יום ה', יג’ בניסן תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
בענין הקברים שסמוכים לבית החולים ברזילי באשקלון ● ע"פ הגמרא סנהדרין מז: דף היומי יום ב' של פסח ● קבר המזיק את הרבים מותר לפנות.
01:23 (04/04/10) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

יש כעת סערת ציבור ענקית בעקבות הבעייה של הבית חולים באשקלון ברזילי, שרוצים להרחיב את חדר המיון ולעשות אותם מוגן ירי, אולם טוענים שיש קברים במקום הרחבה ואסור לפנות קברים, על כן רוצים להרחיק החדר מיון וזה יעלה יותר ממאה מליון ₪ וכן טוענים שהרחקה זו יגרום לסכנה לאנשים שצריכים הצלה מיידית. ומפלגת יהדות התורה בראשית יעקב ליצמן סגן שר הבריאות, מאיימת לפרוש מן הקואליציה אם יפנו את הקברים ויש טענה לאיסור לפנות, משום שאם יפנו, אז הגוים בחו"ל יפנו קברי ישראל ויזלזלו בהם. ויש מכתב מהגאונים ר' יוסף שלום אלישיב שליט"א והגאון ר' שמואל הלוי וואזנר שליט"א והגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א שאין כאן היתר של פיקוח נפש, וכנראה משום שכתב הנודע ביהודה שהובא בפ"ת יו"ד ס' שס"ג שאין היתר של ניוול המת רק כשהחולה לפנינו, וז"ל הפסק (פורסם בעיתון המבשר י"א ניסן תש"ע): פסק הלכה בדבר הקברים שנתגלו ליד בית החולים באשקלון, הלכה פסוקה היא שאסור לפנות שכונת קברים שבהם מת מושכב כדרכו. (נזיר סד:) וזאת אפילו אילו היה מדובר בפינוי הנעשה בידי יר"ש העושים לפי ההלכה אין שום מקום להיתר של פיקוח נפש בדבר שתועלת הצלתו תבוא רק כעבור זמן רב, לאותן שיצטרכו אז, כשאין בו הצלה לאותם הנזקקים כעת, והזכרת היתר פיקוח נפש לרבים עתידיים כאלה, הוא סילוף שיש בו עקירת התורה. ולפי מה ששמענו שישנה אפשרות לבנות את בית חולים מצד אחר, שבו לא תהיה פגיעה בקברים, הרי הדיון הוא ללא צורך. ובעה"ח כ"ב טבת תשס"ט נסים קרליץ שמואל הלוי וואזנר בס"ד על פי הבירורים והנתונים שהוצגו לפני, אין מקום להתיר לפנות המתים במתחם ביה"ח באשקלון, ויש להקים את האגף החדש בצורה שלא יפגעו בבית הקברות. יוסף שלום אלישיב ומצד שני יש כאן צעקות מכל הכיוונים שמעדיפים את העצמות על חיי אדם וזה נגד התורה ונגד שכל האנושי. הנה לפני שאנו באים לכתוב על הנושא, אנו כותבים התנצלות שאין כאן שום כוונה לפגוע ח"ו בכבודו של הגאון מרן ר' יוסף שלום אלישיב שליט"א, והגאון הרב נסים קרליץ שליט"א והגאון ר' שמואל הלוי ווזנר שליט"א והרי הם תלמידי חכמים מופלגים והם שמנהיגים את הציבור ועומדים בפרץ נגד הרבה פירצות, ואילו הם לא היו עומדים בפרץ, כבר היה ח"ו כמעט כל התורה נעקר, מפני כל מיני התירים מדומים שבאו כאילו מכח התורה להתיר איסורים החמורים ביותר. ונחשב כאן קצת מן הדברים א', עומדים בתוקף נגד היתר מכירה להפקיע שביעית, שזה איסור חמור בין מצד שכל המכירה היא חוכא וטלולי ואין בו שום גמירות דעת, שנית מצד שאסור למכור א"י להפקיע שביעית, מצד לא תחנם