יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
חשיבות עליה לא"י מבואר בתורה בהרבה מקורות, וא"כ כעת אשר להגיע לא"י הוא בקלות, החיוב מתגדל כפלי כפליים ● חביבות ארץ ישראל אצל האור החיים הגר"א האור שמח והחזון איש ● ההבדל בין גאולה קמא לבתראה ● חשיבות העליה לארץ ● מכתב מרן האור שמח ● דעת מרן החזון איש ● מקורות לדברי החזו"א ● עלייה כחומה ● כל מה שיותר שומרי תורה ומצוות באים לא"י, מתחזק היהדות בא"י

בריתי יצחק || הוספות חנוכה תשע"ה בס"דהקב"ה הבטיח ליעקב אבינו לאחר שירד למצרים שיעלה אותו. וכפל הלשון אַעַלְךָ עָלֹה, כולל יציאת מצרים של כלל ישראל. ותוספת הלשון "גם", כולל גם קיבוץ גלויות של שאר גלויות.וכמו שדרשו חז"ל על הפסוק (בראשית פרק טו פסוק יד) "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי", שכולל גם שאר מלכויות.רש"י (שם): "וגם את הגוי - וגם לרבות ארבע מלכיות, שאף הם כלים על ששיעבדו את ישראל".וא"כ גם כאן רמז הפסוק שהקב"ה יעלה את עם ישראל בחזרה לא"י, וכמו שמבואר באריכות בפרשת ניצבים. ההבדל בין גאולה קמא לבתראהאולם יש הבדל בין עליה לא"י בתקופת יהושע, ובין עליה לא"י של היום, שמכונה גאולה העתידה. שבעליה לא"י בזמן יהושע הגיעו כל כלל ישראל בבת אחת, אבל בגאולה העתידה יבואו לאט לאט, עד שכולם יתקבצו.כמו שנאמר בישעיהו (פרק כז יב) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַחְבֹּט ה' מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר עַד נַחַל מִצְרָיִם וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".ועי' רש"י על פרשת נצבים (דברים פרק ל פסוק ג): "ושב ה' א-להיך את שבותך - היה לו לכתוב והשיב את שבותך, רבותינו למדו מכאן שהשכינה כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם. ועוד יש לומר, שגדול יום קבוץ גליות ובקושי, כאלו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו, כענין שנאמר (ישעיה כז, יב) ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל".וכן יש נפקא מינה, שבגאולת מצרים היה ציווי מפורש של הקב"ה לצאת ממצרים ולעלות לא"י, אבל כעת אין ציווי מפורש, אלא התעוררות מצד כל אחד ואחד, והאפשרות עצמו מחייב לכל יהודי שנגע יראה ה' בלבבו לעלות. חשיבות העליה לארץ חשיבות עליה לא"י מבואר בתורה בהרבה מקורות. וכתב האור החיים הקדוש שבמסירות נפש ותוך סכנות גדולות הגיע לא"י, וכן מצאנו לגדולי ישראל שעשו מסירות נפש גדולה לעלות לא"י.עי' אור החיים (בהקדמה): "והאיר ה' עיני שכלי אין זה אלא לקום ולעלות אל מקום חשבתי בו הוא מקום השכינה עיר הרמה עיר החביבה על א-להי עולם וממשלות עולם עליון ותחתון ואזרתי כגבר חלצי, סיכנתי עצמי סכנות גדולות, דרך מדבר באתי בו עד כי הביאני ה' פה עיר ליוארני יע"א לעלות דרך כאן לארץ חפצתי".וכן תלמידי הגר"א, וכמבואר בהקדמה של פאת השולחן.וא"כ כעת אשר להגיע לא"י הוא בקלות, החיוב מתגדל כפלי כפליים, ואף אם יש לפעמים קושיים, מ"מ זהו בכלל יסורי א"י המבוארים בגמרא (מסכת ברכות דף ה עמוד א): "תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על - ידי יסורין. אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא. תורה מנין - שנאמר: אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ארץ ישראל - דכתיב (דברים ח') כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך, וכתיב בתריה: כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה. העולם הבא - דכתיב (משלי ו') כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר". מכתב מרן האור