יום ה', יג’ בניסן תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
בענין הר ההר ולבוא חמת ● א"י בחיוב מצוות מגיע עד הפרת ● בעניין דמשק ● יש סתירה גדולה בגבול צפון בין מה שנאמר בתורה ובין מה שנאמר ביהושע, שהרי בגבולי דרום, כל מה שנאמר בתורה גבול דרום, נאמר ביהושע בנחלת שבט יהודה בתור גבול דרום, משא"כ בגבול צפון, כל מה שנאמר בתורה, לא הוזכר אפילו עיר או גבול אחר בשבטי צפון כמו אשר או דן, והיינו לבוא חמת והר ההר.
11:22 (21/08/12) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

נהר פרת בסוריא גבול צפון יש סתירה גדולה בגבול צפון בין מה שנאמר בתורה ובין מה שנאמר ביהושע, שהרי בגבולי דרום, כל מה שנאמר בתורה גבול דרום, נאמר ביהושע בנחלת שבט יהודה בתור גבול דרום, משא"כ בגבול צפון, כל מה שנאמר בתורה, לא הוזכר אפילו עיר או גבול אחר בשבטי צפון כמו אשר או דן, והיינו לבוא חמת והר ההר. במדבר פרק יג (כא) וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת: במדבר פרק לד (ז) וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר: (ח) מֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל צְדָדָה: (ט) וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן: וכל זה לא נאמר כלום ביהושע, בתור גבולי שבטים, ורק הוזכר ביהושע בתור חיוב כיבוש, אבל בחלוקה לשבטים לא הוזכר כלום יהושע פרק יג (א) וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ: (ב) זֹאת הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת כָּל גְּלִילוֹת הַפְּלִשְׁתִּים וְכָל הַגְּשׁוּרִי: (ג) מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים: (ד) מִתֵּימָן כָּל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וּמְעָרָה אֲשֶׁר לַצִּידֹנִים עַד אֲפֵקָה עַד גְּבוּל הָאֱמֹרִי: (ה) וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת: (ו) כָּל יֹשְׁבֵי הָהָר מִן הַלְּבָנוֹן עַד מִשְׂרְפֹת מַיִם כָּל צִידֹנִים אָנֹכִי אוֹרִישֵׁם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק הַפִּלֶהָ לְיִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ: (ז) וְעַתָּה חַלֵּק אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת בְּנַחֲלָה לְתִשְׁעַת הַשְּׁבָטִים וַחֲצִי הַשֵּׁבֶט הַמְנַשֶּׁה: ובחלוקה נחלת אשר שהיא צפון לא הוזכר יהושע פרק יט וַיֵצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם: (כה) וַיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף: (כו) וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת: (כז) וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בֵּית דָּגֹן וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק וּנְעִיאֵל וְיָצָא אֶל כָּבוּל מִשְּׂמֹאל: (כח) וְעֶבְרֹן וּרְחֹב וְחַמּוֹן וְקָנָה עַד צִידוֹן רַבָּה: וכן מבואר בשופטים שלא כבשו את צפון הארץ שופטים פרק ג וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ יְקֹוָק לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֵת כָּל מִלְחֲמוֹת כְּנָעַן: (ב) רַק לְמַעַן דַּעַת דֹּרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָם מִלְחָמָה רַק אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא יְדָעוּם: (ג) חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְכָל הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי וְהַחִוִּי יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת: (ד) וַיִּהְיוּ לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת מִצְוֹת יְקֹוָק אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה: ובימי שלמה הגיעו לשם מלכים א