יום ש', טו’ בניסן תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
(א) אם בית המקדש השלישי יבנה בידי אדם או בידי שמים (ב) את"ל בידי אדם האם דוקא ע"י מלך המשיח, או גם בלי זה (ג) אם צריך להיות בית כמו שמפורש בספר יחזקאל, או אפשר לבנות כמו בית שני או איזה דבר באמצעו (ד) אם צריך להיות בנין אחד שבנוי מתחלה בצורה מושלמת, או שאפשר לעשות מקודם בנין זמני בצורה שאינה מושלמת ואח"כ להרוס אותו ולבנות בצורה מושלמת
09:29 (21/08/12) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

יש בנושא כמה שאלות: (א) אם בית המקדש השלישי יבנה בידי אדם או בידי שמים. (ב) את"ל בידי אדם האם דוקא ע"י מלך המשיח, או גם בלי זה. (ג) אם צריך להיות בית כמו שמפורש בספר יחזקאל (מפרק מ' והלאה), או אפשר לבנות כמו בית שני או איזה דבר באמצעו. (ד) אם צריך להיות בנין אחד שבנוי מתחלה בצורה מושלמת, או שאפשר לעשות מקודם בנין זמני בצורה שאינה מושלמת ואח"כ להרוס אותו ולבנות בצורה מושלמת. הנה על הצד שיבנו כמו בית שני, אז צריך לומר שיבוא זמן שיהרסו את זה ויבנו כמו בנין יחזקאל שהרי לא יתבטל נבואת יחזקאל, וכן הרי בבית שני לא שרתה שכינה בצורה מושלמת, והטעם בזה מבואר ברמח"ל בספר מקדשי עליון (ח"א ד"ה וכאשר לא הטיבו דרכיהם), משום שבית המקדש למעלה נעשה תיכף אחרי החורבן בית ראשון כדוגמת בנין יחזקאל וזה שראה יחזקאל, והבית שני הרי לא היה כבנין יחזקאל רק לקחו כמה ענינים מבנין זה וחלקית היה כדוגמת בית ראשון, כמבואר ברמב"ם (הל' בית הבחירה פ"א הל' ד') וממילא לא היה כדוגמת הבית העליון ולא שרתה שכינה, וא"כ בודאי שיגיע הזמן שיבנו כבנין יחזקאל, ומ"מ זה אינו מפקיע האפשרות שבשלב ראשון יבנו כבנין בית שני. ואף שמקובל בכל מקום שלא יהיו רק שלשה בתי מקדש וא"כ בית שלישי לא יחרב לעולם (ע' לדוגמא ברמב"ן פ' תולדות בבארות עשק שיטנה ורחובות), מ"מ אין זה נחשב כחורבן אם הורסין הבית כדי לבנות יותר טוב, שהרי גם בית שני נבנה שני פעמים, אחד ע"י זרובבל ואחד ע"י הורדוס (ע' ב"ב ג:) וזה לא נחשב לחורבן רק לתיקון. ובאמת מבואר בספר זכריה (פרק ו' יב-טו) שהבית השני גופא היה באפשרות להיות נבנה אחר זמן כדוגמת בית השלישי אילו היו חוזרים בתשובה רק שלא זכו לזה. וכך יוצא מכל המפרשים שעל הפסוק (זכריה ו יב) הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת הֵיכַל יְהוָה. מפרש רש"י שחוזר על זרובבל ומביא מפרשים שפירשו על מלך המשיח, וכן הוא בחז"ל בהרבה מקומות, וע' בזה במצודות שג"כ מפרש על מלך המשיח. אולם כנראה שאין כאן מחלוקת שהרי על הפסוק בסוף הפרק וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּן בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אז לדעת רש"י שהפסוק העליון ובנה את היכל ה' שמשמעות לא על הבנין השני, שהרי היו אז כבר באמצע הבנין ומשמעות הפסוק 'ומתחתיו יצמח' שמדבר לעתיד והיינו בנין יחזקאל, והיינו שאם ישמעו בקול ה' אז יתקיים זה בימיו אבל לא זכו לזה כידוע, והמפרשים שפירשו הפסוק העליון על מלך המשיח, כמו המצודות, הוא מפרש הפסוק האחרון והיה אם שמוע תשמעון, שזה אומר שאף שאמרנו מקודם שרק המשיח יבנה הבית המיוחל, אבל אם שמוע תשמעון בקול ה' עכשיו, יתקיים זה כבר בדורינו דהיינו ע"י זרובבל גופא שהוא יבנה כבנין יחזקאל, וממילא יצא שבאמת אין כאן מחלוקות בין המפרשים בפסוק איש צמח שמו ומתחתיו יצמח, אם זה זרובבל או משיח, אלא אם יזכו וישמעו בקול ה', אז זרובבל גופא יהא המשיח, והוא בעצמו יבנה הבית השלישי, אבל אם לא יזכו אז הדבר ידחה לזמן מאוחר בזמן מלך המשיח. ועכ"פ יש לנו כאן מציאות שהבית עצמו היה לו האפשרות שיבנה בשני שלבים, דהיינו אילו זכו בימי זרובבל, היה אחרי שבנו מקודם בצורת בית שני, אז בלי צורת חורבן רק בצורת תיקון היו בונים כדוגמת בית שלישי דהיינו שהיו הורסים הבנין והיו בונים אותו בצורה מתוקנת ואין זה נקרא חורבן. בנין שלישי בשני שלבים הנה יש לנו מקור בחז"ל על אפשרות כזו של בנין בית בצורה