יום ש', טו’ בניסן תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
בענין התקפה נגד מתנחלים ונגד חרדים ● הנה בשבועות האחרונים יש הסתה נוראה, עושים פרובוקציות בכל מיני ענינים, כאן בענין חורבן מאחזים וכאן בענין שירת נשים וכאן בענין הפרדה באוטובוסים, כאילו שכאב להם שאשה תשב אחורנית - זה אנשים שמוכנים לשבור ולזרוק אנשים נשים וטף לרחובות ולשבור להם הבית...
23:00 (28/12/11) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

יש לראות המצב משני כיוונים, אחד מצד המתקיפים, שנית מצד המותקפים מצד המתקיפים הנה בשבעות האחרונות יש הסתה נוראה נגד מתנחלים ונגד חרדים, עושים פרובוקציה בכל מיני ענינים, כאן בעינן חורבן מאחזים ותג מחיר וכאן בענין שירת נשים וכאן בענין הפרדה באוטובוסים, כאילו שכאב להם שאשה תשב אחורנית, ומדובר באנשים שמוכנים לזרוק אנשים נשים וטף לרחובות ולשבור להם הבית, וכמו שעשו הרבה פעמים ורצונם להמשיך לעשות זה, ואיך צועקים כעת על מה שמזיזים נשים מקדימה לאחורה. וכן ידוע שהאשה שנסעה מאשדוד לירושלים באוטובוס מהדרין וישבה קדימה, ועשתה בלגן אח"כ, היה לה אפשרות לנסוע באוטובוס אחר שאינה מהדרין, ורק היא ישבה בכוונה שם כדי לעשות מריבה ולהשמיץ ולהסית נגד ציבור החרדי, ושמעתי מאשה חילונית, שעיקר הכוונה של ההתנגדות להדרת נשים בא מכח שמפחדים שציבור גדול מתחרדים וממילא הם רוצים להשמיץ את ציבור החרדי בכל דרך שהוא ועושים פרובוקציה בכוונת להשמיץ את ציבור החרדי, והכל למנוע שהחילונים לא יחזרו בתשובה. וא"כ יש כאן מטרה מלוכדת ללחום נגד הדת, וכל מי שמוצאים אותו פושע באיזה דבר, נכון או לא נכון, מכלילים ומשמיצים את כל הציבור. התיקון הוא לנסות לחבר את כל מי ששומר תורה ומצוות והיינו לצעוק על הפשע שעושים לציבור שומרי תורה על אף שזה לא מן החוג שלו, והיינו שמי ששייך באופן עקרוני לציבור הדתי, צריך לצעוק גם כשמכפישים את הציבור החרדי, ולא משנה אם הוא מסכים שיש לציבור מסויים זכות לשבת בנפרד או לא, הרי כאן הוא התקפה נגד התורה ולא בגלל הדרת נשים, (וחוץ מזה האוטובוסים המהדרין הם במקום שיש גם אוטובוסים לא מהדרין) ההתקפה נגד הדרת נשים הוא רק תחבולה ללחום נגד הציבור שומר תורה בכללות, וכמו שחורבן מאחז הוא לא לחימה נגד מאחז פלוני אלא ענף אחד מהתקפה נגד כללות התורה, וכן מי ששייך לציבור החרדי צריך לצעוק גם כשמחריבים בית של ציבור הדתי (וכמו שעשה הרב ישראל אייכלר נ"י). מצד המותקפים בראשית פרק מד טז) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱ-לֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ: וכתב רש"י (טז) הא-להים מצא - יודעים אנו שלא סרחנו, אבל מאת הקב"ה נהיתה להביא לנו זאת. מצא בעל חוב מקום לגבות שטר חובו: בפשטות הטענה על שבטים היה בגלל מכירת יוסף, שיהודה הבין שאף שהטענה עליהם שגנבו את הגביע לא היה נכון, רק עלילת שווא, מ"מ היה עליהם הטענה שמכרו את יוסף, וזה נתגלה לבסוף בענין גילוי יוסף הנה בצרות המאחזים וחורבן יישבים ביארנו כמה פעמים שעיקר בא בעקבות היתר מכירה, מידה כנגד מידה שמכרו את א"י לגוים, ואכמ"ל בענין זה, ע' במאמרים כגון היתר מכירה גם לדעת המתירים לא שייך היום, ויש גם ת"ח מן הציבור הדתי שרצה לפרסם מאמר נגד היתר מכירה אולם מפחד מן ההתקפות נגדו, וא"כ רוצים לבטל כל מי שרוצה לפרסם את האמת על מה שהיתר מכירה לא