יום ש', טו’ בניסן תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
כלאי בהמה בצמר של תכלת ● מה כלאים ומה לא ● שאלת מומחים שאין בזה חשש ● קושיה מדין כלאי בהמה בענין ציצית ● דעת החזו"א
13:50 (24/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

נתעורר בעיה שבכבשים של אוסטרליה, עושים הכלאות עם כבשים שאינן כבשים ע"פ דין, אולם הדבר צריך בדיקה. ומקודם נדבר על עצם ההלכה. בגמרא בכורות יז. אמרינן שכבש בת עז פסול לתכלת, ומשמעות הגמרא שם שה"ה כבש בת עז בת כבש או כבש בת כבש בת עז פסול. וזה נקרא נדמה שפסול בין בבכורות דהיינו שפטור מן הבכורה, וכן הצמר אין בו מלקות כשמערבים עם פשטן, וכן אינו מטמא בבגדים. וע' בגמרא ב"ק עח. שמבואר שם שבכל מקום שנדמה פסול, ה"ה שכלאים פסול, וממילא מפורש בגמרא שכלאים פטור מבכורות, (ותימא שרמב"ם והש"ע לא הביאו דין זה בהל' בכורות). וממילא כיון שבגמרא בכורות יז. מבואר שנדמה פסול גם לענין תכלת, ממילא גם כלאיים פסול לתכלת והיינו שאם כבש בת כבש ואביו עז, הצמר פסול לתכלת. והנה המ"ב בס' ט' כתב בבה"ל בשם הפמ"ג שזה פסול אפילו למ"ד שאין חוששין לזרע האב ותמה המ"ב מנא ליה להפמ"ג דין זה, ורצה לומר שאולי יש ט"ס בפמ"ג. ואולם החז"א ביו"ד ס' ק"צ ס"ק ה' כתב שהמקור של הפמ"ג הוא משני גמרות הנ"ל שמבואר שנדמה פסול לתכלת וממילא גם כלאים פסול לתכלת, ובודאי דברי החז"א צודקים שהלכה היא כדעת הפמ"ג (החז"א הובא גם בתחילת הל' ציצית ס' ב'). ויש כאן עוד ויכוח, האם נדמה שפסול לתכלת זה רק לגבי מצות תכלת או גם בלבן שאינו נחשב כצמר, וממילא א"א לשים לציצית בטלית של צמר גמור, וכן בשאר מינים שצריך דוקא מינו או צמר, א"א לעשות ציצית מזה, (והנפ"מ הוא ממילא ג"כ לענין כלאי בהמה בצמר). והנה הכסף משנה כתב שה"ה לענין ציצית לבן אינו נחשב כצמר, אולם הבה"ל שם מפקפק על הכ"מ וכתב שהרמב"ם הביא דין זה של נדמה רק בפ"ב שמדבר שם על עניני תכלת, ואף שלשון הרמב"ם הוא שכבש בת עז צמרו פסול לציצית והיה משמע שלכל ציצית פסול אף ללבן, מ"מ הוא הביא זה רק בפ"ב שמדבר בענין תכלת (אפשר לומר שאה"נ דעת הרמב"ם שרק בתכלת פסול ולא בלבן ומה שהזכיר ציצית זה כדי לאפוקי בגדי כהונה, וכדעת המנחת חינוך במצוה תק"ח בענין ראשית הגז שכתב שרק בציצית פוסל נדמה ולא בבגדי כהונה). אולם הסברה לחלק בין תכלת ללבן הוא מאוד קשה, שהרי הדין שנדמה פסול לענין תכלת למדים מן ההקש של צמר ופשתים, מה פשתים שלא נשתנה אף צמר שלא נשתנה, וזה למדים מן הפסוק גדלים תעשה לך שסמוך לפסוק לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו, וא"כ באותו פסוק שכתוב כאן בצמר מצות תכלת כתוב ג"כ כל היסוד שציצית צריך להיות או מצמר או מפשתים גם כלפי לבן, וא"כ כמו שלענין תכלת לא נחשב כצמר, ה"ה לענין לבן לא נחשב כצמר. וכן הרי למדים דין פסול של נדמה גם בכל מקום שנאמר צמר ופשתים דהיינו לענין שעטנז וכן לענין שאינו מטמא בנגעים, וא"כ בפשטות ה"ה לענין לבן של ציצית. וכן החז"א יו"ד ס' ק"צ ס"ק ג' שם נקט בפשטות של הפסול של נדמה ושל כלאי בהמה נאמר גם לענין לבן. מה כלאים ומה לא מבואר בגמרא חולין פ. שאיל הבר הוא ספק או ודאי חיה, ויש כלל שכל דבר שהוא חיה הוא כלאים עם בהמה, אף שהוא בשורש אותו מין, כך התבאר במסכת כלאים פ"ח מ"ו במחלוקת רבנן ורבי יוסי שרבנן ס"ל ששור הבר הוא מין בהמה וממילא אינו כלאים עם שור (כך פירש שם הרמב"ם וכך נפסק בשו"ע יו"ד ס' רצ"ז (ב) סע' ז'), ורבי יוסי ס"ל שהוא חיה וממילא הוא כלאים עם שור, ונשמע מזה שאיל הבר אם הוא חיה הוה כלאים עם כבש. אולם ראיתי כתבו בכתבי העמים שאיל הבר דרך כלל אין לו צמר רק שערות. (כבש בר מכוסה בעיקר בשער ולא בצמר). וא"כ בפשטות מי שרצונו