של בית שני, אחרי חורבן בית שני. ע' בזה במדרש רבה (בראשית פ' תולדות בפסוק ואבימלך הלך אליו מגרר), שבימי יהושע בן חנניא שמלכות הרשעה גזר לבנות הבית ועם ישראל היו מאוד שמחים מזה ורק אח"כ הלשינו הכותים למלך והוא רצה להפסיק אבל מחמת שגזירת מלכות א"א לבטל, ציוה להם שישנו הבנין קצת במקום אחר או להרחיב קצת או להקטין קצת, ואז הם חוזרים מעצמם, והיהודים לא רצו לבטל הרעיון ובא רבי יהושע בן חנניא עם המשל הידוע של הקורא עם החרטום הארוך בלוע הארי, ואז נתבטל הענין. ומשמעות כל הסיפור הזה שהיו רוצים לבנות כדוגמת בית השני, ולא היה שם נבואה שיפרש בנין יחזקאל וכן משמעות הדברים שגם לא היה שם הכרעת חכמים איך לפרש את יחזקאל רק היה העתק של הבית השני, והרי בית השלישי הוא מציאות אחרת והרבה יותר גדול. ועוד, הרי בלתי אפשרי לבנות בנין יחזקאל בלי אורים ותומים ונביא שהרי בבנין יחזקאל יש בתים נוספים בעזרת נשים ששם אוכלים הכהנים קדשי קדשים כמו שנאמר (מב ח) כי אורך הלשכות אשר לחצר החיצנה חמישים אמה והנה על פני ההיכל מאה אמה. (מב יג (ויאמר אלי לשכות הצפון לשכות הדרום אשר אל פני הגזרה הנה לשכות הקודש אשר יאכלו שם הכהנים אשר קרובים לה' קדשי הקדשים, שם יניחו קדשי הקדשים והמנחה והחטאת והאשם כי המקום קדוש. וכל זה לא היה בבית שני וא"כ כדי לקדש זה צריך נביא ומלך ואורים ותומים וכמבואר (שבועות יד ע"א) אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים, הלכה כרב הונא (שם טז ע"א) שצריך הכל, וזה לא היה בתקופת רבי יהושע בן חנניא ובפרט שרבי יהושע ס"ל (שם טז ע"א) שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא ולפי דבריו מפורש שם כדעת רב הונא שצריך כל דברים הללו, וא"כ ע"כ שרצו לבנות רק כדוגמת בית השני. ועכשיו לכאורה קשה, איך חשבו לבנות, הרי צריך לבנות כמו ביחזקאל, אלא ודאי שאין זה מחייב, אלא יש מצוה לבנות הבית כמו שיודעים דהיינו כמו בית שני, ואם יזכו ויהא נביאים וחכמים לפרש את בנין יחזקאל ויהא אורים ותומים ומלך אז יבנו זה עוד הפעם. וביאור הענין הסיבה שיבנו שני פעמים, הוא כמו במהלך בבית שני, אילו היו חוזרים בתשובה אח"כ, דהיינו בתחילת בית שני היה העם לא מתוקן בכלל, שהרי היו שם הרבה נשואי תערובת ומחללי שבת ואפילו הבנים של הכהן הגדול יהושע בן יהוצדק היו נשואים גויות כמבואר בזכריה (ב' ג', ע"ש רש"י ורד"ק וע' עזרא י' י"ח), ובכל היה צורך לבנות הבית, כי זה גופא עוזר לעם ישראל לחזור בתשובה, ע"י שרואים עבודת הקרבנות וגדלות הבית וכל הכבוד שמים שנוגע לזה, רק משום שהעם עדיין אינו ראוי, אז הבנין לא בשלימות ואין כאן השראת השכינה בצורה גבוה, וכשיזכו אז יבנו בצורה שלימה. הנה לפ"ז גם על הבנין זה אפשר לומר מה שנאמר בפרקי אבות (ב, יט) לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין להבטל ממנו. אין צורך במשיח לבנות בית המקדש הנה מן הסיפור במדרש רבה (תולדות) יש לנו כבר ראייה שיש אפשרות שבית המקדש יבנה בידי אדם. ויותר מזה יש לנו גם ראייה מן המדרש הזה שא"צ דוקא שמשיח יבנה שהרי שם לא היה משיח רק ע"פ גזירת מלכות אדום, ויש לזה עוד מקורות ע' מגילה (יז ע"ב) בתקנת חז"ל לסדר הברכות בשמונה עשרה שמקודם בנין ירושלים ואח"כ צמיחת דוד, ובנין ירושלים כולל ג"כ בית המקדש ע' בתפילת הביננו שהוא קיצור שמונה עשרה שהוזכר בבנין ירושלים גם בנין ההיכל. ע' טור (ס' ק"י) וכן הירושלמי (מעשר שני פ"ה הל' ב') שבית המקדש יבנה לפני מלכות בית דוד. וא"כ דברי המדרש (שהובא ברש"י) ותוס' (ר"ה ל. וסוכה מא) שבית המקדש השלישי יפול מן השמים, יכול להתפרש על הבית השלישי של בנין יחזקאל שיבנה יותר מאוחר. אולם בפירוש הסוגיה שם שגומרים בית המקדש כדי להקריב קרבן העומר משמע שמדובר בשלב ראשון, שהרי משום זה תיקן ריב"ז שיהא יום הנף כולו אסור באכילת חדש משום חשש שיבנו בית המקדש בסוף יו"ט ראשון של פסח או בליל ט"ז וע"י כל ההכנות של הקצירה שיתאחר עד סמוך לבוקר, לא יהא אפשרי להקריב קרבן העומר רק אחרי צהרים