יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
מכירת יוסף בדורנו הוא מכירת ארץ ישראל בגשמיות וברוחניות ● 'קול התור' על מצוות התלויות בארץ ● טעמים הלכתיים רבים על איסור 'היתר מכירה' ● אין גמירות דעת ● אסור לעבוד בקרקע הגוי ● אמירה לנכרי בשביעית ● איסור ספיחים ● הפקעת מצווה ● שביעית הוא יסוד הדת ● קשיי החקלאים ● תיקון לחטא מכירת יוסף בדורנו
16:04 (24/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

מכירת יוסף בדורנו הוא מכירת ארץ ישראל בגשמיות וברוחניותעי' זוהר (חדש דף ל"ו, מובא בהגהות ספר 'קול התור' עמוד 24 אות 29) שאריכות הגלות בגלל החטא של מכירת יוסף. הנה בזמננו התקיימה וממשיך להתקיים בעוה"ר חטא של מכירת יוסף שזה מכירת א"י בשני אופנים.אחד, מסירת חלקי ארץ ישראל לגוים, כי כל יסוד של ישוב א"י הוא כלול ביוסף. כמו שמבואר בכל ספר 'קול התור', (מר' הלל ריבלין על פרקי הגאולה של רבו הגר"א שהיא עבודת משיח בן יוסף) ע"פ המדרש תנחומא (פר' ויגש) "שכל מה שאירע ליוסף אירע לציון", וכלול בתוכו גם באופן פרטי מסירת קבר יוסף לישמעאלים, כי זה עוד יותר ניכר שזה מכלל מכירת יוסף בדורנו. וכלולים בזה כל מי שמשתתף באיזה דרך שהיא בחורבן יישובים, בין שיתוף בממשלה, או חייל שאינו מסרב פקודה, וכל אלו שמורים להם לעשות כך.שנית, מכירת ארץ ישראל כדי לנסות להפקיע שביעית, אסור מהרבה טעמים. [א] משום שהמכירה לא חל, שאין בו גמירות דעת. [ב] משום שגם בקרקע של גוי אסור לעבוד. [ג] יש איסור ספיחים גם בקרקע של גוי כשהשדה תחת יד ישראל. [ד] משום שאסור להפקיע מצוות אפילו דרבנן. [ה] חטא נורא של מכירת ארץ ישראל שהוא החטא הנורא של מכירת יוסף שמאריך הגלות. עי' לקמן באריכות פרטים אלו.ומה שאינו חל, אין זה מבטל חטא הנורא של מכירת א"י, שהרי גם מכירת יוסף לא חל באמת, וכן מה שנא' בתורה (שמות פרק כא פסוק טז) "וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ", אין כאן חלות מכירה, ובכל זאת חייב מיתה. אלא עצם העובדא שמתנהגים אח"כ כאילו נמכר, זה החטא הנורא, אף כאן מתנהגים עם א"י כאילו נמכר.ועי' בספר 'קול התור', שספר זה הוא בסיס של המתנחלים ע"פ ציווי הגר"א ליישב את א"י, רבים מהם משתמשים בספר זה רק חלקית ושוכחים אחד מעיקרי הדברים, וזה ענין של קיום מצוות התלויות בארץ, שזה כולל מצות שביעית כהלכה, ובודאי ע"י שמוכרים א"י שנקרא 'היתר מכירה' לא נתקיים מצוות התלויות בארץ, אדרבה זה ביטול מצות התלויות בארץ, וזה מכירת ארץ ישראל, שזה ביסודו מכירת יוסף, וזה ההיפוך אל ההיפוך של כל ספר 'קול התור'. 'קול התור' על מצוות התלויות בארץ:עמוד 25: "יעודו הכללי של משיח בן יוסף הוא בשלשה דברים: גילוי רזי תורה, קיבוץ גליות וביעור רוח טומאה מן הארץ. קיבוץ גליות הוא בשלשה תפקידים: בנין ירושלים, קיבוץ גליות וקיום מצוות התלויות בארץ".עמ' 29: "ורבנו (הגר"א) כותב מפורש שקיבוץ גליות תלוי בזכות קיום מצות התלויות בארץ".עמ' 30: "ועיקרי הפעולות הם בנין ירושלים וקיבוץ גליות וקיום מצות התלויות בארץ".