| | היתר מכירה - היתר גלות • תוספת חדשה: מדה כנגד מדה | לצערנו הרב יש עדיין רבנים שנותנים היתר לחיילים
להשתתף בהרס יישובים, וזה היה אחד מן הדברים בעוכרינו בחורבן גוש
קטיף,
ואני בא לעורר שזה הזמן לבטל גם ההיתר מכירה
להפקיע שביעית זה סיבה לגלות. | 13:42 (08/01/10) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד |
| גלות בא בעוון שמיטה (פרשת בחוקותי ופרקי אבות פ"ה)
משנה מסכת אבות פרק ה, גלות בא לעולם על עובדי עבודה זרה ועל גלוי
עריות ועל שפיכת דמים ועל השמטת הארץ.
אחד מן סיבת חורבן בית ראשון היה בעוון שמיטה, ואף שהיה שם גם משום
ע"ז ש"ד וג"ע, אבל זמן של ע' שנה היה בעבור שמיטה כמבואר בפרשת
בחוקותי ובסוף ספר דברי הימים ב פרק לו.
כ) וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן הַחֶרֶב אֶל בָּבֶל וַיִּהְיוּ לוֹ
וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס: (כא) לְמַלֹּאות דְּבַר
ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי
הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה:
הגלות נעשה ע"י נבוכדנצר,
וכעת הרבה עברו על איסור שמיטה, וסמכו על היתר מכירה, אולם ההיתר לא
שווה כלום, בין מצד שזה לא חל שאין כאן גמירות דעת, לא מצד הישראל לתת הקרקע לגוי
ואפילו לא לשנת השביעית ולא מצד הגוי לשלם את הכסף, בין מצד שאף אם היה חל, אסור
להפקיע שביעית, כדאמרינן ע"ז כא. שאסור להפקיע ממעשרות, וכן משום לא תחנם,
וכן משום שכמעט כל הראשונים סוברים שגם בקרקע של גוי אסור לעבוד, הארכנו בזה בכמה
מאמרים, ע' באתר בערוץ שביעית. ובקיצור
במאמר אריכות הגלות בגלל מכירת יוסף.
עכ"פ קיבלו בזה היתר, וא"כ כיון שהקב"ה גזר גלות על
שביעית אז ג"כ הגלות בחורבן גוש קטיף הוא ג"כ בהיתר של חלק הרבנים
שמתירין לחיילים להשתתף בחורבן, (ואלו הם הרבנים שבאופן כללי הם אלו שתומכים בהיתר
מכירה.) וכן בהסכם אוסלו שנחתם כ"ז אלול תשנ"ג היו רבנים שחשבו שזה יביא
שלום, אחד מגדולי ישראל שתמך בהסכם זה היה גם בעד היתר מכירה (האפשרות שזה יביא
שלום הוא באותו דרגא שהגוי של היתר מכירה ישלם על הקרקע).
הנה יש מאמר של הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל שזועק מרה נגד נתינת
היתר של רבנים מסוימים בהשתתפות של חיילים בגירוש יהודים, וטענתו צודק מאוד ואני
מצטט חלק מדבריו (נמצא באתר סנהדרין, זווית אחרת).
ושם כתב וז"ל הכנסת יסוד מחודש שהאיסור אסור, אבל צריך
להערים עליו או שצריך (להסיר) [להסתיר] האיסור או מותר להונות הציבור, זה יכול
לומר רק תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, שעל זה נאמר רבים חללים הפילה, ופירש
רש"י, שהלימוד הוא מלשון "הפלה" שרצונו לומר נפל שהוא גוף שלא
התפתח.
ועל זה כתב הרמב"ם דברים חמורים מאוד (פ"ה מהל' ת"ת הל' ד') וכל תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה
הרי זה רשע שוטה וגס הרוח, ועליו נאמר כי רבים חללים הפילה וגו', וכן חכם שהגיע
להוראה ואינו מורה הרי זה מונע תורה ונותן מכשולות לפני העיורים ועליו נאמר
ועצומים כל הרוגיה, אלו התלמידים הקטנים שלא הרבו תורה כראוי והם מבקשים להתגדל
בפני עמי הארץ ובין אנשי עירם וקופצין ויושבין בראש לדין ולהורות בישראל הם המרבים
המחלוקת והם המחריבים את העולם והמכבין נרה של תורה והמחבלים כרם ה' צבאות, עליהם
אמר שלמה בחכמתו אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים. עכ"ל הגאון
הרב אברהם שפירא זצ"ל.