של יום ט"ז, ובכל זאת אין מדברי רש"י ראייה לפטור בנין בית המקדש שהרי רש"י לא כתב שמוכרח להיות כך רק שיש אפשרות כך ומשום האפשרות הזאת תיקן ריב"ז שיהא יום הנף כולו אסור, ובזה יתורץ שלא יסתור דברי רש"י המעשה של רבי יהושע בן חנניא המובא במדרש תולדות, וכן רש"י בעצמו כתב בכמה מקומות שיבנו בידי אדם, ע' רש"י (בראשית מט יא) על הפסוק בני אתונו, וכן ביחזקאל (מג יא): וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ - ילמדו עניני מידות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ. גמר בנין בית המקדש מעצמו ע"י ייבוש המזבח ועצם ביאור הסוגיה בר"ה וסוכה שם, יש מקום לפרש שלא כרש"י ותוס' שיבנה בידי שמים אלא אפשר לפרש בידי אדם ע' במאירי שמפרש שיבנו ע"י בית דין טועים שחיבת הקודש מביאן ידי כך. ונראה עוד לפרש הגמרא בר"ה וסוכה, שהרי לכאורה יש להקשות למה צריך בית המקדש בשביל להקריב קרבן העומר הרי מספיק מזבח לפי מה דקיי"ל שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא (שבועות ט"ז.) אלא כוונת הגמ' על בנין המזבח, וכן איתא בתוס' (זבחים ס:) שכוונת הגמ' בית המקדש היינו מזבח, וכ"כ תוס' סוכה (מא. ד"ה דאשתקד). ועכשיו נחזה איך בונים המזבח, ע' בזה במס' זבחים (דף נד.) וברמב"ם (הל' בית הבחירה פ"ב הל' ט"ז) שלוקחים לוחות של עץ ושופכים בתוכו אבנים מעורב בכל מיני דברים שהם רכים ואז מיבשים אותו ואז מסירים הלוחות. וזה כמו שעושים היום בטון. והגמר של המזבח הוא הייבוש ואז הוא כשר, ולפני הייבוש א"א להשתמש בו, וא"כ גמר הייבוש אינו בידי אדם וזה יכול להיות גם ביו"ט וגם בלילה. ומה שהקשו תוס' מן הגמרא בשבועות ששם איתא שא"א לבנות בלילה, שם לא מדברים על המזבח רק על בית המקדש עצמו, שהרי צריך לקדש שם העזרה, וזה נעשה ע"י בנין אבנים ולא ע"י שפיכה כמו המזבח וזה בודאי א"א לעשות בלילה וכן א"א לעשות ביו"ט. דברי הרמב"ם שמשיח יבנה בית המקדש ובדברי הרמב"ם שמפרש שמשיח יבנה בית המקדש, לכאורה קשה מן המדרש (תולדות) שרצו לבנות בלי משיח. ע' בזה בספר כלילא דוורדא מהגאון ר' חיים גריינמן שליט"א (המודפס בסוף ספר חידושים וביאורים על סדר קדשים) שהקשה כן, ותירץ שידוע שיבנו רק ע"י משיח. אולם נראה לפרש דברי הרמב"ם שכתב שמשיח יבנה, אינו מחייב שהוא בעצמו יבנה שיכול להיות שמקודם יבנו ורק בימיו בודאי שיהא בנוי. ותדע, שהרי הרמב"ם כתב שם עוד הרבה דברים שמשיח יעשה, כמו: מלחמות, הקמת סנהדרין, לחזק בדקה דהיינו להחזיר בני ישראל בתשובה. נשאלת השאלה, מי שאינו משיח האם מותר וצריך להחזיר בני ישראל בתשובה אם יכול, או שאסור לו לקחת תפקיד של משיח. והרי בודאי אומרים לו שמחויב לעשות זה. וכן בענין סנהדרין, הרי הרמב"ם כתב (בפה"מ ריש סנהדרין) שיקום לפני ביאת המשיח, וכן לעשות מלחמות צריך לעשות גם לפני ביאת המשיח (כמבואר בס' שכ"ט סע' ו'). וא"כ כל מה שכתב הרמב"ם שמשיח יעשה היינו שהוא בודאי יגמור כל זה ואם הצליח בכל זה הוא בודאי משיח, אבל בודאי שאפשר לעשות מקצת הפעולות בלי דין משיח, וכ"ש לפי מה שכתבנו שבית המקדש יבנה בשני שלבים אפשר לומר ששלב ראשון יבנו לפני ביאת המשיח והמשיח יבנה שלב השני. ועוד, בודאי הוא כך, שהרי כבר נתגלה ע"י הגר"א ז"ל חיוב הכנה לכל תהליך הגאולה ע' בספר קול התור, וכל זה ענין של משיח בן יוסף וזה בכלל כיבוש א"י, וענין בית המקדש בשלב ראשון אפשר לעשות גם ע"י משיח בן יוסף, ומשיח בן דוד יבנה בית של יחזקאל כמו שכתבנו לעיל שמאוד יתכן שיבנו בית השלישי בשני שלבים. ובזה מיושב גם מה שהובא במדרשים (ע' בסוף ספר תנא דבי אליהו) שמשיח יעמוד על גג בית המקדש וצעק מתי שיוכל לבא ומזה הביאו שבית המקדש יבנה לפי משיח, וכן הירושלמי (מעשר שני פ"ה הל' ב') שבית המקדש יבנה לפני מלכות בית דוד, ולא קשה על מה שכתב הרמב"ם שמשיח יבנה וכן בספר זכריה (פרק ו') שמשיח יגמור בית המקדש, שלפי דברינו הכל ניחא, שהרי בית המקדש יבנה בשני שלבים, מקודם כדוגמת בית שני ואח"כ כשנזכה לנביא ואורים ותומים אז יבנו כדומת