יום ש', טו’ בניסן תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
רבים שואלים, למה בזמן האחרון יש טרגדיות רבים, בעיקר בציבור החרדי, ובעיקר מיתת ילדים קטנים, וכל אחד מבין שזה בעיה כללית בתוך הציבור וכל אחד מנסה להבין את הסיבה, זה אומר בכה וזה אומר בכה. אולם צריך להביא מאמרי חז"ל על זה, ויש דין קדימה למה שמפורש בגמרא.
20:10 (04/02/14) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

רבים שואלים, למה בזמן האחרון יש טרגדיות רבים, בעיקר בציבור החרדי, ובעיקר מיתת ילדים קטנים, וכל אחד מבין שזה בעיה כללית בתוך הציבור וכל אחד מנסה להבין את הסיבה, זה אומר בכה וזה אומר בכה. לפני שבועיים נפטרו איש ואשתו ובנם הקטן ע"י דליפת גז בשכונת גילה, יומיים אח"כ היה אסון ההדברה בגבעת מרדכי שנפטרו ע"י הרעל שני תינוקות ושנים נפצעו קשה, ועדיין צריכים רחמים מרובים, ולפני יום אחד בתוך יממה נפטרו שלשה תינוקות, אחד בן שלש מביתר, ואחד בן שנה וחצי מב"ב, ואחר כמה שעות עוד ילד בן כמה חדשים מב"ב (ב' אדר א' תשע"ד). אולם צריך להביא מאמרי חז"ל על זה, למה בנים קטנים מתים, ויש דין קדימה למה שמפורש בגמרא. ומצאנו רשימה של ד' דברים שבנים מתים, בגמרא שבת (דף לב ע"ב): עוון נדרים; עוון ביטול תורה; עוון מזוזה; ועוון ציצית: תנו רבנן, בעון נדרים בנים מתים - דברי רבי אלעזר ברבי שמעון. רבי יהודה הנשיא אומר: בעון ביטול תורה. וכו', פליגי בה רבי מאיר ורבי יהודה; חד אמר: בעון מזוזה, וחד אמר: בעון ציצית. בשלמא למאן דאמר בעון מזוזה - דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך וכתיב בתריה למען ירבו ימיכם וימי בניכם. אלא למאן דאמר בעון ציצית, מאי טעמא? אמר רב כהנא ואיתימא שילא מרי: דכתיב (ירמיהו פרק ב לד) גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים. וכו'. אמר ריש לקיש: כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים, שנאמר (זכריה פרק ח פסוק כג) כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים [והחזיקו] בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם וגו'. וכעת צריך לבדוק מאלה ארבע דברים, מה יותר מסתבר לתלות בדורינו ובמצב שלנו. הנה בודאי בשלשה דברים הראשונים, נדרים, ביטול תורה, מזוזה, אף שתמיד יש דברים לתקן, אבל אין הדבר בגדר מת מצווה בציבור החרדי. ב"ה בענין נדרים באופן כללי נזהרים ואומרים בלי נדר בכל דבר, ומתירים נדרים בערב ראש השנה ועושים מודעה לביטול נדרים למכאן ולהבא, ולא מצוי כלל נדרים ואין הדבר נפרץ. וכן בענין ביטול תורה אף שבודאי יש לתקן דברים, אבל אין הדבר בגדר מת מצוות, יש בעה"י הרבה ישיבות וכוללים ושיעורי תורה, ולימוד התורה מופץ בכל מקום, מה שלא היה בדורות הקודמין, ודורנו הוא מן המרבה בתורה ביותר מכל הדורות עד לכל הפחות דורו של רב אשי, ובודאי אין אדם מתבייש ולא מפחד מלימוד התורה, ולא מתלוצצים על מי שלומד תורה. וכן בענין מזוזות, ב"ה יש בכל בית מזוזה, ואין המצב בבחינת מת מצוות, ואף שתמיד ניתן לתקן פה ושם אבל אין כאן כלל בחינת מת מצווה, ובודאי שאין מציאות כזאת שלא יקבלו ילד לחדר משום שהוא לומד תורה או נזהר שלא להכשל בנדרים, או משום שנזהר במזוזה, והרי אדרבה, אלו המצוות הם סיבה שמי שנזהר בזה יתקבל יותר בחדר. אולם במצוות ציצית יש שני חלקים, מצוות לבן ומצות תכלת. וכעת נתגלה מצוות תכלת, ארגמון קהה קוצים (חלזון הפורפורא, מורקס טרונקולוס, ולא התכלת של האדמו"ר מרדזין) ויש בזה ראיות ברורות, ע' בהרבה ספרים, כמו הרב מנחם בורשטיין בספרו "התכלת" הציע את החלזון הזה עם הרבה מקורות, באו והאריכו והכריעו הרב אליהו טבגר שליט"א ב"כליל תכלת", והרב שלמה טייטלבוים ב"לולאות תכלת" בראיות חזקות ביותר. וכן כתבנו מאמרים "חוט תכלת" "הכר נא למי החותמת והפתילים", ו"בכנף איש יהודי", וכן "התכלת וחידושה" מהרב שמואל אריאל, וכן "מצוות תכלת בזמננו" של הרב יהושע ינקלביץ, ואחרון חביב הרב בנימין זאב הורביץ בחיבור "חותם של זהב", שאסף כל טענות