ומצד עצם האיסור להפקיע מצות, וכן אפילו בקרקע של גוי אסור לעבור לדעת כמעט כל הראשונים. ב', עומדים בפרץ נגד גיורים המדומים שאין הגר רוצה לקבל מצוות באמת ומחפשים לגייר אותם, וידוע שבלי קבלת מצוות באמת אין כאן כלל גיור, ואף אם בפיו מבטה את הנוסח שמנסחים לו את כל קבלת המצוות בשלימות. ג', עומדים בפרץ נגד היתר של מכונת גרמא בשבת למיניהם, וכתב הגאון הרב אלישיב שכל מכשירי גרמא הם מעשה בידים ואיסור תורה, כי כל היתר גרמא לא נאמר בזמן שזה מכשיר מתוכנן לכך, וכתב הגאון ר' נסים קרליץ בחוט שני שבת ח"ב עמ' ר"ו בשם הרב אלישיב, שאף במקום פיקוח נפש אין להשתמש בהם שלא יחשבו שיש שום צד קולא בדבר אלא אם יש פ"נ יחללו ישיר. אם ח"ו לא היה עומדים בתוקף נגד זה כבר השבת והשמיטה ואיסור נישואי תערובת היה בטל, כי אפשר לעשות כל ל"ט מלאכות במכונת גרמא והשמיטה היה נעקר וכל מי שרוצה להתחתן עם גויה הולך לבתי דינים מסוג כזה ומגייר הגויה בצורה פיקטיבית. וכל אלו הדברים הארכנו בחיבורים. (ע' באתר שלנו בערוץ שביעית, גרות, הלכות שבת בחיבור 'רשפיה רשפי אש'). אולם כל זה בזמן שכתוב בתורה ובחז"ל איסור, וכעת באו כמה רבנים לחפש איך לעקור את האיסור. אולם כאן בנידון דידן בענין פינוי קברים אין אנו מחפשים איזה היתר של פירצה דחוקה, אלא המקרה זה כתוב בגמרא ובראשונים ובש"ע שמותר, וכן כתבו האחרונים בתשובות וכן החזון איש כתב בענין דומה לזה שמותר לפנות, ואין כאן שום חשש. ואין איסור לכתוב דבר זה, אף שגדולי ישראל אמרו אחרת, ועל כגון זה אמרו חז"ל סנהדרין דף ו עמוד ב רבי יהושע בן קרחה אומר: מניין לתלמיד שיושב לפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר, מניין שלא ישתוק - שנאמר לא תגורו מפני איש, רבי חנין אומר: לא תכניס דבריך מפני איש. וכל זה אפילו אילו היינו יודעים בודאי שמדובר בקברי יהודים, וכ"ש אם יש צד גדול שמדובר בקברי גוים, אולם אין אנו מחוייבים לבדוק אחר נושא זה, כיון שגם בקברי יהודים מותר. ואף שיש איסור באופן כללי לפנות מת, כמבואר בהלכה, וכן ע' רש"י מסכת נדה דף נז עמוד א לא תסיג גבול רעך - ומוקמינן לה בספרי במוכר קברי אבותיו. מ"מ במקרה דידן מפורש בגמרא מכמה טעמים שמותר. והנה מצד איסור פינוי קבר, יש כאן דין שקבר המזיק את הרבים מותר לפנות, ולדעת הרמב"ם מצוה לפנות. ואין ההיתר רק משום פ"נ אלא יותר חזק, וכן יש עוד היתר משום שזה בתוך העיר. ואיסור פינוי עצמות הוא רק איסור דרבנן (פ"ת יו"ד ס' שס"ד ס"ד) ומשום זה הקילו חז"ל הרבה. וגם אילו היה רק משום פיקוח נפש, זה נקרא לפנינו, כמבואר בחזון איש יו"ד ס' ר"ח אות ז', כיון ששכיח הדבר, וזה דומה לעיר הסמוכה לספר, שמחללין את השבת משום שמא שיבואו גוים להחריב את א"י. וזה נקרה סכנה לפנינו. ונבאר הדבר: בענין קבר המזיק את הרבים סנהדרין דף מז עמוד ב קבר המזיק את הרבים - מותר לפנותו, פינהו - מקומו טהור, ואסור בהנאה. רמב"ם הלכות