יום ו', יב’ בתשרי תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
כשם שיש סכנה להגרר אחרי נביא שקר והניסיון הוא לא פשוט, יש גם סכנה להגרר אחרי מזייף ספרי ראשונים כדוגמת ספר בשמים ראש ● ויש בזה נפקא מינה רבה לדינא, שאנו צריכים לבדוק הרבה הנהגות תמוהות שנמצאים בתוך כלל ישראל שמקורו מכח הספר המזויף של בשמים ראש ● רשימה חלקית של הדעות והמסקנות החריגות שיש בספר ובהערות, שעליהם יצא הקצף ● סיבת קלקול גילוח זקן בישיבות ליטאיות
00:49 (30/09/13) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

כשם שיש סכנה לגרור אחרי נביא שקר והניסיון הוא לא פשוט, יש גם סכנה לגרור אחרי מזייף ספרי ראשונים כדוגמת ספר בשמים ראש שהוציא לאור הרב שאול ברלין בן הרב צבי הירש לוין אב"ד ברלין, בן אחותו של היעב"ץ.הספר הובא בכמה אחרונים שלא היו יודעים בזיוף הספר וגם אחרי שיצא ערעור על זיוף הספר, עדיין יש שאומרים שאין כל הספר שמעתיק תשובות הראשונים מזויף רק מה שנראה לוקחים ומה שלא נראה לא לוקחים (כך עמדת הרב עובדיה יוסף שליט"א בכמה תשובות).וכעת שלח הרב יואל קטן מאמר מקיף היסטורי שכל התשובות הם מזויפים וכל מה שמביא מראשונים הוא בעצמו כתב והמציא, וכן בתוך מה שהוסיף שם בשם כסא דהרסנא שהוא כתב, יש בו הרבה דברים תמוהין מאוד.יש בספר שלשה חלקים: אחד, העתק מתשובת ראשונים, בעיקר של הרא"ש ועוד. שנית, העתק מהערות שלפי טענת שאול ברלין נעשה ע"י של הרב יצחק די מולינא בתקופת הב"י. שלישית, ביאור כסא דהרסנא מהרב שאול ברלין.אולם למעשה נתגלה שכל התשובות בין של הראשונים ובין מה שטוען של רב יצחק די מולינא, כולם מזויפים וכולם כתבו הרב שאול ברלין בעצמו. ויש בזה נפקא מינה רבה לדינא, שאנו צריכים לבדוק הרבה הנהגות תמוהות שנמצאים בתוך כלל ישראל שמקורו מכח הספר המזויף של בשמים ראש.בדורו היה גם גדולי ישראל שחשבו שחלק מתשובותיו הם אמיתיים ולמשל הנודע ביהודה שנתן מכתב במקום הסכמה לספרו וכן הגאון רע"א מביא אותו הרבה פעמים וכן בנו רב שלמה איגר בגליון מהרש"א על הש"ע, למשל (יו"ד ס' קנ"ז) שהביא בשם הבשמים ראש שמסתפק אם נוהג היום דיני יהרג ואל יעבור משום שאין לנו ב"ד סמוכין וזה דיני נפשות שצריך ב"ד סמוכין.ופסק זה הוא נגד כל הראשונים וזה ממש עקירת אחד מיסודי הדת ע' דרכי תשובה (ס' קנ"ז ס"ק ל"א) שכתב דברים חריפים נגד תשובה זו, וגם תמה על גליון מהרש"א שהביא דבר זה.אחד מגדולי הפוסקים שהכירו שהספר מזויף הוא החתם סופר, ועי' בשו"ת חת"ס (או"ח ס' קנ"ד) דבענין גילוח שהביא הבשמים ראש (ס' י"ז) שניתן לגלח הזקן במספרים ואח"כ כבר אין שיעור לשערות ואז כבר אפשר לגלח בתער.שו"ת חתם סופר (חלק א אורח חיים סימן קנד) הארכתי בזה יען בנב"י (בתרא חי"ד סי' פ') שאל הרב השואל אם כבר נגזזו השערות עד שיעורא זוטא ושוב עקבי השערות הנותרים המה כאילו אינם אם מותר להשחית הנותר בתער, והנה שאלה זו לקוחה מכזבי הרא"ש שבס' בשמים ראש סי' י"ז.