בית יחזקאל, וא"כ כל המאמרים שמדברים על בית המקדש לפני משיח, זה שלב ראשון כדוגמת בית שני, וכל מה שמדברים על בנין ע"י משיח איירי בשלב שני שהוא בית המבואר ביחזקאל. מהלך זה מאפשר לבנות בית המקדש בלי נביא ואורים ותומים בכל מה שכתבנו הוא אפשרות לבנות בית המקדש אחרי שנזרוק הערבים מהר הבית, גם בלי נביא ואורים ותומים, וגם בלי משיח, אולם הגישה הזאת שייך שיקבל רק מי שמוכן לעבוד לקידום הגאולה בלי אותות ומופתים, וע' בזה בחיבורינו לא תנסו את ה' – תורה לאו בשמים היא, שאחד מיסודי הדת היא שאין לנו צורך ולא רשות לעשות תנאי בקיום איזה מצוה שיהא, כפוף לזה שהקב"ה יעשה לנו ניסים או ישועות גדולות למעלה מן הטבע או צורך בנביא ואורים ותומים. אלא כל דבר שאפשר לקיים בלי ניסים צריך לקיים, חוץ ממקום שבאמת התורה מחייבת שיהא נביאים ואורים ותומים כמו הרחבת מקום העזרה וכדומה, או דבר שע"פ ההלכה מחייב זה, אבל א"א לבנות מדברי אגדה שכתוב שיהיו ניסים כך וכך, שדברים אלו לא נאמרו להלכה לפטור מאיזה מצוה, כלול בנין בית המקדש, אלא אם נזכה יהיו ניסים ואם לא נזכה לא יהיו ניסים, אבל אין זה כלל דין והלכה לפטור מאיזה מצוה קודם שיתקיימו ניסים ומופתים אלו. וכן עצם ביאת המשיח אין צורך באותות ומופתים, וכמו שמבואר ברמב"ם (פ' י"א מהל' מלכים הל' ד'). בענין ספיקות בבנין בית המקדש יש לעיין הרי אם יבנו בית מקדש בלי נביאים, בודאי יהיו הרבה ספיקות איך לבנות, וא"כ יש לעיין אם אפשר לבנות בית המקדש על אף שלא יהא בטוח שהוא בדיוק כמו בית שני ולפי המבואר במסכת מידות הנה יש כלל, הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל, (דה"א כח יט) שאין לשנות מבנין בית המקדש, ודבר זה הוזכר כמה פעמים בגמרא, לענין שאין להוסיף על המזבח (ע' חולין פג:), וכן לענין שלא להוסיף שערים לבית המקדש (זבחים לג.), וכן שאסור להוסיף על מידת המזבח אם אין פסוק לכך (שם דף ס"ב.). רק לפעמים אם מוצאים פסוק מותר לשנות, כמו ענין לעשות עזרת נשים בגובה לענין שמחת בית השואבה (סוכה נא:) וכן לענין להוסיף על המזבח, כמו שכתבו תוס' (זבחים לג) וכמבואר שם (דף סב). וא"כ לכאורה אם יש לנו איזה ספק איך לבנות, א"א לבנות, כיון שלא מתקיים הפסוק הכל בכתב וכו'. אולם מאידך משמע בגמרא שמחמת זה אין למנוע לבנות, כל שהדבר אינו מעכב, ע' בגמרא (בכורות יז:) כשיש ספיקות במידת הכלים, וא"א לצמצם, אמרינן רחמנא אמר עביד ובכל היכי דמצית למיעבד ניחא ליה. ולפי הגרסא שלפנינו גריס שם ג"כ הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל, וכך גריס רבינו גרשון (על הגליון שם) וז"ל: ואע"ג דלא הוה צימצום גמור, דלא יהיב מידה אלא בציווי בעלמא כדכתיב הכל בכתב וגו'. ורק רש"י מוחק זה. עכ"פ למדים שבמקום שאם מדקדקים יותר מדאי יתעכב הבנין, אין לחוש אם אינו לגמרי כמו שצריך. נגמר כעת ו' תשרי תשס"ה כאן עה"ק עמנואל ת"ו בענין בנין בית המקדש לפני משיח וע"י בני אדם הדבר מבואר בין בבבלי ובין בירושלמי שבית המקדש יש אפשרות שיבנה לפני משיח. בבלי (ע' מגילה יז ע"ב): תפלה מנא לן? דתניא: שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה וכו'. ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים - דכתיב (יחזקאל ל"ו) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא. וכיון שנתקבצו גליות - נעשה דין ברשעים, שנאמר: (ישעיהו א') ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך, וכתיב (ישעיהו א') ואשיבה שפטיך כבראשנה. וכיון שנעשה דין מן הרשעים - כלו המינים, וכולל זדים עמהם, שנאמר: (ישעיהו א') ושבר פשעים וחטאים יחדו... (יכלו). וכיון שכלו המינים - מתרוממת קרן צדיקים, דכתיב (תהלים ע"ה) וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק, וכולל גירי הצדק עם הצדיקים, שנאמר (ויקרא י"ט) מפני שיבה תקום והדרת פני זקן, וסמיך ליה וכי יגור אתכם גר. והיכן מתרוממת קרנם - בירושלים, שנאמר (תהלים קכ"ב) שאלו שלום ירושלים ישליו אהביך. וכיון שנבנית ירושלים - בא דוד, שנאמר: (הושע ג') אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם. ענין בנין ירושלים זה כולל גם בית המקדש שהרי מתפללים ותשכון בתוכה כאשר דיברת, וכן הוא בתפילת הביננו שהוא קיצור התפילה שהוזכר גם בנין ההיכל. ברכות (דף כט עמוד א): הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך, ומול את לבבנו ליראתך, ותסלח לנו להיות גאולים, ורחקנו ממכאובינו, ודשננו בנאות ארצך, ונפוצותינו מארבע תקבץ, והתועים על דעתך ישפטו, ועל הרשעים תניף ידיך, וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך, טרם נקרא אתה תענה. ורואים מכאן שיש עכ"פ אפשרות שמלכות בית דוד בא רק אחרי בית המקדש. בתלמוד ירושלמי (מסכת מעשר שני פרק ה דף נו טור א ה"ב): אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד דכתיב ודם ענב תשתה חמר. הובא תוספות יום טוב (מסכת מעשר שני פרק ה משנה ב): כי בנין בית המקדש קודם למלכות בית דוד כדאיתא בירושלמי אמתניתין. ילקוט שמעוני (ישעיהו רמז תצט): שנו רבותינו: בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית המקדש, והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם. ורואים מזה שיש מציאות שמקודם יבנה בית המקדש ואח"כ יבוא משיח ומן הגמרא במגילה הנ"ל רואים בבירור שקיבוץ גליות יהיה לפני משיח שהרי ברכת קיבוץ גליות הוא הרבה ברכות לפני את צמח דוד, וזה לא כמו שהרבה חושבים שקיבוץ גליות יעשה רק ע"י משיח. חיוב בנין בית המקדש בידי אדם מבואר ברמב"ם (הל' מלכים) שמשיח יבנה בית המקדש, אבל אינו ראיה שלא יבנו מקודם, רק עכ"פ אם לא בנו בודאי הוא יבנה. רש"י (בראשית פרק מט פסוק יא): אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה - ואונקלוס תרגם במלך המשיח. גפן הם ישראל, עירה זו ירושלים. שורקה אלו ישראל (ירמיה ב כא) ואנכי נטעתיך שורק. בְּנִי אֲתֹנוֹ - יבנון היכליה. וכן מפורש בתוס' יו"ט (בהקדמה למסכת מידות) שצריך לבנות בית המקדש בידי אדם. וכן הוא ברש"י על יחזקאל (פרק מג פסוק יא) וישמרו - ילמדו ענייני המדות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ. וכן אחרי החורבן ניסו לעשות בית המקדש כתכונת בית שני ע' בראשית רבה (פרשת תולדות פרשה סד): בימי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכם. ומבואר שם שהיה בהסכמת חכמי ישראל רק הדברים נדחו אח"כ. תוספתא (מסכת פסחים פרק ח): ניתן להן לישראל לבנות בית הבחירה היחיד עושה פסח שני ואין הצבור עושה פסח שני ר' יהודה או' אף הצבור עושה פסח שני. וכן הוא בשולחן ערוך (יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמה סעיף יג): אין מבטלין התינוקות, אפילו לבנין בית המקדש. תלמוד ירושלמי (מסכת מגילה פרק א דף עב טור ג הי"א): רבי יוסי בר חנינה לכשיתעוררו הגליות שהן נתונות בצפון ויבואו ויבנו בית המקדש. ויש שרצו לתלות הפטור ברש"י (סוכה מא ע"א ד"ה אי נמי) שבית העתיד ירד מן השמים. ברכי יוסף (אורח חיים סימן קכג ב): הגהה. יהי רצון שיבנה בית המקדש וכו'. מהר"ם די לונזאנו בספר עבודת מקדש כתב דהכי גרסינן "שתבנה בית המקדש", כי הבית השלישי הוא מעשה ידי יוצ'ר כוננו ידיו יתברך, ולכן יש לדקדק ולומר שתבנה בית המקדשא. אולם רש"י לא כתב זה בתור מוכרח, שהרי יש כמה פעמים ברש"י, שבית המקדש יבנה בידי אדם, יחזקאל (מג יא, כתובות (ה ע"א) בראשית (מט יא), רק כתב זה בתור אפשרות. וכבר השיג על הברכי יוסף בשערי תשבה, (שם ס"ק ג): שיבנה בהמ"ק וכ' - בר"י בשם מהר"מ די לינזאנו שי"ל שתבנה שהבית הג' יהי' מעשה ידי הקב"ה כו' ואין נוהגין כן וע' בתיו"ט במס' מעשר שני בשם ירושלמי. וכוונת התוס' יו"ט, שבירושלמי מבואר שבית המקדש יבנה לפי משיח וא"כ בודאי שיבנה בידי בני אדם. וכן הקרבת קרבנות בעיקרון אפשר גם בלי בית המקדש, וכבר דנו בזה באריכות בתשובת חתם סופר (ח"ב ס' רל"ו) וכן בחזון איש (אה"ע ס' ב' ס"ק ז'), רק שדן אם צריך כהן מיוחס או לא. בשביל בנין בית המקדש צריך עוד הרבה הקדמות במצב של