יום א', ה’ בשבט תשע”ח
 
 
 
 
 
 
סכנת שיטפון של ערב רב וכן עשית גיור פיקטיבי ומדומה, לאלפים ורבבות גוים, עד שיהא לנו כפליים כיוצא מצרים בזמן קצר, בתמיכה ובעידוד של מכון צומת
19:30 (24/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

ראיתי מזמן בגיליון אחד שכתב, שקבלת מצוות של גר אם מעכב, תלוי במחלוקת ראשונים, ודעת הרמב"ם שאינו מעכב וכנראה שבא לו סברה זו מן הרמב"ם הלכות איסורי ביאה (פ' יג הלכה יז) גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות ה"ז גר, אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר הואיל ומל וטבל יצא מכלל העכו"ם, וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו, ואפילו חזר (שינה דרכו, ע' הל' י"ד וט"ו שהובא לקמן) ועבד כו"ם הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קידושין, ומצוה להחזיר אבידתו מאחר שטבל נעשה כישראל, ולפיכך קיימו שמשון ושלמה נשותיהן ואע"פ שנגלה סודן. וכן הביא דעת התוס' שבת סח.ד"ה גר שנתגייר, ששם כתב גר שנתגייר בין הנכרים בפני ג' ולא הודיעוהו מצוות שבת, דאי נתגייר בינו לבין עצמו לא הוי גר כדאמרינן בהחולץ. הנה הבין שהתוס' ס"ל שלא רק הודעת מצות אינו מעכב אלא גם קבלת מצוות אולם כל זה טעות גמור, שקבלת מצות מעכב הוא מפורש בגמ' ובכל הראשונים, כולל התוס' והרמב"ם. בגמרא מבואר (קידושין ע"ב : סנהדרין פה: ועוד הרבה מקומות) שיש מחלוקת אם כותים גירי אריות הם או גרי אמת, ולמ"ד גירי אריות הם נשארו גוים גמורים, והקשו תוס' יבמות כ"ד: למה הם גוים הרי קיי"ל דכולם גרים הם, והיינו אם נתגיירו לשם אישות או מחמת פחד אריות או לשם שולחן מלכים בדיעבד חל הגיור, ותירצו דכותים היו עובדים אלהיהם ואז לא חל הגיור וכ"כ שם גם הרשב"א, והריטב"א, ומאן דמכשיר התם סבר דנתגיירו וקבלו עליהם חזקה דאגב אונסייהו גמרו ומקבלו, ואע"ג דמחמת אונס הוא ע"ש בריטב"א וכ"כ ברמב"ן קדושין ע"ב ד"ה הא, ואף מ"ד שס"ל כותים גרי אמת הם, אינו חולק ביסוד זה, רק שס"ל שהכותים נתגיירו באמת רק נתקלקלו אח"כ כמש"כ הריטב"א יבמות כ"ד או שאח"כ קבלו המצוות בשלמות, ונתגיירו עוד הפעם, כמש"כ תוס' שם ועכ"פ מבואר שקבלת מצות מעכב. וכן ברמב"ם הדבר מפורש הלכות איסורי ביאה פרק יב הלכה יד הבא על שפחה ואפילו בפרהסיא ובשעת עבירה אין הקנאין פוגעין בו, וכן אם לקח שפחה דרך חתנות אינו לוקה מן התורה, שמעת שטבלה וקבלה מצות יצתה מכלל העכו"ם (יז) כל העכו"ם כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהן כל המצות שבתורה והעבדים כשישתחררו הרי הן כישראל לכל דבר שנאמר הקהל חוקה אחת יהיה לכם ומותרין להכנס בקהל י"י מיד. ומפורש שבלי קבלת מצות גם בדיעבד לא חל וכן מבואר ברמב"ם (הל' איסורי ביאה פ' י"ג) (א) בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה וקרבן. (ב) מילה היתה במצרים שנאמר וכל ערל לא יאכל בו, מל אותם משה רבינו שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי ועל זה נאמר ובריתך ינצורו. (ג) וטבילה היתה במדבר קודם מתן תורה שנאמר וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם, וקרבן שנאמר וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות, ע"י כל ישראל הקריבום. (ד) וכן לדורות, כשירצה העכו"ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה, צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן, ואם נקבה היא טבילה וקרבן, שנאמר ככם כגר, מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן, אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קרבן. ורואים מכל זה, שלפי הרמב"ם קבלת מצוות הוא עצם מהותו של הגיור ובלי זה לא נקרא כלל גר שבא להתגייר, ושאר הראשונים כתבו, שקבלת מצוות בפני