עמ' 145: "המלחמה בשממה זו היא רק ע"י בנין אהלי יעקב ומשכנות ישראל למקומה להנטיע אדמתה וקיום מצוותיה התלויות בה". (חיוב התיישבות בכל חלקי הארץ בצירוף קיום מצוות התלויות בארץ מפורש גם בחזו"א (שביעית כד א-ד)).שם: "רפואת ציון וכו' כי לא רק על עם ה' היושב בציון אלא גם ציון עצמה, היינו אדמת ארץ ישראל עצמה, זקוקה לרפואת הנפש ולרפואת הגוף בזמן שוממותה וחורבנה, רפואת הנפש היינו ביעור רוח הטומאה מן הארץ ע"י ישוב ישראל על אדמתו וקיום מצוות התלויות בה".הנה מספרים בלשון מליצה, שנתאספו שלשה רבנים, אחד רפורמי, אחד קונסרבטיבי, ואחד אורטודוכסי, לדון על שאלה האם מותר לעשן, שהרי זה מזיק לבריאות ובעיקר לריאות. ענה הריפורמי, אין בעיה, אדם צריך להנות מן החיים, ומה שיקרה אחר כך אין לו לדאוג עכשיו. ענה הקונסרבטיבי, יש באמת בעיה, אולם אי אפשר לאסור הכל רק צריך לצמצם העישון. ענה האורטודוכסי, הבעיה באמת מאוד רצינית, כי יש בו משום חיוב ושמרתם את נפשותיכם, אולם יש עצה, שימכור הריאות שלו לגוי, ואם חושש גם ללב, ימכור גם את לבו לגוי, ואז יכול להמשיך לעשן בלי שום בעיה…וכעת אנחנו שואלים, שאחד מן הרפואה של א"י הוא לשמור שביעית, וא"י צריך לנוח בשנת השביעית, האם כך מרפאים אותה ע"י שמוכרים אותה לגוי וממשיכים לעובדה כרגיל?! טעמים הלכתיים רבים על איסור 'היתר מכירה'כבר פרסמתי במאמר 'ארץ ישראל לא למכירה', ואני חוזר בקיצור, ונוסיף כאן כמה טעמים. אין גמירות דעת[א] שמכירת קרקעות להפקיע שביעית שנקרא 'היתר מכירה', היא דברים בטלים ומבוטלים ולא חלים כלל, ואין בו חלות מכירה לא לכתחילה ולא בדיעבד, כיון שאין שום גמירות דעת לתת באמת הקרקע לגוי, והארכנו בזה הרבה במאמר הנ"ל. אסור לעבוד בקרקע הגוי[ב] אף אם באמת הקרקע בבעלות הגוי, אסור לעבוד, (כמבואר גיטין ס"ב ע"א) "אמר רב אין עודרין עם הנכרי בשביעית".וגם מלאכה דרבנן אסור, שהרי לעדור הוא רק מלאכה דרבנן (כמבואר מו"ק ג ע"א), וגם כל זה מדובר גם בזמה"ז, שהרי זו מימרא של אמורא, וזה ברור שאמורא שאומר מימרא הוא מדבר בזמן שהוא חי, ולא בזמן הקדום, (חוץ אם המימרא בעצמו מוכרח שלא מדבר בזמן שהוא חי), ובזמן רב היה שביעית מדרבנן.וכן המחלוקת (גיטין מז ע"א) אם יש קנין לגוי להפקיע מתרומות ומעשרות, וקיי"ל דאין קנין, ומדובר בזמה"ז, שהרי בגמ' מקשה על מאן דאמר דאין קנין, מברייתא שנשנית בזמן רבי ורשב"ג, ומתרצת דמדובר בסוריה, אלמא דבא"י אין קנין אף בזמה"ז, שהרי בזמן רשב"ג כבר היה אחרי החורבן ואז מעשרות מדרבנן למאן דאמר שמעשרות בזה"ז דרבנן ([כדאיתא יבמות פב ע"ב]. והספק של בעל התרומות הוא צע"ג, עי' חז"א [שביעית ג ח, ו ב]). אמירה לנכרי בשביעיתוכן אסור לומר לגוי לעשות מלאכה אפילו בקרקע של גוי, דהרי איתא בשביעית (פ"ד מ"ג ופ"ה מ"ט, וגיטין ס"א ע"א) "מחזיקין ידי נכרים בשביעית", ופליגי בירושלמי, דעה ראשונה, שאומר לגוי יישר, והיינו כמו שכתב הרמב"ם (פ"ח הל' ח) "שראהו חורש או זורע אומר לו תתחזק או תצליח", ודעה שניה בירושלמי שאומר לו תחרוש ואני אקנה ממך לאחר שביעית.