יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
הוספה לפרק ב, ראיה נוספת שכל חלזון שאפשר להוציא ממנו תכלת כשר (הוספה מאוחרת) ● עדות על גבעה בצידון בגובה של כ- 40 מטר שכולה מקונכיות של ארגמון שממנו מפיקים תכלת
13:54 (24/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

הנה מי שבא לפסול את החלזון הזה, צריך לטעון שהיה פעם חלזון אחר וחז"ל לא ידעו מחלזון הזה, ומשום הכי לא דברו עליו לפסול, אבל רק מה שהיה פעם הוא הכשר ומה שיש עכשיו הוא פסול. הנה כבר כתבנו שזה רחוק מאוד לומר שזה שלפנינו לא היה, אולם כאן נדבר לו יצוייר שזה המצב, שזה שלפנינו לא היה ומה שהיה הוא אחר, אז בכל אופן כשר גם זה שלפנינו, והטעם בזה, שאין אנו יכולים לפסול דבר שחז"ל לא פסלו אותו, ורק קלא אילן פסלו חז"ל וכן כל דבר שאינו חלזון נתמעט ממה שנאמר בתוספתא תכלת אינו כשר אלא מן החלזון, אבל אם אין לנו מאמר חז"ל לפסול ורק משום שזה אחר ממה שהיה, זה לא סיבה לפסול. ואין לנו מאמר חז"ל לפסול דבר שהוא חלזון. וראיה לזה שאין פוסלין סתם, אף שהוא אחר מן המקובל, ע' גמרא שבת ק"ח. בעא מיניה מרנב"י, מהו לכתוב תפילין על גבי עור של דג, א"ל אם יבא אליהו ויאמר, מאי אם יבא אליהו ויאמר, (פרש"י, היתר ואיסור אין תלוי בו דלאו בשמים היא) אילימא אי דאית ליה עור אי דלית ליה עור, הא חזינן דאית ליה עור, ועוד התנן עצמות הדג ועורו מצילין באוהל המת, אלא אם יבא אליהו ויאמר אי פסקא זוהמא מיניה. הנה בפשטות לא נהגו לכתוב בעור הדג, דאי הכי היה כבר מנהג להכשיר, אלא זה היתה שאלה חדשה, מה הדין בזה, ולכאורה אי יש כלל שכל דבר שהוא קצת אחרת ממה שנהגו, יש כבר לחשוש אולי יש הלכה למשה מסיני שהוא פסול, א"כ מה הגמרא מתמה מאי אם יבא אליהו ויאמר, הרי בודאי צריך כאן אליהו שיאמר לנו אם יש הלכה למשה מסיני שרק עור בהמה כשר ולא עור דג , אלא באמת זהו כוונת הגמרא בקושיתו, מאי אם יבוא אליהו, דהיינו שאין לנו לחפש פסול חדש שלא נכלל במה שכבר פסלו חז"ל, ואין פסול חדש שלא שמענו עד עכשיו מסיני, ואין לצפות מאליהו לומר דבר כזה, על כן ניסו לומר הספק אולי עור דג אינו בכלל עור, כי יש הלכה למ"מ שצריך לכתוב על עור, והביאו ראיה שזה כן בכלל עור, ואח"כ אמרו הספק בגלל הזוהמא, וזה דבר הגיוני וטבעי שיש מקום לומר שהוא פסול. ועכשיו בנד"ד, בתורה כתוב תכלת ואם לא היה דברי חז"ל בזה היינו מכשירין גם קלא אילן, ובאו חז"ל ופסלו את הקלא אילן, וכן אמרו שתכלת אינו כשר אלא מן החלזון, אולם יותר מזה אין פסול, וממילא בחלזון שנמצא לפנינו שנותן תכלת, אף אם לו יצוייר זה לא אותו חלזון שהיה פעם, בכל זאת אינו פסול, כי אין חז"ל הללמ"מ לפסול איזה חלזון, והרי זה בודאי חלזון, וממילא אין שום סיבה לפסול אותו. רק אילו היה כאן איזה פסול הגיוני כמו זוהמא, אז יש מקום לפוסלו, אולם זה לא המציאות, וממילא הוא בודאי כשר. הנה בראיה זו, חוץ ממה שיש כאן תוספת ראיה על כל מה שכתבנו, אנו מרויחים בזה שבאמת אין עוד צורך להוכיח מחכמי אומות העולם ומארכאולוגים ושאר ראיות שהחלזון שלפנינו היה בזמן חז"ל והיה צובעים ממנו תכלת, שאף אם לא תסמוך על שום ראיה ממה שכתבנו, ולו יצוייר שזה באמת חלזון אחר ממה שהיה פעם, מ"מ הוא כשר, כי לא מצנו שחז"ל פסלו אותו, ואין לחכות לאליהו הנביא שאולי יאמר לנו שהוא פסול, כי זה לא תפקיד של אליהו הנביא ואין לו רשות לעשות זה. שלחתי מאמר זה להרבה אנשים בנוסח זה בתאריך 24/08/08, מאת יצחק ברנד <yzbrand@mehadrin.net>: לכל מי שמקבל אימל זה נתעורר לי ראיה נוספת לארמון קהה קוצים והריני שולח זה יצחק ברנד וקיבלתי תשובה על זה מאת גדעון חרלפ במלחמת לבנון הראשונה ראיתי בדרום צידון גבעה גבוהה בגובה של כ- 40 מטר שכולה מקונכיות של ארגמון שממנו מפיקים תכלת ושמה של הגבעה - גבעת החלזונות murex hill זאת ראיה מכרעת ואכמ"ל גדעון חרלפ, אדריכל

 
 

23:14 (24/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד
מאמר יסודי בעניין מצוות תכלת בזמן הזה, ביאור על אמיתות חלזון התכלת 'ארגמון קהה קוצים'. ויש לזה ראיות ברורות ומוחלטות ומסורת מן הראשונים ואחרונים. ביאור מספר חוטי תכלת שעיקר השיטה כדעת הראב"ד, שנים מתוך שמונה, כמו שפסק הריא"ז והגר"א. דעת מרן החזון איש זצ"ל בחידוש מצות תכלת