פרק ח וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם: אולם לכאורה קשה מאוד איך יהושע בין נון לא קיים מצוה הקב"ה לחלק את כל הארץ, ומצד אחר ברמב"ם מפורש שיהושע כן חילק את כל הארץ רמב"ם הלכות תרומות פרק א הלכה ב ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים, אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות, ומפני זה חלק יהושע ובית דינו כל א"י לשבטים אע"פ שלא נכבשה כדי שלא יהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבוש חלקו. וא"כ חוזר הקושיה לדוכתא, איך בגבולי צפון של חילוק הארץ ביהושע לא הוזכר שום עיר מגבולי צפון שהוזכרו בתורה. וצריך לומר, שמה שנאמר ביהושע בחלוקת הארץ, זה רק על חלוקה הראשונה, אבל באמת יהושע חילק את הארץ חלוקה שניה עוד הרבה עד לבוא חמת , אבל זה לא נתקיים אלא בימי דוד ושלמה וכן ירבעם בן יהואש כבש זה עוד הפעם כמו שנאמר מלכים ב פרק יד בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַאֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה: (כד) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' לֹא סָר מִכָּל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל: (כה) הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר: (כו) כִּי רָאָה ה' אֶת עֳנִי יִשְׂרָאֵל מֹרֶה מְאֹד וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל: (כז) וְלֹא דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וַיּוֹשִׁיעֵם בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ: וכן דוד המלך ובני ראובן הגיעו עד הפרת, שמואל ב פרק ח (ג) וַיַּךְ דָּוִד אֶת הֲדַדְעֶזֶר בֶּן רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה בְּלֶכְתּוֹ לְהָשִׁיב יָדוֹ בִּנְהַר פְּרָת: דברי הימים א פרק ה בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרוֹן וְכַרְמִי: (ט) וְלַמִּזְרָח יָשַׁב עַד לְבוֹא מִדְבָּרָה לְמִן הַנָּהָר פְּרָת כִּי מִקְנֵיהֶם רָבוּ בְּאֶרֶץ גִּלְעָד: ובזה מיושב קושיה גדולה, הרי במכות ט: כתוב שמדרום לחברון הוא כמו מחברון לשכם וכן משכם עד קדש נפתלי וכן משם עד גבול צפון הנה לפי המדידה של היום שאנו יודעים עכ"פ איפה זה חברון ואיפה זה שכם, וכן יודעים בערך איפה זה קדש נפתלי, (הוא קצת יותר ארוך מחברון לשכם) ואם תמדוד משם עוד הפעם אותו מידה בערך לא תגיע בשום אופן עד גבול צפון לשום שיטה, וכ"ש שבודאי הרי עיקר השיטה שהר ההר הוא הרי אמנה שהם בדרום טורקיה שגם היום הם נקראים כך הרי אמנוס ע' משנת יוסף של הג"ר יוסף ליברמן, שביעית פ"ו משנה א' עמוד קט"ז משנה מסכת שביעית פרק ו שלש ארצות לשביעית כל שהחזיקו עולי בבל מארץ ישראל ועד כזיב לא נאכל ולא נעבד וכל שהחזיקו עולי מצרים מכזיב ועד הנהר ועד אמנה נאכל אבל לא נעבד מן הנהר ומאמנה ולפנים נאכל ונעבד: ואיך שייך לומר שמקדש נפתלי עד גבול צפון הוא כמו מחברון לשכם הרי זה כמה פעמים יתר אלא ערי מקלט נמדד לפי חלוקה ראשונה ולא לפי חלוקה שניה בענין הר ההר ולבוא חמת רש"י כותב שלבא חמת הוא אנטוכיא וזה נמצא היום בדרום טורקיה, וזה מתאים בערך באותו גובה של עיקום הפרת, וא"כ עד שם הוא א"י המפורש בפרשת מסעי, ואף שהפרת לא הוזכר במסעי ורק בפרשת דברים ובפרשת עקב הוזכר, עכ"פ בערך באותו גובה צפונית נמצאו גבולות מסעי, אבל בודאי לא כבשו כל זה רק בימי דוד ושלמה (הג"ה, ויש להקשות הרי אנטוכיא לא מא"י רש"י מסכת סנהדרין דף צו עמוד ב זו אנטוכיא - ואנטוכיא קיימא לן דאינה מארץ ישראל. תלמוד בבלי מסכת גיטין דף מד עמוד ב אמר, פלוני עבדי מכרתיהו לפלוני אנטוכי - לא יצא, לאנטוכי שבאנטוכיא - יצא. אלמא שאנטוכיא היא חו"ל ובסנהדרין ניתן ליישב שהיא על הגבול, ובגיטין ניתן לישב שהיא אינו א"י