הנה נכון הדבר וראויין למי שאמרם, אולם יש להעיר על זה, שמה שכתב וצעק
בצדק נגד המתירים להשתתף בחורבן יישובים לומר שזה מצד אחד אסור אבל בכל זאת צריך
להערים עליו, דבר זה נעשה ג"כ בהיתר מכירה, שמערימים ומתירים, וכביכול מסלקים
הקב"ה מכאן ע"י ההיתר, וכיון שיש עונש גלות בעוון שביעית, אז כיון שמצאו
היתר לשביעית, אז הקב"ה מסדר הדברים שגם הגלות נעשה ע"י היתר, ע"ע
במה שכתבנו באתר שלנו בערוץ 'שביעית' מאמר 'שמירת שביעית מקורית' תחת הכותרת
שני החטאים שנעשו בזמן הסכם אוסלו כ"ז אלול תשנ"ג, ועיקר שמיטה
הוא מה שאמרו חז"ל (סנהדרין לט.) אמר הקב"ה לישראל זרעו שש והשמיטו
שבע כדי שתדעו שהארץ שלי הוא. ומי שמוכר א"י לגוי להפקיע שביעית מכריז
שא"י בבעלות גוי, וכן עונש שביעית מבואר בתורה ובפרקי אבות שהוא גלות. (יש
לזכור שהסכם אוסלו היה בכ"ז אלול תשנ"ג בזמן שמכרו את א"י לשביעית
תשנ"ד, ואינתיפאדה אל אקצה התחיל ערב ראש השנה תשס"א בזמן שמכרו את
א"י לשביעית תשס"א).
וא"כ התיקון שלנו לבטל חורבן יישובים, נוסף על ההשתדלות הטבעי
לזה, צריך לבטל גם כל ההיתרים המדומים להפקיע איסור שביעית וההיתרים המדומים
לחיילים להשתתף בחורבן יישובים.
נכתב בעהי"ת ח"י טבת תש"ע, עמנואל
מדה כנגד מדה
הנה מצאנו שהקב"ה מנהיג את העולם מדה כנגד מדה בין לצדיקים ובין
לרשעים, ונביא כאן קצת מקורות לזה
שבת דף קה עמוד ב אמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המתעצל
בהספדו של חכם - אינו מאריך ימים, מדה כנגד מדה, שנאמר (ישעיהו כז) בסאסאה
בשלחה תריבנה.
ספורנו שמות פרק יח (יא) כי בדבר אשר זדו עליהם. כי הציל את העם
באותו הדבר עצמו אשר זדו המצרים עליהם של ישראל, כמו כי יזיד איש על רעהו
(להלן כא, יד). וזה היה שהרג בכוריהם כמו שהרגו המצרים כל הבן הילוד לישראל,
והטביעם בים כדרך שהטביעו הם הבנים ביאור, והרג את הבכורות כנגד בני בכורי ישראל
ותמאן לשלחו והקשה את לבם אחרי שלא שמעו ברצונם. ובזה הורה גדולתו על כל האלהים כי
לא חשבה שום אומה שיוכל שום אל מאלהיהם שרי מעלה לשלם מדה כנגד מדה בכל דבר, אבל
חשבו שיוכל בדבר אחד מיוחד לו בלבד:
סוטה דף ח עמוד ב מתני'. במדה שאדם מודד בה מודדין לו: היא קשטה את
עצמה לעבירה, המקום נוולה; היא גלתה את עצמה לעבירה, המקום גלה עליה; בירך התחילה
בעבירה תחילה ואחר כך הבטן, לפיכך תלקה הירך תחילה ואחר כך הבטן, ושאר כל הגוף לא
פלט. גמ'. אמר רב יוסף: אף על גב דמדה בטילה, במדה לא בטיל; דאמר רב יוסף, וכן תני
ר' חייא: מיום שחרב בהמ"ק, אע"פ שבטלה סנהדרי, ארבע מיתות לא בטלו; והא
בטלו! אלא דין ארבע מיתות לא בטלו, מי שנתחייב סקילה - או נופל מן הגג או חיה
דורסתו, מי שנתחייב שריפה - או נופל בדליקה או נחש מכישו, מי שנתחייב הריגה - או
נמסר למלכות או ליסטין באין עליו, מי שנתחייב חניקה - או טובע בנהר או מת בסרונכי.
תניא, היה רבי אומר: מנין שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו? שנאמר: (ישעיהו כז)
בסאסאה בשלחה תריבנה;
סנהדרין דף צ עמוד א. וכל כך למה? תנא: הוא כפר בתחיית המתים -
לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים, שכל מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה.
דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מניין שכל מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדה
כנגד מדה - שנאמר (מלכים ב' ז') ויאמר אלישע שמעו דבר ה' [וגו'] כעת מחר
סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון וכתיב (מלכים ב' ז') ויען השליש
אשר (המלך) [למלך] נשען על ידו את איש הא-להים ויאמר הנה ה' עושה ארבות בשמים
היהיה הדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל,
רש"י בראשית פרק ז תהום רבה - מדה כנגד מדה, הם חטאו ברבה רעת
האדם (בראשית ו ה) ולקו בתהום רבה:
רש"י בראשית פרק כח ולא פירש יוסף ממנו אלא עשרים ושתים שנה,
מדה כנגד מדה
רש"י במדבר פרק יד (לז) במגפה לפני ה' - באותה מיתה ההגונה
להם מדה כנגד מדה. הם חטאו בלשון, ונשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם
ובאין לתוך טבורם, לכך נאמר במגפה ולא במגפה, וזהו לפני ה', באותה הראויה להם על
פי מדותיו של הקב"ה, שהוא מודד מדה כנגד מדה:
רש"י שמואל א פרק ב ולא יהיה זקן בביתך - מדה כנגד מדה אתם
אכלתם קדשים לפני זמנן בטרם יקטירון את החלב אף אתם תמותון בלא זמן:
חזקוני בראשית פרק טו (יג) ידע תדע באותו לשון שחטא לומר במה אדע,
נקנס על זרעו גרות מדה כנגד מדה. ועבדום בניך יעבדו את האומות וענו אתם.
