יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱ-לֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ ● ביאור סתירת הפסוקים בין יחזקאל למלאכי בהסתכלות על שלטון החילוני בתקופת קיבוץ גלויות ● בעלות מדינת ישראל ● סיבות של הנהגת שמים שיבא דרך החילונים ● יש סכנה גדולה להצדיק כל נושא של המדינה, ביאור פסוקי מלאכי ● שלימות קיום ספר 'קול התור' ● חיוב מתנגדים לציונות ● לימוד זכות למי שאינו מקיים את האיזון הנכון ● איך אפשר לעשות שהציבור שומרי תורה יגיע לשלטון
21:24 (28/04/13) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

דוד המלך אמר פסוק זה בשעת שהביא את הארון לירושלים, וכן הוזכר פסוק זה בשינוי קל בתהילים. דברי הימים (א פרק טז לד) הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (לה) וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱ-לֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ: (לו) בָּרוּךְ ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַה': תהלים (פרק קו מז) הוֹשִׁיעֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ: (מח) בָּרוּךְ ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּ יָהּ: מכאן רואים שאחד ממטרת קיבוץ גלויות היא להודות להקב"ה ולהשתבח בתהילתו. ביאור ענין להשתבח בתהילתו: מצודת דוד דברי הימים (א פרק טז פסוק לה לה) ואמרו - דוד אמר להם התפללו לה' בעבור בני הגולה שתהיה לאחרונה ואמר בעבורם הושיענו כי אתה מעולם א-להי ישענו: להודות וכו' - על התשועה הבאה: להשתבח בתהלתך - לשבח את עצמנו בתהלתך כי לשבח יחשב להדבק בה' המהולל מאד: וא"כ רואים כשהקב"ה מקבץ נדחי ישראל, צריך להודות להקב"ה על זה, ויש נפ"מ בין הפסוק בד"ה לפסוק בתהילים, שבדברי הימים נכתב גם והצילנו ואילו בתהילים הושמט מילה זו. ונראה שיש כאן שני דברים, שבתהילים נכתב, שיש חיוב תפילה על קיבוץ גלויות אף שזה עדיין לא הצלה מן צרות הגוים וכן יש חיוב הודאה על עצם קיבוץ גלויות, ובד"ה נכתב שיש מצוה להתפלל להקב"ה על ההצלה מעבר לתפילה על קיבוץ גלויות. וכן אחרי ההצלה זה מחייב תוספת חיוב הודאה להקב"ה. יסוד זה מבואר ביותר בירור בירמיהו (פרק טז יד) לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (טו) כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם: הנה בדורינו נתקיים חלק חשוב של קיבוץ גלויות, ויש כאן סביבות שש מיליון יהודים בא"י, כפליים כיוצא מצרים, אף שעדיין לא כולם באו. ואף שנעשה ע"י אנשים פורקי עול, מ"מ זה לא מגרע ענין של קיבוץ גלויות, כמבואר ביחזקאל ט"ז מפסוק נג ואילך, ואעתיק כאן מפסוק נא ואילך. (נא) וְשֹׁמְרוֹן כַּחֲצִי חַטֹּאתַיִךְ לֹא חָטָאָה וַתַּרְבִּי אֶת תּוֹעֲבוֹתַיִךְ מֵהֵנָּה וַתְּצַדְּקִי אֶת אֲחוֹתַיִךְ בְּכָל תּוֹעֲבוֹתַיִךְ אֲשֶׁר עָשִׂית: (נב) גַּם אַתְּ שְׂאִי כְלִמָּתֵךְ אֲשֶׁר פִּלַּלְתְּ לַאֲחוֹתֵךְ בְּחַטֹּאתַיִךְ אֲשֶׁר הִתְעַבְתְּ מֵהֵן תִּצְדַּקְנָה מִמֵּךְ וְגַם אַתְּ בּוֹשִׁי וּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ בְּצַדֶּקְתֵּךְ אַחְיוֹתֵךְ: (נג) וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבִיתְהֶן אֶת שׁבֻית סְדוֹם וּבְּנוֹתֶיהָ וְאֶת שְּׁבֻית שֹּׁמְרוֹן וּבְּנוֹתֶיהָ וּשׁבֻית שְׁבִיתַיִךְ בּתוֹכָהְנָה: (נד) לְמַעַן תִּשְׂאִי כְלִימָתֵךְ וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ בְּנַחַמֵךְ אֹתָן: (נה) וְאַחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָשֹׁבְן ָ לְקַדְמָתָן וְשׂמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְן ָלְקַדְמָתָן וְאַתּ וּבְנוֹתַיִךְ תּשׁוּבֶינָה לְקַדְמַתְכֶן: והכוונה שאנשים בגדר אנשי סדום יבואו בראש לא"י, ותחתיהם אנשי שומרון, ותחתיהם אנשי יהודה, וע' במלבי"ם שאנשי יהודה אלו שיש להם תורה אבל לא מקיימים אותם כמו שצריך, ועליהם יש טענות כבידות ונחשב להם חטא יותר