יום א', ה’ בשבט תשע”ח
 
 
 
 
 
 
מורה מלווה באולפני גיור מעידה איך בית דין לגיורים בראשו יושב דיין מהציונות הדתית מקבל כל מועמד לגיור גם כשלכל הנוכחים ברור כי הוא מחלל שבת ולא ישמור מצוות. התופעה כל כך קיצונית עד שבמזכירות בית הדין מבקשים ממנה להביא רק תלמידים 'רציניים' להרכב המקל של הבית הדין. לקרוא ולהזדעזע.
00:26 (07/07/13) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

הסיפור הזה צריך להדליק נורות אדומות אצל כל מי שהביע דעה בנושא הגיורים. מורה מאחת מכיתות הגיור של אולפני הגיור "עמי" מעידה בכלי ראשון על המציאות שהיא מתארת כ'לא נורמלית' באופן בו דיינים מתעלמים ממצבם של המועמדים לגיור. "מתוקף עבודתי אני נמצאת בבית הדין כמעט מדי שבוע. אני מוכרת לדיינים ולשאר אנשי הצוות." היא כותבת, "בבית הדין הנ"ל יש הרכב שידוע כמקל. מאוד מאוד מקל. בראשו עומד רב ציוני דתי עם משנה סדורה- הוא נוטה לקבל כמעט כל מועמד העומד בפניו." עד כמה מדובר בנוהל מקל? כך היא מתארת: "על אף שאנו המורים, שעוברים תהליך משמעותי בן שנה עם המתגייר, מציגים בפניו ראיות שהמועמד אינו שומר שבת, או שאינו קרוב כלל לקיום מצוות- בסופו של דבר הגיור יוכשר. פעמים אנחנו נחשפים לוויכוח עמוק בין שני דיינים, אך לבסוף כמעט תמיד- המעמד מוכרע לקולא והמועמד מתגייר." התחושות האלה של הקלה בגיור, מסתבר, לא נמצאות רק אצלה, "התופעה הזו כל-כך קיצונית וידועה כך שנוצר מצב שמזכירת בית הדין שבקשר רציף עימי- מטלפנת אלי בסתר כדי להזהיר אותי שאני אדע שבמבחן הקרוב יש את ההרכב המקל – אז שאני אביא רק תלמידים שממש מוכנים כדי ש"לא יהיו בעיות", לדבריה." כמובן שהשמועה עושה לה כנפיים וגם "המתגיירים בעצמם מתחננים אלי שאקבע להם תאריך להרכב המקל, גם הם בעצמם יודעים שהחיים הרבה יותר קלים במעמד הזה." כולם עוברים גיור את העדות הזו כותבת אותה מורה המלמדת ב'אולפני עמי לגיור' הנחשבים כמקום רציני לגיור. אפילו מבקר המדינה שיבח אותם בדו"ח החמור על מערך הגיור בישראל, בכך שהם מלווים אישית כל מועמד עד לבית הדין. אותה מורה ממשיכה בתיאור המצב הבלתי נסבל בבית הדין: "אתמול קרה מקרה ממש קיצוני. ניגש תלמיד שאנו מלווים מעל לשנה. אני יודעת שהתלמיד מחלל שבת באופן קבוע." איך היא יודעת, אותו מתגייר, פעיל מאוד ברשתות החברתיות במהלך כל השבת. "הצגנו זאת בפני הדיינים, הצגנו עוד נתונים שמראים שהוא סתר את עצמו פעמים רבות ואנו בטוחים מעל לכל ספק שהאדם לא קרוב למצוות. (בשבת לפני הגיור הוא חילל שבת!)" אלא שבבחינה מול הדיינים, המועמד הבריק וידע את כל התשובות לשאלות הידע שהוצגו בפניו. "לאחר ויכוח מר בין שני דיינים, כשראש ההרכב שב והתעקש, נאלץ הדיין האחר לוותר – והמועמד עבר." בית הדין במודע גייר מישהו כשברור לו שהוא לא מתכוון לשמור מצוות. איך הוא עשה את זה? אפילו הוא לא יודע. "אני, כואבת ומיוסרת מאז המקרה", מתארת אותה מורה, "טלפנתי לטלפון האישי של הדיין שסבר כמותנו ושטחתי בפניו את כאבי. פנה אלי הדיין ואמר: "אני איתך, גם ליבי כואב. אך את יודעת, כמו כולם, שידי כבולות בהרכב הזה… מה אני יכול לעשות". מאוחר יותר הוא ניסה לייעץ לי איך לנסות בכל זאת לתמרן את העניין כדי לערוך דיון מחודש, על אף שההחלטה כבר נפלה." את העדויות האלה שלחה אותה מורה לרבנים חשובים בציונות הדתית כשהיא מבקשת עצה מה לעשות. "מה אני, כמורה שנחשפת לדברים מן הצד, יכולה לעשות? רשימת התלמידים שעברו תחת ידי גיור והיום רחוקים מקיום מצוות- הולכת ומתארכת- כולם כולם עברו גיור עם ההרכב הנ"ל." אותם רבנים דרשו ממנה לפנות בדחיפות למועצת הרבנות הראשית לישראל, עם העדויות כדי שזו תבדוק מה קורה באותו בית הדין. אבל מה יכולה לעשות אישה ישרה מול דיינים שהם בעלי הסמכות? את העדות הזו קיבלו מספר רבנים בציונות הדתית שכאמור כבר שוחחו עם אותה מורה והעבירו את הסיפור הזה הלאה אל נשיאות בתי הדין ואל מועצת הרבנות הראשית. ייתכן ומדובר במקרה ספציפי אבל אותה מורה שנמצאת בתחום הגיור, כבר הרבה שנים כותבת בצער: "רשימת המתגיירים שעברו תחת ידי והיום אינם קרובים למצוות הולכת ומתארכת. אני מיוסרת. כ"כ מיוסרת. לאחר קשר עמוק ומשמעותי יחד עם לימודים רציפים בכיתה הם זונחים את דרך החיים עליה הצהירו והתחייבו במעמד בית הדין. האם אני, המורה המגישה אותם למעמד בית הדין, צריכה להיות במקום כזה, על אף שפעם אחרי פעם אני נחשפת למקרים קיצוניים כמו אלה?" "האם אני צריכה להיות במקום כזה בעייתי מוסרית? אולי אני זו שמסייעת לאותם גרים לעקוף את המערכת ולהתגייר על אף שהם אינם קבלו עול מצוות מעולם?". ככה נשמעת עדות של מורה באולפן גיור. אחרי הדברים האלה, צריכים להזכיר שמבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח שלו בנושא הגיורים, כתב שבמדינת ישראל לא מגיירים מספיק, ודרש להגדיל את מספר הגיורים בשנה. אם זה המצב הנוכחי בבתי הדין לגיור כיום, מה הולך להיות כשיגדילו את המכסה? צבי שיימן, סרוגים