יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
לצערנו הרב יש עדיין רבנים שנותנים היתר לחיילים להשתתף בהרס יישובים, וזה היה אחד מן הדברים בעוכרינו בחורבן גוש קטיף, ואני בא לעורר שזה הזמן לבטל גם ההיתר מכירה להפקיע שביעית זה סיבה לגלות.
13:42 (08/01/10) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

גלות בא בעוון שמיטה (פרשת בחוקותי ופרקי אבות פ"ה) משנה מסכת אבות פרק ה, גלות בא לעולם על עובדי עבודה זרה ועל גלוי עריות ועל שפיכת דמים ועל השמטת הארץ. אחד מן סיבת חורבן בית ראשון היה בעוון שמיטה, ואף שהיה שם גם משום ע"ז ש"ד וג"ע, אבל זמן של ע' שנה היה בעבור שמיטה כמבואר בפרשת בחוקותי ובסוף ספר דברי הימים ב פרק לו. כ) וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן הַחֶרֶב אֶל בָּבֶל וַיִּהְיוּ לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס: (כא) לְמַלֹּאות דְּבַר ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה: הגלות נעשה ע"י נבוכדנצר, וכעת הרבה עברו על איסור שמיטה, וסמכו על היתר מכירה, אולם ההיתר לא שווה כלום, בין מצד שזה לא חל שאין כאן גמירות דעת, לא מצד הישראל לתת הקרקע לגוי ואפילו לא לשנת השביעית ולא מצד הגוי לשלם את הכסף, בין מצד שאף אם היה חל, אסור להפקיע שביעית, כדאמרינן ע"ז כא. שאסור להפקיע ממעשרות, וכן משום לא תחנם, וכן משום שכמעט כל הראשונים סוברים שגם בקרקע של גוי אסור לעבוד, הארכנו בזה בכמה מאמרים, ע' באתר בערוץ שביעית. ובקיצור במאמר אריכות הגלות בגלל מכירת יוסף. עכ"פ קיבלו בזה היתר, וא"כ כיון שהקב"ה גזר גלות על שביעית אז ג"כ הגלות בחורבן גוש קטיף הוא ג"כ בהיתר של חלק הרבנים שמתירין לחיילים להשתתף בחורבן, (ואלו הם הרבנים שבאופן כללי הם אלו שתומכים בהיתר מכירה.) וכן בהסכם אוסלו שנחתם כ"ז אלול תשנ"ג היו רבנים שחשבו שזה יביא שלום, אחד מגדולי ישראל שתמך בהסכם זה היה גם בעד היתר מכירה (האפשרות שזה יביא שלום הוא באותו דרגא שהגוי של היתר מכירה ישלם על הקרקע). הנה יש מאמר של הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל שזועק מרה נגד נתינת היתר של רבנים מסוימים בהשתתפות של חיילים בגירוש יהודים, וטענתו צודק מאוד ואני מצטט חלק מדבריו (נמצא באתר סנהדרין, זווית אחרת). ושם כתב וז"ל הכנסת יסוד מחודש שהאיסור אסור, אבל צריך להערים עליו או שצריך (להסיר) [להסתיר] האיסור או מותר להונות הציבור, זה יכול לומר רק תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, שעל זה נאמר רבים חללים הפילה, ופירש רש"י, שהלימוד הוא מלשון "הפלה" שרצונו לומר נפל שהוא גוף שלא התפתח. ועל זה כתב הרמב"ם דברים חמורים מאוד (פ"ה מהל' ת"ת הל' ד') וכל תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הרי זה רשע שוטה וגס הרוח, ועליו נאמר כי רבים חללים הפילה וגו', וכן חכם שהגיע להוראה ואינו מורה הרי זה מונע תורה ונותן מכשולות לפני העיורים ועליו נאמר ועצומים כל הרוגיה, אלו התלמידים הקטנים שלא הרבו תורה כראוי והם מבקשים להתגדל בפני עמי הארץ ובין אנשי עירם וקופצין ויושבין בראש לדין ולהורות בישראל הם המרבים המחלוקת והם המחריבים את העולם והמכבין נרה של תורה והמחבלים כרם ה' צבאות, עליהם אמר שלמה בחכמתו אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים. עכ"ל הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל. הנה נכון הדבר וראויין למי שאמרם, אולם יש להעיר על זה, שמה שכתב וצעק בצדק נגד המתירים להשתתף בחורבן יישובים לומר שזה מצד אחד אסור אבל בכל זאת צריך להערים עליו, דבר זה נעשה ג"כ בהיתר מכירה, שמערימים ומתירים, וכביכול מסלקים הקב"ה מכאן ע"י ההיתר, וכיון שיש עונש גלות בעוון שביעית, אז כיון שמצאו היתר לשביעית, אז הקב"ה מסדר הדברים שגם הגלות נעשה ע"י היתר, ע"ע במה שכתבנו באתר שלנו בערוץ 'שביעית' מאמר 'שמירת שביעית מקורית' תחת הכותרת שני החטאים שנעשו בזמן הסכם אוסלו כ"ז אלול תשנ"ג, ועיקר שמיטה הוא מה שאמרו חז"ל (סנהדרין לט.) אמר הקב"ה לישראל זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי הוא. ומי שמוכר א"י לגוי להפקיע שביעית מכריז שא"י בבעלות גוי, וכן עונש שביעית מבואר בתורה ובפרקי אבות שהוא גלות. (יש לזכור שהסכם אוסלו היה בכ"ז אלול תשנ"ג בזמן שמכרו את א"י לשביעית תשנ"ד, ואינתיפאדה אל אקצה התחיל ערב ראש השנה תשס"א בזמן שמכרו את א"י לשביעית תשס"א). וא"כ התיקון שלנו לבטל חורבן יישובים, נוסף על ההשתדלות הטבעי לזה, צריך לבטל גם כל ההיתרים המדומים להפקיע איסור שביעית וההיתרים המדומים לחיילים להשתתף בחורבן יישובים. נכתב בעהי"ת ח"י טבת תש"ע, עמנואל מדה כנגד מדה הנה מצאנו שהקב"ה מנהיג את העולם מדה כנגד מדה בין לצדיקים ובין לרשעים, ונביא כאן קצת מקורות לזה שבת דף קה עמוד ב אמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המתעצל בהספדו של חכם - אינו מאריך ימים, מדה כנגד מדה, שנאמר (ישעיהו כז) בסאסאה בשלחה תריבנה. ספורנו שמות פרק יח (יא) כי בדבר אשר זדו עליהם. כי הציל את העם באותו הדבר עצמו אשר זדו המצרים עליהם של ישראל, כמו כי יזיד איש על רעהו (להלן כא, יד). וזה היה שהרג בכוריהם כמו שהרגו המצרים כל הבן הילוד לישראל, והטביעם בים כדרך שהטביעו הם הבנים ביאור, והרג את הבכורות כנגד בני בכורי ישראל ותמאן לשלחו והקשה את לבם אחרי שלא שמעו ברצונם. ובזה הורה גדולתו על כל האלהים כי לא חשבה שום אומה שיוכל שום אל מאלהיהם שרי מעלה לשלם מדה כנגד מדה בכל דבר, אבל חשבו שיוכל בדבר אחד מיוחד לו בלבד: סוטה דף ח עמוד ב מתני'. במדה שאדם מודד בה מודדין לו: היא קשטה את עצמה לעבירה, המקום נוולה; היא גלתה את עצמה לעבירה, המקום גלה עליה; בירך התחילה בעבירה תחילה ואחר כך הבטן, לפיכך תלקה הירך תחילה ואחר כך הבטן, ושאר כל הגוף לא פלט. גמ'. אמר רב יוסף: אף על גב דמדה בטילה, במדה לא בטיל; דאמר רב יוסף, וכן תני ר' חייא: מיום שחרב בהמ"ק, אע"פ שבטלה סנהדרי, ארבע מיתות לא בטלו; והא בטלו! אלא דין ארבע מיתות לא בטלו, מי שנתחייב סקילה - או נופל מן הגג או חיה דורסתו, מי שנתחייב שריפה - או נופל בדליקה או נחש מכישו, מי