מאנשי סדום ושומרון שאין להם תורה. וע' במלבים שם (מתחיל בפסוק נ"א) ותצדקי את אחותיך בכל תועבתיך. כי כבר יחשבו הם צדיקים נגדך, באשר בך היה המקדש והשכינה והסנהדרין ונסים מתמידים, מה שלא היה להם, שלא היו להם נביאים רבים מוכיחים אותם ומקומות המקודשים ששם ילמדו ליראה את ה'. גם את שאי כלמתך: יאמר כי ירושלים תכלם ותבש עתה בשלש ענינים. וזה יתבאר ע"פ משל: שופט אחד משופטי ארץ הובאו לפניו שני אנשים מדלת העם שמצאו עונם שהיה להם מאזני מרמה ואבן ואבן ויחרץ משפטם ליסרם ולגרשם מן העיר בחרפה, אח"ז נודע כי השופט עצמו גנב וגזל ועשק עשק. וכבא המשפט לפני המלך צוה תחילה לעשות אל השופט את העונש שחרץ על שני האנשים אשר עונם היה קל מעונו, אח"ז חשב המלך למחול על עון השופט ויצו עליו שישפוט שנית משפט שני האנשים, ואחר שעתה היה השופט מוכרח לזכותם היה לו מזה בושה וכלימה רבה שמוכרח לשנות את המשפט אשר חרץ. מפני שהוא פשע ואשם. אח"ז צוה המלך להחזיר את שני האנשים שיצאו עתה זכאים בדינם אל העיר ועמהם יחזירו ג"כ את השופט. וזה היה לו לחרפה שלישית שהם קדמו להצטדק. להשיב שבותם ואגבם הושב הוא ג"כ והם יותר צדיקים ממנו. בשלשה השקפות אלו גילה עתה כלימות יהודה וחרפתה, כי תחילה שפטה היא את שומרון וסדום לחוטאים וראוין לעונש ואחר שנודע כי היא חטאה יותר מהם עז"א גם את שאי כלימתך אשר פיללת לאחותך, א"כ המשפט שפללת לאחתיך תשאי את. כי בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך, והרי לך בושה וכלימה רבה, זאת שנית אחר שיחשוב ה' להשיב שבותיך יעביר לפניך משפט שומרון וסדום ותצטרך להצדיק אותם ומזה יהיה לך בושה שנית. וז"ש וגם את בושי ושאי כלימתך בצדקתך אחיותך, היינו מה שאת בעצמך תפלל עליהם עתה שהם צדיקים במשפט, וזאת שלישית שכאשר ארצה להשיב שבותך אשיב תחילה שבותהן, וז"ש (נ"ג) ושבתי את שבותהן את שבות סדום, וכו' שהם יהיו העיקר בהשבה כי הם צדיקים ממך, ועל ידם אשיב שבות שביתך בתוכהנה, שאת תהיה טפל להם ונגרר אחריהן וכדי בזיון וקצף עכ"ל. ע"ש כל הענין, וסוף דבריו על פסוק ס"ג למען תזכרי ובשת בכפרי לך, שתבושי ע"י הכפרה, כי עי"ז תראה שנתכפר לך ע"י סדום ושומרון. שהם קדמו בכפרה כי היה חטאתהן קלין לערכך ועי"ז תבושי ממעשך הקודמין ולא תחטאי עוד, עכ"ל. ובצורה כזו יכבשו את א"י בלי שום זכות רק למען הברית שכרת הקב"ה עם ישראל שיתן להם את א"י כמבואר בהמשך הפסוקים: (נט) כִּי כֹה אָמַר ה' א-לקים וְעָשִׂיתִ[י] אוֹתָךְ כַאֲשֶר עָשִית אֲשֶר בָּזִית אָלָה לְהָפֵר בְּרִית: (ס) וְזָכַרְתִּי אַנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָך בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִימוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם: (סא) וְזָכַרְתְּ אֶת דְרָכַיִךְ וְנִכְלַמְתְּ בְּקַחְתֵּךְ אֶת אֲחוֹתַיִךְ הַגְדֹלוֹת מִמֵךְ אֶל הַקְּטַנוֹת מִמֵךְ וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת וְלֹא מִבְרִיתֵךְ: ע' רש"י וזכרת. בהטיבי לך, את דרכיך הרעים, ונכלמת מלפני על שגמלת לי רעה ואני גומלך טובה, בקחתך את אחותיך, כשתכבשי, לירש את מקומות אשר סביבותיך הקטנות והגדולות. לבנות. לפרוורים (פרברים) לך משועבדים לך כמו סדום ובנותיה וכפרנהא. ולא מבריתך, ולא משמרך את הברית אשר כרתי אתך אלא בחסדי וברחמי שאני שומר את בריתי. (סב) וַהֲקִימֹתִי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה': (סג) לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ וְלֹא יִהְיֶה לְךָ עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה מִפְּנֵי כְּלִימָתֵךְ בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶר עָשִׂית נְאֻם ה' א-לקים: וכל זה נתקיים בדורנו ע"י הקמת המדינה שבראשם אנשים שהם בגדר אנשי סדום. בעלות מדינת ישראל אולם שמעתי בשם החזו"א, וכן ראיתי כתוב בספר תש סח, שמדינת ישראל אין להם שום בעלות, וכן הנכסים שלהם הם הפקר, וכתב שם