המתנגדים לתכלת וביטל כל טענותיהם והוכיח שאין בהם ממש. ונשאר רק סברה שלא רוצים דבר חדש, טענה שאין בו ממש, וכעת יותר ויותר ת"ח הולכים בתכלת, יש בצינעה ויש בפרהסיא. אולם בציבור החרדי כמעט אין דורש ואין מבקש רק יחידים, והרבה רוצים ללכת בתכלת, כי למדו את הענין בעיון ונתברר להם שזה התכלת האמיתי, אולם מתביישים בזה מפני רוח התנגדות, ויש כמה מאמרים שיצאו נגד תכלת בטענות שאין בהם ממש וכמעט שמביאים לידי חוכא וטלולי ע"י טענות שאין בהם ממש, וכן יש חדרים שלא מקבלים ילד לחדר משום שהולך בתכלת, אוי לנו מן ההנהגה הזאת. ויש שטוענים שמצוה זו אין כלל ענין ללמוד ולקיים, כי זה שייך למשיח שיתגלה, ויש לטענה זו פרכות גדולות, ובעיקר מן הרי"ף והרא"ש שהביאו כל דיני תכלת אף שלא הביאו דיני קרבנות, ומשום זה צריך רק לגלות אותו וב"ה נתגלה. אולם המצב הוא שעדיין בגדר מת מצוות, וזה יתכן מאוד שנכלל בכלל מה שנאמר שבעוון ציצית בנים מתים. והגמרא מתכוון בודאי גם לחלק המצוה שהיא תכלת בזמן שנתגלה, והרי הגמרא מביא אח"כ המימרא של ריש לקיש על הפסוק בכנף איש יהודי ע"ש במלבי"ם (זכריה פרק ח פסוק כג) שמפרש הענין בעיקר על התכלת. וז"ל: עתה מודיע ענין אחר מה שיהיה באחרית הימים שיתחילו להכיר אמונת ישראל ותורתם ויאמינו בתורת ה' כי קדושה היא, ואז לא לירושלים ילכו לדרוש שם את האמונה רק הישמעאלים ידרשו אמתת דת ישראל, ואז לא ילכו עוד עיר אחת אל אחת ומשם לירושלים לדרוש את ה', רק הישמעאלים ידרשו את האמונה האמתית מפי ישראל ויכירו שא-להים עם ישראל, ויחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים בכנף איש יהודי, ר"ל אם יראו ציצית בכנף בגדו שמזה יכירו שהוא יהודי (והציצית מורים על זכירת המצות וגם על השראת השכינה בישראל כמ"ש תכלת דומה לים וכו' ורקיע דומה לכסא הכבוד). ויש עונש גם בביטול התכלת, כמפורש בגמרא (מנחות מג ע"ב): תניא, היה רבי מאיר אומר: גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת, משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שאמר לשני עבדיו, לאחד אמר: הבא לי חותם של טיט, ולאחד אמר: הבא לי חותם של זהב, ופשעו שניהם ולא הביאו, איזה מהן עונשו מרובה? הוי אומר: זה שאמר לו הבא לי חותם של טיט ולא הביא. עכ"פ גם על ביטול תכלת יש עונש. ומה שיש רק עונש יותר קל מלבן משום שקשה להשיג, אבל אם קל להשיג לא נאמר זה וכ"ש מי שמתלוצץ ממי שהולך עם תכלת, הרי יכול בקלות שלא להתלוצץ, וזה לא קשה כלל כלל. וצריך מאוד לחזק שכל אחד יברר את ההלכות של תכלת וילך עם תכלת בציציתו. ועיקר מצוות תכלת ששקולה נגד כל המצוות הוא ע"י תכלת, ע' רמב"ן (במדבר פרק טו פסוק לח): ואחר כן צוה במצות ציצית, שיזכרו בו המצות כולן ולא ישכחו את השבת או זולתה מן המצות. וטעם הזכרון הזה שיהיה בציצית לכל המצות, וכו' אבל הזכרון הוא בחוט התכלת, שרומז למדה הכוללת הכל שהיא בכל והיא תכלית הכל, ולכן אמר וזכרתם את כל - שהיא מצות השם. וזהו שאמרו (שם מג ב) מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד וכו'. (הג"ה, מה שגדולי ישראל לא הולכים עם תכלת, ע' בזה במאמר ויגבה לבו בדרכי ה' ואיסור יוהרא, במצוות ציצית לבן ותכלת, שהבאנו עדות מכמה גדולי ישראל שליט"א וזצ"ל, וביניהם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור והגאון ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, שמצוות תכלת מוכרח לבוא דווקא מתלמידי חכמים שאינם בגדר גדולי ישראל, והטעם לזה משום שיש לגדולי ישראל בגלל מעמדם לפסוק הוראות חשובות לעם ישראל, סיבה לחשוש מפני רדיפות ע"י אינשי דלא מעלי נגד כל מי שבא לחדש דברים, וחידוש תכלת ימנע מהם לפסוק דברים אחרים שהם בבחינת פיקוח נפש, אולם הם בעצמם יושבים ומצפים שת"ח אחרים יגלו זה, משא"כ ת"ח שאינם בגדר גדולי ישראל אין להם את הסיבה הזו). נכתב בעה"י ע"י מורנו הגאון רבי יצחק ברנד שליט"א, ג' אדר א' תשע''דניתן להשיג את המאמרים המצוינים לעיל באתר כתבי ומאמרי מורנו שליט"א, וכן באתר תכלת בזמן הזה.