ג' מעכב, (תוס' יבמות מה: ד"ב מי, וברא"ש רמב"ן רשב"א נמוקי יוסף שם וכן נפסק בש"ע ס' רס"ח סע' ג') ורואים מזה שקבלת מצות מעכב. ועוד מבואר ברמב"ם שנעתיק, שבמקום שמדבר על גיור לכתחילה, ואם לא נתקיימו התנאים חל רק בדיעבד, כתב שבודקים אותו אם מחמת סיבה צדדית בא להכנס לדת, אבל מבואר שכל מה שתלוי ענין בדיקה לכתחילה, זה מחמת איזה סיבה בא להכנס לדת ולחזור מן העכו"ם, אבל עצם העובדה שבא להכנס לדת, ולחזור מן העכו"ם, זה המהות של הגיור ובלי זה אין זה גר, ולהכנס לדת ולחזור מן העכו"ם, היינו מה שכתב בתחילה וכן לדורות כשירצה העכו"ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה, ובלי זה אין גר כלל וז"ל הרמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק י"ג הל' י"ד אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל או שלמה מלך ישראל שנקרא ידיד יי' נשאו נשים נכריות בגיותן, אלא סוד הדבר כך הוא, שהמצוה הנכונה כשיבא הגר או הגיורת להתגייר בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל שררה שיזכה לה או מפני הפחד בא להכנס לדת, ואם איש הוא בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה יהודית, ואם אשה היא בודקין שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל, אם לא נמצא להם עילה מודיעין אותן כובד עול התורה וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות כדי שיפרושו, אם קבלו ולא פירשו וראו אותן שחזרו מאהבה מקבלים אותן שנאמר (רות א יח) ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה. (טו) לפיכך לא קבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה, בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בה ישראל חזרו, שכל החוזר מן העכו"ם בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי הצדק, ואעפ"כ היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, והיו ב"ד הגדול חוששין להם לא דוחין אותן אחר שטבלו מכ"מ ולא מקרבין אותן עד שתראה אחריתם. וא"כ כל מה שכתבו תוס' ושאר ראשונים שהודעת מצות אינו מעכב, זה רק הודעת מצוות אבל קבלת מצוות מעכב, והיינו שהגר צריך לקבל כל מה שיאמרו לו אח"כ, אבל אם אינו רוצה לקבל לא חל כלל. והדבר מבואר עוד בסוגיה דשבת סח. גופא שיש חילוק בין קבלת מצוות ובין הודעת מצות, ששם כתוב שגר שנתגייר ולא ידע משבת מעולם, מביא חטאת אחד, ומזה למדו תוס' שהודעת השבת לא מעכב, ולכאורה קשה, הרי קיי"ל בחטאת שצריך שב מידיעתו, (שבת סט.) דהיינו שמה שחטא הוא משום שלא ידע האיסור ואילו ידע האיסור לא היה חוטא, ועכשיו אם מדובר שם שלא היה כלל קבלת מצות, איך מביא חטאת, הרי לא שב מידיעתו, אלא ודאי ששם איירי שקיבל המצות רק שלא הודיעוהו שבת, ואילו היה ידע היה שומר, וא"כ אין משם שום ראייה שקבלת מצוות לא מעכב שע"כ שם איירי שקיבל מצות, ויש ראיה מכל המקומות הנ"ל שקבלת מצות מעכב. (ע' באריכות בספרנו בריתי יצחק על גרות, ומה שכתב הרמב"ם בנשי שלמה אע"ג שנגלה סודן, היינו שהק"מ היתה חלשה ועלול להתקלקל אבל מ"מ היה ק"מ, ומה שלא הזכיר בהל' יז ק"מ, משום שהזכיר 'גר' ומה זה גר, כבר כתב בהל' ד' שהוא להכנס לברית וכו') וכעת ראיתי בגיליון שבת בשבתו, פ' נשא תשס"ו, מאמר של הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת, בכותרת יש גיור בישראל! הידד! שמכריז בפומבי לקבל גרים לאלפים, ולא יחושו שיבדקו אחריהם, והפתח פתוח לכל גר, והוא מצדיק מה שמקבלים בא"י כשלש אלף גרים בכל שנה. וגם כתב ש'רות' נתגיירה לשם משפחה כמו אלו שמתגיירים לשם אישות. הנה שקר הוציא לעז על הצדקת הזאת, דמפורש ברמב"ם הנ"ל (פי"ג סוף הל' י"ד) ש'רות' היא הדוגמה האמיתית של גיור לשם שמים לאהבת ה'. וכן מצדיק לגייר לשם אישות כדוגמת נשי