ספורנו בראשית פרק מב (כח) מה זאת עשה א-להים לנו. שנתן בלב זה עם
היותו ירא א-להים שיעשה לנו זאת כדי לכבוש אותנו לעבדים בבואנו אליו כאמרם אחר כך
ולקחת אותנו לעבדים וזה לשלם לנו מדה כנגד מדה על מכירת אחינו.
בראשית רבה פרשת בראשית פרשה ט
אמר ר' שמעון בר אבא הנה טוב מאד זו מידת הטוב והנה טוב מאד זו מידת
הפורענות, וכי מידת הפורענות טובה היא, אלא שקד איך להביאה. ר' סימון בשם ר' שמעון
בר אבא כל המידות בטלו, מידה כנגד מידה לא בטלה, ר' הונא בשם ר' יוסי מתחילת
ברייתו של עולם צפה הקב"ה שבמידה שאדם מודד בה מודדין לו לפיכך אמר הכתוב
והנה טוב מאד הנה טוב מידה
כתר יונתן בראשית פרק לח שׁמִדה כנגד מִדה היא לפי שאמרתי ליעקב
אבא הכר נא כותונת של בנך לפי כך הוצרך להישמע בבית דין למי הם החותמת והעטיפות
והמטה האלה:
רשב"ם בראשית פרק מב כא) הצרה הזאת - מדה כנגד מדה. אנחנו
השלכנוהו בבור והנה אנחנו נאסרים בבית השבי:
חידושי הרשב"א מסכת עירובין דף סג עמוד ב לא נענש יהושע אלא
מפני שביטל את ישראל לילה אחד מפריה ורביה, כדמפרש ואזיל, ואיכא למידק ומנא ליה
דמשום ביטול פריה ורביה דלמא משום ביטול הקרבת תמידין ותלמוד תורה וכדאמר ליה מלאך
עתה באתי, וי"ל דענשו שלא היה לו בן מורה דלא נענש בכך אלא משום ביטול פריה
ורביה מדה כנגד מדה:#_lt#div style="text-align#_sc# center;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#b#_gt##_lt#i#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt##_lt#br#_gt#גלות בא בעוון שמיטה (פרשת בחוקותי ופרקי אבות פ"ה)#_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/i#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#משנה מסכת אבות פרק ה, #_lt#b#_gt#גלות בא לעולם על עובדי עבודה זרה ועל גלוי
עריות ועל שפיכת דמים ועל השמטת הארץ.#_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#אחד מן סיבת חורבן בית ראשון היה בעוון שמיטה, ואף שהיה שם גם משום
ע"ז ש"ד וג"ע, אבל זמן של ע' שנה היה בעבור שמיטה כמבואר בפרשת
בחוקותי ובסוף ספר דברי הימים ב פרק לו.#_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#כ) #_lt#b#_gt#וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן הַחֶרֶב אֶל בָּבֶל וַיִּהְיוּ לוֹ
וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס#_sc##_lt#/b#_gt# (כא) #_lt#b#_gt#לְמַלֹּאות דְּבַר
ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי
הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה#_lt#/b#_gt##_sc# #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#הגלות נעשה ע"י נבוכדנצר, #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#וכעת הרבה עברו על איסור שמיטה, וסמכו על היתר מכירה, אולם ההיתר לא
שווה כלום, בין מצד שזה לא חל שאין כאן גמירות דעת, לא מצד הישראל לתת הקרקע לגוי
ואפילו לא לשנת השביעית ולא מצד הגוי לשלם את הכסף, בין מצד שאף אם היה חל, אסור
להפקיע שביעית, כדאמרינן ע"ז כא. שאסור להפקיע ממעשרות, וכן משום לא תחנם,
וכן משום שכמעט כל הראשונים סוברים שגם בקרקע של גוי אסור לעבוד, הארכנו בזה בכמה
מאמרים, ע' #_lt#/span#_gt##_lt#span#_gt##_lt#a style="font-size#_sc# 14px;" target="_parent" href="http#_sc#//www.rabbibrand.022.co.il/BRPortal/br/P103.jsp?cat=11526"#_gt#באתר בערוץ שביעית#_lt#/a#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#. ובקיצור
במאמר #_lt#b#_gt#אריכות הגלות בגלל מכירת יוסף.#_lt#/b#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#עכ"פ קיבלו בזה היתר, וא"כ כיון שהקב"ה גזר גלות על
שביעית אז ג"כ הגלות בחורבן גוש קטיף הוא ג"כ בהיתר של חלק הרבנים
שמתירין לחיילים להשתתף בחורבן, (ואלו הם הרבנים שבאופן כללי הם אלו שתומכים בהיתר
מכירה.) וכן בהסכם אוסלו שנחתם כ"ז אלול תשנ"ג היו רבנים שחשבו שזה יביא
שלום, אחד מגדולי ישראל שתמך בהסכם זה היה גם בעד היתר מכירה (האפשרות שזה יביא
שלום הוא באותו דרגא שהגוי של היתר מכירה ישלם על הקרקע)#_lt#span style=""#_gt#.#_lt#/span#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#הנה יש מאמר של הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל שזועק מרה נגד נתינת
היתר של רבנים מסוימים בהשתתפות של חיילים בגירוש יהודים, וטענתו צודק מאוד ואני