הנה הח"ס שם כתב שהנו"ב לא מצא תשובה חלוטה נגד ההיתר, ומשום זה התיר לגלח בחול המועד משום שחשש שהיתר של הבשמים ראש הוא אמת וכיון שבעה"ר אנשים מגלחים בתער אז אם לא יגלחו בחוה"מ יצמח השער כשיעור עד אחרי יו"ט השני ויעברו על איסור גילוח דאורייתא וממילא יותר טוב שיגלחו בחוה"מ ולא יצמחו השערות כ"כ וממילא עכ"פ לפי שיטת הבשמים ראש מהני.והח"ס חולק בתוקף בין על ההיתר של הבשמים ראש וטען שהספר בשם תשובת הרא"ש הוא מזויף וכן חולק על עצם היתר של גילוח כשאין שיעור (ולצערנו הרב יש שעדיין סומכין על ההיתר הזה).ולצערנו ההיתר הזה הועתק בספר מלמד להועיל מהרב דוד צבי הופמן (יו"ד ס' ס"ד) והוא טען שניכר שהתשובת הרא"ש שהובא בספר בש"ר, הוא מקורי אבל לא ידע שזה היה מומחיות של המחבר לכתוב כאילו זה מקורי.הנה עדיין יש שסמכו על היתר בשמים ראש על אף שנתגלה שכל מה שהביא בשם תשובת הרא"ש ועוד ראשונים הם מפרי עטו של מחבר בשמים ראש ומה שכתב שזה בשם הראשונים הוא זיוף גמור.ויש עוד כמה מקומות שיצא קילקול גדול ממה שמביאים מספר זה דברים תמוהין, כמו לענין שכירות רשות שהדעת תורה של המהרש"ם (בס' שפ"ב) הביא מספר בשמים ראש שאין נוהג היום דין שכירות רשות משום שאנו בין כך גרים בין הגוים, וזה נגד כל הראשונים שכתבו דין שכירות רשות גם בזמה"ז בחו"ל רק הבשמים ראש (ס' קצ"ה) מביא זה בשם מהר"ח אור זורע אבל למעשה הוא זיוף ואף שגם הגינות ורדים כתב סברה זו אבל אין בידו לחלוק על הראשונים וסמכו על הבש"ר כיון שטוען שזה כתוב בראשונים אבל זה זיוף. ויש רשימה ארוכה שהדבר ניכר שהתשובות מזויפים ואני מעתיק קצת ממאמרו של הרב יואל קטן.והרי רשימה חלקית של הדעות והמסקנות החריגות שיש בספר ובהערות, שעליהם יצא הקצף, ע"פ סדר הסימנים:יט - מעודד שינויים בסדרי בית הכנסת - תרגום התפילה, קיצורים בה, ויתור על הזכרת הקרבנות; פוסק ש'העוסקים במעשה מרכבה' פטורים מהתפילה{וב'כסא דהרסנא' שם כותב שמצא כ"י בביליוטיקה של המבורג ממנו יוצא שכמעט מצווה שלא להתפלל בימינו...}.כ - 'מחמיר' שבעל קרי אסור בתפילין, ולכן למעשה פוטר בעל קרי מתפילין בזה"ז!כד - היתר למעשה של תפילה בכל לשון.לו - מתיר יין נסך וחלב גויים בזה"ז.נד - פסק מנוגד לדעת הרא"ש(!) בענין מסויים.עב, ובעיקר שמב - מתנגד לריבוי הפיוטים ומזלזל בהם.פט - פוטר נשים ממוסף.קלה - מקל מאוד בכמה הלכות בענייני נידה.קעד - פסק בשם הרמ"ה שמותר להינשא ולאכול בת"ב בזה"ז.ריא - מצוות פריה ורביה מקיימים גם בלי נישואין.רכ - מגן על האפיקורסים.רנא - ממעיט בסמכותם של הרבנים על קהילתם.שא - נוטה שאין דין 'יהרג ואל יעבור' חל בזה"ז בענייני גילוי עריות!שכה - ספק בצורך בנט"י בזה"ז.שכז - מעלה ספק בענין ביאת המשיח.