עכשיו שכיפת הזהב בנוי על מקום המקדש, אין אפשרות לבנות בית המקדש וצריך להלחם כעת נגד כל הערבים בעולם, וא"כ צריך מקודם להקים ממשלה ע"פ תורה שמוכנת לעשות מלחמה, או עכ"פ לראות שעת הכושר לזה כגון שהערבים מסוכסכים בינם לבין עצמם בגדר חרב איש ברעהו, או איזה צורה אחרת שניתן לבנות בית המקדש, וכן צריך ללמוד כל דיני בית המקדש ולהכריע הרבה ספיקות, וצריך לעשות הרבה כוללים שלומדים דינים אלו, ואומנם יש כבר עכשיו אבל כנראה שצריך גם להוסיף. סיבה למה הרבה מגדולי ישראל לא מדברים על זה וחושבים שהכל יעשה ע"י משיח מופתי יש לזה כמה סיבות, אחד מהם כנראה משום שמפחדים על פרטי דינים שלא יוכלו להכריע בספיקות בהלכה, על כן בוחרים לומר שהכל יעשה ע"י משיח שיקום בצורה נסית. ואף שבאמת כעת יש לנו כל מיני ספיקות איך ואיפה בדיוק לבנות בית המקדש, מ"מ זה לא פוטר אותנו מללמוד מה שאפשר, ואי"ה מה שא"א כעת, יתגלה לנו בבא העת או דרך הטבע או למעלה מן הטבע. וכן יש קושי לשנות גירסא דינקותא, וכל זמן שלא היה שום אפשרות לעשות ע"פ דרך הטבע, אז מדברים שמשיח יעשה הכל, אבל כשניתן לקיים ע"פ דרך הטבע יש חיוב לעשות, אבל קשה לשנות את הגירסא דינקותא בזה. ויש שבאמת חושבים שכל עניני גאולה אסור לנו לעשות מעצמנו ורק משיח יעשה זה, וכדעת האדמו"ר מסטמר זצ"ל וכן דעת הרי"ז מבריסק זצ"ל שאפילו אילו היה החפץ חיים מקים מדינה היה אסור לעשות כי צריך משיח צדקנו. וזה נוגע לכל עניני גאולה, כולל מצוות תכלת, הקמת מלכות, כיבוש א"י, והקרבת קרבנות. וכן נכנס האימרא של החת"ס "חדש אסור מן התורה בכל מקום", שלא לעשות דברים חדשים, אבל באמת הדברים לא מובנים כלל, שהרי הח"ס בא ללחום נגד כת הרפורמים שבאו לעקור את התורה ולא נגד אלו שבאים להקים את התורה, וכן הרי החת"ס הוא זה שתמך בעיקרון ברעיון של הקרבת קרבנות כנ"ל. וידוע שבמצוות תכלת שנתגלה בזמן האחרון היינו ארגמון קהה קוצים, חלזון הפורפורא, (ולא הדיונון שהוא תכלת של האדמו"ר מרדזין) גדולי ישראל ע"פ רוב לא מקבלים זה, אף שיש ראיות ברורות לזה, ושמעתי שהרב אליהו טבגר שהוא בעל התכלת של דורנו, שהקים את המפעל אגודת פתיל תכלת, שהוא תלמיד הגר''ש אויערבך שליט"א, הלך לבקש ממנו שימליץ בעדו שהוא ירא שמים כדי שיוכל להביא את הראיות שלו לפני גדולי ישראל שזה התכלת האמיתי, וענה לו הרב שמואל שליט"א, אין לך כלל ללכת אצל גדולי ישראל, כי הם לא ירצו כלל לדבר אתך על זה כי כולם שמרנים ולא ירצו לשמוע דבר חדש, אתה צריך לעבוד מלמטה (היינו אנשים או ת"ח פשוטים שהם לא בגדר גדולי ישראל). וא"כ אם לגבי מצוות תכלת יש כבר התנגדות כעת כ"ש לכל עניני בית המקדש שהוא הרבה יותר מסובך, וחושבים שהכל יעשה ע"י משיח שיופיע בצורה של מופת. אולם אין הדבר כך, שאנו מצדנו צריכים לעשות הכל ע"פ דרך הטבע, היינו נסים מלובשים בטבע. ואף אם אנו כעת לא יכולים לבנות בית המקדש בגלל חסרון ממשלה ע"פ תורה שמוכנת להלחם, והרי לא מוכנים לכבוש הלאה, ודנים עוד על להחריב מה שכבר נכבש, אבל עכ"פ צריך לעשות השתדלות על הכיוון להקים ממשלה שמתנהגת ע"פ תורה. אולם כנראה שבתוך ציבור החרדי יש גם לזה התנגדות לעשות ממשלה ע"פ תורה כי חושבים שהכל יעשה משיח צדקנו. וצריך להוסיף כאן, שמי שחושב אחרת וסובר שצריך לעשות פעולות טבעיות, הוא נרדף גם מגדולי ישראל אחרים, על כן אף שיש בודאי גדולי ישראל שחושבים שצריך לעשות פעולות טבעיות לקידום הגאולה, אבל מפחדים שיפסלו אותם, ועל כן כדאי להם לשים היד על הפה ולשתוק, והרי היה תקופה שכל מי שטען שאסור להחריב חלקי א"י, היה נרדף. וגם היום יש הרבה שרוצים ללכת עם תכלת אבל מפחדים מן הרדיפות נגדם, ויש הרבה ששמים תכלת רק בצנעה. וממילא בענין זה קשה לדעת מי חושב כך ומי אחרת מכיון שיש פחד של להיות נרדף. ואם אחד כן מדבר, אז כבר יש כבר מספיק אנשים ועיתונים שיורידו אותו מלהיות גדול בישראל, וממילא מי שרוצה שהציבור יחשוב אותו כגדול בישראל, כדאי לו לשתוק בענינים אלו. ואני מעתיק קטע של מאמר אחר בנושא זה: ימות