טומאת מת פרק ח הלכה ה קבר הנמצא מותר לפנותו ואם פנהו מקומו טמא ואסור בהנייה עד שיבדק כמו שיתבאר, וקבר הידוע אסור לפנותו ואם פנהו מקומו טהור ומותר בהנייה. הלכה ו קבר שהוא מזיק את הרבים מפנין אותו ומקומו טמא ואסור בהנייה. (מה שכתב שמקומו טמא חלקו הראשונים וכתבו טהור כמ"ש בגמרא, וכן נפסק בשו"ע שטהור) בכסף משנה הלכות טומאת מת פרק ח שמדעת הרמב"ם מבואר שמצוה לפנות, ולא רק שמותר, וז"ל ועי"ל דאע"ג דלישנא דמיתני בתרווייהו שוה אין דינם שוה דמפנין דקתני בקבר הנמצא היינו לומר שרשאי לפנותו אבל מפנין דקתני בקבר המזיק היינו שצריך לפנותו עכ"פ כדי שלא יזיק את הרבים והכי דייקא לשון רבינו דבקבר הנמצא כתב מותר לפנותו ובקבר המזיק כתב מפנין אותו כלומר עכ"פ מפנין אותו כדי שלא יזיק את הרבים: שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שסד קבר המזיק את הרבים, כגון שהוא סמוך לדרך, אפילו נקבר שם מדעת בעל השדה, מותר לפנותו, שו"ת חוות יאיר שו"ת מהגאון ר"ד אופנהיים – א (הובא בפ"ת יו"ד ס' שס"ד ס"ק ד' ) ובירושלמי מחלק דוקא כשהקבר קודם. אבל אם הדרך קודם מקומו מותר בהנאה. דלאו כל כמיני' לאסור של רבים. והרמב"ם גורס קבר המזיק את הרבים מפנין אותו ומקומו טמא ואסור בהנאה. והנה הראב"ד משיג על הרמב"ם לפי גרסתו מה בין קבר הנמצא לקבר המזיק את הרבים כי בשניהם גורס הרמב"ם מותר לפנותו. ואם פנוי מקומו טמא ואסור בהנאה. ויורד בעל הכ"מ להצילו. וז"ל הכ"מ. אם הקושי' קושיא אינו על רבינו אלא על הירושלמי שממנו העתיק רבינו דבריו. ולירושלמי י"ל דאע"ג דלישנא דמתניתן בתרווייהו שוה. אין דינם שוה. דמפנין דקתני בקבר הנמצא היינו לומר דרשאי לפנותו. אבל מפנין דקתני בקבר המזיק היינו שצריך לפנותו עכ"פ כדי שלא יזיק את רבים. והכי דייק לשון רבינו דבקבר הנמצא כתב דמותר לפנותו. ובקבר המזיק כתב מפנין אותו. כלומר עכ"פ מפנין אותו כדי שלא יזיק את רבים עכ"ל. הרי שלך לפניך בראי' ברורה בקבר המזיק את הרבים מוכרח לפנות וצריך לפנות לסלק היזק דרבים. וגם דון מני' מדעת הטור בשם ירושלמי דאף אם הקבר קודם לדרך מפנין אותו. דהירושלמי מחלק אם הקבר קודם לדרך מפנין אותו וקבר אסור בהנאה. ואם הדרך קודם מפנין אותו ומקום הקבר מותר בהנאה ועכ"פ בין הקבר קודם לדרך או הדרך קודם לקבר אם עכשיו מזיק את הרבים מפנין אותו. ואפילו אם נקבר מדעת בעלים כמ"ש הטור מפורש. מכל הלין מילי בנ"ד שאין לך קבר המזיק גדול מזה אשר ביקש למנעם מלהסתפח בנחלת ה' ולגרשם מעל אדמת קודש מקדש מעט פשיטא שמפנין. וצריך לפנות ובלאו הכי לא סגי כדי לסלק הזיקו. אף י"ל שהיו הקברים קודם בנין ב"ה וגם י"ל שהי' מדעת בעלים מה שנקברים מ"מ מפנין קבר המזיק את הרבים. ומפורש איתא בב"י סי' שס"ד דאע"ג שהמה שלשה קברים המזיקים את הרבים מותר לפנות דמפרש הב"י הא דכתב הרמב"ם קבר המזיק את הרבים מותר לפנות ומקומו טמא. כלומר השדה שסביבותי' אם נמצא בו שלשה מתים