והנה רוב ראשונים פסקו כדעה ראשונה שרק מותר לומר לו יישר, עי' ר"ש (שביעית שם), והטעם שפסקו כך, משום שבבלי (גיטין ס"ב ע"א) ס"ל כדיעה זו, אבל אפילו לדעה שניה שמתיר לומר חרוש ואקנה לאחר שביעית (כך פסק הסמ"ג [עשין קמ"ח]), משמע שרק שאקנה לאחר שביעית, אבל לא שיקנה בשביעית עצמו, וא"כ אם אומרים מפורש שיזרע ויקנו ממנו בשביעית אסור לכל הדעות. וכ"כ בחוט שני (על הרמב"ם פ"ח הל' ח, עמ' שע"ה), ושו"ת שבט הלוי (ח"י ס' ר'). וכ"ש כשהשדה תחת רשותו של ישראל ועובדה ע"י פועל גוי. וא"כ צע"ג המתירים היתר מכירה, אף אם לו יצוייר שהמכירה היה חל, והם התירו מלאכה דאורייתא ע"י גוי ומלאכה דרבנן ע"י יהודי, והרי כאן אוסרים גם זה וגם זה. (וגם לדעת הב"י שאין קדושת שביעית בפירות נכרים, הקרקע עצמו בקדושה ואין קנין לגוי, עי' כ"מ (פ"א מהל' תרומות הל' י"ג), וממילא אסור לעבוד בה, עי' חז"א (ס"ס כ'), ומעדני ארץ (שביעית ס' ט' ס"ק י"א, וס' י"ב ס"ק ט"ו ד"ה אמנם), "שכל אלו שהבינו בשיטת הכסף משנה והגר"א שסוברים דיש קנין גם לגבי הקרקע, דחו את דבריהם מהלכה"). איסור ספיחים[ג] לענין איסור ספיחים שכתב הרמב"ם (שמו"י ד כט) שלא גזרו על קרקע בבעלות הגוי משום שהגוי אינו מצווה על השביעית, ואיסור ספיחים הוא גזירה שמא הישראל יזרע בשביעית. אולם כל זה בזמן שבאמת הגוי שולט בפועל על הקרקע, אבל בזמן שהישראל שולט על הקרקע, הרי הוא חשוד לעבוד שם, ואין סיבה שלא יהא בו איסור ספיחים, וכמו שכתב החזו"א (שביעית ס' י' ס"ק ו' ד"ה ואם עבר). הפקעת מצווה[ד] וכן יש איסור להפקיע גם מצוה מדרבנן במקום שחז"ל לא התירו מפורש, וכמו שהבאנו במאמר 'ארץ ישראל לא למכירה' מרבנו יוסף גאון המקורי (שהובא בקיצור בבה"ל ס"ס רמ"ו), והאחרונים שהתירו מעין זה לא ראו דברי רבנו יוסף גאון בפנים. והרבה פעמים אסרו הערמה, כגון לגבי עירוב תבשילין (ביצה יז ע"ב), ואמירה לנכרי בסירוס (ב"מ צ ע"ב), וכ"ש בהערמה הניכרת (שבת קל"ט ע"ב). וכן כתבו הראשונים שאין למדים הערמות זו מזו, עי' ברא"ש (שבת כ' ה', הובא בב"י ס' של"ט) וכ"כ הרשב"א (ביצה יא ע"ב), והיינו שחז"ל התירו רק במקום שראו שאינו פוגע ביסודי המצוה, או סיבות אחרות, אבל אין כאן כלל, וא"א ללמוד זה מזה. וכן אסרו חז"ל למכור שדות א"י לגוי משום שמפקיע ממעשרות (ע"ז כ ע"א), אפילו שדה פרטית שאין זה עיקר הכוונה להפקיע ממעשרות, וגזרו גם על שכירות משום זה, עיין שם, וכ"ש כשמוכר אך ורק למטרה זו. וכן אסור להפקיע מצוות חלה אפילו חלת חו"ל שהיא בודאי רק דרבנן (פסחים מח ע"ב). שביעית הוא יסוד הדת[ה] ועל אחת כמה וכמה שאסור לעשות שום הערמה למכור א"י לגוי להפקיע שביעית, שהרי יסודי הדת הוא שא"י שייכת לעם ישראל ולא לגוים, כמבואר ברש"י (בראשית א א) וכל ספר בראשית נכתב בשביל זה, וזה יסוד שהקב"ה נתן א"י לאברהם אבינו, משום שהוא שומר התורה, כמו שהקב"ה גילה זה ליצחק אבינו, ואמר לו (בראשית כו ח) שיתן לו את א"י "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי". וזה כולל ג"כ מצוות דרבנן, כמו שאמרו חז"ל (יומא כח ע"ב) שקיים אברהם אבינו ע"ה עירוב תבשילין.