כמה טעמים. אחד משום שאין נוהגים ע"פ תורה, וכמו שז' טובי העיר הוא רק ע"י שנבחרו לשם שמים. ע' חז"א (ב"ב ס' ט"ו, ס"ק ד' ד"ה והנה). וכן משום שהציבור כולל גם אנשים שאין להם דין ציבור כגון אזרחים תושבי חוץ, וא"כ אין להם ציבור ע"פ תורה וה"ל כסף המיועד לכלבים שאין כאן שום בעלות. ונראה שבנושא בעלות אין בטענות אלו ממש. טענה ראשונה שמה שאנו אומרים שז' טובי העיר צריכים לומר דעתם לשם שמים ואם לאו זה לא חל, וממילא ע"י חילונים לא שייך גדרי ז' טובי העיר, כל זה אם מצד אלו ששומרים תורה יש הסכמה כללית שצריך לעשות כאן עיר ותיקונו, אבל אם למשל אלו ששומרים תורה מתנגדים כלל לבנות עיר מסודרת אלא שרוצים עיר בלי שלטון אלא תוהו ובוהו, ורק אלו שלא שומרים תורה רוצים לבנות עיר, אז אם החילונים בנו עיר לא יכולים שומרי תורה לומר שאין מינויים חל שהרי הם לא רצו כלל עיר. ואותו דבר בנוגע למדינה, אם שומרי תורה מתנגדים כלל למושג של מדינה, ורוצים שאיזה גוי ישלוט שם שאינו מניח ליהודים לבוא לשם, או מצב של אנרכיה בלי שום שילטון והיינו תוהו ובוהו גמור ורק החילוני רוצה לעשות כאן מדינה, אז לא יכולים לומר אח"כ שהשלטון אין לו שום שלטון מפני שאינן שומרים תורה, שהרי השומר תורה לא רצו כלל שלטון. וה"ה אם חלק של שומרי תורה מסכימים לשלטון יהודי וחלק לא, אבל גם החלק שכן רוצה, הוא ידוע בבירור שהוא עצמו לא יכול לעשות זה, שאין לו כלל את הכלים לדבר זה או משום שיודע ששומרי תורה המתנגדים יחרימו אותו, ואין לו שום אפשרות לעשות דבר כזה, ורק מי שאינו שומר תורה ולא מפחד מן החרם של שאר שומרי תורה מסוגל לעשות דבר כזה, אז ממילא לא יכולים לפסול אח"כ המנהיגים שאין שומרים תורה ואין כוונתם לשם שמים, שכל זה שייך רק אם מבחינת השומרי תורה היו רוצים למנות מי שהוא שומר תורה, והאינם שומרי תורה מעכבים, אבל אם השומרי תורה אלו המעכבים לשומרי תורה לעשות דבר כזה, אין טענה אם לבסוף האינן שומרי תורה עושים, וממילא חל אף אם המינוי לא היה לשם שמים. (בחז"א עצמו מבואר סברה מעין זו ב"ב ס' ט"ו בס"ק ד' ד"ה ויש). וא"כ טענה זו שאינן שומרים תורה לא תופס כלל בטענה נגד מדינת ישראל, שהרי לא היה בשום פנים ואופן אפשרות להקים מדינה ע"י שומרי תורה, בין מצד המתנגדים של שומרי תורה באופן עקרוני להקמת מדינה, שטוענים שאף שאילו היו בוניה שומרי תורה כמו החפץ חיים היה אסור להקים מדינה, וזה דעת הרב יצחק זאב מבריסק והאדמו"ר מסטמר ועוד אחרים, ובין מצד שאלו שומרי תורה שכן היו עקרוני בעד הקמת המדינה, אבל לא היה להם כלל הכלים לזה, וכן היו מפחדים מן המתנגדים למדינה ומן החרמות שהיו מטילים עליהם המתנגדים. (והמצב היה שהאנגלים שקיבלו המנדט מן חבר האומות בסן רעמו בשנת תר"פ להקים כאן בית לאומי בישראל, ולקחו השלטון מן הטורקים, הם במשך הזמן בגדו בשליחותם עד שלבסוף עשו ספר הלבן וכמעט לא הניחו יהודים להגיע לכאן, ושלחו הרבה יהודים שהגיעו בלתי חוקי בגדר מעפילים לכאן, בחזרה, ורק אחרי הקמת המדינה הוקם חוק השבות שכל יהודי יכול להגיע לכאן). וא"כ הקמת המדינה לא היה כלל יכול להעשות רק ע"י חילונים, ולא שייך כלל לומר שיפסלו אותם בעקבות שאינן שומרים תורה, הרי שומרי תורה לא היה להם כל אלטרנטיבה לזה, או שלא רצו או שלא יכלו. צא ולמד מה שקרה להגאון רבי עקיבה יוסף שליזנגר זצ"ל שרצה להקים מדינה ע"פ תורה כבר לפני שהיה רעיון הציוני ע"י הרצל, וחכמי ירושלים הפריעו לו בכל דרכיו והחרימו אותו לבסוף. ואף שאלו שבנו המדינה היו פושעים ומחללי שבת ומגלי עריות, ומחטיאי רבים, אבל לא היה כאן אלטרנטיבה תורנית לזה, ולא שייך לומר שיתנו השלטון לשומרי תורה. וכל מה ששיך לומר איזה פסול על מדינה בשלטון חילוני בגלל שזה חילוני, זה אם שומרי תורה אומרים ומוכיחים, שאנו יש לנו את היכולת להקים מדינה, יש לנו כח לעשות צבא ומשטרה וכלכלה ותחבורה ויחסי חוץ וכל שאר דברים ששייך לענין מדינה, הכל ע"פ תורה, אז שייך לומר לחילונים שע"פ דין אתם מחויבים להסתלק