טמא עד שיבדקו הסביבה דחיישינן שמא בית הקברות הוא ע"ש. נמצא הך דכתב מקומו טמא מיירי עכ"פ שהמה שלשה קברים. ואפ"ה פסק מותר לפנות משום שהמה קברים המזיקים את הרבים. ואפי' אם נקבר שם מדעת בעלים. ע"ש וא"כ בנ"ד שאף שהמה שלשה קברים מ"מ מותרים לפנותם משום שמזקי רבים. ומצווים ועושים כי מחוייבים לפנות וא"כ דבר זה ברור שמותר לפנות. ואליבא דעת הרמב"ם חייב לפנות שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורה קמא סימן מה לכבוד ידידי וחביבי הגאון רבי יעקב נ"י אב"ד דק"ק ליסא. ע"ד פינוי הקברות, הדבר פשוט כמ"ש מעכ"ת נ"י דאין לך מזיק רבים יותר מזה, ואף שהיה מתחילה בה"ק =בית הקברות= דרבים ומדעת רבים, מ"מ לצורך הרבים שרי לפנותו, וכמ"ש הגאון ר' דוד אפענהיים זצ"ל בתשובתו, הובא בתשו' חות יאיר (דף רמ"ו) עיי"ש. חזון איש יו"ד הלכות אבילות ס' ר"ט ס"ק ז', המעשה הנ"ל של החוות יאיר שהובא בפתחי תשובה יו"ד ס' שס"ד ס"ד , לגבי עצמות שנמצאים תחת בית הכנסת שכתב על זה החזון איש ולענין פינוי יש להתיר מצד מזיק את הרבים דמבואר בירושלמי דאף אם הקבר קדם מותר לפנותן, ולא אמרינן יבקשו לה הרבים דרך אחרת, ויש להסתפק אי איירי באופן שאי אפשר ליזהר ובודאי יכשלו בו רבים או דמפני דחק הרבים שיצטרכו לבקש דרך אחרת שרי לפנות, ונראה דבנידון החוות יאיר נמי תרויהו איתנהו וקרינן ביה מזיק את הרבים ומותר לפנותן, וע' אהלות ס' כ"ב ס"ק ל"ט דלדעת הרמב"ן כל שהעיר מקיפתו והוא בתוך נ' אמה מפניהו, וא"כ כאן שמוכרחים להרחיב את הבית חולים ואם לא נותנים לבנות כאן רק במקום אחר שאין הצלה ברורה, זה נקרא מזיק את הרבים. (וכל דין שכונת קברים נאמר במקום שאינו מזיק את הרבים, וכמבואר בתשובת ר"ד אופנהיים ובתשובת רע"א והחז"א) עיר מקיף ובתוך נ' אמה דין זה הובא בבית יוסף יורה דעה סימן שסד גרסינן תו התם (בירושלמי) תניא קבר שהקיפתו העיר משלש רוחותיו מפנין אותו, משתי רוחות אית תניי תני מפנין אותו ואית תניי תני אין מפנין אותו אמר רב חסדא מאן דאמר מפנין אותו בנתון בתוך שבעים אמה ושירים ומאן דאמר אין מפנין אותו בנתון חוץ לשבעים אמה ושירים מאן דאמר מפנין אותו בעשוי כמין גאם מאן דאמר אין מפנין אותו בעשוי כמין הא עד כאן וכתבו הרמב"ן בתורת האדם (שם). ומשמע התם בירושלמי דטעמא דמפנין הוי מפני הטומאה: ירושלמי נזיר פ"ט דף נז טור ד /ה"ג קבר שהוא מזיק את הרבים מפנין אותו פינהו מקומו טמא ואסור בהנייה הורה ר' אבא בר כהן בכפר עקביה מקומו מותר בהנייה מה ופליג כאן בשקדם הוא את העיר וכאן בשקדמתו העיר, תני קבר שהקיפתו העיר משלש רוחות מפנין אותו משתי רוחות אית תניי תני מפנין אותו אית תני אין מפנין אותו אמר רב חסדא מאן דאמר מפנין אותו בנתון בתוך שבעי' אמה ושיריי' מאן דאמ' אין מפנין אותו בנתון חוץ לשבעים אמה ושיריים מאן דאמר מפנין אותו בעשוי כמין גם מאן דאמר אין מפנין בעשוי כמין היא. כל הקברות מתפנין חוץ מקברי