שוה כלום. וכעת נדבר מה שנוגע בעינן ציבור החרדי, שמותקף בעקבות הדרת נשים וא"כ צריך לבדוק בבחינת מידה כנגד מידה, מה גרם לנו הצרות האלו, וע' ב"ח אורח חיים סימן תרע אבל בחנוכה עיקר הגזירה היתה על שהתרשלו בעבודה ועל כן היתה הגזירה לבטל מהם העבודה כדתניא בברייתא (אוצר מדרשים [אייזנשטיין] עמ' 193 ד"ה דור) שגזר עליהן אותו הרשע לבטל התמיד ועוד אמר להם מצוה אחת יש בידם אם אתם מבטלין אותה מידם כבר הם אבודין ואיזה זה הדלקת מנורה שכתוב בה (שמות כז כ) להעלות נר תמיד כל זמן שמדליקין אותן תמיד הם עומדין כו' עמדו וטימאו כל השמנים וכשחזרו בתשובה למסור נפשם על העבודה הושיעם יי' על ידי כהנים עובדי העבודה בבית יי' ע"כ נעשה הנס גם כן בנרות תחת אשר הערו נפשם למות על קיום העבודה ולפיכך לא קבעום אלא להלל ולהודות שהיא העבודה שבלב: וא"כ כיון שהגזירה היא בעניני צניעות, צריך לבדוק בעניני צניעות הנה כל מה שקרא היה סמוך ונראה אחרי שהיה התקפות עצומות נגד נשות השאלים, ע"י חרדים שומרי תורה ומצוות שלא סבלו שיש מי שמחמיר יותר מהם, וקראו להם בלשון גנאי "כת השאלים" ואף שאין איסור ללכת בלי שאל מ"מ מי שמחמירה יש לה על מי לסמוך ואין רשות לאחרות לצעוק עליהם, (כמובן רק בהסכם בעלה, ואוסר לשכנע אישה בענין זה נגד בעלה). ועל כן בא צרה שהחילונים צועקים על מי שמחמיר יותר מהם ומזה אפשר ללמוד גם מה שלצערנו נפוץ בתוך ציבור החרדי היתר פאה נכרית, ובאמת מבחינת ההלכה אסור לצאת לרחוב בזה, ורק בבית מותר, וכבר הארכנו בזה בכמה מאמרים (כגון מאמר "פאה") שבכל מקום שהוזכר פאה נכרית בש"ס הכוונה שימוש שער בשביל אשה שאין לה שערות ומשמשת זה בשביל להשלים שערות עצמה, ושמה הפאה בבית או בחצר שאין רבים בוקעים בה שמותר לגלות עכ"פ חלק של השערות, ולא משמש בתור כיסוי שער לשם צניעות, במקום שאסור לגלות השערות, (כך הוא מפורש במשנה נזיר כ"ח, ובגמרא עמוד ב' שם וכן בכל הראשונים בלי יוצא מן הכלל, והשלטי גבורים הוא בעל מסורת הש"ס בנזיר שם שמפרש פאה נכרית בשביל תשמיש כיסוי שער, צע"ג ונגד כל הראשונים) כי מבחינת צניעות הפאה הוא כמו שער וכן כל אחד יודע זה, והיתר זה הוא זיוף מצוות כיסוי ראש, וכ"ש הפאות הארוכות והמסולסלות, וכעת רובם של נשות החרדים הולכות ברחוב בפאה נכרית ומתייפות בפני אנשים אחרים, ומאידך בבית הולכות במטפחת ומתגנות על בעליהם, והופכות את סדר הדברים. ולא די בזה שהן עצמם נוהגות כך ולפעמים גם הבעל רוצה כך, אלא גם אם יש אשה שאכן כן רוצה להתנהג כהלכה ולחבוש פאה רק בבית ולא ברחוב, אז יש נשים אחרות ולפעמים גם אבריכים שמטפלים בזה שח"ו לא יחמירו בזה, מכח כל מיני אמתלאות, כאילו יש איסור במטפחת ודוקא פאה היא המצווה מן המובחר, ולא יכולים לסבול שיש מי שמדקדק יותר מהם. וכן בענין שוק באשה ערוה (ברכות כ"ד.) מעיקר הדין שוק היינו חלק תחתון של הרגל מן הברך עד הקרסול, כמבואר במשנה אהלות פרק א משנה ח מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם, שלשים בפיסת הרגל ששה בכל אצבע, עשרה בקורסל, שנים בשוק, חמשה בארכובה, אחד בירך, שלשה בקטלית, דניאל פרק ב (לב) הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב טָב, חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף, מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ: (לג) שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל, רַגְלוֹהִי