מצטט חלק מדבריו (נמצא באתר סנהדרין, זווית אחרת).#_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#ושם כתב וז"ל #_lt#b#_gt#הכנסת יסוד מחודש שהאיסור אסור, #_lt#u#_gt#אבל צריך
להערים עליו#_lt#/u#_gt# או שצריך (להסיר) [להסתיר] האיסור או מותר להונות הציבור, זה יכול
לומר רק תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, שעל זה נאמר רבים חללים הפילה, ופירש
רש"י, שהלימוד הוא מלשון "הפלה" שרצונו לומר נפל שהוא גוף שלא
התפתח. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#ועל זה כתב הרמב"ם דברים חמורים מאוד#_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt# (פ"ה מהל' ת"ת הל' ד') #_lt#b#_gt#וכל תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה
הרי זה רשע שוטה וגס הרוח, ועליו נאמר כי רבים חללים הפילה וגו', וכן חכם שהגיע
להוראה ואינו מורה הרי זה מונע תורה ונותן מכשולות לפני העיורים ועליו נאמר
ועצומים כל הרוגיה, אלו התלמידים הקטנים שלא הרבו תורה כראוי והם מבקשים להתגדל
בפני עמי הארץ ובין אנשי עירם וקופצין ויושבין בראש לדין ולהורות בישראל הם המרבים
המחלוקת והם המחריבים את העולם והמכבין נרה של תורה והמחבלים כרם ה' צבאות, עליהם
אמר שלמה בחכמתו אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים#_lt#/b#_gt#. עכ"ל הגאון
הרב אברהם שפירא זצ"ל.#_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#הנה נכון הדבר וראויין למי שאמרם, אולם יש להעיר על זה, שמה שכתב וצעק
בצדק נגד המתירים להשתתף בחורבן יישובים לומר שזה מצד אחד אסור אבל בכל זאת צריך
להערים עליו, דבר זה נעשה ג"כ בהיתר מכירה, שמערימים ומתירים, וכביכול מסלקים
הקב"ה מכאן ע"י ההיתר, וכיון שיש עונש גלות בעוון שביעית, אז כיון שמצאו
היתר לשביעית, אז הקב"ה מסדר הדברים שגם הגלות נעשה ע"י היתר, ע"ע
במה שכתבנו באתר שלנו בערוץ 'שביעית' מאמר 'שמירת שביעית מקורית' תחת הכותרת#_lt#b#_gt##_lt#i#_gt#
שני החטאים שנעשו בזמן הסכם אוסלו כ"ז אלול תשנ"ג#_lt#/i#_gt##_lt#/b#_gt#, ועיקר שמיטה
הוא מה שאמרו חז"ל (סנהדרין לט.) #_lt#b#_gt#אמר הקב"ה לישראל זרעו שש והשמיטו
שבע כדי שתדעו שהארץ שלי הוא. #_lt#/b#_gt#ומי שמוכר א"י לגוי להפקיע שביעית מכריז
שא"י בבעלות גוי, וכן עונש שביעית מבואר בתורה ובפרקי אבות שהוא גלות. (יש
לזכור שהסכם אוסלו היה בכ"ז אלול תשנ"ג בזמן שמכרו את א"י לשביעית
תשנ"ד, ואינתיפאדה אל אקצה התחיל ערב ראש השנה תשס"א בזמן שמכרו את
א"י לשביעית תשס"א)#_lt#span style=""#_gt#.#_lt#/span#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#וא"כ התיקון שלנו לבטל חורבן יישובים, נוסף על ההשתדלות הטבעי
לזה, צריך לבטל גם כל ההיתרים המדומים להפקיע איסור שביעית וההיתרים המדומים
לחיילים להשתתף בחורבן יישובים. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# left; line-height#_sc# normal; font-style#_sc# italic; font-weight#_sc# bold;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#נכתב בעהי"ת ח"י טבת תש"ע,#_lt#span style=""#_gt# #_lt#/span#_gt#עמנואל#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# left; line-height#_sc# normal; font-style#_sc# italic; font-weight#_sc# bold;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#div width="100%" dir="rtl" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial,Helvetica,sans-serif; text-align#_sc# right;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#br#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# center; line-height#_sc# normal; font-weight#_sc# bold; color#_sc# blue; background-color#_sc# yellow;"#_gt##_lt#font size="5"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#מדה כנגד מדה#_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#הנה מצאנו שהקב"ה מנהיג את העולם מדה כנגד מדה בין לצדיקים ובין
לרשעים, ונביא כאן קצת מקורות לזה#_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#שבת דף קה עמוד ב #_lt#b#_gt#אמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן#_sc# כל המתעצל
בהספדו של חכם - אינו מאריך ימים, מדה כנגד מדה, שנאמר #_lt#/b#_gt#(ישעיהו כז)#_lt#b#_gt# בסאסאה