המלך ומקברי הנביא אמרו לו והלא קיברי בני דוד מתפנין וקיברי בני חולדה היו בירושלם ולא נגע אדם בהן לפנותן מעולם אמר להן רבי עקיבה משם ראייה מחילה היה שם ומשם היתה טומאה מקדדת ויוצאה לנחל קדרון (ברייתא זו הובא גם בתוספתא ב"ב פ"א הל' י"א ובמס' שמחות פי"ד הל' י' בקצת שינוי לשון) ומבואר שגם בבית הקברות גמור בתוך העיר מותר לפנות שהרי קברי המלך היו בבית הקברות וכן מבואר בחז"א שהתיר במקרה של החוות יאיר מטעם זה. וא"כ כל דין של שכונת קברות שאסור לפנות מדובר קבר שחוץ לעיר, וכן מבואר שאף שהקבר היה מקודם שהקיף אותו העיר. וא"כ יוצא שיש כאן שני התירים, אם הוא מוקף מג' רוחות, מותר לפנות אף אם הקבר רחוק ע' אמה ואם מוקף מב' רוחות, אז רק אם בתוך ע' אמה (בתוספתא ב"ב הגרסא שהמרחק הוא נ' אמה וכ"כ הרמב"ם) אולם הרמב"ם פסק שגם אם מוקף מג' רוחות צריך הסכם מאנשי העיר לפנות, אם הוא רחוק נ' אמה (רצון אנשי העיר הוא גם ע"י ז' טובי העיר כמבואר בתחילת ההלכה שם. רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז עיירות המוקפות חומה מקודשות משאר הארץ שמשלחין מתוכן את המצורעים ואין קוברין בתוכן מת עד שירצו שבעה טובי העיר או כל אנשי העיר, ואם יצא המת חוץ לעיר אין מחזירין אותו לתוכה אע"פ שרצו כולן להחזירו, רצו בני העיר להוציא הקבר מן המדינה מפנין אותו, וכל הקברות מפנין חוץ מקבר נביא או מלך, קבר שהקיפתו העיר בין מד' רוחותיו בין משתי רוחות זו כנגד זו אם היתה בינו ובין העיר יתר מחמשים אמה לכאן וחמשים לכאן אין מפנין אותו עד שירצו כולן, פחות מכאן מפנין אותו. וע' בערוך השולחן הל' בית המקדש י"ד כ"א שהרמב"ם בקטע הזה של עיר שמקפת הקבר מדבר על כל עיירות ולא רק על מוקפת חומה, מכיון שהמקור של הרמב"ם בירושלמי ותוספתא ומס' שמחות לא מדברים בעיר מוקפת חומה (החזון איש אהלות ס' כ"ב ס"ק ל"ט ס"ל שברמב"ם מדבר רק בעיירות מוקפת חומה, אולם כתב שדעת הראב"ד הרמב"ן שבכל עיירות הדין כן, ועכ"פ מודה החזון איש שדעת רוב ראשונים שבכל עיירות מפנים, וכן הב"י הביא רק דברי הרמב"ן שמדבר בכל עיר) ובענין בית החולים ברזילי יש כל ההיתרים האלו, הוא בתוך נ' אמה של העיר והרי הוא לא רק סמוך לעיר אלא ממש בתוך העיר עצמו, ואז א"צ רשות מבני העיר, וכן מוקף מג' רוחות, אפילו מד' רוחות, ולדעת הרמב"ן מותר לפנות. ואף שלפי הרמב"ם אף במוקף עיר מג' רוחות אם הוא רחוק נ' אמה צריך הסכם של בני העיר, הרי כאן יש הסכם מבני העיר, שכל מי שממונה על העיר מסכים לפנות, אולם א"צ לזה כיון שהוא בתוך העיר ממש. ויתכן שהאחרונים ז"ל (כמו הרב דוד אופנהיים והמביאים דבריו) שלא הזכירו היתר זה של בתוך העיר, משום שס"ל שזה נאמר רק בא"י, וכמו לענין מרחיקים את האילן מן העיר, שנאמר רק בא"י (ע' מגיד משנה הל' שכנים פ"י הל' א') ובענין פיקוח נפש הנה כבר כתבנו שכאן א"צ מצב של פיקוח נפש, אולם אילו כן היה צורך בפ"נ, כאן יש המצב הזה, ומה