מנהון מִנְּהֵין דִּי פַרְזֶל ומנהון וּמִנְּהֵין דִּי חֲסַף: ורק בבהמה הוא יותר גבוה כמבואר בתוס' מנחות לז. ד"ה קבורת, מיהו אין ראיה מזרוע דבהמה לזרוע דאדם דהא שוק דאדם נמי לא הוי כשוק דבהמות דתנן באהלות ב' בשוק חמשה בארכובה וא' בירך אלמא קרי שוק עצם המחובר לרגל וכן יבמות קב: קג. שחליצה כשר בשוק, אף שכשר רק למטה מן הברך כדאיתא במשנה קא., וכן בבכורות מה. נזיר נב:, מנחות לג. רש"י ד"ה עבידא, נדה נ"ח. רש"י ד"ה עד מקום חבק, וכן בפסוקים מפורש, שהרי השוק באדם הוא לא הברך ולא הירך, לא הברך שנאמר (דברים כח לה) על הברכיים ועל השוקיים, ולא הירך שנאמר (שופטים טו ח) ויך אותם שוק על ירך אלא הוא חלק התחתון, מן הברך עד הקרסול. והמ"ב ס' ע"ה בשם הפמ"ג שכתב ששוק הוא מן הברך ולמעלה, וראייתו מבהמה, במחילת כבוד תורתו, הוא טועה בדבר משנה, והרי שם הוא הברך והירך, וכבר חלקו עליו הרבה, ובפרט שהמ"ב הביא זה גם בשם החיי"א ושם כתוב שהשוק הוא חלק התחתון, ע' בחז"א או"ח ס' ט"ז ס"ק ח' שערער. והגר"ב זילבר זצ"ל בבית ברוך על החיי אדם כלל ד ' ס' ב', שזה מוחלט ששוק הוא חלק התחתון וכן בשבט הלוי ח"א ס' א' ועוד הרבה, וראיתי ספרים שכתוב בהם שאף שמסכימים שהראיות מוכיחים נגד המ"ב, מ"מ כיון שהמ"ב כתב כך א"א לחלוק עליו, וזה צע"ג, דא"כ בטלת כל המושג של ראיות, והרי כאן יש ראיות ברורות נגדו. והיה צריך ללכת בשמלות עד הקרסול, או עכ"פ עד רוב השוק והשאר בגרביים בלתי שקופים ובלתי דומה למראה בשר, אולם בבתי יעקב יש חוק וכללי צניעות שלא נותנים ללכת בבגדים ארוכים, ואילו מי שהולכת בגרביים שקופות לא מוחים בידיה ויש מקומות שמחייבים לבנות ללבוש גרביים שקופים, והופכים הקערה על פיה, הכל כדי שלא יהא מי שמחמירה יותר מהם, וזה הנהגה תמוה ביותר לאסור להתנהג כהלכה. וכן בענין גילוי התכלת "ארגמון קהה קוצים" (חלזון הפורפורא, ולא הדיונון של רדזין) שיש ראיות חזקות על זה, (ע' בכנף איש יהודי ועוד ספרים רבים) ורבים כבר הולכים עם זה, אולם יש עדיין הרבה יראים ושלימים, שאף שנשתכנעו שזה התכלת האמיתי, אולם מפחדים מן ההתקפות נגדם, או מוכרחים להצניע התכלת תחת הבגדים, כי יש ת"ח שלא די שכותבים דברים שאין בהם ממש נגד התכלת, אלא גם משמיצים כל מי שהולך עם תכלת, ולא סובלים שמישהו יקיים מצוה שהם עצמם לא מקיימים, וזה תמוה ביותר, איך מבזים יהודים שרוצים לקיים מצוה שכוללת כל התורה והיא תכלית הכל (ע' רמב"ן סוף שלח) ואף מי שלא השתכנע שזה התכלת, או שיש לו סיבות שלא יכול ללכת עם זה, איך מפריע לו שהשני כן הולך עם זה. על כן יש לתלות שבאה עלינו הצרה הזאת שהחילונים לא סובלים שהחרדים מחמירים ומדקדקים יותר מן הדין, ומשמיצים כל מי ששומר תורה ומצוות. וכן אחד מן הצרות הוא האינטרנט הפתוח שמכניס בסכנה כל היהדות של האדם כידוע, ומי שמוכרח להשתמש באינטרנט צריך להשתמש רק בסינון היטב באופן שלא יכול לפתוח יותר מזה. ואם נתקן הדברים האלה ועוד כיו"ב, הקב"ה ירחם עלינו ויפסיקו ההתקפות ורק שיש לדעת שכל הענין של בדק הבית הפנימי לא פוטר לעשות השתדלות טבעי לבטל ההתקפות למי שאפשר לו, וכן לא פוטר את העונש של כל המתקיפים, וזה בגדר מגלגלים זכות ע"י זכאי וחוב ע"י חייב. נכתב בעה"י ע"י יצחק ברנד, עמנואל, ד' טבת תשע"ב

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבההוסף הודעה/תגובה
 שיתוף