שלמה, ורק מתאונן אם לבסוף רואים שנתקלקלו, אבל הרי כל המתגייר לשם אישות צריך לחוש שיתקלקלו כמבואר ברמב"ם, (וכ"ש כשמתחתנת עם חילוני,שזה יותר גרוע שדרך כלל מעיקרה אין ק"מ) והגיור הזה הוא חטא ופשע, ומקרא מלא דיבר הכתוב (נחמיה יג כו) הלא על אלה חטא שלמה מלך ישראל, ובגוים הרבים לא היה מלך כמוהו ואהוב לא-לקיו היה, ויתנהו א-לקים מלך על כל ישראל, גם אותו החטיאו הנשים הנכריות: ולכם הנשמע לעשות את כל הרעה הגדולה הזאת למעול בא-לקינו, להושיב נשים נכריות: ולא טיפל נחמיה לגיירן רק לגרשן. ובודאי כמעט כולם מתגיירים לשם אישות ודברים חומריים, ואף אם הקבלת מצוות היה אמיתי, זה רק גיור בדיעבד ואסור לעשות זאת כמבואר כאן ברמב"ם, וזה ה'ערב רב' שקיבל משה רבינו והקב"ה לא הסכים על ידו, כמו שכתב רש"י על הפסוק (שמות לב ז) רד כי שחת עמך, שחת העם לא נאמר אלא עמך, ערב רב שקבלת מעצמך וגיירתם ולא נמלכת בי, ואמרת טוב שידבקו גרים בשכינה, הם שחתו והשחיתו: וכן כתב רש"י על הפסוק והאספסוף אשר בקרבו והתורה ניתנה ללמוד הימנו שלא לעשות זה, וא"כ מי שמקבל גרים לשם אישות ודברים חיצונים חוטא בזה כמבואר בנחמיה. וכן צריך לדחות כל גר שבא, עד שמתעקש להתגייר, כמבואר ב'רות' ואיך אדם קורא להרבות גרים. ומה שהביא מתשו' הרמב"ם (רי"א, הובא במלאכת שלמה יבמות ב' ח') פסקנו פעמים אחדות בכגון אלו המקרים שישחררנה וישאנה, ועשינו זאת מפני תקנת השבים, וסמכנו על דבריהם ז"ל עת לעשות לה' הפרו תורתך. הנה שם מדובר על שפחה שהיא כבר יהודיה בעלת ברית, (ע' רמב"ם הנ"ל פי"ב הל' יד) ורק התיר איסור שחרור עבדים (שהוא איסור קל שאמרו חז"ל (פסחים קיג.) בתך בגרה - שחרר עבדך ותן לה), וכן איסור להתחתן במי שנטען על השפחה, וזה אסור רק מצד לעז (יבמות כד:) אבל לא מדובר שם לגייר גויה לשם אישות, שזה להביא ערב רב בתוך כלל ישראל, והוא בכלל חטאת שלמה. הנה חוץ מזה ידוע שרובם של אלו אין מקבלים כלל מצות באמת, רק בפה אומרים זה, ובפרט אלו שרוצות להתחתן עם חילוני, וזה לא חל כלל. ומתקיים בו מה שנאמר תהלים פרק עח (לו) וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ: (לז) וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ: ומי שמתיר זה אומר על גוי שהוא יהודי. (ע' בזה בשו"ת אחיעזר ח"ג ס' כ"ו אות ד') וידוע שגם רבנים אלו אם גר כזה נושא אשה וזינתה ונולד ממזר, מחפשים איזה חטא לפסול הגיור, ואף במקום שלכאורה כן קיבל מצות, וא"כ אם מחשיבים אותו כגוי או כיהודי, תלוי מה מתאים לנו, וזה עשית ליצנות מן התורה ונראה, שלפי הגישה של מכון צומת בהבנת התורה והיהדות, שפיקטיביות הוא יסוד שאפשר להשתמש בכל חלקי התורה, אין זה בעיה, שביארנו במאמר כי אין לבוא, ש'מכון צומת' שבונה מכשירי גרמא, להתיר מלאכת שבת, אף שזה פיקטיביות ומדומה, וחייבים חטאת על זה, כי לא שייך גרמא במכשיר מתוכנן לכך, ואכמ"ל, מ"מ הוא מסתמך על מה שבהיתר מכירה של א"י להפקיע שביעית, סומכים על המכירה אף שבודאי אין גמירות דעת של הישראל למכור, ומספיק על הנייר בצורה פיקטיבית ומדומה, ומעתיק רעיון זה למכונות גרמא (ע' בגיליון שבת בשבתו פ' ראה תשס"א), וא"כ אפשר להעתיק גם לגר שמקבל מצות בפה ואין אמת בפיו, שחל, אף שכאן כבר נוגע לחמורות שבחמורות לומר על גוי שהוא יהודי. וא"כ אחר שכבר נתן פתח לעקירת כל השבת ע"י מכונות גרמא שלו, כי אפשר לעשות כל ל"ט מלאכות במכשירים שלו, כעת בא לעקור את היהדות בתערובת של גרים פיקטיבים ומדומים, וזה מביא לערב מאות אלפי גוים גמורים בתוכנו 'בהכשר', ולבסוף אין עוד לדעת מי גוי ומי יהודי וזה חורבן שאין כמוהו. ומצות ללחום מלחמת מצוה נגד כל הגישה המקולקלת הזאת. ונחזור בתשובה שלמה על זה. נכתב בעה"י ט"ו סיון תשס"ו בית המדרש 'תעה בשדה' ועה"ק עמנואל ת"ו