המשיח אם הוא בדרך נס או בטבע יש שני אופנים בפסוקים ובחז"ל ע' בזה באריכות ברמב"ם (פי"א מהל' מלכים הל' ג') שהביא ראיה מבר כוזיבא שהיה הוה אמינא שהוא משיח, ורבי עקיבא הסכים לזה, ולמד מזה הרמב"ם ששייך משיח בהקמה טבעית, ואף שיש מאמרים בחז"ל גם על משיח שיקום בצורה ניסית, אבל זה לא מחייב: אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח, צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחייה מתים, וכיוצא בדברים אלו שהטיפשים אומרים; אין הדבר כן, שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך, והוא היה אומר עליו, שהוא המלך המשיח. ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו משיח, ולא שאלו ממנו חכמים, לא אות ולא מופת. ועיקר הדברים, ככה הן: שהתורה הזאת אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם, ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן, ולא גורעין מהן; וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן - הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס. וחוץ מזה, מלכות ע"פ תורה אין צריך דוקא ע"י משיח, וכן מבואר ברמב"ם (שם) שהמלך שיקום לא יקום בתור משיח רק בתור מלך ע"פ תורה, וכשיצליח אז זה ראייה שהוא משיח, אבל עצם הקימה הוא מצד שיש חיוב להקים מלכות ע"פ תורה ואין זה דין מיוחד של משיח. וז"ל (שם הל' ד'): ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת י"י, הרי זה בחזקת שהוא משיח, ואם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחה ישראל הרי זה משיח בודאי. ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאין זה שהבטיחה עליו תורה והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו. והסתירה שיש מקומות בחז"ל שמשיח יופיע בדרך ניסי, ומקומות שמופיע בדרך טבעי ע' בזה באור החיים הקדוש (פ' בלק) על הפסוק דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל שמישב הסתירה וז"ל וכפל הענין ושינוי הלשון יתבאר ע"פ דבריהם ז"ל שאמרו שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל, יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל ישראל מן השמים במופת ואות, כאמור בספר הזוהר (ח"א קי"ט. וח"ג רי"ב) מה שאין כן כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה, תהיה באופן אחר, ועליה נאמר (זכריה ט ט) שהגואל יבוא עני ורוכב על חמור, והוא מה שאמר כאן כנגד גאולת 'אחישנה', שהיא באמצעות זכות ישראל, שרמז במאמר אראנו ולא עתה, אמר דרך כוכב שיזרח הגואל מן השמים, גם רמז לכוכב היוצא באמצע השמים לנס מופלא כאמור בספר הזהר (שם) וכנגד גאולת 'בעתה' שרמז במאמר אשורינו ולא קרוב, אמר וקם שבט מישראל, פרוש שיקום שבט אחד מישראל כדרך הקמים בעולם דרך טבע, על דרך אומרו (דניאל ד יד) ושפל אנשים יקים עליה, שיבוא עני רוכב על חמור וימלך ויעשה מה שנאמר בסמוך. ובאמת המקור של האור החיים הוא בגמרא (סנהדרין דף צח ע"א) אמר רבי אלכסדריא רבי יהושע בן לוי רמי: כתיב (דניאל ז יג) וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ, וכתיב (זכריה ט ט) עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר? זכו עם ענני שמיא, לא זכו עני ורכב על חמור. ועל זה ביאר האור החיים שענני שמיא היינו דרך ניסי, ועני רוכב על חמור היינו דרך טבעי. וידוע מן הגר"א שאמר שבודאי יהא גאולת 'בעתה' ולא זכו, רק ביקש שיתקיים הפסוק בעתה אחישנה כפשוטו שגם גאולת בעיתה יתקדם, ועל כן ציווה לקדם באופן טבעי כל הכנות הגאולה כמבואר בספר קול התור מתלמידו רבי הלל משקלוב, וכן מבואר בהקדמה בספר פאת השולחן מרבי ישראל משקלוב, איך בציווי הגר"א באו ובנו א"י במסירות נפש ממש. וענין קיבוץ גליות שהוא שלב אחד חשוב של הגאולה, כמבואר ברש"י (מגילה י"ז ע"ב) ד"ה אתחלתא דגאולה, שיוכל להתקיים גם ע"י פורקי עול, מבואר ביחזקאל (פרק ט"ז מפסוק נ"ג ואילך) שבגאולת בעיתה כשעם ישראל לא יזכה, אז קיבוץ גליות יעשה ע"י אנשים המכונים אנשי