יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
ידוע דברי הגרע"א שנשים אינן בכלל חיוב שמחה ביו"ט וממילא אין עליה איסור להתענות ביו"ט וממילא אין חיוב לחם משנה ואכילת פת ואינן חוזרות אם שוכחות יעלה ויבא. אולם נראה בודאי שסתימת כל הפוסקים דלא כוותיה וגם הסברה דלא כוותיה, שהרי חיוב אכילת פת בשבת נלמד מחיוב קידוש כמו שכתב הר"ן ולדעת ר"ת משום שאף הן היו באותו נס...
00:55 (23/08/12) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

ידוע דברי הגרע"א ח"א ס' א' שנשים אינן בכלל חיוב שמחה ביו"ט וממילא אין עליה איסור להתענות ביו"ט וממילא אין חיוב לחם משנה ואכילת פת ואינן חוזרות אם שוכחות יעלה ויבא אולם נראה בודאי שסתימת כל הפוסקים דלא כוותיה וגם הסברה דלא כוותיה, שהרי חיוב אכילת פת בשבת נלמד מחיוב קידוש כמו שכתב הר"ן פרק כל כתבי ולדעת ר"ת משום שאף הן היו באותו נס, הובא במ"ב ס"ס רצ"א, משנה ברורה סימן רצא (כו) חייבות בסעודה שלישית - דלכל [יג] מילי דשבת איש ואשה שוין כמו שנתבאר בסי' רע"א ועוד שגם הם היו בנס של המן ועל כולם אמר אכלוהו היום דמזה נלמד חיוב ג' סעודות בשבת: וכמו שהביא הר"ן שם בשם ר"ת, וכל זה שייך גם ביו"ט שגם נשים מחויבות בקידוש יו"ט וכן המן לא ירד גם ביו"ט, ע' במ"ב ס' תקכ"ט ס"ק י' בשם הרי"ף ומקורו מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויסע פרשה ד ששת ימים תלקטוהו, ר' יהושע אומר למדנו שאין יורד בשבת ביו"ט מנין ת"ל שבת לא יהיה בו. ר' אלעזר המודעי אומר למדנו שאינו יורד בשבת ביו"ט מנין ת"ל לא יהיה בו ביום הכפורים מנין ת"ל שבת לא יהיה בו: וראיה שקידוש חייבת אשה גם ביו"ט, ע' בזה במ"א ס' רע"א הובא במ"ב סס"ק ב' שקידוש ביו"ט הוא מדרבנן אבל דומה לגמרי לקידוש של שבת ושם בש"ע כתוב שנשים חייבות בקידוש בשבת ומשמע שמה שכתב המ"א והמ"ב שקידוש של יו"ט שווה לשל שבת מתייחס גם למה שנשים מחויבות וכן הביא באגרות משה ח"ד ס' ק' מן הרמב"ם רמב"ם הלכות שבת פרק כט הלכה יח כשם שמקדשין בלילי שבת ומבדילין במוצאי שבת כך מקדשין בלילי ימים טובים ומבדילין במוצאיהן ובמוצאי יום ה הכפורים שכולם שבתות ה' הן, ומבדילין במוצאי ימים טובים לחולו של מועד ובמוצאי שבת ליום טוב, אבל אין מבדילים במוצאי יום טוב לשבת. וממילא כיון שגם יו"ט בכלל שבתות ה' נכלל גם חיוב קידוש שלמדים מזכור ושמור, שאשה חייבת בקידוש היום וממילא גם בחיוב אכילת פת שלמידים מחיוב קידוש וכן כתב בפתחי תשובה (איסרלין) ס' תקכ"ט ס"ק ב' שכל המחלוקת על יו"ט אם אשה חייבת בשמחה זה רק על דברים הנוספים של יו"ט על שבת אבל כל מה שמחוייבת בשבת בודאי מחויבת ביו"ט וכן כתב בסידור היעב"ץ הל' יו"ט (אחר סדר הגדה) שנשים מחויבות בקידוש יו"ט וכן הוא שולחן ערוך הרב אורח חיים הלכות שבת סימן רעא סעיף ה נשים חייבות בקידוש היום בשבת מן התורה וביו"ט מדברי סופרים ואע"פ שכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ממנה בקידוש היום חייבות שנאמר זכור את יום וגו' ונאמר שמור את יום וגו' כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה והואיל והנשים מוזהרות בשמירתו להשמר בו מעשיית מלאכה שהיא מצות לא תעשה כל מלאכה וגו' וכל מצות לא תעשה אף שהזמן גרמא נשים מוזהרות בה הרי הן מוזהרות ג"כ בזכירתו דהיינו קידוש היום: לקחתי הרבה מקורות מפסקי תשובה (רבינוביץ) ס' תקכ"ט, ואף ששם הביא דבר השבט הלוי שלמעשה אין לה לחזור אם שוכחה יעלה ויבוא משום ספק ברכות להקל, אבל אינו נראה כן כי כך פשטות כל הפוסקים שאשה חייבת בכל דיני יו"ט כמו בשבת, וממילא צריכה לחזור ברהמ"ז אם שכחה יעלה ויבוא. וכן המ"ב בס' קפ"ח שבודאי ראה דברי הגה' רע"א שכתב שאשה אינו חוזרת אם שכחה יעלה ויבוא בבה"מ ובכל זאת לא העתיק אותו ומשמע מסתימת הדברים שאין בזה חילוק בין איש לאשה. בדומה לנושא זה יש ג"כ רע"א קשה מאוד, שמסתפק האם נשים מצווים על שביתת בהמתו בשבת ע' בזה בתוס' רע"א על משנה שבת ריש פ"ה והתלמיד שם הביא ראיה שנוהג שביתת בהמתו בשבת ממה דאמרינן רבי אלעזר בן עזריה יצאה פרתו בשבת ברצועה שבין קרניה ואמרינן בגמרא שבת נד: שזה לא פרתו אלא של שכינתה ומתוך שלא מיחה בה נחשב על שמו, ומוכח מלשון שכינתו ומלשון בה שזה מדובר באשה אלמא שאשה מצווה על שביתת בהמתו. ובעיקר שיש כאן דבר תמוה על ספיקת רע"א, איך יתכן שיסתמו הפוסקים דין זה וכתבו בסתמא שיש שביתת בהמתו בשבת ולא נכתב בשם מקום שאשה אינו מצווה על זה אלא ודאי שזה דבר פשוט שאין נפ"מ בין איש לאשה בדיני שבת. וכמו שכתב הר"ן פרק כל כתבי בסוגיה של שלש סעודות.