יום ב', יד’ בסיון תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
דעלך סני - לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ● ביאור הקשר בין היתר מכירה לחורבן גוש קטיף וצפון השומרון ● משל המבאר את הנושא
15:10 (24/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

הגמרא (שבת לא.) מספרת על מעשה בגר שהגיע לשמאי הזקן ואמר לו גיירני על מנת שאלמד כל התורה כשאני עומד על רגל אחת, ודחאו שמאי. הגר הגיע להלל הזקן, אמר לו הלל דעלך סני - לחברך לא תעביד, (מה ששנאוי עליך - אל תעשה לחברך) זו היא כל התורה כולה וכל השאר הוא פירוש של זה - לך תלמד, וכלל זה כבר ניתן יהיה ללמוד על רגל אחת. שואל רש"י, הרי זה מדבר במצוות שבין אדם לחבירו, איפה המצוות שבין אדם למקום, ומתרץ שמימרא זו יסודה במצוה של (ויקרא יט יח) ואהבת לרעך כמוך, והקב"ה גם כן נקרא רעך, כמו שנאמר (משלי כז י) רעך ורעה אביך אל תעזוב. א"כ למדים מזה, שאם אנו רוצים לדעת מה רצונו של הקב"ה, אנו צריכים ללמוד שמה שאנו לא רוצים שאחרים יעשו לנו, לא נעשה זאת להקב"ה. נתאר לעצמנו לצורך העניין, תמונת מצב דמיונית זו: ברשותו של ר' שמואל עמדה דירה בעיר רחוקה ששימשה אותו רק לעיתים רחוקות לצורך מסירת שיעורים. היות שכך, החליט הוא להעניק את הדירה במתנה לחברו. אולם תנאי מפורש התנה עמו – בימי ראש חדש שומה עליו לפנות את הדירה למען יוכל להמשיך ולמסור את השעורים כהרגלו מקדמא דנא. אך דא עקא, שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. ובהגיע ר' שמואל לדירה בראש חדש, מוצא הוא את חברו יושב בדירה שאנן ובטוח כאילו לא נשאו וגמרו ביניהם כלום - - - עוד בטרם פרצה מפיו קריאת תדהמה וכעס, אנפף לו חבריו כנגדו: הדירה מכורה לגוי! הדיבור נעתק מפיו של ר' שמואל, וורידי צווארו רטטו בזעם, ומפיו נמלטה - אך בקושי - השאלה "הכיצד ובאיזו רשות העזת למכור את הדירה?! הן בימי ראש חדש הבעלות על הדירה נשארה אצלי, ובכלל איה הוא אותו גוי, לו מכרת לדבריך את הדירה?" השלוה לא סרה אף לרגע מעם חברו כשהשיב לו: "הדירה נמכרה לגוי, לא בכדי שהלה יגור בה, אלא אך ורק כדי שאוכל להישאר בימי ראש חדש בדירה, ברשותו של הגוי, ללא תנאים וסייגים…" אדהכי והכי נעמד ר' ש' ולא נתקררה דעתו עד שאחז בצאוורונו של אותו נוכל, והשליכו מעם גרם המדרגות ככלב חוצות - - - דעליך סני - מה ששנוי עליך, לחברך לא תעביד – לא תעשה להקב"ה הבה נתבונן בתוכנו, האם אין בינינו אנשים שכאלו, המבצעים את אותם מעשים בדיוק?? הן הקב"ה נתן את א"י לעם ישראל, ויחד עם זאת ציוה לנו את מצוות שביעית. מצות שביעית מחייבת שגם בששת השנים, הארץ לא תינתן לגמרי לעם ישראל אלא חלקו של הקב"ה ישאר בארץ, וכמו שמבאר האור החיים הקדוש על הפסוק (ריש בהר) כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה': שש שנים תזרע שדיך, וגו' ונשאלת הקושיה, דמשמע שכבר כשנכנסים לארץ חלה שנת השמיטה, ורק אח"כ מתחילין השש שנים, אבל הרי לא כך הוא, אלא קודם כל סופרים שש שנים ורק אח"כ מגיעה שנת השמיטה. מתרץ האור החיים הקדוש, שעצם נתינת הארץ היא כבר מהתחלה משויר שיש לנו רק לשש שנים, וכתוצאה מזה יש חיוב להשאיר בבעלות הקב"ה את שנת השביעית, וממילא בשש שנים הוא רק חלקית בבעלות ישראל. והקב"ה הוסיף להתרות מפורש, שאם יעברו על זה, ויעבדו בשנת השביעית, ילכו לגלות. ואכן כך נתקיים בעוונותינו הרבים שבעים שנה גלות בבל. ומה עושים כעת, כשמגיעה שנת השמיטה מוכרים את הארץ לגוי, בא הקב"ה ושואל 'מה עשיתם עם חלקי שהוא שנת השמיטה, איך אתם עובדים בו', אומרים לו, 'מכרנו את הארץ לגוי', והוא ית' מתכעס, 'הכיצד ובאיזו רשות העזתם למכור את חלקי, ובכלל, איה הוא אותו גוי לו מכרתם לטענתכם את הארץ?' משיבים אותם אנשים: 'הארץ נמכרה לגוי, לא בכדי שהלה יבוא לכאן, אלא אך ורק בכדי שאתה לא תגיד לנו מה לעשות ומה לא לעשות, כי הגוי אינו מתערב כלל בעניננו'. וכעת אנו שואלים, מה אנו מצפים שהקב"ה יעשה? והציבור אשר צועק כל הזמן - ובצדק - שא"י שייכת לעם ישראל, ולא לערבים, כולל אלו אשר כבר נתגרשו וסובלים יסורי גלות, ושואלים, מה חטאנו ומה עוינו, למה הקב"ה זרק אותנו משם? הרי הם אלו אשר בראש ובראשונה צועקים שצריך למכור את א"י לגוי לשנת השמיטה, וחלקם עושים צרות למי שמתנגד למכירה זו, האם אין ראוי לחשוש, שהעובדה שהקב"ה זרק חלק מציבור זה בבזיונות גדולים, קשורה להיתר מכירה, האם אין מקום להתבונן, מדוע כעת בעיצומה של שנת השמיטה אחרי שעשו 'היתר מכירה', מתקיימים שיחות להחרבת ישובים נוספים, ולתת ר"ל אף חלק מעה"ק ירושלים לערבים?! נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אליך כי ימינך פשוטה לקבל שבים נכתב בעה"י ט"ז מרחשון תשס"ח, כאן עה"ק עמנואל ת"ו. תודה למי שעזר לנסח הסגנון.