מכאן ותנו לנו השלטון, ואז צריך לדון אם יש בטענה זו ממש, אבל כל זמן שזה לא קורה ואין כאן אלטרנטיבה להנהגת מדינה, לא שייך אפילו לדון לפסול שלטון החילונים בגלל שהם חילונים. ואפילו אם כל שומרי תורה מסכימים ויכולים באופן עקרוני להקים מדינה ע"פ תורה, אבל בגלל שיש כל מיני חוגים ואנ"ש ותת חוגים בתוך שומרי תורה, ואם רוצים להקים אחד בראש יריבו זה עם זה עד שבלתי אפשר להקים שומר תורה בראש, וכמו שקרה בבחירת ראש העיר בירושלים, (שנת תשס"ט) אז זה גם סיבה שלא שייך לפסול ממשלה חילונית שהרי לא שייך כלל להקים ממשלה ע"פ תורה בגלל המריבות בתוך שומרי תורה עצמם. וכל דבר חדש יש בו התנגדות, בין מצד עצמיות הדבר לבד שמשתמשים באימרא של הח"ס "חדש אסור מן התורה" גם לבטל מצוות עשה דאורייתא, (וח"ו שהח"ס התכוון בז, ע' תשובתו יו"ד ס' רל"ו), ובין מצד שמחפשים פסול ע"פ תורה שאין הדבר נוהג היום ושצריך להמתין על משיח צדקנו, צא ולמד מן ההתנגדות לתכלת. טענה שניה שאומרים שאין כאן בעלות, משום שיש תוך הציבור גם אלו שלא שייך לציבור כגון אזרחים מחו"ל, לא הבנתי כלל טענה כזו, האם הכוונה שיש גם גוים, אז האם לא שייך להקים עירייה בעיר שתושביה חלקם גוים וחלקם יהודים, ואם יש גם אזרחים מחו"ל, (אינו ידוע אם זה נכון שיש לה חלק בציבור כאן) אבל מה זה משנה אם מכניסים גם אלו לכאן, למה זה יבטל כל מושג של ציבור. הנה הסברה זו שכאן כל הכסף הוא הפקר נתבטל בצורה חריפה ביותר ע"י בעל שבט הלוי, שקרא לבעלי דיעה זו בשם מבוהל אחד, ולא מצאתי שכתוב מילה כ"כ חריפה בכל ספרי שבט הלוי וכן הסכימו עם בעל שבט הלוי המנחת יצחק ושאר רבני ירושלים. שו"ת שבט הלוי (חלק ה סימן קעב) אשר באחרונה הצעת לפני ענין הפרשת תרו"מ ע"י השלטון ז"א ברשות השלטון ובידי היראים, ואשר קצת ת"ח מפקפקים בה מטעמים שונים וגם מטעם דכח השלטון הוא בעלות כללי וי"א דאינו בעלות כלל ואין להם הכח והזכות להפריש, וכ"ת שלח לי תשובת ידינ"פ הגאון אב"ד דירושלים עיה"ק בעל מנחת יצחק בנדון זה ובקשני לחוו"ד העני' בזה, הריני לרצונכם וה' ברב טובו יהי' עמנו. (א). הנה בעיקר השאלה כך עניות דעתי שבעלות כללי הוא בעלות גמור לכל דבר, דכל מי שיש לו שליטה עפה"ת ובידו לעשות עם הדבר כאוות נפשו למכור ולתת במתנה באין מוחה זהו גדר בעלות, ויכולים להקדיש ולהפריש תרו"מ, ומש"כ מבוהל אחד דכיון שאין מתנהגים עפה"ת מותר לגזלם וא"כ אין להם בעלות כלל הוא דבר שאין ראוי להשיב, דחלילה להתיר איסור גניבה וגזילה ותולים עצמם לשוא באילן גדול, ואין זה לגדר דינא דמלכותא אם שייך כאן או לא, וגם אין שני הדברים תלויים זב"ז דהא למ"ד גזל עכו"ם מותר וכי בשביל זה אין בעלות לגוי וכי מ"ד זה חולק על המבואר בכל הש"ס דגוי יכול להקדיש נדו"נ כישראל אף דבהקדש בעינן בעלות גמורה. שו"ת מנחת יצחק (חלק ט סימן קי): בענין הפרשת תרומות ומעשרות מפירות שביד השלטון. הנה באשר שלפני איזה זמן פקפקו ת"ח בתקנת גאוני וצדיקי אה"ק וביניהם גם גאונינו ורבותינו הבד"צ שלפנינו זלה"ה פעה"ק ת"ו להציל רבים מלהכשל באיסור טבל, ע"י הפרשת תרו"מ מפירות שביד השלטון ע"י הרבנים גדולים בתורה וביראה הע"י, וכתבתי איזהו תשובות בזה, והובא מזה בספר שבט הלוי (ח"ה סי' קע"ב) מידי"נ הגאון הגדול סוע"ה מוה"ר שמואל הלוי ואזנר שליט"א רב אב"ד דזכרון מאיר עיה"ק בני ברק, לדחות דברי המפקפקים בטוטו"ד, ובירר גם הגה"ג הנ"ל שם דיש להשלטון דין בעלות בזה, ובכחם לעשות שליח להפרשת תרו"מ, וכן כתבו באריכות הרבנים, הגאון הגדול מוה"ר ישראל יעקב פישר שליט"א והגאון הגדול מוה"ר אברהם דוד הורוויץ שליט"א חברי הבד"צ, והג' מוה"ר י' מ' אהרנסון שליט"א רב פתח תקוה והמחוז, והג' מוה"ר משה שטרנבאך שליט"א ר"מ, והג' מוה"ר א"י זלזניק שליט"א ר"מ בישיבת עץ חיים פעה"ק, ועוד ת"ח גדולים האריכו בבירורים ונמוקים וטעמים נכונים להצדיק ככל הנ"ל. לפני כתשע עשרה שנה שאלתי את הגאון ר' עמרם אופמן שליט"א, איך העדה החרדית סומכת להתיר שכירות רשות