שכח - מרחיב מאוד את משמעות הביטוי 'פנחס בדורו כשמואל בדורו', כשמשמעותו המעשית היא נתינת סמכות רחבה ביותר לפוסקי כל דור ודור, גם להקל.שמח - מתנגד לאיסור קטניות, וכותב שמקור האיסור הוא קראי!שסז - זילזול בעניני ימות המשיח.יש עוד דברים תמוהין שבענין יהרג ואל יעבור ראיתי פעם בפנים הספר, ושם מעבר מה שטען שאולי לא שייך בזמננו דין יהרג ועל יעבור משום שאין לנו סמוכין, מביא שם כל מיני סברות קשות לבטל דין יהרג ועל יעבור. (ראיתי את הספר פעם ביצהר). עוד הובא בשמו לענין סדר פרשיות של תפילין שאם הפך הסדר שאינו מעכב.שו"ת יביע אומר (חלק א אורח חיים סימן ג) ובתשו' בשמים ראש (סי' כד) כ', שיש מן הגאונים שפי' הא דמסקינן בהך דרב חננאל (החליף פרשיותיה פסולות) אלא לא שנא, פי' וכשר, מיהו רוב החכמים חולקים. ע"כ.הנה פירוש זה לא נכנס כלל בגמרא שהרי רבא לא בא לחלוק על רב חננאל (מנחות דף לד עמוד ב) אמר רב חננאל אמר רב: החליף פרשיותיה - פסולות. שפוסל החליף פרשיותיה אלא שבא לחלוק על אביי שצמצם דין של רב חננאל.הגרע"י הביא כמה פעמים שיצא ערעור על הספר שהוא מזויף אבל מה שנראה נכון דרשינן, שו"ת יביע אומר (חלק ב יורה דעה סימן כד) וכ"כ עוד בספרו המועדים בהלכה (עמוד רנז) בזה"ל: כידוע שיצאו עוררין על הספר בשמים ראש, שהוא מזוייף. ואינו אלא מעשה ידי ר' שאול לוין, שהתרועע עם המשכילים הברלניים. והערעור נתאמת. ואין למדים מספר זה אלא מצד האמור, ולא מצד מי שאמרם. עכ"ל. וכן אני אומר שעכ"פ מילי מעלייתא דאית ביה דרשינן להו (סנהדרין ק:).הנה מצאתי דברי הסטייפלר שאין לפרסם שהמחבר בשמים ראש נתקלקל אולם נראין בעיני שהדבר קשה). אולם נראה לי שכן מצוה לפרסם קלונו, ובפרט שממה שראיתי בהסטוריה שלו שהקילקול שלו היה כבר לפני שהדפיס את ספרו בשמים ראש, שנתחבר עם משכילי ברלין, והפרסום שהוא נתקלקל, מבאר לנו יותר ויותר שדברי האומרים שהספר מזויף הם אמת, מעבר לשאר הראיות וההוכחות.ויש נפ"מ גם להלכה משום שיש שמצרפים דבריו לאיזה ענין עכ"פ לסניף והרי מכיון שנתגלה שתשובות הראשונים שמביא הם מזוייפים אין כאן כלל שום סניף ממה שכתב.ובמאמר הנ"ל הובא שהגאון ר הלל מקולומיי שרף את העתק של ספר בשמים ראש, וכן כתב שם בשם לב העברי שכל הספר מזויף.והוסיף שם הרב יואל קטן: בן דורו, ר' פנחס אליהו הורוביץ מווילנא (מתלמידי הגר"א), ב'ספר הברית' שלו, כאשר הוא מתאר את מעשי הנמשכים אחרי 'שר של יוון' המטעים את הרבים, הוא כותב (מאמר כ, 'דרך אמונה' פרק כה):"ולפעמים תולים דבריהם באילן גדול וכותבים מה שרוצים בשם איזה קדמון אשר לא עלה על לבו... ולפעמים כותבים דבריהם בשם איזה קדמון בפנים והמה עושים פירוש על דבריו, ובאמת רפאים ישבו בה לפנים, הוא הוא בעצמו פנימי וחיצון בקהל רפאים, כספר בשמים ראש שחיבר בעל כסא דהרסנא לא הרא"ש".