שכתבו לדמות למה שנאמר בנודע ביהודה לענין ניתוחי מתים שצריך חולה לפנינו, ע' בזה בחזון איש יו"ד ס' ר"ח ס"ק ז' וז"ל בפ"ת סי' שס"ג בשם הנו"ב והח"ס דאם יש חולה קמן מותר לנוולו משום פיקוח נפש, אבל אין חולה קמן אסור, ואין החילוק בין איתא קמן לליתא קמן, אלא אם מצוי הדבר דבזמן שמתריעין עליה [אף שאין בשעה זו חולה קמן] משום חולה מהלכת הוי ליה כאויבים שצרו בעיר הסמוך לספר וכדאמר בעירובין מה. ובתענית כ"א ב', ומיהו בשעת שלום לא חשבינן ליה פ"נ אע"ג דשכיח בזמן מן הזמנים שיצטרכו לזה כמו שאין עושים כלי זיין בשבת בשעת שלום. הנה המצב כעת ששכיח חולים מסוכנים שמגיעים לבית חולים, בין מצד תאונות דרכים ובין מצד טילים שנופלים כל הזמן, ובין מצד שאר מחלות, וזה שכיח מאוד שחולה נמצא במצב שהילוך דרך רחוק מחדר המיון עד שאר מקומות מסכנים החיים וממילא מותר לפנות קברים לצורך בנין חדר מיון קרוב, אף אילו היה הפינוי איסור תורה איסור ניוול מת ממש, וכל ההיתר הוא רק משום פיקוח נפש. אולם ההיתר הוא הרבה יותר מרווח כמו שכתבנו. מסקנת כל ההיתרים קבר המזיק את הרבים. איסור פינוי קברים הוא איסור דרבנן וחז"ל התירו במקום מזיק את הרבים וכאן אין לך מזיק את הרבים גדול מזה, שיש כאן צורך עצום להגן על הבית חולים ולהרחיבו מצד ריבוי החולים. קבר המוקף מעיר מב' רוחות וסמוך לעיר בתוך חמישים אמה או ע' אמה מותר לפנות, וכאן זה ממש בתוך העיר. קבר המוקף מעיר מג' רוחות מותר לפנות אף ברחוק מנ' וע' אמה, לדעת הרמב"ן אף בלי רשות מבני העיר ולדעת הרמב"ם רק ברשות בני העיר וכאן יש רשות הזה. מפני פיקוח נפש, וזה במצב שלנו הוא פיקוח נפש משום שזה שכיח שיביאו חולים מסוכנים מכל מיני סיבות לבית חולים והמצב בהול ואין זמן להביאם מחדר מיון שנמצא רחוק מבית החולים לבית חולים. חשש של זילזול קברים וזילזול בהיזק רבים ומה שטוענים שאם מפנים במקום שמותר לפנות יש חשש שיזלזלו בפינוי קברים במקום שאסור לפנות, הנה חשש הזה יש גם מצד השני, שאם מזלזלים בהיזק רבים, יש חשש לא פחות שימשיכו לזלזל בהיזק רבים בצורה הרבה יותר חמורה, ויעדיפו מתים על פני חיים. וכן כשאין מפנים במקום שצריך לפנות, לבסוף מפנים במקום שאסור לפנות. טענה זו היא חזקה ביותר, וראינו בזה לצערנו בחורבן גוש קטיף וצפון השומרון, שיהדות התורה בראשית הרב יעקב ליצמן ובעידודו ובהשתדלותו בנושא זה, הצטרף לקואליציית החורבן, (ושם היה פינוי וחורבן בין של חיים ובין של מתים, ולא רק של קברים ספק גוי ספק יהודי אלא ודאי של יהודים ואפילו קברים טריים שלא נתעכל הבשר, ושם לא היה שום הצדקה לחורבן הזה לא של החיים ולא של המתים,) והיה שם איסורים חמורים ביותר של גזל ומשיג גבול ולא תחנם ואיסור מוסר וחורבן קהילות קדושות וחורבן בתי כנסיות ובתי מדרשות והרשימה ארוכה, וכן הכניסו כל א"י בסכנה ועברו על מה שנאמר בס' שכ"ט סע' ו' שעל עיסקי קש ותבן מחללין את השבת ולוחמים נגד הגוים בגלל