יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
עיקר מצוות כיבוש ארץ ישראל הוא על מנת לשמור שביעית. והנה בדורינו נעשה כיבוש א"י חלקית, אולם כמעט ולא ניכר שזה לפני ה' אלא לפני בני ישראל, שהרי מי הולך לצבא, זה חילונים או דתי לאומי, ואלו ואלו לא שומרים שביעית, ואילו אלו שכן שומרים שביעית, כמעט שלא הולכים לצבא, וא"כ לא נתקיים כיבוש א"י לפני ה'...
20:27 (24/07/12) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

הבהרה למאמר: מאמר זה הוא לא למעשה כי חסר התנאים ביישומן כפי המצב של עכשיו וניתן ליישם רק כשיש ממשלה שומרי תורה ומצות. מצאנו הבדל מהותי בענין כיבוש הארץ בין הצעת בני גד ובני ראובן להצעת משה רבינו. שבני גד ובני ראובן אמרו שהכיבוש הוא לפני בני ישראל ולמען בני ישראל, ולא הזכירו כלום שזה בשביל הקב"ה, ואילו משה רבינו הזכיר בעיקר שהכיבוש הוא לפני הקב"ה ובשביל הקב"ה כמו שמבואר בכתוב במדבר לב (יז) וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם, וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: (יח) לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ: (יט) כִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה כִּי בָאָה נַחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה: ולא הזכיר שום רמז על הכיבוש בשביל הקב"ה ואילו משה רבינו אמר, (כ) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה: (כא) וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי ה' עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו: (כב) וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה' ורק אח"כ גם בני גד ובני ראובן הסכימו שהכיבוש הוא לפני ה' כמו שנאמר (כז) וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דֹּבֵר: וכן הזכירו זה אח"כ עוד הפעם (לא) וַיַּעֲנוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לֵאמֹר אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל עֲבָדֶיךָ כֵּן נַעֲשֶׂה: (לב) נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי ה' אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן: הנפקא מינה באופן מעשי אם זה בשביל הקב"ה או רק בשביל עם ישראל, ולא רק באופן של הצהרה, הוא אם שומרים שמיטה או לא כמו שלמדו לנו חז"ל בנושא שמיטה סנהדרין דף לט עמוד א אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: זרעו שש והשמיטו שבע, כדי שתדעו שהארץ שלי היא, והן לא עשו כן, אלא חטאו וגלו. ומאמר זה מבוסס על הפסוק שמדבר על השמיטה ויקרא פרק כה כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי: והיינו, שאם שומרים שביעית, ע"י זה נקרא שהארץ הוא של הקב"ה, אבל אם לא שומרים שביעית, בין בלי היתר מכירה ובין אם זה ע"י היתר מכירה, לא נקרא שהארץ של הקב"ה, שהרי לא שומרים למעשה שביעית ולא נקרא שהארץ של הקב"ה, אלא של ישראל, כיון המכירה לא חל (שהרי כל המכירה היא חוכי וטלולי שהישראל מוכר ע"מ שהכל נשאר אצל הישראל, ע' באריכות במאמר "היתר מכירה גם לדעת המתירים לא שייך היום" ובעיקר ציטוט של רב יוסף גאון), והישראל הסומך על היתר מכירה טוען שעובד בשדה של גוי, והיינו בין לפי האמת שנשאר בבעלות הישראל ובין לפי מה שמתירי היתר מכירה טוענים שזה של הגוי, אבל לכל הדיעות זה לא של הקב"ה, וא"כ אין כאן הכרה וידיעה שזה של הקב"ה, וא"כ הכיבוש שנעשה ע"מ שלא לשמור שביעית, היא נקרא כיבוש "לפני בני ישראל" כמו שטענו בני גד ובני ראובן ולא "לפני ה'" כמו שהשיב להם משה רבינו, וכן הסכימו בסוף גם בני גד ובני ראובן. והנה בדורינו נעשה כיבוש א"י חלקית, אולם כמעט ולא ניכר שזה לפני ה' אלא לפני בני ישראל, שהרי מי הולך לצבא, זה חילונים או דתי לאומי, ואלו ואלו לא שומרים שביעית, ואילו אלו שכן שומרים שביעית, כמעט שלא הולכים לצבא, וא"כ לא נתקיים כאן כיבוש א"י לפני ה', ויש רק עצה שאלו שכן שומרים שביעית