בשלחה תריבנה.#_lt#/b#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#ספורנו שמות פרק יח (יא) #_lt#b#_gt#כי בדבר אשר זדו עליהם. כי הציל את העם
באותו הדבר עצמו אשר זדו המצרים עליהם של ישראל, כמו כי יזיד איש על #_lt#/b#_gt#רעהו
(להלן כא, יד).#_lt#b#_gt# וזה היה שהרג בכוריהם כמו שהרגו המצרים כל הבן הילוד לישראל,
והטביעם בים כדרך שהטביעו הם הבנים ביאור, והרג את הבכורות כנגד בני בכורי ישראל
ותמאן לשלחו והקשה את לבם אחרי שלא שמעו ברצונם. ובזה הורה גדולתו על כל האלהים כי
לא חשבה שום אומה שיוכל שום אל מאלהיהם שרי מעלה לשלם מדה כנגד מדה בכל דבר, אבל
חשבו שיוכל בדבר אחד מיוחד לו בלבד#_sc##_lt#/b#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#סוטה דף ח עמוד ב מתני'. #_lt#b#_gt#במדה שאדם מודד בה מודדין לו#_sc# היא קשטה את
עצמה לעבירה, המקום נוולה; היא גלתה את עצמה לעבירה, המקום גלה עליה; בירך התחילה
בעבירה תחילה ואחר כך הבטן, לפיכך תלקה הירך תחילה ואחר כך הבטן, ושאר כל הגוף לא
פלט. גמ'. אמר רב יוסף#_sc# אף על גב דמדה בטילה, במדה לא בטיל; דאמר רב יוסף, וכן תני
ר' חייא#_sc# מיום שחרב בהמ"ק, אע"פ שבטלה סנהדרי, ארבע מיתות לא בטלו; והא
בטלו! אלא דין ארבע מיתות לא בטלו, מי שנתחייב סקילה - או נופל מן הגג או חיה
דורסתו, מי שנתחייב שריפה - או נופל בדליקה או נחש מכישו, מי שנתחייב הריגה - או
נמסר למלכות או ליסטין באין עליו, מי שנתחייב חניקה - או טובע בנהר או מת בסרונכי.
תניא, היה רבי אומר#_sc# מנין שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו? שנאמר#_sc# #_lt#/b#_gt#(ישעיהו כז)#_lt#b#_gt#
בסאסאה בשלחה תריבנה; #_lt#/b#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#סנהדרין דף צ עמוד א. #_lt#b#_gt#וכל כך למה? תנא#_sc# הוא כפר בתחיית המתים -
לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים, שכל מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה.
דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן#_sc# מניין שכל מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדה
כנגד מדה - שנאמר #_lt#/b#_gt#(מלכים ב' ז')#_lt#b#_gt# ויאמר אלישע שמעו דבר ה' [וגו'] כעת מחר
סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון וכתיב #_lt#/b#_gt#(מלכים ב' ז')#_lt#b#_gt# ויען השליש
אשר (המלך) [למלך] נשען על ידו את איש הא-להים ויאמר הנה ה' עושה ארבות בשמים
היהיה הדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל,#_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#רש"י בראשית פרק ז #_lt#b#_gt#תהום רבה - מדה כנגד מדה, הם חטאו ברבה רעת
האדם #_lt#/b#_gt#(בראשית ו ה)#_lt#b#_gt# ולקו בתהום רבה#_sc##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#רש"י בראשית פרק כח #_lt#b#_gt#ולא פירש יוסף ממנו אלא עשרים ושתים שנה,
מדה כנגד מדה#_lt#/b#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#רש"י במדבר פרק יד (לז) #_lt#b#_gt#במגפה לפני ה' - באותה מיתה ההגונה
להם מדה כנגד מדה. הם חטאו בלשון, ונשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם
ובאין לתוך טבורם, לכך נאמר במגפה ולא במגפה, וזהו לפני ה', באותה הראויה להם על
פי מדותיו של הקב"ה, שהוא מודד מדה כנגד מדה#_sc##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#רש"י שמואל א פרק ב #_lt#b#_gt#ולא יהיה זקן בביתך - מדה כנגד מדה אתם
אכלתם קדשים לפני זמנן בטרם יקטירון את החלב אף אתם תמותון בלא זמן#_sc##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#חזקוני בראשית פרק טו (יג)#_lt#b#_gt# ידע תדע באותו לשון שחטא לומר במה אדע,
נקנס על זרעו גרות מדה כנגד מדה. ועבדום בניך יעבדו את האומות וענו אתם.#_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#ספורנו בראשית פרק מב (כח)#_lt#b#_gt# מה זאת עשה א-להים לנו. שנתן בלב זה עם
היותו ירא א-להים שיעשה לנו זאת כדי לכבוש אותנו לעבדים בבואנו אליו כאמרם אחר כך
ולקחת אותנו לעבדים וזה לשלם לנו מדה כנגד מדה על מכירת אחינו.#_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#בראשית רבה פרשת בראשית פרשה ט#_lt#b#_gt##_lt#span style=""#_gt#
#_lt#/span#_gt#אמר ר' שמעון בר אבא הנה טוב מאד זו מידת הטוב והנה טוב מאד זו מידת
הפורענות, וכי מידת הפורענות טובה היא, אלא שקד איך להביאה. ר' סימון בשם ר' שמעון