וראיתי כמה תשובות שם שזייף, והדרך שלו, שהוא באמת למדן גדול ובקיא גדול בש"ס ופוסקים, והוא מביא תשובות הראשונים שמתחלה נראין גדלות, ובתוך הדברים מביא איזה קולא תמוה, שאדם שלא יודע שכל התשובה מזוייפת, יכול לטעות מגודל שאר חלקי התשובה כאילו זה ג"כ אמת, אולם למעשה מטרת המחבר לכתוב כל התשובה רק בשביל הדבר הזה התמוה להכניס איזה קולא בתוך כלל ישראל.רב מרדכי בנעט אב"ד ניקלשבורג בספרו פרשת מרדכי (ס' ה') כתב מכתב חריף ביותר לאביו של מחבר בשמים ראש על האפיקורסות שנמצא בספרו ובמה שבא לבטל הרבה מצוות התורה כמו יהרג ואל יעבור ונטילת ידים ועוד הרבה דברים ע"ש.וזה דומה מאוד לנביא אמת שנעשה נביא שקר.מה שהרבה מגדולי ישראל לא קיבלו את הערעור הגדול על הספר ועל המחבר, זה משום שאביו של שאול ברלין היינו הרב צבי הירש לוין אב"ד ברלין, שהיה אחד מגדולי הדור, כתב שכל הספר הוא אמת לאמיתו, אולם יש כלל שאין אדם מעיד על בנו. ע' לקמן דברי החיד"א איך למד זכות על המחבר מכח אבי המחבר. לענין הרחקה לפסוק ייהרג ואל יעבורפעם הלכתי להגאון ר' אברהם שפירא זצ"ל ושאלתי אותו, כיון שהוא פסק בענין סירוב פקודה לפנות ישובים שצריך לסרב פקודה, אולם לא פסק שיהרג ואל יעבור, למה לא פסק יהרג ואל יעבור, הרי זה גזרה בכוונה להעביר על הדת ולשבור רוח המתנחלים שמוסרים נפש למען א"י. וכן הרי הרב צבי יהודה זצ"ל כן פסק על סירוב פקודה שהוא בכלל יהרג ואל יעבור. ואז אמר לי מקודם, שבאופן כללי הרבנים בכל הדורות אם יש צד רחוק שאינו בכלל זה ואינו כתוב מפורש שהציור הזה הוא בכלל יהרג ואל יעבור לא פוסקים יהרג ואל יעבור, רק אם זה ממש מפורש המקרה הזה אז פוסקים זה, ואז שאלתי אותו למה זה לא בכלל זה, ואז אמר לי, שלא מצאנו מפורש דין גזירת שמד רק באופן שמלך גוי כופה ולא כשמלך יהודי כופה, אולם לא הבנתי החילוק, ועכ"פ כך אמר לי.אריכות דברים אלו בענין ייהרג ואל יעבור בענין חורבן יישובים ומאחזים, נמצא אצלי ויכוח ארוך עם אחי הרב יחיאל שליט"א ועוד ת"ח.וכמדומני שהיה הרבה פעמים גזירות על היהודים שלא ישנו מלבושיהם ממלבושי הגוים, ויגלחו הזקן והפאות ובכל זאת לא פסקו יהרג ואל יעבור.דברי החכמת אדם הלא מצונזר (ס' פ"ט) ואם גזרו שמי שלא ילבש מלבוש עכו"ם יהרג, כתב הש"ך (ביו"ד ס' קנ"ז ס"ק י"ז) דיהרג ואל יעבור, ונהירנא כשגזרו פה בק"ק ווילנא בעת המלחמה שילבשו היהודים מלבוש עכו"ם ושמעתי מפי הגאון החסיד ז"ל (=הגר"א) שאמר שיהרג ואל יעבור, ואף שדבר זה צ"ע גדול, עכ"פ צא וראה כמה גודל האיסור בזה וכל בעל נפש ישים הדברים על ליבו [הוספת המוציא לאור, כל הנ"ל נמצא בדפוס שטעטטין וזהו הגרסא הנכונה].