שמחהגאון ר' מאיר שמחה הכהן, בעל ה"אור שמח", כתב (הועתק בספר אוצר ישראל בשנת תרפ"ו (עמודים פ"ב פ"ד) ואנו מעתיקים כעת מספר תחומין ח' ט"ו עמוד 20): "הנה מאז הכיר האחד אברהם אבינו את בוראו היה קושר כל תקותו והבטחתו בהנחילו את הארץ הקדושה לבניו להלך בה לאורכה ולרחבה ונטע אשל (בראשית כא לג) ואחריו יצחק זרע בה וחפר בבארות מים (שם כו) וכן יעקב בנה בית (שם לד) ולכן פסגת תקותם היתה כי בניהם ישבו בארץ המוריה, ומיום מתן תורתינו הקדושה לא פסקה הנבואה מלצוות על ישוב הארץ, ואין לך פרשה שבתורה שלא נזכרת בה ארץ ישראל."והקפיד ה' יתברך על כבוד הארץ יותר מעל כבודו כביכול עד שבעשית העגל אחרי שובם מחל להם השי"ת, וינחם על הרעה אשר דבר לעשות (שמות לב יד) ועל הוצאם דבת הארץ וימאסו בארץ חמדה (תהילים כו כד) נשבע ה' ולא ינחם כמו שנא' אל תעלו כי אין ה' בקרבכם, (במדבר יד מב)."ומיום שנבחר ציון וירושלים - דוד בתהילותיו, ישעיה בחזיונותיו, ירמיה בתוכחותיו, ויחזקאל במשליו, לא פסקו מלהפליג במצוות ישוב הארץ, ולהשתפך נפשם בחרדת הקודש, אשר בתוככי ירושלים, אולם זה במאה הזאת זרחו קוי אור ע"י גדולי המעש, כמו מונטיפיורי וכיו"ב בהתעוררות רבה ומהרבנים ר' צבי הירש מטאהרן ור' אליה מגריידיץ, לבנות ולשכלל ירושלים, להסיר שוממות כמעט עד כי נתרחב הדבר ע"י הנלהבים. ורבנים הרבה עמדו מנגד ואף אותם שהיה בלבבם לקרב את הדבר שמו יד לפה, כי חרדו מהנלהבים שלא יגדישו את הסאה ומהג' שבועות שהשביע לבנות ירושלים (כתובות קי"א ושיה"ש רבה פסוק השבעתי אתכם בנות ירושלים)."אומנם כעת הסבה ההשגחה אשר באסיפת הממלכות הנאורות בסן רעמא, (שנת תר"פ) ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל וכיון שסר פחד השבועות וברשיון המלכים קמה מצות ישוב בארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצות שבתורה (ספרי פרשת ראה) למקומה ומצוה על כל איש לסייע בכל יכולתו לקיים מצוה זו, ואולי על זה נאמר עד מתי תתחמקין (ירמיה לא כא) ואם יתן השי"ת ויתרחב הדבר ויגאל ויפרח כשושנה כמו שנתגדלו בימי ארתחשסתא אשר היה נתונים תחת פרס (ע' ריש ספר עזרא) דובא ניידא (קידושין ע"ב ע"א) אף כי תחת ממשלת ארץ האי - עם בריטניא המתונה - אז בטח הוא ענין העומד ברומו של עולם, אבל יהיה איך שיהיה מצות ישוב א"י לא נפטר מזה כי מי שבכוחו יעשה, וזכות מצוה הזאת תגן על עמו ישראל בכל מקומות מושבותיהם להצילם מכל רעה ועיניהם ועינינו תחזנה בשובו לציון ולשמוע כעת אמר לציון מלך א-לקיך בב"א."דברי המצפה לראות בתשועת ישראלמאיר שמחה הכהן חותם פה דווינסקי". דעת מרן החזון אישאצל מרן החזון איש היתה חביבות ישוב א"י ועליה לא"י חזק מאוד, עי' אגרות חז"א (ח"א ס' קע"ה): "...מצב הארץ נפרז מרחוק כידוע ואינו גרוע מן הגלות בחו"ל חלילה, ומצות א"י הוכרעה ע"י הרמב"ם והרמב"ן וש"פ וידוע עד כמה שאף ה"חפץ חיים" זללה"ה לעלות".מקורות לדברי החזו"אומצות ישוב א"י הוזכר הרבה פעמים בין ברמב"ם בין בשו"ע. הל' מזוזה (פ"ה הל' י'), הל' שבת (פ"ו הל' י"א), הל' שמיטה ויובל (פ"ד הל' כ"ה כ"ז), הל' אישות (פי"ג הל' כ'), הל' נזקי ממון (פ"ה הל' ב'), הל' שכנים (פ"ד הל' י', ובפ"ו הל' ב'), הל' גזילה ואבידה (פ"י הל' ה' בראב"ד), הל' עבדים (פ"ח הל' ט'), הל' מלכים (פ"ה הל' ט' עד י"ב), הובא חזו"א (שביעית סי' כ"ד. הל' מלכים פ"ז הל' י"ד). ושו"ע או"ח סי' רמ"ח (סעי' ד'), סי' ש"ו (סעי' י"א). יו"ד סי' רנ"א (סעי' ג'), סי' רס"ז (סעי' פ"ב עד פ"ה), סי' רפ"ו (סעי' כ"ב). אה"ע סי' ע"ה (סעי' ג'). חו"מ סי' קס"ח (סעי' א'). וכן הל' מלחמה הוזכר ברמב"ם בכל הל' מלכים, הל' שבת (פ"ב הל' כ"ג, ופכ"ז הל' י"ז). וכן טור (סי' רמ"ט). שו"ע או"ח סי' שכ"ט (סעי' ו'), וסי' ת"ז (סעי' ג'). רמב"ן, (הוספה בספר המצוות להרמב"ם מה ששכח הרמב"ם, עשין מצוה ד').