מן הגוים כדי להתיר העירוב, ע"י שהמשטרה יכולה להכנס לבתים, הרי כל ענין של כח שילטון הוא שלטון שעושה כדין אבל הרי העדה החרדית חולקים לגמרי על מושג של המדינה, וא"כ זה לא מהני לענין הערוב, וע' ביאור הלכה (סימן שצא ד"ה שהרי יש לו רשות) ואם ע"י הכרח נוהג כך ואינו מחוק המלכים אינו מועיל [א"ר בשם ריב"ש]: ואמר לי, שמה שהעדה חרדית מתנגדים למדינה, זה ענין של קנאות ולא ענין של הלכה, אבל פי הלכה יש להם כל דיני שלטון. (אין כאן הסכמה להנושא בעירובין אם כח המשטרה לפי דיניהם מספיק לשכור הרשות, הבאנו כאן רק מה שנוגע לעניננו). סיבות של הנהגת שמים שיבא דרך החילונים והסתירה בפסוקים בין יחזקאל למלאכי תלמוד בבלי (מסכת יומא דף ט עמוד ב): רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו: ראשונים שנתגלה עונם - נתגלה קצם, אחרונים שלא נתגלה עונם - לא נתגלה קצם. והכוונה בזה, שאצל החילונים נתגלו מעשיהם והם עושים עבירות בפרהסיא בגדר נתגלו עונם, וממילא שייך שתבא הגאולה על ידיהם משא"כ בשומרי תורה ומצוות שיש עוונות נסתרים ומכוסים, מוכרחים להיות רק בגדר נטפל, וזה מבואר בפרשת יחזקאל: יחזקאל (פרק טז נא) וְשֹׁמְרוֹן כַּחֲצִי חַטֹּאתַיִךְ לֹא חָטָאָה וַתַּרְבִּי אֶת תּוֹעֲבוֹתַיִךְ מֵהֵנָּה וַתְּצַדְּקִי אֶת אֲחוֹתַיִךְ בְּכָל תּוֹעֲבוֹתַיִךְ אֲשֶׁר עָשִׂית: (נב) גַּם אַתְּ שְׂאִי כְלִמָּתֵךְ אֲשֶׁר פִּלַּלְתְּ לַאֲחוֹתֵךְ בְּחַטֹּאתַיִךְ אֲשֶׁר הִתְעַבְתְּ מֵהֵן תִּצְדַּקְנָה מִמֵּךְ וְגַם אַתְּ בּוֹשִׁי וּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ בְּצַדֶּקְתֵּךְ אַחְיוֹתֵךְ: ע' מלבי"ם שהובא לעיל שהכונה בזה אֲשֶׁר פִּלַּלְתְּ לַאֲחוֹתֵךְ, שאנשי יהודה צועקים על אנשי שומרון שחטאו חטאים גדולים, ובאמת נתברר שאנשי יהודה חטאו יותר, רק שלא ידעו זאת רק כאשר הם צועקים על אנשי שומרון אז אומרים להם שאתם חטאתם יותר, וע"י החטאים שלכם הם נראין יותר צדיקים וזה שנאמר וְגַם אַתְּ בּוֹשִׁי וּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ בְּצַדֶּקְתֵּךְ אַחְיוֹתֵךְ: וזה הסיבה שאנשי שומרון מגיעים לא"י יותר מוקדם ויותר למעלה, מפני שאנשי שומרון נתגלה יותר החטאים משא"כ באנשי יהודה אף שחטאו יותר אבל החטאים הם מכוסים. ואין כאן הכוונה שיותר טוב להיות חילוני ח"ו, אלא כלפי זה ששומרי תורה יש להם לימוד התורה, תובעים מהם יותר ממה שתובעים את החילונים שלא נתחנכו לתורה (מלבי"ם בביאור הפסוקים, ששומרון מכונה לאלו שאין להם תורה ויהודה מכונה לאלו שיש להם תורה). יש סכנה גדולה להצדיק כל נושא של המדינה, ביאור פסוקי מלאכי כשאנו אומרים ומעתיקים את פסוקי יחזקאל לומר שיש טענות כבדות על ציבור שומרי תורה, יש סכנה גדולה שיכולים ח"ו להצדיק את מעשה החילונים, ולומר כיון שהם למעלה א"כ סימן שמעשיהם באופן כללי צודקים כולל חילול שבת וגילוי עריות וכו' ולא עושים מלחמת מצוה נגד ביטול הרשע כמבואר בפסוקים במלאכי: מלאכי (פרק ג יג) חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם אָמַר ה' וַאֲמַרְתֶּם מַה נִּדְבַּרְנוּ עָלֶיךָ: (יד) אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים וּמַה בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי ה' צְבָאוֹת: (טו) וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים גַּם נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה גַּם בָּחֲנוּ אֱ-לֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ: (טז) אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ: והכוונה של בחנו א-להים וימלטו, שהם אומרים אנחנו עושים עבירות ונראה אם הקב"ה יעניש אותנו ואם רואים שלא יעניש וכ"ש כשאנו עוד מצליחים, זה ראיה שמותר לעשות עבירות, ויש סכנה, ששומרי תורה יאמרו ע"י הצלחת ובינינם שהרשעים שהם צודקים. ונגד טענה זו בא הנביא מלאכי להתרות שח"ו לא יגידו זאת, ואדרבה, מה שמצליחים הרשעים במעשיהם, זה נעשה