בדפוסים רגילים הושמטו הרבה, ויותר מקטע הנ"ל, מחמת הצנזורא, ורק למטה יש הערה אחר שנכתב בפנים 'אלא יהיה הישראל מובדל מהם וידוע במלבושיו וכו' ולכן ציוה בוראנו להבדיל אותנו כמש"כ ואבדיל אתכם מן העמים', ושם יש כוכב, ולמטה כתוב על הכוכב, 'הגה"ה ועתה בזמן הזה עפ"י דינא דמלכותא לובשים ישראלים בגדי המדינה ודינא דמלכותא דינא'. וכן היו גזירות בפולין שהיהודי צריך לגלח הזקן והפיאות וללבוש מלבוש קצר וכן הכובע כמו הגוים, וזה במלשינות של המשכילים, והיה מחלוקת בין הרבנים אם זה בכלל יהרג ואל יעבור, והסברה אומרת שזה בכלל יהרג ואל יעבור, אולם חיפשו תמיד צדדים רחוקים להוציא מדין יהרג ואל יעבור.החידושי הרי"ם והרב מטשעכאנאבי פסקו שזה בכלל ייהרג ואל יעבור בענין המלבושים וגילוח הזקן והפאות, משום שהכוונה של גוי להעביר על הדת וזה בכלל ערקתא דמסאנא, והאדמו"ר מקוצק פסק שאינו בכלל יהרג ואל יעבור, ובגלל הגזירה והמלשינות נעצר החידושי הרי"ם, ואז נתבטלה הגזירה.וכן חכמי ליטא לא פסקו ייהרג ואל יעבור.דברי חידושי הרי"ם וכל השתלשלות הענינים מצאתי בספר מאיר עיני הגולה, תולדות חידושי הרי"ם, (ח"א מאות שצ"ט ואילך) ושם בהמשך (אות ת"ט) הובא גם דעת האדמו"ר מקוצק שכתב שאינו בכלל ייהרג ואל יעבור אבל אינו מסביר למה.אני מעתיק את הוויכוח (מה שנכתב הסכמת שניהם שייהרג ואל יעבר היינו חידושי הרי"ם והרב מטשעכאנאווי, ומרן האדמו"ר שפסק שאינו בכלל יהרג ואל יעבור הוא האדמו"ר מקוצק): ולכן בליטא שלא מסרו נפשם על מלבושי עכו"ם וגילוח זקן בשעת הגזירה, לא נתקיימה בידם אף שמצאו היתר, ובפולין במקום שמסרו נפשם בשעת הגזירה נתקיימה בידם.ויתכן לומר, שמה שלא פסקו דין יהרג ואל יעבור היה מהשפעת ספר בשמים ראש שהרחיק שם בכל מיני סברות שלא לפסוק דין יהרג ואל יעבור.וע"ע על גזירת קציצת פאות וזקן ושינוי מלבושים בליטא בשנת תר"ד בספר זכרון יעקב להרב יעקב ליפשיץ (ח"א עמוד 139): מכאן תראה שמה שהחיד"א לימד זכות על מחבר בשמים ראש מפני שנתפעל מעדות האב על בנו: בענין קלקול גילוח הזקן בישיבות בליטאכעת ראיתי בספר "איש חמודות" על הרב מיכאל דוב וייסמנדל זצ"ל עמוד ל' בשם הרב יהושע געלדצעהלער ששמע מפי הרב מ"ד וייסמנדל שהיה לו שיחה עם החפץ חיים זצ"ל, שהח"ח אמר על ההשתבשות היהדות בישיבות, שהמצב של היהדות היה גרוע כ"כ עד שהיו מתביישים לצאת בפאות וזקן ומלבושים ארוכים כמו מקודם וכתוצאה מכך היו הבחורים נמנעים מללמוד בישיבות והיה גדול אחד שהתקין למען עת לעשות לה' שינהיגו בישיבות להניח לבוא בגילוח זקן ובגידול בלורית ומלבושים קצרים וכו' ומתוך כך לא ימנעו לבוא ללמוד בישיבות עכ"ל.נכתב בעהי"ת ב' אלול תשע"ג ע"י מורנו הרב יצחק ברנד שליט"א

 
מאמר "נביא שקר כולל בשורשו גם מזייף תשובות ראשונים" - להורדה והדפסהמאמר על שו"ת 'בשמים ראש' ומחברו
פורסם ב'מספרא לסייפא' 45-44, ישיבת שעלבים תשנ"ג, עמ' 253-243
מאת הרב יואל קטן, מכון שלמה אומן, ישיבת שעלבים
 

02:57 (21/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד
בחומר איסור לגלח במכונת גילוח שהוא ודאי איסור תורה או ספק איסור תורה