עי' בפאר הדור (ח"ב, עמוד מ"ב): "באו אצלו בחורי ישיבות שעלו מן הגולה ללמוד תורה בארץ ישראל כשהם שואלים מה דינם בנוגע לשמירת יום טוב שני של גלויות מאחר שדעתם לחזור, השיב להם החז"א - וכי זו היא דעת בכלל? איזה יהודי יש בדעתו לחזור מן הארץ...?".וכן (שם עמוד מ"ד בשם "האיש וחיזונו" עמ' לה, לו): "איך יתכן בכלל שאיש אשר חונך על ברכי התורה לא ירגיש חיבה והשתוקקות לארצינו? הלא מוטבע דבר זה בחינוכו של הילד הרך עד שאין למחות את הרשמים שהוא מקבל, הנחרתים כצפורן ברזל ושמיר על לוח לבו, הנה לומד הילד חומש, לומד על משה רבינו שלא קם קמוהו (דברים לד י), אדון הנביאים אשר קרע לנו את הים-סוף והביאנו לפני הר סיני, - ועל שנותיו האחרונות, והנה משה העומד לפני פטירתו ושערי גן עדן פתוחין לפניו, והוא שיזכה להתענג מזיז שכינתו, יתברך לעילא מכל דרגין, בקשה אחת יתירה יש לו: (דברים ג כה) אעברה נא ואראה את הארץ הטובה..." איזה רושם כביר על ערכה של ארץ זו סופג לתוך נשמתו ילד זה הלומד את התורה, והלומדה לא כאחרים, אלא בקדושה ובטהרה, הנה הוא רואה לפניו את משה רבינו, אשר חין ערכה גבה בעיניו עדי שחק, וגדולתו בל תשווה לשאר בשר ודם, והוא משתוקק אל הארץ וקדושתו - ואיך הוא לא יאהב את ארץ ישראל?!".הנה גדולי ישראל כתבו את זה בזמן שיישוב א"י היה קטן מאוד לעומת מה שרואים עכשיו, וגם לא היה מפותח כמו עכשיו, וכעת שיש כבר בערך שש וחצי מיליון יהודים בא"י, ועם כל הבעיות ורדיפת הדת, התורה מתחזקת כל יום, והקב"ה עוזר תמיד, ורואים הגאולה קרובה, ממילא החיוב מתחזק בכל יום לבוא כל יהודי לא"י. עלייה כחומהוע' יומא (דף ט עמוד ב): "ריש לקיש הוי סחי בירדנא, אתא רבה בר בר חנה יהב ליה ידא. אמר ליה: אלהא! סנינא לכו, דכתיב (שיר השירים ח) אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז, אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא - נמשלתם ככסף, שאין רקב שולט בו, עכשיו שעליתם כדלתות נמשלתם כארז שהרקב שולט בו".שפת אמת (שם): "שם בגמ' ככסף שאין רקב שולט בו כו', נראה לפרש שאם הי' בו השראת השכינה לא הי' נחרב עוד, רק ע"י שלא שרתה בו שכינה הוי כארז ששלט בו רקב ולבסוף נחרב, וכ"מ במדרש שיר השירים ע"ש". שיר השירים (רבה פרשה ח): "אם חומה היא, אלו ישראל העלו חומה מבבל לא חרב בית המקדש בההיא שעתא פעם שנית, רבי זעירא נפיק ליה לשוקא למיזבן מקומא, א"ל לדין דהוא תקיל תקיל יאות, ואמר ליה לית את אזיל לן מן הכא בבלייא די חרבון אבהתיה, בההיא ענתה אמר ר' זעירא לית אבהתי כאבהתהון דהדין, על לבית וועדא ושמע קליה דרבי שילא יתיב דריש אם חומה היא אילו עלו ישראל חומה מן הגולה לא חרב בית המקדש פעם שנייה".וכעת המצב הרבה יותר טוב מכל התקופות שעברו, ובודאי כל אחד צריך להכין עצמו ולבא הוא ומשפחתו לא"י. רק שצריך לראות שיבוא למקום שומרי תורה ומצוות שיכול לקיים כללות התורה. כל מה שיותר שומרי תורה ומצוות באים לא"י, מתחזק היהדות בא"יהדבר פשוט, שכל יהודי שומר תורה מחזק כאן את היהדות, שהרי זה ידוע שיש מאבקים גדולים על היהדות בא"י, וזה תפקיד כל יהודי שיחזק את היהדות כאן, וכל מי שבא לכאן מחזק כל אחד לפי מה שהוא, ולא יאמר אדם שבא"י יש לחימה נגד הדת, שלמעשה הסכנות הרוחניות הם גם בחו"ל.וע"ע במאמר וקבצנו מן הגוים. נכתב בעהי"ת ע"י מורנו הגאון רבי יצחק ברנד שליט"א, תשע"ג, הוספות ליל חמישי של חנוכה תשע"ה.