יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
שלמה המלך ציוה לסרב פקודה והשכר העצום למסרבי פקודה שיכולים על ידי תפילותיהם לבטל גזירות קשות על עם ישראל • נוסף כעת המשך -"כי השוחד יעור עיני חכמים"
01:44 (25/11/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

קהלת (ח' ב'): אני פי מלך שמור, ועל דברת שבועת א-לקים: אני פי מלך שמור, האני שיאמר לך פי המלך שמור שתהא אימתו עליך, שמור שלא תמרוד על צוויו, יכול אפילו יאמר לך לעבור על דברי המקום, תלמוד לומר ועל דברת שבועת א-לקים, בא הכתוב להודיעך שדברת שבועת א-לקים יהיה עליון על צווי מלך בשר ודם, שתבטל רצון המלך מפני רצון א-לקים. ותקיים כל הדברות שבתורה שנכנסת בשבועה עליהם לקיימן, במדבר רבה פ' י"ד ס' י"ז (ע' רש"י קהלת שם). ובהמשך שם, אל תבהל מפניו תלך וגו' אם יכעוס המלך עליך כדי להעבירך על חוקי התורה אל תבהל מכעסו כדי שתלך בעצתו, כמו דכתיב אשר לא הלך בעצת רשעים. ובהמשך שם, שלא תתירא מאותו דבר רע שיאמר לך שישרפך ויהרגך ויעשה לך ייסורים קשים אם לא תתקים גזירתו ויפחידך שאין א-לוה שיוכל להצילך מידו, הרי הוא דכתיב אחריו כי כל אשר יחפץ יעשה. ובהמשך שם, אם מסרת עצמך על המצוות לקיים גזירת הקב"ה ולבטל גזירת בשר ודם, מה שכרך, בעת שיגזור הקב"ה להביא פורענות לעולם שהוא מלכו של עולם וכו' אתה תעמוד ותבקש רחמים על הגזירה לבטלה והקב"ה נושא לך פנים והוא מבטלה בזכותך לפי שבטלת גזירת מלך בשר ודם לקיים גזירתו. דעת תורה בענין פינוי חלקים מארץ ישראל בתשובה לשאלתך על דעת תורה בענין השתתפותך במסגרת שרות מילואים לעזור בפינוי אדמות ומבנים ביש"ע ובגולן, הננו להודיע דעתנו: כיון שנפסק על ידי רוב הרבנים בארץ שיש איסור לפנות שטחים בארץ ישראל ולמוסרן לגוים, לפי מה שכתב הרמב"ן (וכן פסקו באחרונה בכנס רבנים שנוכחו יותר מאלף רבנים וראשי ישיבות) וכן פסקו גם ברבנות הראשית הקודמת, וגם במועצה הקודמת לה, הרי ככל איסור תורה אסור ליהודי לקחת חלק בכל מעשה של סיוע לפינוי, כפי שנפסק (הלכות מלכים פרק ג' ט') ברמב"ם, שגם אם המלך צוה לעבור על איסור דברי תורה אין שומעין לו. הרב אברהם שפירא הרב שאול ישראלי הרב משה צבי נריה לשון הרמב"ם: המבטל גזירת המלך בשביל שנתעסק במצוות, אפילו במצווה קלה הרי זה פטור, דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמים ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצוה אין שומעים לו. מקור הרמב"ם (סנהדרין מט.) וילך עמשה להזעיק את יהודה ויותר וגו' אמרו עמשה אכין ורקין דריש, אשכחינהו דפתיח להו במסכתא, אמר כתיב (יהושע א יח) כל איש אשר ימרה את פיך וכו' יכול אפילו דברי תורה, ת"ל רק חזק ואמץ, ופרש"י, רקין מיעוטים, שאם בא המלך לבטל דבר תורה אין שומעין לו. המאמר נמצא גם בעלון ארץ ישראל שלנו - ויצא תש"ע, ראה כאן כי השוחד יעור עיני חכמים פרשת שוחד מלמד על נוגע בדבר ממה שנאמר בתורה שהשוחד מעור עיני חכמים , ובגלל זה אסור לקחת שוחד, למידים מזה שכל דיין שהוא נוגע בדבר, אף שאינו לוקח שוחד, אינו יכול לדון. הנה נושא של סירוב פקודה, יש רבנים שפסקו ובצדק שאם הממשלה אומרת לעשות בצבא דבר שמתנגדת לתורה צריך לסרב פקודה, והם גדולי ישראל בדור שעבר וכן בדורנו, ויש רבנים של מכינות וישיבות הסדר שממציאים סברה שאין לסרב פקודה אלא כל חייל צריך להיות רובוט של הממשלה, ונותנים טעם, שבלי זה יש סכנה לכללות הצבא. וצריך לדעת שכל אלו רבנים שמתנגדים לסירוב פקודה, כולם נוגעים בדבר, שהם מפחדים על פרנסתם וקיום ישיבות הסדר והמכינות, ואף שהכסף אינו בגדר שוחד, כי לא נותנים זה בשביל הפסק, אבל הוא מהווה נגיעה. אבל אלו שהם אומרים שיש לסרב פקודה, אינן נוגעים בדבר, אדרבה, הם נרדפים בעקבות הפסק. ויש כלל, שמי שנוגע בדבר בדיני ממונות ובדיני נפשות ובכל דבר שנאמר בו לשון 'משפט' בתורה, פסול לדין, (שו"ע חושן משפט ס' ל"ז כ-כא, וע' בחזון איש אמונה ובטחון פרק ג' ס' ל') ואף אם אומר איזה סברה, שהרי מה שהנוגע פסול לדין, הוא לא רק כשאומר שבגלל הנאת הכסף הוא פוסק, אלא אף אם אומר איזה סברה, אנו אומרים שהסברה עצמו נתחדש לו בעקבות הנגיעה. ובאמת הסברה עצמו שסירוב פקודה הורסת הצבא, היא אינו נכונה, דאדרבה, להרוס בתי יהודים, זה הוא נגד הכלל של מושג צבא, שעיקרו ללחום נגד הערבים, וזהו שהורס את הצבא, וכל מי שאומר סברה להיפוך הוא אך ורק בעקבות הנגיעה שלמדים מאיסור שוחד שעליו נאמר כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים, וזה נכון, שמי שעיור בשכל, ורואה הכל הפוך, ואז כל סברות הפוכות נראים בעיניו כישר וכל סברות ישרות נראים בעיניו כהפוכות. על כן, בחור שלומד בישיבה שהראש ישיבה שלו אומר שאין לסרב פקודה, נגד הפסק של הרב הגאון ר' אברהם שפירא זצ"ל, אסור לשמוע לראש ישיבה שלו, אפילו אם הראש ישיבה שלו יהא גדול כמו שיהא, שהרי הראש ישיבה פסול לדון בנושא, כיון שהוא נוגע בדבר. נכתב בעה"י ח' כסלו תש"ע, כאן בית המדרש 'תעה בשדה' בפאתי שכם.