יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
החשיבות של פועל שומר שבת וחקלאי שומר שמיטה ● לקנות פירות בשש שנים ממי ששומר שביעית ● גר תושב ● ע"י אחרים
23:16 (11/03/10) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

חשיבות המלאכהאבות דרבי נתן (פ' יא): שמעיה ואבטליון קבלו מהם שמעיה אומר אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתודע לרשות.אהוב את המלאכה כיצד? מלמד שיהא אדם אוהב את המלאכה ואל יהיה [אדם] שונא את המלאכה, שכשם שהתורה נתנה בברית כך המלאכה נתנה בברית, שנאמר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' א-להיך (שמות כ' ט'). רבי עקיבא אומר עתים שאדם עושה מלאכה ומתנצל מן המיתה ועתים שאין אדם עושה מלאכה ומתחייב מיתה לשמים. כיצד? ישב אדם כל השבוע ולא עשה מלאכה, לערב שבת אין לו מה יאכל, היו לו מעות של הקדש בתוך ביתו ונטל מהם ואכל, מתחייב מיתה לשמים. אבל אם היה פועל והולך בבנין בית המקדש, אף על פי שנתנו לו מעות של הקדש בשכרו ונטל מהם ואכל, מתנצל מן המיתה.רבי דוסתאי אומר מנין שאם לא עשה מלאכה כל ששה שיעשה כל שבעה? הרי שישב כל ימות השבת ולא עשה מלאכה, ולערב שבת אין לו מה שיאכל, הלך ונפל בין הגייסות ותפשוהו ואחזו אותו בקולר ועשו בו מלאכה בשבת. כל זאת שלא עשה כל ששה.רבי שמעון בן אלעזר אומר אף אדם הראשון לא טעם כלום עד שעשה מלאכה שנאמר ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה [וגו'] מכל עץ הגן אכול תאכל (בראשית ב' ט"ו וט"ז).רבי טרפון אומר אף הקב"ה לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה, שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כ"ה ח').רבי יהודה בן בתירא אומר [אדם] שאין לו מלאכה לעשות מה יעשה, אם יש לו חצר חרבה או שדה חרבה ילך ויתעסק בה שנאמר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך (שם כ' ח'), ומה תלמוד לומר ועשית כל מלאכתך להביא את מי שיש לו חצרות או שדות חרבות ילך ויתעסק בהן.רבי יוסי אומר אין אדם מת אלא מתוך הבטלה שנאמר ויגוע ויאסף אל עמיו (בראשית מ"ט ל"ג) הרי שנכפה ונפל על אומן שלו ומת הא אינו מת אלא מתוך הבטלה, היה עומד על ראש הגג ועל שפת הנהר ונפל ומת אינו מת אלא מתוך הבטלה. שכן שמענו לאנשים, ולנשים מנין? שנאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש (שמות ל"ו ו'). לטפלים מנין? שנאמר ויכלא העם מהביא (שם). מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (פרק כ ט): ששת ימים תעבד, ר' אומר הרי זו גזירה אחרת, שכשם שנצטוו ישראל על מצות עשה של שבת כך נצטוו על המלאכה. ר' אלעזר בן עזריה אומר גדולה מלאכה שלא שרת שכינה בישראל עד שעשו מלאכה, שנ' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמ' כה ח). ר' יוסי הגלילי אומר גדולה מלאכה שלא קנס המקום מיתה על אדם אלא מתוך בטילה, שנ' ויגוע וימת ויאסף אל עמיו (בר' כה יז). ר' עקיבה אומר גדולה מלאכה שהרי נהנה שווה פרוטה מן ההקדש, מביא מעילה וחומשה ומביא אשם בשתי סלעים. והפועלין שהיו עושין בהקדש, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. ר' שמעון אומר גדולה מלאכה שאפלו כהן גדול נכנס ביום הכפורים שלא בשעת עבודה חייב מיתה ובשעת עבודה טמאין ובעלי מומין מותרין להיכנס. (ע"ע חת"ס סוכה (לו ע"א) בענין אתרוג הכושי). החשיבות של פועל שומר שבת וחקלאי שומר שמיטהרבינו בחיי (שמות פרק כ ח): ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. יאמר: כל הששת ימים אפשר לך שתעבוד את השם יתברך עם עשיית כל מלאכתך, כענין האבות שהיו עובדים את השם יתברך עם עבודת המקנה ושאר ענינים הגופניים, אבל "יום השביעי שבת", כלו יהיה לה' א-להיך, "לא תעשה בו מלאכה" כלל. זה שמעתי בשם הרמב"ם ז"ל.אפשר ללמוד מזה שכל מי שעושה מלאכה בחול, ושובת בשבת, אז מקיים מצוה ע"י שמדמה עצמו להקב"ה, שגם הוא עבד בחול ושבת בשבת, והיינו שגם חלק של עבודת החול הוא חלק של זכר למעשה בראשית. כמו שנאמר שמות (פרק כ ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: (ט) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱ-לֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: (י) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה הְ' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.אולם כל זה בתנאי ששומר שבת, אבל אם אינו שומר שבת, אז גם עבודה בחול אינו נחשב כמצוה מפני שאינו מדמה עצמו להקב"ה. ע"י אחריםהנה יש יששכר ויש זבולון, והתורה כתבה כמה פעמים תעשה וכמה פעמים ייעשה או תיעשה, והיינו ע"י אחרים, כמו שנאמר (שמות פרק לא טו) שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה', כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת. וכן (שמות פרק לה) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה', כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת.וא"כ המצוה לעשות מלאכה בחול שייך גם כשעושים ע"י אחרים, אולם כל זה בתנאי שהאחרים הם שומרים שבת, ואז ע"י המלאכה בחול ושביתת שבת מתקיים בשלימות הזכר למעשה בראשית, שהיהודי מדבק עצמו להקב"ה ע"י שמתנהג בענין זה כמו הקב"ה שעבד ששה ימים ושבת בשבת, אבל אם האחרים אינן שומרים שבת, לא מתקיים מצוה זו ע"י שעובד בחול.וא"כ למדים מזה, שאם אדם זקוק לפועל עבודה ולפניו ישנה את הברירה לקחת יהודי או גוי, עליו לקחת את היהודי, ע' גם רש"י (ויקרא פרק כה) עוד יש דרשה מנין כשאתה מוכר, מכור לישראל חברך, תלמוד לומר וכי תמכרו ממכר לעמיתך מכור, ומנין שאם באת לקנות קנה מישראל חברך, תלמוד לומר או קנה מיד עמיתך. ובודאי ה"ה לפועל, כדי לפרנס את היהודי.ואותו הדבר כשמדובר בשכירות שומר שבת או מחלל שבת - מצוה לקחת שומר שבת, כי עי"ז מתקיים המצוה של עבודה בחול שמזכיר מעשה בראשית, משא"כ אם לוקח פועל מחלל שבת, אז לא מתקיים בעבודה זו זכר למעשה בראשית. גר תושבהנה בזמן שהיה נוהג גר תושב, שהוא מצווה שלא לעשות מלאכה בשבת בשביל הישראל מדאורייתא, היה שייך לקיים מצוה זו גם ע"י גר תושב, ע' יבמות (מח ע"ב) דתניא: וינפש בן אמתך - בעבד ערל הכתוב מדבר, אתה אומר: בעבד ערל, או אינו אלא בעבד מהול? כשהוא אומר: (דברים ה') למען ינוח עבדך ואמתך כמוך - הרי עבד מהול אמור, הא מה אני מקיים וינפש בן אמתך, בעבד ערל. והגר - זה גר תושב, אתה אומר: זה גר תושב, או אינו אלא גר צדק, כשהוא אומר: וגרך אשר בשעריך - הרי גר צדק אמור, הא מה אני מקיים והגר, זה גר תושב. דברים אלו הובאו בשו"ע (הלכות שבת סימן שד סעיף א), אולם כעת אין לנו גר תושב.ואפשר ללמוד מזה גם לענין שמיטה, שנאמר (ויקרא פרק כה ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה': (ג) שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: (ד) וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.וע' ברמב"ן (ויקרא פרק כה) שכתב שענין של שמיטה הוא אותו שורש של שבת: והנה בכאן עוררו אותנו בסוד גדול מסודות התורה, כבר רמז לנו ר"א שכתב, וטעם שבת לה' כיום השבת, וסוד ימות עולם רמוז במקום הזה. וכוף אזנך לשמוע מה שאני רשאי להשמיעך ממנו בלשון אשר אשמיעך, ואם תזכה תתבונן. כבר כתבתי בסדר בראשית (ב ג) כי ששת ימי בראשית הם ימות עולם, ויום השביעי שבת לה' א-להיך כי בו יהיה שבת לשם הגדול, כמו ששנינו (תמיד פ"ז מ"ד) בשביעי מה היו אומרים מזמור שיר ליום השבת לעתיד לבא שכולה שבת ומנוחה לחיי העולמים: והנה הימים רמז לאשר ברא במעשה בראשית, והשנים ירמזו לאשר יהיה בבריאת כל ימי עולם. ועל כן החמיר הכתוב בשמיטה יותר מכל חייבי לאוין, וחייב הגלות עליה כמו שהחמיר בעריות (לעיל יח כח), שנאמר אז תרצה הארץ את שבתותיה (להלן כו לד). והחזיר הענין פעמים רבות, כל ימי השמה תשבות (שם לה), ונאמר והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתותיה (שם מג), וכן שנינו (אבות פ"ה מ"ט) גלות באה על עינוי הדין ועל עוות הדין ועל שמיטת הארץ, מפני שכל הכופר בה אינו מודה במעשה בראשית ובעולם הבא.וממילא כל מי שעובד בשדה שש שנים ושובת בשביעית מכריז מה שנאמר (אבות פ"ד מט"ז) רבי יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין.וכן ע"י שאדם עובד שש שנים בשדה ושובת בשביעית, הוא מדמה עצמו להקב"ה, כמו לענין שבת, והדימיון הוא לא רק במה ששובת בשביעית, אלא גם מה שעובד בשש שנים, הוא חלק המצוה לדמות עצמו להקב"ה, וכן הוא הכרזה על מטרת עולם הזה שהיא הכנה לעולם הבא ובזה מתקיים מה שנאמר שש שנים תזרע שדך, אולם כל זה כשהוא שובת בשביעית, אבל כשעובד גם בשביעית, (בין ע"י היתר מכירה ובין בלי היתר מכירה) אין כאן מצוה של שש שנים תזרע שדך, כיון שאז לא מדמה עצמו להקב"ה, וכן אין זה הכרזה שמטרת עולם הזה היא הכנה לעולם הבא. וגם זה משמעות הפסוקים, שרק אחרי שנאמר ושבתה הארץ שבת לה' היינו שקיבל על עצמו לשמור שביעית, אז יש המצוה של שש שנים תזרע שדך. לקנות פירות בשש שנים ממי ששומר שביעיתוא"כ אפשר ללמוד מזה, שגם מי שאין לו שדה אבל הוא קונה פירות בכל שש שנים ממי שיש לו שדה, ע"י זה יש לו חלק במצוות שש שנים תזרע שדך, כיון שמחזק את זה שיש לו שדה ועובד בשש שנים, שמקיים מצוות שש שנים תזרע שדך, וע"י זה הוא מכריז שמטרת עולם הזה הוא הכנה לעולם הבא, אולם כל זה בתנאי שקונה אצל מי שאינו עובד בשביעית, אבל אם קונה אצל מי שעובד גם בשביעית, כגון שהוא מוכר את א"י לגוי להפקיע בשביעית, (שאז בשנת השמיטה אין כאן שייכות עם קיום מצות שביעית וכן אין לזה שייכות עם דמיון להקב"ה ולא עם עולם הבא, וא"כ גם עבודת שש שנים אין לזה הכנה למצות שביעית ואין לזה שייכות עם דמיון להקב"ה ולא עם הכנה לעולם הבא) אז אין לו חלק במצוות שש שנים תזרע שדך.וא"כ למדים, שאם יש לאדם אפשרות לקנות פירות בא"י ממי ששומר שביעית וממי שאינו שומר שביעית, מצווה לאדם לקנות פירות ותבואה מיהודי שומר תורה ומצוות שיש לו שדה בא"י ועובד שש שנים ושובת בשביעית, ולא עושה היתר מכירה, ואז יש לו חלק במצות שש שנים תזרע שדך, ולא יקנה בשש השנים ממי שאינו שובת בשביעית, כי אז אין לו חלק במצוה זו.אם יש לפניו פועל גוי או מחלל שבת, ראיתי באיזה ספר בשם החזון איש שמחלל שבת עדיף, אולי יהא לו ילדים שומרי תורה עי' ב"ק (קיט ע"א) דלמא הוה ליה זרעא מעליא. נכתב בעהי"ת ע"י מורנו הגאון רבי יצחק ברנד שליט"א, כ"ה אדר תש"ע. עי' באריכות בערוץ הלכות שבת ושביעית.