שנתחייב הריגה - או נמסר למלכות או ליסטין באין עליו, מי שנתחייב חניקה - או טובע בנהר או מת בסרונכי. תניא, היה רבי אומר: מנין שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו? שנאמר: (ישעיהו כז) בסאסאה בשלחה תריבנה; סנהדרין דף צ עמוד א. וכל כך למה? תנא: הוא כפר בתחיית המתים - לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים, שכל מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה. דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מניין שכל מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה - שנאמר (מלכים ב' ז') ויאמר אלישע שמעו דבר ה' [וגו'] כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון וכתיב (מלכים ב' ז') ויען השליש אשר (המלך) [למלך] נשען על ידו את איש הא-להים ויאמר הנה ה' עושה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל, רש"י בראשית פרק ז תהום רבה - מדה כנגד מדה, הם חטאו ברבה רעת האדם (בראשית ו ה) ולקו בתהום רבה: רש"י בראשית פרק כח ולא פירש יוסף ממנו אלא עשרים ושתים שנה, מדה כנגד מדה רש"י במדבר פרק יד (לז) במגפה לפני ה' - באותה מיתה ההגונה להם מדה כנגד מדה. הם חטאו בלשון, ונשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טבורם, לכך נאמר במגפה ולא במגפה, וזהו לפני ה', באותה הראויה להם על פי מדותיו של הקב"ה, שהוא מודד מדה כנגד מדה: רש"י שמואל א פרק ב ולא יהיה זקן בביתך - מדה כנגד מדה אתם אכלתם קדשים לפני זמנן בטרם יקטירון את החלב אף אתם תמותון בלא זמן: חזקוני בראשית פרק טו (יג) ידע תדע באותו לשון שחטא לומר במה אדע, נקנס על זרעו גרות מדה כנגד מדה. ועבדום בניך יעבדו את האומות וענו אתם. ספורנו בראשית פרק מב (כח) מה זאת עשה א-להים לנו. שנתן בלב זה עם היותו ירא א-להים שיעשה לנו זאת כדי לכבוש אותנו לעבדים בבואנו אליו כאמרם אחר כך ולקחת אותנו לעבדים וזה לשלם לנו מדה כנגד מדה על מכירת אחינו. בראשית רבה פרשת בראשית פרשה ט אמר ר' שמעון בר אבא הנה טוב מאד זו מידת הטוב והנה טוב מאד זו מידת הפורענות, וכי מידת הפורענות טובה היא, אלא שקד איך להביאה. ר' סימון בשם ר' שמעון בר אבא כל המידות בטלו, מידה כנגד מידה לא בטלה, ר' הונא בשם ר' יוסי מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב"ה שבמידה שאדם מודד בה מודדין לו לפיכך אמר הכתוב והנה טוב מאד הנה טוב מידה כתר יונתן בראשית פרק לח שׁמִדה כנגד מִדה היא לפי שאמרתי ליעקב אבא הכר נא כותונת של בנך לפי כך הוצרך להישמע בבית דין למי הם החותמת והעטיפות והמטה האלה: רשב"ם בראשית פרק מב כא) הצרה הזאת - מדה כנגד מדה. אנחנו השלכנוהו בבור והנה אנחנו נאסרים בבית השבי: חידושי הרשב"א מסכת עירובין דף סג עמוד ב לא נענש יהושע אלא מפני שביטל את ישראל לילה אחד מפריה ורביה, כדמפרש ואזיל, ואיכא למידק ומנא ליה דמשום ביטול פריה ורביה דלמא משום ביטול הקרבת תמידין ותלמוד תורה וכדאמר ליה מלאך עתה באתי, וי"ל דענשו שלא היה לו בן מורה דלא נענש בכך אלא משום ביטול פריה ורביה מדה כנגד מדה: