יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
כעת המצב שכל הגוים רוצים את ירושלים, אולם אינן רוצים את היהודים, אדרבה לוחמים נגדם, ומבואר מכאן שעיקר הסיבה הוא בגלל שהיהודים אינן רוצים תכלת, ואם היו רוצים תכלת כבר היה כל העולם מתהפך לטובת היהודים
14:42 (24/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה. (שיר השירים ה' ב') רש"י, 'טל' ו'רסיסי לילה' שכר מצות קלות הנוחות לעשות כטל ושכר מצות חמורות הקשות כטורח רסיסי לילה. והכוונה לעניננו, מצות תכלת שנתגלה 'ארגמון קהה קוצים' (מורקס טרונקולוס, חלזון הפורפורא, ולא הדיונון של רדזין) ונתגלה בבירור גמור כמבואר בספר לולאות תכלת וכליל תכלת ועוד, וזה גילוי שכינה כמו שאמרו חז"ל, ר' מאיר אומר וראיתם אותם לא נאמר אלא וראיתם אותו, מגיד הכתוב שכל המקיים מצות ציצית מעלה עליו הכתוב כאילו הקביל פני שכינה, שתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד שנאמר, ומעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא (יחזקאל א כו) ומביאים אותו מן הים, ולבירור הענין נעזרים קודם לכל ממקורות חז"ל, בגמרא וערוך ומוסיף הערוך, ובצירוף ממקורות חיצוניות כמו ארכיאולוגים, הסטוריאונים, זולוגים, כימיקאים, ספרי חוקות של הקיסרים שמבואר מהם הגזירות נגד התכלת, שכל זה בגדר גוי מסיח לפי תומו שמאמינים לו, גוי מסיח לפי תומו אפשר להתיר אשת איש, (סוף יבמות), וכן ע' גיטין יא: כל השטרות העולים בערכאות של גוים אע"פ שחותמיהם של עובדי כוכבים כשרים חוץ מגיטי נשים ,וא"כ כל הספר של חוקים של גוים, הוא כמו ערכאות של גוים וגם מסיח לפי תומו, וכן גיטין יט: כי הוה אתי לקמיה שטרא פרסאה דעביד בערכאות של עכו"ם מקרי להו לשני כותים זה שלא בפני זה, וכן ע' נדה כב: שאלו חכמים לרופאים וכו' וקבעו הלכות בעקבות זה ,וע' יורה דעה ס' צ"ח סע' א' איסור שנתערב בהיתר מין בשאינו מינו יטעימנו עובד כוכבים, והכלל הוא שבמקום שאין חשש שישקר, הכל לפי הענין, סומכין על הגוי. אולם מה עונה כנסת ישראל פשטתי את כותנתי איככה אלבשנה הנה כבר יותר מאלף ושלש מאות שנים שלא לבשתי טלית עם תכלת רחצתי את רגלי איככה אטנפם כבר ניתקתי את עצמי מכל השפעות חוץ, ואיך אשתמש בספרים כאלו דודי שלח ידו מן החור ע' רש"י (בביאור השני) ענין של מכות ע"י הגוים, וכעת יש צרות מכל הגוים מסביב ומן הערב רב מבפנים ומעי המו עלי כעת מקצתם חוזרים בתשובה אולם נא שלא להחמיץ השעה הגדולה הזו שלא יקרה מה שכתוב בהמשך הפסוקים, עיין עליו. בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי ביאור מכח הפסוקים וחז"ל, שאם לובשים תכלת (היינו ארגמן קהה קוצים שנתגלה בזמן האחרון, ויש על זה ראיות ברורות, ולא הדיונון של רדזין) אז יתהפך כל העולם והגוים שרוצים ללחום על ירושלים, יתהפכו וישתעבדו ליהודים. (זכריה ח כג) כֹּה אָמַר ה' צְבָ-אוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם, וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם, כִּי שָׁמַעְנוּ אֱ-לֹקִים עִמָּכֶם: מסכת שבת דף לב: אמר ריש לקיש: כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים, שנאמר כה אמר ה' צב-אות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם וגו'. רש"י, בכנף איש יהודי - בשכר הכנף יחזיקו בכנף עשרה אנשים מכל לשון, הרי שבע מאות לשבעים לשון, וארבע כנפות יש לו - הרי אלפים ושמנה מאות. הנה, הדבר פשוט שמה שאמר ריש לקיש כל הזהיר בציצית היינו לבן עם תכלת, כשיגיע הזמן שיתגלה התכלת, כי מי שהולך רק עם לבן בלי תכלת כשיש תכלת, לא נקרא שזהיר במצות ציצית, כי הרי מבטל מצות תכלת. וכן מבואר יותר בפסוק עצמו, שהרי כתוב בכנף איש יהודי, ולא כתוב בכנפות, על אף שאח"כ למדים על כל הכנפות כמבואר בדברי ריש לקיש, ע' רש"י, ובזה מבואר שעיקרו על התכלת, שהרי התורה בשעת שמדברים על הלבן כתוב הכנפות בלשון רבים ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם, וכן נאמר גדילים תעשה לך על כנפות כסותך, ואילו כשמתחילים לדבר על התכלת מדברים בלשון יחיד ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת, ומן הראוי היה לכתוב ונתנו על ציצית הכנפות פתילי תכלת, שהרי באמת צריך ליתן על כל ארבע כנפות את פתיל התכלת , אלא יש בזה סיבה, משום שפתיל לשון יחיד, כדעת הראב"ד ולא כתוס' ואכמ"ל, אולם עכ"פ בנביא שמתבטא בלשון כנף ולא כנפות, ורק אח"כ מכפילים זה לארבע, מבואר שמדבר בעיקרו על התכלת, כמו שכתוב בתורה, וכן כתב המלבי"ם, שמה שהגוים אומרים שה' עמכם, בגלל שתכלת דומה לים וים לרקיע ורקיע לכסא הכבוד. וע' במלב"ם על הפסוקים שלפני זה שכתוב (כב) וּבָאוּ עַמִּים רַבִּים וְגוֹיִם עֲצוּמִים לְבַקֵּשׁ אֶת ה' צְבָ-אוֹת בִּירוּשָׁלִָם וּלְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ה' שיהא מצב שהגוים רוצים את ירושלים, אולם מבזים את היהודים, ורק אח"כ ירצו להשתעבד ליהודים כשיראו ששם שמים עליהם. וא"כ רואים מכח חז"ל שביארו שכנף היינו מצות ציצית, ששינוי המצב מתקופה שהגוים רוצים רק את ירושלים ולא את היהודים, למצב שהגוים רוצים להשתעבד ליהודים, הוא בזמן שהיהודים לובשים מצות ציצית בשלימות, והיינו לבן עם תכלת, ואז כל האומות ישתעבדו מרצון ליהודים. הנה כעת המצב שכל הגוים רוצים את ירושלים, אולם אינן רוצים את היהודים, אדרבה לוחמים נגדם, ומבואר מכאן שעיקר הסיבה הוא בגלל שהיהודים אינן רוצים תכלת, ואם היו רוצים תכלת כבר היה כל העולם מתהפך לטובת היהודים. וביאור הענין נראה, שמה שאפשר לתבוע מן הגוי, שיכיר שהקב"ה עם היהודי, זה רק כשהיהודי בעצמו מתחבר עם הקב"ה, והיינו ע"י מצות ציצית שכולל גם תכלת, וכמו שאמרו חז"ל ר' מאיר אומר וראיתם אותם לא נאמר אלא וראיתם אותו, מגיד הכתוב שכל המקיים מצות ציצית מעלה עליו הכתוב כאילו הקביל פני שכינה, שתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד שנאמר, ומעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא (יחזקאל א כו) נכתב בעהי"ת י"ח אלול תשס"ח