שלא יבואו גוים להמשיך להחריב את א"י, ואפילו עיר הנדחת שמצווים להחריב אין עושים סמוך לספר כדי שלא יבואו גוים ויחריבו את א"י, וכן אין עושים שלש ערים עיר הנידחת כדי שלא יעשו קרחה בא"י, וכאן החריבו יותר מעשרים עיירות, ע' סנהדרין דף ב עמוד א ודף טז עמוד ב' אין עושין עיר הנדחת בספר, ולא שלש, אבל עושין אחת או שתים. ומה שטענו שזורקים טילים לגוש קטיף וצריך להציל אותם, הוא טענת שוא ושקר, כי הטילים לא הפסיקו ונזרקו ביותר אורך, שלפני החורבן לא נפלו טילים לאשקלון ובאר שבע ואשדוד ואחרי החורבן נפלו גם שם ולא הפסיקו ליפול על שדרות והכל היה צפוי וידוע ומפורסם מראש, וכן בצפון השומרון לא נפלו טילים, ובכל זאת החריבו ואמרו מפורש שזה רק התחלה ורוצים להמשיך להחריב את יהודה ושומרון, וזה ראיה ברורה שלא משום זה החריבו גוש קטיף וצפון השומרון אלא מפני לחץ השמאל שרוצים לעקור יסוד של עם ישראל הוא עם הנבחר, ורוצים להיות ככל הגוים גם בענין א"י ולחלק את א"י לגוים. וכן בקברים לא היה שום היתר ממה שנאמר כאן, גם אחרי חורבן היישובים, שלא היו הקברים מזיקים את הרבים והיו כולם רחוק חוץ לעיר. וגם הטענה שאחרי החורבן יבואו גוים ויזלזלו, היה אפשר לשפוך מטר של בטון על כל הקברים. אולם אז סתמו אנשי יהדות התורה את אזניהם מצעקת אנשי גוש קטיף וצפון השומרון, וכן ביקשו מאנשי אתרא קדישא לפעול בענין עכ"פ בנושא הקברים, ולא רצו לשמוע. ואם יש קברים בחו"ל באיזה מקום שיהיה, עושים צעקות וכאן סמוך ונראה בא"י במקום שלא היה שום הצדקה לפינוי קברים סתמו אזניהם. ונעתיק כאן מאמר שפרסמנו בתקופת הכנת ההתנתקות הושענא בשר ורוח ונשמה - הושענא גיד ועצם וקרמה עצמות אסור לפנות, ובני אדם מותר לפנות??? בתי קברות אסור להחריב, ובתי כנסת מותר להחריב??? בית החיים אסור לחלל, ובית המדרש מותר לחלל??? בכבוד מתים אסור לפגוע, ובכבוד חיים מותר לפגוע??? על זריקת עצמות מן הקבר צריך למחות, ועל זריקת יהודים מבתיהם צריך לשתוק??? איה כאן התורה ואיה כאן היושר??? וא"כ מי שבא לחשוש מפני זילזול בקברים, יחשוש הרבה יותר מפני זילזול בהיזק רבים, וכן מפני חילול השם שנגרם ע"י שיאמרו שאצל ציבור החרדי המתים יותר חשובים מן החיים. בזמן שחז"ל לא אומרים כך. אלא אמרו שמפנים קברים מפני היזק רבים. ויש להדגיש שכל פינוי קברים הותר רק בצורה מכובדת וע"פ כל הלכות פינוי קברים נכתב בעה"י כ"ד ניסן תש"ע, עה"ק עמנואל ת"ו סיקור דברי מורנו שליט"א בכלי התקשורת: לדעת כיכר השבת חדשות 24

 
 

21:08 (28/11/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד
בענין מצות פינוי עצמות לצורך בניית כביש לירושלים ● אקטואלי לימים אלו ● "לפני 5 שנים בעת ביצוע תוכנית הגירוש האכזרי מגוש קטיף, תמכת בחילול קבריהם של קדושי גוש קטיף הי"ד, והעברתם, תוך כדי חילול השם נורא וחילול כבוד המת מחפיר, כפי שהוצגו לאחר מכן התמונות הקשות בכלי התקשורת"... (PDF)