לגדל כבשים בשביל צמר איו מערב אותם עם כבש הבר, אולם למעשה צריך לבדוק אחרי הדבר. שאלת מומחים שאין בזה חשש שוב שאלתי שני מומחים בענין זה, ואמרו לי שכל ההכלאות הם רק מכבשי בית ולא מכבשי בר כי הם לא שכיחים. זוהר עמר, נוה צוף (תלמיד של הרב יהודה פליקס ז"ל) טל. 089241986, ופרופסור לעניני בהמות והכלאות באוניברסיטה חיפה, גאי בר עוז, טל. 048240070. ומה שטוענים שיש כבשים מאוסטרליה שאין להם זנב, וחוששין בגלל זה שהם מינים אחרים, אין זה טענה, כי ראיתי בכתבי העמים, שבאוסטרליה חותכים את הזנב מהרבה כבשים כי הזנב מפריע לגידול הצמר, ויש על זה רעש גדול ע"י כל מיני אירגונים שצועקים על הצער בעלי חיים הנורא שנגרם לכבשים אלו. קושיה מדין כלאי בהמה בענין ציצית לפי מה שכתוב בחזו"א יו"ד ס' ק"צ ס"ק ה' שצמר מכלאי בהמה פסול לציצית, קשה מאוד מה דאמרינן חולין קל"ז. בענין ראשית הגז, למה דוקא כבשים ולא עיזים משום דבעינן ראוי לשרת, וכתב שם רש"י דהיינו ראוי לתכלת של אבנט, וא"כ כיון דתכלת של ציצית פסול מכלאי בהמה א"כ לכאורה ה"ה תכלת של בגדי כהונה פסול מכלאי בהמה, (וכן המ"ב ס' ט' מדמה תכלת בגדי כהונה לתכלת של ציצית לענין נדמה וכן החז"א יו"ד ס' ק"צ ס"ק ג') וא"כ כיון דרה"ג צריך להיות ראוי לעמוד לשרת וא"כ ראוי להיות שראשית הגז פטור בכלאי בהמה, ועכשיו קשה שהרמב"ם בהל' ביכורים פ"י הל' ז כתב שכלאי בהמה חייב בראשית הגז ומקורו מן התוספתא פרק בתרא של חולין הל' א'. וא"כ מוכרחים באיזה מקום להפסיק הדמיון. הנה המנחת חינוך מצוה תק"ח (אות ו) בהל' ראשית הגז כתב שנדמה שפסול בתכלת הוא רק בציצית אבל בבגדי כהונה כשר, וזה קצת מדויק ברמב"ם הל' ציצית שכתב שרחל בת עז פסול בציצית ומשמע שרק בציצית ולא בבגדי כהונה, וכמו שמדויק בתחילת ההלכה זו ברמב"ם שלענין חיוב חלזון הוא רק בציצית ולא בתכלת של בגדי כהונה (בנושא זה של חיוב חלזון רק בציצית ולא בבגדי כהונה צע"ג מן התוספתא מנחות פ"ט הל' ו' אולם אכמ"ל). ולפ"ז ניחא שכמו שבבגדי כהונה כשר נדמה, ה"ה ברה"ג (אולם רה"ג יש לו סיבה אחרת לפסול דהיינו עז בת כבש פסול משום שהצמר אינו רך וכבש בת עז אולי פסול משום שאין דינו ככבש, וע"פ אין כאן פסול של נדמה) וממילא ניחא שכלאי בהמה כשר ברה"ג. אולם יש חולקים בזה וס"ל שנדמה פסול גם בתכלת של בגדי כהונה, ע' חז"א יו"ד ס' ק"צ שכתב שנדמה אין עליו שם צמר ופסול בכל מקום שנאמר בגד, וכן כתוב בנחל איתן שהובא ברמב"ם פרנקל בספר הליקוטים הל' ציצית פ"ב הל' א' וכן דעת המ"ב בבה"ל ס' ט' ועוד וא"כ לדידהו קשה למה כלאי בהמה חייב בראשית הגז, דכמו שנדמה פסול לבגדי כהונה צריך להיות פטור מראשית הגז שצריך להיות ראוי לשרות. (המ"ב עצמו לא קשה בענין זה, כיון שס"ל שמה שנדמה פסול לא פסול כלאים ומש"ה הכשיר כלאי בהמה בציצית אבל לשאר מפרשים כמו הפמ"ג והחז"א שהביאו הגמרא ב"ק ע"ח. שבכל מקום שנדמה פסול ה"ה כלאי בהמה פסול, קשה). ואפשר לתרץ ע"פ התוס' בכורות יז. ד"ה לית, שהדמיון של רה"ג לבגדי כהונה לא מוחלט, וסגי שהוא ממין הכשר לשרות, וממילא אפשר לומר שנדמה דהיינו כבש בת עז בת כבש חייב בראשית הגז כיון שהוא ממין כבש וגם צמרו רך, וכיון שנדמה לא פטור ברה"ג ממילא גם כלאי בהמה חייב ברה"ג. (אולם עז בת כבש פטור מרה"ג משום שהצמר לא רך כדאיתא בגמרא, וכן כבש בת עז לכאורה פסול אף אי נדמה לא פסול, משום שיש לו דין עז ואינו נקרא מין הראוי לשרות). אולם החז"א עצמו כתב ביו"ד ס' ק"צ סס"ק ג' שלמסקנא מדמין רה"ג לגמרי לדין של בגדי כהונה וכל נדמה פטור מרה"ג וא"כ יוצא שה"ה כלאי בהמה פטור מרה"ג וא"כ נשאר הקושיה למה כתב הרמב"ם (שהמקור בתוספתא מפורשת) שכלאי בהמה חייב ברה"ג וצע"ג. נכתב בעה"י י"ב שבט תשס"ט כאן עה"ק עמנואל