על הרשימה שהביא החזו"א שהסכימו עם שיטת הרז"ה. ובאמת גם התשובה מן השמים יש לו ערך, ומה דאמרינן שתורה לאו בשמים הוא רק כשאפשר להכריע ע"פ נגלה אבל כשא"א להכריע ע"פ נגלה ניתן להכריע ע"פ גילוים מן השמים. ע"פ תוס' (עירובין דף ו עמוד ב) כאן לאחר בת קול - ואם תאמר מאי שנא דלא קיימא לן כבת קול דרבי אליעזר דהזהב (ב"מ ד' נט:)? ויש לומר דהתם לא יצאה אלא לכבודו כדמוכח התם. ועוד דהתם היתה כנגד רבים והתורה אמרה אחרי רבים להטות, אבל הכא אדרבה בית הלל הוו רובא, ולא הוצרכו בת קול אלא משום דבית שמאי הוו חריפי טפי. וז"ל החיד"א בספרו דבש לפי (מערכת נ' אות י"ב): נשים במצות עשה שהזמן גרמא סבר ר"ת דיכולות לקיים ולברך כידוע, ומצאתי בתשובת כ"י לחד מקמאי בזמן הרי"ף מעלה מטה והוא רבנו יעקב ממרויש ז"ל שהיה שואל שאלות מן השמים בדינים והיו משיבים לו ומביאים דבריו לפעמים הרב שבלי הלקט והמרדכי ז"ל, וכו'... והגם דלאו בשמים היא והרמב"ן ז"ל חלק על הראב"ד במ"ש רוח הקודש הופיע בבית מדרשנו, מ"מ היינו דוקא כמו הרמב"ן ז"ל שהוא בדעתו הרחבה הכריע מן התלמוד להיפך אז הרשות בידו על פי תורה לפי דעתו, אבל אי אנן אין בידנו להכריע ועינינו הרואות שנחלקו הפוסקים מערכה לקראת מערכה אז נראה לדעתי הקצרה דיש לסמוך על הסברה של הפוסקים שהסכימו מן השמים עליה וכבר במ"א כתבתי בעניותי בזה. וא"כ מי שבידו להכריע ע"פ נגלה דלא כהרז"ה אז אין לו להשגיח על הגילוים מן השמים, אבל מי שאין לו כח להכריע ע"פ נגלה, יש מה לסמוך על תשובה זו מן השמים, וכ"ש שלמעשה תשובה זו מהני גם ע"פ נגלה הכרעה כהרז"ה. שיטת הרב מנחם כשר שלא לשנות מה שנהגו, הוא שיטה מאוד קשה שא"א לפסוק ע"פ זה מכיון שהרי לא ביררו את הדברים, רק באופן טבעי מי שהגיע מסין ליפאן נהג כמו בסין, ואין זה הכרעה, ובעיקר, מכיון שיש להחז"א הרבה ראשונים אין המנהג קובע. ושיטת הרב טיקוצינסקי שטען שזה י"ב שעות נגד ירושלים אין לו מקור בראשונים. אוסטרליא אולם חידש החזו"א, שכל המדינות שנמצאים חלקית בצד מזרח של קו התאריך וחלקית בצד מעריב של קו התאריך, כולם יזוזו לכיון מזרח ירושלים, ומקדימים לירושלים ולא מאחרים, וזה כולל אוסטרליא שרובו נמצא במערב של קו התאריך, ונמצא שרובו נגלל אחרי מיעוטו, וזה טעון בירור למה הרוב הולך אחרי המיעוט ולא המיעוט אחרי הרוב. וראיתי הסבר הגון בדברי הגאון ר"ח קניבסקי שליט"א (שקל הקודש - ביאור ההלכה הלכות קידוש החודש פרק ז): והנה בעיקר ד' הרז"ה דהמדינות שבמזרח ירושלים מקדימין ו' שעות ושבמערב מאחרין י"ח שעות כבר האריך בזה מרן בקונטרס י"ח שעות והביא שכ"ד כל הראשונים ע"ש ורציתי לכתוב רק הערה א' דמרן כ' (שם סק"ה) דהמדינות המתחילות בקצה המזרח אף שבולטים למזרח יותר מצ' מעלות דינן כמקום שמתחילות ודחקו זה משום קושיית היס"ע דלא יתכן דב' שכנים ביבשה לזה יהי' שבת ולזה יום א' ולכן כ' דכל מה שנכנס משהו לתוך צ' מעלות נגרר הכל אחר הישוב המזרחי. והטעם דהגבול הוא קצה הישוב וזה נקרא עדיין תוך הישוב אבל א"א לומר להיפך שאם יוצא רוב המדינה חוץ לצ' מעלות נגרר מיעוט שבפנים אחר הרוב ודינו כמערב ירושלים דא"כ משכח"ל מקום שעושה יום ולילה מן החדש גם אם בירושלים הי' מולד זקן וא"כ למה דוחין מולד זקן וע"כ דכ"ז נגרר אחר מזרח ירושלים. ושמעתי שמרן זצ"ל אמר לאחד שלא יסע לאיי פיליפינים להיות שם בשבת וכמדומה שהטעם לפי שיש שם כמה איים קטנים וקשה לדעת בדיוק איזה מתחיל תוך צ' מעלות ואיזה לא. נכתב בעה"י ע"י מורנו הגאון רבי יצחק ברנד שליט"א, ז' סיון תשע"ד.

 
.קו התאריך - 180 מעלות מירושליםקו התאריך - לפי החזון אישגליון 'בריתי יצחק' בענין קו התאריך || להורדה והדפסה