בר אבא כל המידות בטלו, מידה כנגד מידה לא בטלה, ר' הונא בשם ר' יוסי מתחילת
ברייתו של עולם צפה הקב"ה שבמידה שאדם מודד בה מודדין לו לפיכך אמר הכתוב
והנה טוב מאד הנה טוב מידה #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#כתר יונתן בראשית פרק לח#_lt#b#_gt# שׁמִדה כנגד מִדה היא לפי שאמרתי ליעקב
אבא הכר נא כותונת של בנך לפי כך הוצרך להישמע בבית דין למי הם החותמת והעטיפות
והמטה האלה#_sc##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#רשב"ם בראשית פרק מב כא)#_lt#b#_gt# הצרה הזאת - מדה כנגד מדה. אנחנו
השלכנוהו בבור והנה אנחנו נאסרים בבית השבי#_sc##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt#חידושי הרשב"א מסכת עירובין דף סג עמוד ב#_lt#b#_gt# לא נענש יהושע אלא
מפני שביטל את ישראל לילה אחד מפריה ורביה, כדמפרש ואזיל, ואיכא למידק ומנא ליה
דמשום ביטול פריה ורביה דלמא משום ביטול הקרבת תמידין ותלמוד תורה וכדאמר ליה מלאך
עתה באתי, וי"ל דענשו שלא היה לו בן מורה דלא נענש בכך אלא משום ביטול פריה
ורביה מדה כנגד מדה#_sc##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align#_sc# justify; line-height#_sc# normal; font-style#_sc# italic; font-weight#_sc# bold;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#span style="" arial="" ,="" sans-serif="" ;="" lang="HE"#_gt# #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#font size="3"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt#
|
|
1 |
 |
|
21-05-13, 14:57:17 |
|
|
י
|
|
בעניין פטר רחם [בכור] בהמה טהורה
-------------------------------------------------------------------------------- -
'' וידבר ה' אל משה לאמר: קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא ''
[שמות יג]
''ובט'ו-
{יט} כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך: לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר ה' אתה וביתך: וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו לה' אלהיך: בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל: רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים:'' {דברים ט''ו}
~ ~ ~ ~ ~ ~
[שולחן ערוך יורה דעה-
''א. בכור בהמה טהורה נוהג בזכרים ולא בנקבות ונוהג אפילו שלא בזמן הבית בין בארץ בין בחוצה לארץ ומצוה להקדישו ולומר- 'הרי זה קודש' ,שנאמר -'תקדיש לה' אלהיך' , ואם לא הקדישו מתקדש מאליו מרחם''
יהי רצון שנזכה לעסוק בזה כדת לשם ה'
הנוהג שמורים לרבים הוא למכור הבהמות המבכירות לגוי,הם וזרעם,ובכך לפוטרו מהקדושה.
מציק מאד.
ואפרט מעט .
מה שה' ציוה להקדיש,אנחנו נותנים לגויים עכ''ום,כדי לפטור מהטרחא,ויחד עם זאת-מוכרים קרקע שהאם בה-קרקע מארץ ישראל,נחלת אבותינו,מרצון,כנוהג..
גם כתוצאה מזאת- הם קונים את הר הבית ,מקום הקדשים. וכל מקומות הקדש המקראיים.
יוסף - הבכור שלנו,הקדוש,אצל הגויים,הוא וזרעו,''לעבד נמכר יוסף '' ;
''בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה'' ,[ברכת משה לשבטי י-ה, דברים,''ואת הברכה'' ].
{דברי הימים א פרק-ה -
{א} ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכורה: כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכורה ליוסף: (ס) }
לטענה שמוכרים לגוי את הבהמה האם,טרם נולד ממש הבן הבכור הקדוש..-
באופן כללי, אם ניקח את הר בית ה', גם שם הרבנות מפני כובד הדבר מעדיפה ''למסרו לגוי'' בעיבורו, כשעדיין לא ניכר הדבר.
ולא נתגלה הוולדות =-יחוד קב''ה ושכינתיה ועם ישראל כקדם מיוחד לאבינו שבשמים.
ויש הרבה הקבלה לבכורות צאנך.
אם היה החשש מהר הבית מפני חילול ה' וטימוא המקדש- הרי גם גויים אסורים והיו מקימים קול זעקה.
אבל-נח להם. מה מערבבים פה חידוש... יותר נח-לתת לגוי ו'להפטר מהצער והסיבוך
ומהחוברת על גידול צאן מהרב דוד אייגנר שליט''א בהוצאת מכון התורה והארץ--
''נוהגים כיום, שמוכרים חלק מהותי מהאם (חלק מהמוח או הקנה והוושט, שהם 'איבר שהנשמה תלויה בו'), על ידי השכרת מקומה לגוי לזמן קצוב.''
האם זו השכינה,מקור הנשמות, והשראת השכינה במקדש על ידי התורה...חלק מהותי ממנה נמצא אצל הגויים..מהמח [למי שמכיר האיסלאם] וכן מקומה...[נולד גם ממנהג הלכה את שלנו]
בהר הבית,חלקים שהנשמה תלויה בהם,אצל הגוי,וגם מקום האם...