ולא עובדים בשביעית ולא אוכלים מהיתר מכירה, אלו יכבשו את א"י ואז נקרא "ונכבשה הארץ לפני ה'." (צריך לדעת שמי שאוכל על סמך היתר מכירה מצהיר בזה שהארץ של הגוי ולא של הקב"ה) וכן יש בעיה גדולה בענין שמירת הקדושה בצבא, כי ע"י שיש בנות בצבא יש הרבה פריצות, וזה נגד מה שהתורה הזהירה באופן מיוחד בצבא ולא יראה בך ערות דבר, על כן צריך להקים גדודים של שומרי תורה ומצוות שנזהרים בכשרות מהודרת שכלול בתוכו שלא לאכול מהיתר מכירה, וישמרו צניעות כהלכתו בלי בנות וטלויזיה ודברים כיוצ"ב, וילמדו תורה כל יום כמו שאמר המלאך ליהושע טענה שביטלו תורה, וכן תפילות מסודרות שנחוץ ביותר בזמן מלחמה, אבל ג"כ בכל ענין של ההכנות של הצבא. וצריך לדאוג שהמפקדים יהיו חרדים שומרים תורה ע"פ הלכה שמתנגדים להיתר מכירה. כדי שיתקיים במילואו "ונכבשה הארץ לפני ה'". הכיבוש כולל כיבוש עד הפרת ועד אמנה שהוא בדרום טורקיה וכן סיני לכל הפחות עד ודי אל עריש. (אכמ"ל בנושא זה) בצד מערכת גדודים חרדים שומרי שביעית, צריך להקים תלמידי חכמים שעוסקים בתורה ולא הולכים בפועל לצבא אבל למידים כל ההלכות שכולל גם איך להתנהג בצבא ע"פ תורה, מתי מותר לחלל שבת ומתי אסור, מה ניתן להקל בעת הצורך ומה לא, וכמו שכתב הרמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק יג הלכה יב ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את י"י לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל השם שנאמר ברך י"י חילו, והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך. ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את יי והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד עליו השלום אומר י"י מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. וכן דיני איך להלחם שכולל גם שלא לפגוע ביהודים ולא להחריב חלקי ארץ ישראל, וגם לעמוד על המשמר מתי צריך לשמוע להמפקד ומתי לא, כשהמפקד מצווה לעבור על דברי תורה אסור לשמוע לו, וכמו שלמדנו מיהושע בן נון ודוד המלך, שני ראשי מפקדים ולוחמים, שמהם נלמד שבמקום שהמפקד מצווה לחייל לעבור על דברי תורה אסור לשמוע לו, אף כשהמפקד הוא גדול בישראל בדרגא של יהושע בן נון ודוד המלך. וכמו שאמרו חז"ל סנהדרין דף מט עמוד א כתיב [יהושע א'] כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת, יכול אפילו לדברי תורה - תלמוד לומר, רק חזק ואמץ. ושם והשיב ה' את דמו על ראשו אשר פגע בשני אנשים צדקים טובים ממנו, טובים - שהיו דורשין אכין ורקין והוא לא דרש. צדקים - שהן בפה ולא עשו, והוא באיגרת עשה שדוד המלך טען על יואב ששמע לו על הצו לגרום להרוג את אוריה, ואילו אבנר ועמשא לא שמעו לשאול להרוג את נוב עיר הכהנים, והיה צריך ללמוד מספר יהושע שאם יהושע היה מצווה לעבור על דברי תורה אסור לשמוע, רמב"ם הלכות מלכים פרק ג הלכה ט המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצות, אפילו במצוה קלה הרי זה פטור, דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמין ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצוה שאין שומעין לו. וכן מחויבים לעשות הכל כדי שהחיילים ישארו חרדים וימשיכו לשמור תורה ומצוות בכל הבחינות בלי קולות ובלי פריצות, וכולל לשמור שביעית כהלכתו, אולם כל זמן שהגדודים אלו לא מתקיימים בשלימותם, אין כאן כלל מקום לחרדים ללכת לצבא, גם מי שאינו בגדר תורתו אומנתו, וכן בזמן ששולט כפיה לשמוע שירת נשים וכדומה, שכל המטרה הוא להעביר על הדת. ובשלב זה שעדיין כל הקלקולים נשארים בצבא, אין לחרדים ללכת לצבא. יש כאן עוד דבר, אפילו אם כעת יתקנו הדבר במסלולים בלי בנות, למחר וליום אח"כ יכניסו בנות, כי ראיתי כתוב שיוחנן פלסנר אמר לתקשורת, כי בתחלה לא יהיו נשים במחלקות החרדיות אבל אח"כ כן יכניסו נשים כמו בכל הצבא וא"כ יש כאן חשש גדול שמתוך ערמימות רוצים לקלקל את ציבור החרדי נכתב בעה"י ע"י יצחק ברנד עש"ק פ' מטות מסעי תשע"ב כאן עה"ק עמנואל