של עולה בבל ולגבי מוכר עבדו לחו"ל יצא לחירות הוא גם אם מוכר חוץ לגבולות עולה בבל, כמו המוכר לעכו יצא לחירות אף שעכו בודאי בתוך גבולות עולי מצרים רק שאינו בתוך גבולות עולי בבל ע"כ ההג"ה) וכן ההר ההר מתורגם ביונתן טוורוס אומנוס וזה בדרום טורקיה. וכן הוא במדרש שמות רבה (וילנא) פרשת בשלח פרשה כג תשורי מראש אמנה א"ר יוסטא הר הוא ושמו אמנה עד אותו ההר א"י ממנו ולהלן ח"ל, א"ר אלעזר ב"ר יוסי כשיגיעו הגליות לשם יהיו אומרים שירה לכך נאמר תשורי מראש אמנה, אולם בפוסקים הובאו הרבה שיטות איפה זה הר ההר ולבוא חמת, הרבה יותר דרומי, אבל אין להם אסמכתא ברורה א"י בחיוב מצוות מגיע עד הפרת דברים פרק יא כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם: ספרי דברים פרשת עקב פיסקא נא (כד) כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו, אם ללמד על תחומי ארץ ישראל הרי כבר נאמר מן המדבר והלבנון מה תלמוד לומר כל המקום אשר תדרוך אמר להם כל מקום שתכבשו חוץ ממקומות האלו הרי הוא שלכם, או רשות בידם לכבש חוצה לארץ עד שלא יכבשו ארץ ישראל תלמוד לומר וירשתם גוים גדולים ועצומים מכם ואחר כך כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו שלא תהא ארץ ישראל מטמאה בגלולים ואתם חוזרים ומכבשים חוצה לארץ אלא משתכבשו ארץ ישראל תהו רשאים לכבש חוצה לארץ, הרי שכבשו בחוצה לארץ מנין שהמצות נוהגות שם הרי אתה דן נאמר כאן יהיה ונאמר להלן יהיה מה יהיה האמור להלן מצות נוהגות שם אף יהיה האמור כאן מצות נוהגות שם, ואם תאמר מפני מה כבש דוד ארם נהרים וארם צובה ואין מצות נוהגות שם אמרת דוד עשה שלא כתורה התורה אמרה משתכבשו ארץ ישראל תהו רשאים לכבש חוצה לארץ והוא לא עשה כן אלא חזר וכבש ארם נהרים וארם צובה ואת היבוסי סמוך לירושלם לא הוריש אמר לו המקום את היבוסי סמוך לפלטורין שלך לא הורשת היאך אתה חוזר ומכבש ארם נהרים וארם צובה. הרי שכבשו בחוצה לארץ מנין שכנגדו בים הרי הוא שלהם תלמוד לומר מן המדבר והלבנון מן המדבר גבולכם ואין המדבר גבולכם ואם כבשתם יהי גבולכם והמדבר גבולכם, מן הנהר, נהר פרת, מן הנהר גבולכם ואין הנהר גבולכם ואם כבשתם יהי גבולכם והנהר גבולכם, ועד הים גבולכם ואין הים גבולכם ואם כבשתם יהי גבולכם וכן הוא אומר +במדבר לד ו+ וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול יהיה גבולכם והים גבולכם, נמצית אומר כל מקום שהחזיקו עולי בבל מארץ ישראל ועד כזיב לא נאכל ולא נעבד עולי מצרים נאכל אבל לא נעבד אילך ואילך נאכל ונעבד. ומבואר בכל זה שעד הפרת הוא בעיקר א"י ולא רק דין סוריא אף שלא הוזכר בפרשת מסעי ובמשנה שביעית פ"ו משנה א' (הובא לעיל) שהוזכר שם שגבול א"י של עולי מצרים עד הנהר, ופליגא הראשונים אם זה נהר נילוס או נהר פרת ובודאי שסתם נהר בתורה הוא פרת, כמו שנאמר שמות פרק כג ושַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ: וכתבו תרגום אונקלוס ורש"י שזה פרת וא"כ סתם משנה שסותמת שגבול עולה מצרים עד הנהר נהר היינו פרת, וא"כ זה פשטות המשנה, וכן עצם המשנה שם קשה מאוד לפרש עד הנילוס, שהרי מדובר שם בגבול צפוני והנילוס הוא בגבול דרומי. כל זה מחזק לנו גם שהר ההר הוא בדרום טורקיה שזה בערך אותו גובה של עיקום הפרת. בעניין דמשק ע' רמב"ם הל' תרומות פ"א שדמשק הוא מסוריא, והיינו מן המקומות שאין מצוה לכובשם, אולם כבשו במלחמת רשות, וחל על זה מקצת דיני א"י אם כבשו לפני שכבשו כל א"י וכן נראה מן הרד"ק שדמשק הוא לא ממש א"י רק מסוריא שכבש דוד, וזה היה שייך לארם כמבואר הרבה פעמים בתנ"ך מלכים ב פרק יד (כח) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרָבְעָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר נִלְחָם וַאֲשֶׁר הֵשִׁיב אֶת דַּמֶּשֶׂק וְאֶת חֲמָת לִיהוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: וכתב על זה הרד"ק מלכים ב פרק יד ואשר השיב - דמשק וחמת לארם היו אם כן איך אמר השיב, נאמר כי דוד המלך נלחם בארם והכה בהם מכה גדולה עד שהיו לו עבדים ושם נציבים בדמשק וגם בחמת אף על פי שלא נראה זה בכתוב כי בחמת שם נציבים נראה כי בחמת היתה המלחמה ואם דמשק לקח כל שכן חמת ואומר ותהי ארם עבדים לדוד וזה שאמר ליהודה כי מלך ישראל לקחם והשיבם ליהודה כי להם היה המשפט כיון שדוד לקחם ומה שאמר בישראל לומר אף על פי שהוא היה מלך ישראל והשיבם למלך יהודה לא הקפיד בזה כיון שהשיבם בישראל: ומה שכתב שדמשק שייך לארם מבואר שמואל ב פרק ח (דמשק ודרמשק הוא אותו דבר) (ה) וַתָּבֹא אֲרַם דַּמֶּשֶׂק לַעְזֹר לַהֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה וַיַּךְ דָּוִד בַּאֲרָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף אִישׁ: (ו) וַיָּשֶׂם דָּוִד נְצִבִים בַּאֲרַם דַּמֶּשֶׂק וַתְּהִי אֲרָם לְדָוִד לַעֲבָדִים נוֹשְׂאֵי מִנְחָה וַיֹּשַׁע יְקֹוָק אֶת דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ: דברי הימים א פרק יח (ו) וַיָּשֶׂם דָּוִיד בַּאֲרַם דַּרְמֶשֶׂק וַיְהִי אֲרָם לְדָוִיד עֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה וַיּוֹשַׁע יְקֹוָק לְדָוִיד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ: מלכים ב פרק ח וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם חֹלֶה וַיֻּגַּד לוֹ לֵאמֹר בָּא אִישׁ הָא-לֹהִים עַד הֵנָּה: ישעיהו פרק ז (ח) כִּי רֹאשׁ אֲרָם דַּמֶּשֶׂק וְרֹאשׁ דַּמֶּשֶׂק רְצִין וּבְעוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יֵחַת אֶפְרַיִם מֵעָם: וא"כ יוצא שגבולות הארץ לא יוצאים מן הקו חרמון- עיקום פרת לכיוון מזרח, אלא כל מה שמזרחי מן הקו הוא לכל היותר סוריא בירושלמי שביעית משמע שדמשק הוא לדעה אחת בכלל קיני קניזי וקדמוני שהם מן עשר ארצות שהובטח לאברהם אבינו אבל לא נתנה בזמן התורה ליהושע בן נון. תלמוד ירושלמי מסכת שביעית פרק ו דף לו טור ב /ה"א ואתם עתידין לירש ארץ של עשר עממים תלתי חורנייתא אילין אינון את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני רבי יודה אמר ערבייא שלמייא נבטייא רבי שמעון אומר אסיא ואספמיא ודמשק רבי ליעזר בן יעקב אומר אסייא וקרתיגני ותורקי רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק א דף סא טור ד /ה"ח את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני ר' יודה אמר שלמאה שבייה נבטייה ר"ש אמר אסיא ואסטטיה ודרמשק ר' ליעזר בן יעקב או' אסייא וקרתיגנה ותורקי ר' או' אדום ומואב וע' אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ב, ארץ ישראל, עמוד רה טור 2 הערה 218 על דמשק שהוא בכלל קני קניזי וקדמוני 218. ירושלמי שביעית שם. בקדושין שם: דרמשק, ובבבלי ב"ב שם (נ"ו.) : ערדיסקוס, ובב"ר שם: דרמסקוס. ועי' ר"מ א"ש ב"ירושלים" שם שהעיקר כגי' הב"ר. הנה דמסקוס הוא כיום שם לועזי של דמשק, ותוספת הרי"ש, הוא כמו תוספת הרי"ש בלשון דמשק, וא"כ א"א להחליפו בדמשק אחרת מכל זה יוצא שדמשק של היום הוא בעצם מכלל קני קניזי וקדמוני לדעה אחת שהובטח לאברהם אבינו לעתיד, אבל בזמן דוד המלך היה זה מחוץ לגבולות הארץ והוא רק בכלל סוריא שאין קדושתו בדרגא מושלמת אלא בגדר כיבוש יחיד. נכתב בעה"י ג' לחודש מנחם אב תשע"ב

 
 

12:55 (04/10/11) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד
הקדמה ● פרק א' לענין חילוק בין ישיבת הארץ לבין מצוות התלויות הארץ ● פרק ב' לענין גבול דרומי לגבי קדושת מצוות ● קושיה מן הספרי שיש מי שטוען שיש להוסיף בדרום את המדבר ● סיכום לענין מצוות התלויות בארץ ולענין יישוב א"י ● לענין יו"ט שני