להיות ניסיון לשומרי תורה שלא יגררו אחריהם. וכתבתי מאמר בנושא זה על שלטון ערב רב והמלחמה נגדו: בס"ד שלימות קיום ספר 'קול התור' עיקבתא דמשיחא ואתחלתא דגאולה של ספר 'קול התור' כולל בנין אהלי יעקב, להנטיע אדמתה, קיום מצוות התלויות בארץ, ומלחמה נגד עמלק שהוא עשו וישמעאל וערב רב, (עמ' 145). יסוד הנהגת המתנחלים נבנה על בסיס של ספר 'קול התור' שהוא פרקי גאולה של הגאון ר' הלל משקלוב, תלמיד הגר"א, ובזה מבואר כל שיטת הגר"א אשר דחף תלמידיו לבא לארץ ישראל ולבנותה על דרך הטבע, והם באו במסירות נפש ממש, והמפורסם ביניהם היה תלמידו הגאון רבי ישראל משקלוב זצ"ל בעל פאת השולחן. אולם מה שנשאר בעיקר חזק אצל המתנחלים הוא בנין הארץ וישובה, אולם בנוגע למצות התלויות בארץ יש בעיה גדולה אצל חלק גדול מהם, וכן בענין מלחמה נגד הערב רב. שאחד מיסודי מצות התלויות בארץ הוא שמירת שביעית, והרבה סומכים על היתר מכירה דהיינו שמוכרים א"י לפני שמיטה כדי שלא יצטרכו לקיים מצות שביעית. וזה בהיפוך הגמור מכונת הגר"א בספר קול התור. (הבעיות החמורות בהיתר מכירה, בין מצד שאין גמירות דעת למכור והוה גניבת דעת עליון וחילול ה' ועשית התורה בצורה פיקטיבית והאיסור דרבנן נתהפך לדאורייתא, כמבואר בתשובה המקורית של רב יוסף גאון שהובא בקיצור בבה"ל (ס"ס רמ"ו). בין מצד איסור להפקיע מצות, וגם אלו שהתירו הוא רק בהוראת שעה, וכן השינוי שעשו במכירה לגריעותא. והתוצאות מזה עקירת השבת דרך מכשירי גרמא וגרות פיקטיבי והבאת רבבות ערב רב בתוך כלל ישראל, כתבנו במאמרים אחרים, רשפיה רשפי אש, היתר מכירה לא שייך היום, ועוד הרבה מאמרים בנושא שמיטה, וכן מאמר "מכונת גיור בהכשר מכון צומת"). ונעתיק כמה מקומות שכתב זה: פ"א (עמ' 25) יעודו הכללי של משיח בן יוסף בשלשה דברים: גלוי רזי תורה, קיבוץ גלויות וביעור רוח הטומאה מן הארץ, קיבוץ גלויות הוא בשלשה תפקידים: בנין ירושלים קיבוץ גלויות וקיום מצוות התלויות בארץ. (עמ' 29) וכלל גדול עפ"י רבינו (הגר"א) שכל הפעולות בדרכי האתחלתא צריכות להיות כמו בימי עזרא ונחמיה כמו בימי כורש, ורבנו כותב מפורש שקיבוץ גלויות תלוי בזכות קיום מצוות התלויות בארץ, והכוונה השניה "תירשוה בחזקה" (החי"ת בקמץ כדלעיל) היא למאן דאמר (קידושין כ"ו) עפ"י הפסוק ושבו בעריכם אשר תפסתם, ותכלית עבודתינו בקיבוץ גלויות היא מלחמה לה' בעמלק, שזאת היתה תפקידו העיקרי של יהושע בטוריא דמשיח בן יוסף מלחמה בעמלק מכל הבחינות נגד כל אויבי ישראל ונגד ארמילוס שר הערב רב, להעביר רוח הטומאה מן הארץ ולהעלות כנסת ישראל ושכינתא תתאה מעפרא, ופתיחת המערכה נגד מלחמת גוג ומגוג בגאולה הראשונה לקראת משיח צדקנו – משיח בן דוד. ועיקר הפעולות הם בנין ירושלים וקיבוץ גלויות וקיום מצות התלויות בארץ, בסוד קץ המגולה, וכולם הם ביעודו של רבנו נהורא דמשיח בן יוסף. מלחמה בערב רב מבואר עמ' 80 תכלית עבודתנו בקיבוץ גלויות היא הקמת אנשי אמנה לשם יחוד ב' המשיחין בשערי ירושלים להחזרת השכינה תכלית הגאולה גאולת האמת וקידוש ה'. עפ"י רבנו הגר"א עלינו לבא לעזרת ה' בגיבורים, הני תרי משיחא, וללמוד היטב כל הבחינות ותפקידיהן על דרך המעשה. התפקיד הכללי של שני המשיחין, מב"י ומב"ד, יחד בכל הדורות, הוא הגנה ומלחמה נגד שלשה ראשי הקליפות, עשו ישמעאל וערב רב, תפקידו המיוחד של מב"י נגד עשו קליפת השמאל, ותפקידו המיוחד של מב"ד נגד ישמעאל קליפת הימין, ושניהם יחדיו נגד עשו וישמעאל שהם שור וחמור דטומאה. ההזדוגות של עשו וישמעאל הוא ע"י ארמילוס שר הערב רב, ויכולה להחריב את ישראל ואת כל העולם ר"ל. עיקר השאיפה של הערב רב הוא לזווג את עשו וישמעאל ולהפריד בין שני המשיחין, וכאן ובזה עיקר עבודתינו ומלחמתינו אנו, לשבר ולמגר את כח הערב רב, קליפת ארמילוס הרשע, מישראל, הערב רב הוא שונאנו הכי גדול, הוא המפריד בין שני המשיחין, קליפת הערב רב פועלת רק בדרך של אחיזת עינים ובעקיפין, לכן המלחמה בערב רב היא המלחמה הכי קשה ומרה ועלינו להתגבר