וה' הטוב יאיר עינינו בתורתו לזיכוי עמו.
תודה ויישר כח.
לזכרון- האמא מבכה על יחוד זו''ן -בניה,בבית ה' וההלכה.
אבל אנחנו מוכרים לנכרי...
חלק לו מהאם והבן,להפקיעו מקדושתו.
כך נעשה בהר הבית,מקום אמנו ואבינו,
חלק עיקרי מהצינורות תפוס להם,שפע, בבכור,ביוסף,ברכושנו ונחלתנו...
כמו שמוכרים {לעכו''ם כתוב בהלכה- מותר למכור חלק מנחלת ה' לעכו''ם ? ''לא תחנם''- לא תתן להם חנייה בארץ '' אולי בחו''ל תחת שלטון נכרים מותר ובימי השו''ע רוב ישראל היו בגוים ,והלכה זאת נוהגת שם,]
והיום יד ישראל מחוזקת הרבה יותר,ואולי זה חלק מההבדל בין גרסת השו''ע לימינו,
שהחשש היה מפני מכשול ולא מפני נוחות ו'להפטר מהבכורות' ,והיום באפשרותנו לסבסד ולעשות מכלאה לצאן קדשים עם כל הפיקוח,בהשקעה,
והיום לא צריך לתת לגוי אויבינו חלק ונחלה, וע''י זה יונק מהקדש
.
'.
השו''ע ,שבסוף הסעיפים של בכור בהמה,מתיר,כבדיעבד,לעשות שותפות עם עכו''ם, ''כדי שלא יכשלו בהם בעבודה וגיזה ''-אמנם נביא ולא צריך לחלוק עליו,אלא אם השתנו הזמנים והנסיבות בדברים,כמו יישוב הארץ וכו',לא דווקא לעיניין זה.
מראי מקום ממנו.-
א. בכור בהמה טהורה נוהג בזכרים ולא בנקבות ונוהג אפילו שלא בזמן הבית בין בארץ בין בחוצה לארץ ומצוה להקדישו ולומר הרי זה קודש שנאמר תקדיש לה' אלהיך ואם לא הקדישו מתקדש מאליו מרחם: (נותנין אותו לכהן )
ד. אם הכהן מסרב מלקבלו מפני שיש בו טורח גדול בזמן הזה להטפל בו עד שיפול בו מום אינו רשאי מפני שנראה כמבזה מתנות כהונה
ונשאר רק עיון במקבילות המצערות ומה ניתן לעשות בע''ה
ושיתוף מחשבות..
הערה בנושא-
'' ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי: ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה: ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב: ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה: (פ) ''
נחשוב כאילו זה הפוך ח''ו...בני ישראל מוכרים הבכורה מפני הקושי והטורח...מוכרים הבכורים לגוי...בני יעקב אוכלים ושותים ומבזים הבכורה...
ומה רואים-הגוי מקבל הברכות-שלטון בהר הבית,וברוב ערי הקדש,בכל המקראיות,מלבד צפת וכיו''ב,שאינה מקראית.
ולמעשה,רחמנא ליצלן,אין לנו שום בכור. לא ביכורים,לא ביכורי קציר חיטים...לא עומר.[מלבד-פדיון פטר רחם באדם,וחמור..].
משנה בכורות א,א-
וְהַמּוֹכֵר לוֹ[לגוי] אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי
-----
בעניין פטר רחם [בכור] בהמה טהורה
-------------------------------------------------------------------------------- -
'' וידבר ה' אל משה לאמר: קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא ''
[שמות יג]
''ובט'ו-
{יט} כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך: לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר ה' אתה וביתך: וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו לה' אלהיך: בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל: רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים:'' {דברים ט''ו}
~ ~ ~ ~ ~ ~
[שולחן ערוך יורה דעה-
''א. בכור בהמה טהורה נוהג בזכרים ולא בנקבות ונוהג אפילו שלא בזמן הבית בין בארץ בין בחוצה לארץ ומצוה להקדישו ולומר- 'הרי זה קודש' ,שנאמר -'תקדיש לה' אלהיך' , ואם לא הקדישו מתקדש מאליו מרחם''
יהי רצון שנזכה לעסוק בזה כדת לשם ה'
הנוהג שמורים לרבים הוא למכור הבהמות המבכירות לגוי,הם וזרעם,ובכך לפוטרו מהקדושה.
מציק מאד.
ואפרט מעט .
מה שה' ציוה להקדיש,אנחנו נותנים לגויים עכ''ום,כדי לפטור מהטרחא,ויחד עם זאת-מוכרים קרקע שהאם בה-קרקע מארץ ישראל,נחלת אבותינו,מרצון,כנוהג..
גם כתוצאה מזאת- הם קונים את הר הבית ,מקום הקדשים. וכל מקומות הקדש המקראיים.
יוסף - הבכור שלנו,הקדוש,אצל הגויים,הוא וזרעו,''לעבד נמכר יוסף '' ;
''בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה'' ,[ברכת משה לשבטי י-ה, דברים,''ואת הברכה'' ].