סדום, ותחתיהם אנשי שומרון ותחתיהם אנשי יהודה, הארכתי בזה במאמר "ושבתי את שביתהן את שבית סדום ובנותיה". חיוב להתנהג בכיוון של משיח ע"פ הטבע הארכנו בזה בחיבור לא תנסו את ה' – תורה לאו בשמים היא ע"פ הרמב"ן (פ' ואתחנן, ו טז) שכל גישה זו לתלות חיובי תורה כפוף לנסים, הוא איסור תורה של לא תנסו את ה', וע' בירושלמי (יומא פ"א הל' ד) שהקשה למה הוצרכו לעשות כל מיני השתדלות שהכהן גדול לא יגיע לידי קרי, הרי אחד מעשרה נסים היה שלא יראה כה"ג קרי ביוה"כ, ותירץ משום שלא תנסו את ה', היינו שאין לנו לעשות תנאי בקיום עבודת יום כיפורים שיכול להתקיים רק אם יקרה נס אלא צריך לעשות השתדלות טבעי, וכן כנראה גם התירוץ שני שם (שמחלק בין מקדש ראשון לשני) אינו חולק על עצם היסוד רק שם שהיה הבטחה גמורה לנס, וע"ע תרגום ירושלמי על הפסוק לא בשמים היא, לא בשמים היא אורייתא למימר אלווי מן אין הוה לן חד כמשה נביא די יסוק לשמיא וייתי לן וישמע ית פיקודיא ונעביד יתהון, ולא מעבר ימא רבא היא אורייתא למימר אלווי הוה לן חד כיונה נביא דייחות לעומקי ימא רבא וייתי יתה לן וישמע ית פיקודיא ונעבד יתהון. והכוונה שלא יאמרו שצריך כדי לקיים התורה נביא כמשה או כיונה אלא צריך לקיים כל מה שאפשר גם בלי נביאים. וממילא גם לענין ימות המשיח שהרבה מצוות תלויים בזה, אינו כפוף לנסים, ורק אם באמת אי אפשר לקיים רק אם יקרה נס, אז תקוות הנס נותן תקווה שהדברים יתקיימו, ובאופן זה גם לענין ימות המשיח שהרבה מצוות תלויים בה, הזכרה של גאולה רק בצורה נסית היא מוצדקת, אבל כשנתאפשר לקיים ע"פ טבע, אסור לפטור עצמו בטענה שכשהקב"ה יעשה נס אז נקיים מצוה זו או אחרת. ורק אפשר לסמוך על נסים המלובשים בטבע המסייעים להשתדלות כמבואר בספר קול התור. וזה מה שנא' בתורה כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל ולא נא' כי הוא העושה לך חיל (ע' דרשות הר"ן ס' י). וממילא בתקופה שלא ראו גדולי ישראל שום אפשרות לגאולה בהשתדלות טבעית, דהיינו שהנסים מלובשים בטבע, דברו רק על גאולה נסית שאין לו שייכות עם השתדלות, אבל כשיש אפשרות לקדם ע"פ טבע, יש חיוב לשנות העמדה, רק שזה דבר קשה מאד לשנות גרסא דינקותא. ולכן כבר עכשיו יש השלכות בגישה לתלות ימות המשיח בגאולה נסית, לא מיבעי למי שכל ענין של א"י מיחס למשיח נסי, וכל זמן שחושב שאין נסים אין לנו עסק בזה, גורם לו שלא לתמוך בחלק א"י שנכבש, ויש שאפילו מוכן לתיתו לגוים. אלא אף למי שכן מחזיק בא"י, מ"מ כיון שמחליט שמשיח יופיע בצורה נסית, מחליט ג"כ שבית המקדש ירד מן השמים, וכתוצאה מכך גם כשיש איזה שאלה אם כדאי לעשות השתדלות מסוימת בנוגע להקמת מלכות ע"פ תורה, ולבנין בית המקדש, הוא ממילא עונה שיש רק ללמוד תורה ולהתפלל ולא לעשות השתדלות, כיון שחושב שזה כפוף למשיח נסי שאין לנו להתעסק בזה. אולם כל גישה זו צע"ג שהרי גם שיטת רש"י (בסוכה מא. ד"ה אי נמי) שבית המקדש יתגלה ויבא מן השמים, לא כתב זה בתור מוכרח שהרי יש כמה פעמים ברש"י, שבית המקדש יבנה בידי אדם, יחזקאל (מג יא), כתובות (ה.), בראשית (מט יא). רק כתב זה בתור אפשרות, אבל אנו מצידנו צריכים לעשות הכל לבנות בית המקדש כשזה אפשרי. אולם צריך לדעת שבנין בית המקדש הוא מצוה ציבורית ולא מצוה של יחידים, ע' ספר החינוך (מצוה צה): ונוהגת מצוה זו בזמן שרוב ישראל על אדמתן. וזו מן המצוות שאינן מוטלות על היחיד כי אם על הצבור כולן, כשיבנה הבית במהרה בימינו יתקיים מצות עשה. אולם מה שכתב שהמצווה היא רק כשרוב ישראל על אדמתן צע"ג שהרי בבית שני לא היו רוב ישראל על אדמתן ובנו בית המקדש וכבר נתקשו בזה האחרונים (הובאו בהערות במנחת חינוך החדש). כתבה בנושא באתר כיכר השבת: הרבנים שפועלים למען בנין הבית בשעה שכולם מתאבלים ובוכים על חורבן הבית, ישנם רבנים שתובעים לקום ולעשות מעשה. הרב יצחק ברנד שליט"א סובר כי קיימת חובה הלכתית ברורה לבנות את בית המקדש. על התעלמות הממסד הרבני מהסוגיה: "קשה להם לשנות גרסא דינקותא". מיוחד לתשעה באב. לכתבה הקלק כאן.