בכל שארית כוחינו במלחמה זו, וכל מי שאינו עוסק בפועל במלחמה נגד הערב רב נעשה ממילא שותף לקליפת הערב רב ויהי' מי שיהי', מוטב לו שלא נברא. הנה, עשו, היינו ארה"ב ואירופא והנצרות ותרבות המערבי, כולל טלויזיה ודעימיה, וישמעאל, הערבים והאיסלאם, וה'ערב רב' היום בעיקר מנהיגי האומה שעוסקים בחורבן ישובים ולחימה נגד הדת, כולל בג"ץ ותקשורת וכו', וכן מה שכתב מי שאינו עוסק בפועל במלחמה וכו' ראינו זה בהתנתקות. (מה שכתבנו מלחמה אין הכוונה להרוג כידוע). על כן כל מי שחשוב בעיניו ספר 'קול התור' שהם פרקי הגאולה של הגר"א, ובגלל זה מוסר נפשו למען ישוב א"י, צריך לקיים גם שאר החלקים שכתובים שם, רק קצרתי כאן ולא כתבתי הכל. נכתב בעה"י ע"י יצחק ברנד, בעה"ק עמנואל ת"ו, מוש"ק פ' קרח תשס"ו יישוב הסתירה בין יחזקאל למלאכי הנה עד כאן למדנו מספר יחזקאל ט"ז, שיסוד של שלטון החילוני הוא כדי שאנו נבדוק מעשנו ונבין שמעשינו אינן מתוקנים וצריך לחזור בתשובה ועל כן הביא לנו הקב"ה שלטון חילוני שנבין שאנחנו יש לנו עבירות חמורות והם בגדר צדיקים לעומת מעשינו. ומאידך בספר מלאכי למדנו, שכח בנין של החילוני והצלחתם נעשה לנסיון לנו שלא נלמד ממעשיהם ולא נאמר שאפשר לעשות כמעשיהם ח"ו. ואיך אפשר כעת לקיים שני דברים אלו באותו עת ובאותו זמן וע"י אותן אנשים. באמת בשורש הענין שני דברים הם אמת ולא סותרים זה את זה, שמצד אחד מה שחילונים עומדים בראש וחלקם גם לוחמים נגד התורה, זה מחייב אותנו לבדוק מעשינו אם גם אנו אולי לחמנו בחלקים מסוימים נגד התורה, ולא שמרנו כמו שצריך. וכן מכיון שנתברר מכח התורה שהקב"ה רוצה לתת א"י לעם ישראל, וכן נתברר כאן שזה יכול להתקיים גם ע"י חילונים, ממילא יש לנו חיוב להאמין שזה נכלל בברית של הקב"ה לתת לנו את הארץ ולא נפקע בגלל שנעשה ע"י חילונים. אולם בכל זאת מה שאנו יודעים מכח התורה שמעשה החילונים הם עבירות, בזה אנו צריכים ללחום נגדם, וא"כ באמת הניסיון כאן הוא על שני הכיוונים. ועכ"פ מה שברור, שממה שהחילונים מצליחים, זה מצד עצמו לא ראיה שצודקים במעשיהם, אלא מה נכון ומה לא, זה צריך לבדוק בתורה אם זה נכון או לא, ובחלק שזה נכון, צריך לתפוס זה ולחזק את מעשיהם בנושא זה, אף שנעשה ע"י חילונים, ובחלק שזה לא נכון, צריך למחות וללחום נגד זה, וא"כ שלטון החילוני הוא באמת מראה שני דברים בבת אחת. וכן בשעת שצועקים על החילונים אף בצדק, צריך לבדוק עצמנו אם יש לנו מעין חטא זה, בגדר אימרת הבעש"ט כל הנגעים אדם רואה חוץ, מנגעי עצמו. (רעיון אימרא זו יש לו מקור בפסוקי יחזקאל הנ"ל, וידוע שכל אימרא אין לו מקום אלא כשהרעיון עצמו יש לו מקור נאמן, ואז ניתן להלבישו על איזה מאמר חז"ל). אולם קשה מאוד לעשות שני הפעולות ע"י אותן אנשים, ויש סכנה לכל הצדדים שיגלשו לקיצוניות לאחד מהם, או שיכשירו הכל או שיפסלו הכל, ועל כן יש צורך בשני סוגי אנשים כדי שהאיזון ישמר. הסכנה שיכשירו הכל היינו שבאים להצדיק חילול שבת וגילוי עריות וכן אם הם באים להחריב יישובים באים להצטרף עימהם. לפסול הכל, היינו להכחיש יסוד של מצוות יישוב א"י, ולהכחיש שהקב"ה נתן לנו את הארץ, ואחד מנתינת הארץ כולל גם שנותנים רשות לכל יהודי להכנס, ולמי שאינו יהודי יכולים היהודים לתת ביקורת גבולות שלא לתת רשות להכנס רק את מי שרוצים כמבואר בפסוקים. דברים (פרק ב ד) וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד: (ה) אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר: (ו) אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם: והכוונה בזה שאין לכם את הזכות להפקיע זכות של בני עשו על האדמה שנתתי להם, שבתוך הזכות כלול גם שיכלו לעכב מי שנכנס שלא ברשות. וממילא גם כעת שניתן זה רשות ליהודים, זה בכלל נתינת הארץ מהקב"ה. והמכחיש זה גורם להסכמים עם רשעי ישראל לתת חלקי א"י לגוים, וחוץ מזה הוא מכחיש מה שיוצא מרש"י ראשון של התורה. וכן יש שמכחישים שאנו בתקופת קיבוץ גלויות, אף שיש כאן כבר כפליים כיוצא