{דברי הימים א פרק-ה -
{א} ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכורה: כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכורה ליוסף: (ס) }
לטענה שמוכרים לגוי את הבהמה האם,טרם נולד ממש הבן הבכור הקדוש..-
באופן כללי, אם ניקח את הר בית ה', גם שם הרבנות מפני כובד הדבר מעדיפה ''למסרו לגוי'' בעיבורו, כשעדיין לא ניכר הדבר.
ולא נתגלה הוולדות =-יחוד קב''ה ושכינתיה ועם ישראל כקדם מיוחד לאבינו שבשמים.
ויש הרבה הקבלה לבכורות צאנך.
אם היה החשש מהר הבית מפני חילול ה' וטימוא המקדש- הרי גם גויים אסורים והיו מקימים קול זעקה.
אבל-נח להם. מה מערבבים פה חידוש... יותר נח-לתת לגוי ו'להפטר מהצער והסיבוך
ומהחוברת על גידול צאן מהרב דוד אייגנר שליט''א בהוצאת מכון התורה והארץ--
''נוהגים כיום, שמוכרים חלק מהותי מהאם (חלק מהמוח או הקנה והוושט, שהם 'איבר שהנשמה תלויה בו'), על ידי השכרת מקומה לגוי לזמן קצוב.''
האם זו השכינה,מקור הנשמות, והשראת השכינה במקדש על ידי התורה...חלק מהותי ממנה נמצא אצל הגויים..מהמח [למי שמכיר האיסלאם] וכן מקומה...[נולד גם ממנהג הלכה את שלנו]
בהר הבית,חלקים שהנשמה תלויה בהם,אצל הגוי,וגם מקום האם...
וה' הטוב יאיר עינינו בתורתו לזיכוי עמו.
תודה ויישר כח.
לזכרון- האמא מבכה על יחוד זו''ן -בניה,בבית ה' וההלכה.
אבל אנחנו מוכרים לנכרי...
חלק לו מהאם והבן,להפקיעו מקדושתו.
כך נעשה בהר הבית,מקום אמנו ואבינו,
חלק עיקרי מהצינורות תפוס להם,שפע, בבכור,ביוסף,ברכושנו ונחלתנו...
כמו שמוכרים {לעכו''ם כתוב בהלכה- מותר למכור חלק מנחלת ה' לעכו''ם ? ''לא תחנם''- לא תתן להם חנייה בארץ '' אולי בחו''ל תחת שלטון נכרים מותר ובימי השו''ע רוב ישראל היו בגוים ,והלכה זאת נוהגת שם,]
והיום יד ישראל מחוזקת הרבה יותר,ואולי זה חלק מההבדל בין גרסת השו''ע לימינו,
שהחשש היה מפני מכשול ולא מפני נוחות ו'להפטר מהבכורות' ,והיום באפשרותנו לסבסד ולעשות מכלאה לצאן קדשים עם כל הפיקוח,בהשקעה,
והיום לא צריך לתת לגוי אויבינו חלק ונחלה, וע''י זה יונק מהקדש
.
'.
השו''ע ,שבסוף הסעיפים של בכור בהמה,מתיר,כבדיעבד,לעשות שותפות עם עכו''ם, ''כדי שלא יכשלו בהם בעבודה וגיזה ''-אמנם נביא ולא צריך לחלוק עליו,אלא אם השתנו הזמנים והנסיבות בדברים,כמו יישוב הארץ וכו',לא דווקא לעיניין זה.
מראי מקום ממנו.-
א. בכור בהמה טהורה נוהג בזכרים ולא בנקבות ונוהג אפילו שלא בזמן הבית בין בארץ בין בחוצה לארץ ומצוה להקדישו ולומר הרי זה קודש שנאמר תקדיש לה' אלהיך ואם לא הקדישו מתקדש מאליו מרחם: (נותנין אותו לכהן )
ד. אם הכהן מסרב מלקבלו מפני שיש בו טורח גדול בזמן הזה להטפל בו עד שיפול בו מום אינו רשאי מפני שנראה כמבזה מתנות כהונה
ונשאר רק עיון במקבילות המצערות ומה ניתן לעשות בע''ה
ושיתוף מחשבות..
הערה בנושא-
'' ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי: ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה: ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב: ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה: (פ) ''
נחשוב כאילו זה הפוך ח''ו...בני ישראל מוכרים הבכורה מפני הקושי והטורח...מוכרים הבכורים לגוי...בני יעקב אוכלים ושותים ומבזים הבכורה...
ומה רואים-הגוי מקבל הברכות-שלטון בהר הבית,וברוב ערי הקדש,בכל המקראיות,מלבד צפת וכיו''ב,שאינה מקראית.
ולמעשה,רחמנא ליצלן,אין לנו שום בכור. לא ביכורים,לא ביכורי קציר חיטים...לא עומר.[מלבד-פדיון פטר רחם באדם,וחמור..].
משנה בכורות א,א-
וְהַמּוֹכֵר לוֹ[לגוי] אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי
-----
|
|
|
וידאו |
 |
וידאו YouTube |
 |
תמונה |
 |
מקרא: |
תגובת מנהל |
 |
תגובה ללא תוכן |
 |
תגובה חדשה |
 |
אודיו |
 |
הודעה ללא תגובה |
 |
הודעה עם תגובה |
 |
|
|
קובץ |
 |
פלאש |
 |
|
|
| |
|
|