והדברים מובנים, שעיקרו קשור לשמירת שביעית, שהרי למה הקב"ה נתן א"י לישראל ולא לגוים, והתיר להם גם לכבוש את א"י מן הגוים, אם משום שישראל בונים בתים וזורעים ונוטעים ומישבים אותה, הרי זה יכולים גם גוים לעשות, ואם משום שישראל בונים בתי כנסיות ומדרשות ושומרים שבת, הרי זה אפשר לעשות גם בחו"ל, ויכול לתת ארץ באוגנדה. אלא הסיבה העיקרית משום שישראל שומרים שמיטה ומקיימים מצוות התלויות בארץ, וזה שייך רק בא"י, וממילא מתקדשות גם הפעולות לבנות בתים ולזרוע ולנטוע, כי עי"ז מתקדש שם שמים ומכריזים שהקב"ה הוא בעלים על כל א"י, ואמרו חז"ל (סנהדרין לט ע"א) "אמר הקב"ה לישראל זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי הוא".אולם כשיש כאן רוח התנחלות שמצטמצם בבנין בתים ולזרוע ולנטוע בלי לקיים מצוות שביעית, דהיינו שחלק עיקרי זה מפקיעים ע"י שנותנים זה לגוים או הפקעה אחרת, אין עוד זכות לישראל יותר מן הגוי.ולכן בזכות מצוות שביעית יושבים ישראל על אדמתן, והקב"ה שומר עלינו כמבואר בתורה, וזה תכלית כל הבריאה העולם הזה והעולם הבא, כמבואר ברמב"ן (פר' בהר כה ב), ואם עוברים על זה הולכים לגלות. וזה כולל גם שביעית מדרבנן כמו שהבאנו מרש"י (בחוקותי) שחישב בכלל ע' שנה את תקופת מנשה בן חזקיה שהיה אז שביעית רק מדרבנן (רמב"ם פי"א משמיטה ויובל הל' ח' ט'), ובודאי אין שום היתר לעשות פעולות להפקיע שביעית. (המתנחלים מביאים רק הרמב"ן (בהוספה לספר המצוות עשין ד') על חיוב התנחלות ולא מביאים הרמב"ן ששמיטה היא יסוד כל הבריאה). קשיי החקלאיםומה שטוענים המוכרים א"י, שקשה לחקלאים, הרי טענה זו לא נתחדש היום, ואדעתיה דהכי ניתנה שביעית. והרי גם בזמן עזרא היה מאוד קשה כמפורש במקרא נחמיה (ט לו) "הִנֵּה אֲנַחְנוּ הַיּוֹם עֲבָדִים, וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ לֶאֱכֹל אֶת פִּרְיָהּ וְאֶת טוּבָהּ הִנֵּה אֲנַחְנוּ עֲבָדִים עָלֶיהָ. וּתְבוּאָתָהּ מַרְבָּה לַמְּלָכִים אֲשֶׁר נָתַתָּה עָלֵינוּ בְּחַטֹּאותֵינוּ, וְעַל גְּוִיֹּתֵינוּ מֹשְׁלִים וּבִבְהֶמְתֵּנוּ כִּרְצוֹנָם, וּבְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ". ובכל זאת דוקא אז תיקנו שביעית עוד הפעם כמו שנאמר (שם, י א) "וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים וגו'", "וְנִטֹּשׁ אֶת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית וגו'" (שם, י לב), כי הם ידעו שבלי שביעית אין לנו שום קיום בארץ. ונא' (עמוס ב ו) "עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק". תיקון לחטא מכירת יוסף בדורנו צריך לחדש כעת רוח של 'התנחלות' בצורה אמיתית, שמצד אחד מוסרים נפש למען א"י ולא לתת שום חלק לגוים, ומצד שני שומרים שביעית כהלכתו בלי שום מכירה או הפקעה אחרת. וזה מתאפשר ע"י הצטרפות מעלות ציבור החרדי עם מעלות ציבור הדתי בנושא א"י.