מצרים. חיוב מתנגדים לציונות ומצאנו מאמר מהראי"ה קוק זצ"ל בנושא זה שצריך שני חוגים לנושא זה. בעקבות שהשלטון חילוני, יש צורך גם להתנגדות לשלטון, שבלי זה יכולים לעקור את התורה. דעת הראי"ה קוק זצ"ל על החרדים, ע' אגרות הראי"ה (כרך ג' דף קנ"ו) אותם החרדים תמימי הלב, אשר מעומק טהרת רוחם התנגדו אל הציונות, הם הם אשר צרפוה והסירו חלק גדול מסיגיה, עד אשר הביאוה בפעולתם השלילית אל המדריגה הזאת שתהיה ראויה להתלבש בלבוש מלכות מעשית, ולא תזרה כולה מרוח בית ישראל. הצד החיצונה שבבנין האומה, כמו הצד החיצון שבבנין יצירת האדם, וכל חי, בא בהתגלות כחות כאלה, אשר עליו יתיצב כשתופיע כל סגולתו, וכשיחשבו הפועלים החיצונים הללו, שהם הנם הבונים את נשמת החיים, יוצאה ע"י זה כמין מחאה מכאב לב של החשים את האור הגדול של הנשמה, ואת זוהר תפארתה, ובכל זאת אותם הכחות בעצמם (=של החילונים) יהיו לבסיסים חזקים להעמיד עליהם את הבנין של החיים המגמתיים, החיים הפנימים (=של החרדים) שכל נפש טהורה אליהם שוקקת. (ושם בעמוד קנ"ז בד"ה הציונות בא"ד) הציונות בתור תנועה, מרקלמת (=מפרסמת) את היסוד הלאומי של ישראל, היא טובה ונכונה, ויש לה אחרית ותקוה, אבל בתור משגב של האומה כולה, לעולם לא תקום ולא תהיה, מפני שביסודה אינה משגת את אור הקודש של חיי העולם אשר לנשמת האומה, את רוח א-ל אמת אשר בקרבה, על כן תעסוק יפה בהשטחים החיצונים של בנין האומה, ומעולם לא תגיע עד החיים הפנימים, שבנינם עומד הוא הכן בעד עובדים אחרים, שהם לגמרי מסוג אחר, והם יצמחו דוקא מתוך אותה "ארץ ציה" של החרדים אשר התנגדו להציונות באמת ואמונה, מפני חרדתם על רוח ה' על עמו על יסוד חייו. לימוד זכות למי שאינו מקיים את האיזון הנכון מכיון שלמדנו שקשה מאוד לקיים את האיזון הנכון, צריך ללמד זכות למי שגולש או לצד זה או לצד זה אף שצריך לתת ביקורת על מה שאינו נכון, אבל מ"מ יש לימוד זכות מכיון שקשה להיות בדיוק על צד הנכון וכן שמי שטוען על אחר שגלש לצד אחד יותר מדאי, יבדוק את עצמו מקודם אולי הוא גלש לצד השני יותר מדאי. איך אפשר לעשות שהציבור שומרי תורה יגיע לשלטון בפשטות צריך להיות שחלק מציבור שומרי תורה יהיו בקיאים לא רק בעניני חומש משנה וגמרא והלכה אלא גם בעניני דעלמא שקשור למלכות ולחבר את צרכים האלו לתורה. תלמוד בבלי (מסכת קידושין דף כט עמוד א) וללמדו אומנות; וי"א: אף להשיטו במים; רבי יהודה אומר: כל שאינו מלמד את בנו אומנות - מלמדו ליסטות. ליסטות ס"ד? אלא, כאילו מלמדו ליסטות. נראה לומר שראש ישיבה שאומר לבחור שמחפש שידוך שלא יסכים עד שיבטיחו לו סכום גדול לדירה, אינו בגדר כאילו מלמדו ליסטות אלא זה מלמדו ליסטות ממש. ומתאים כאן אימרא ידוע "ואנשי סדום רעים וחטאים, לה' מאוד", היינו שכל הרעות היו הכל לה' מאוד, כולו לשם שמים, אימרא זו גם מקורו בפסוקי יחזקאל הנ"ל. בענין זה לא נגמר כעת. נכתב בעהי"ת ר"ח אייר תשע"ג

 
 

02:01 (23/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד
ביאור תקופת שיבת ציון המבואר בנביא יחזקאל, שהמנהיגים הם מסדום, וציבור שומרי תורה ומצות הם כפופים תחתיהם, והסיבה לכך, בגלל חטאים בתוך ציבור שומרי תו"מ ● יום העצמאות ● ענין נבואת יחזקאל ● שיבת ציון ע"י אנשי סדום ● הטענה על שומרי התורה ● הריאקציה של הגאון הרב שמואל טל שליט"א ● אנו נמצאים על חבל דק בין שתי גדות הנהר, וצריך להזהר שלא ליפול לא לימין ולא לשמאל ● הבעיות החמורות בפסק 'שלום תמורת שטחים' ● מרידה באומות ● הערבים רוצים את הכל ● מלחמת דת ● מטרת השמאל לעקור את הדת ● הרבה רבנים הולכים בכיוון הרב עובדיה יוסף זצוק"ל ● תוצאה מזה שמוכרחים להסביר התקופה ע"י יחזקאל פרק טז ● חומרת החטאים של שומרי התורה ● יש מציאות של טעות בגדולי ישראל ● ע"י קיום ביעור חמץ כהוגן יפול שילטון ערב רב וסדום ● מן הבעיות במכירת חמץ ● עקירת כל התורה ע"י הערמות ● עפי"ז מובן קיבוץ גלויות ע"י אנשי סדום ● ושבתי את שביתהן את שבות סדום ובנותיה