יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
מצות תכלת, שבעה"י נתגלה בדור הזה, והיינו ארגמון קהה קוצים, מלבד שזה מצוות עשה מדאורייתא, שאפשר לקיים כל רגע ורגע, ישפיע במשך הזמן גם על כללות מנהיגות של עם ישראל, וכן קורח שמרד במנהיגות משה רבינו התלוצץ ממצות תכלת
13:24 (24/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

מצות תכלת, שבעה"י נתגלה בדור הזה, והיינו ארגמון קהה קוצים, (מורקס טרונקולוס, חלזון הפורפורא, ולא הדיונון של רדזין), מלבד שזה מצוות עשה מדאורייתא, שאפשר לקיים כל רגע ורגע, ישפיע במשך הזמן גם על כללות מנהיגות של עם ישראל. ביאור הענין, במשך הזמן הבירור על אמיתות התכלת הזה, מתחזק יותר ויותר, ע' בזה בספרים התכלת של הרב מנחם בורשטין, כליל תכלת של הרב אליהו טבגר, לולאות תכלת של הרב שלמה טייטלביום, התכלת וחידושה של הרב שמואל אריאל, וכן מה שכתבנו במאמר בכנף איש יהודי, וכן אי"ה בקרוב יצא לאור גילוי נוסף של חפירות שנמצא מרדעת סוס מתקופת בית ראשון, שצבוע בצבע תכלת מארגמון קהה קוצים, שאחרי כל זה, לא יהא עוד שום פקפוק על אמיתת התכלת הזה, אף למי שעד עכשיו חשב שיש בצד הרחוק מאוד עדיין מקום לפקפק, וא"כ חיוב הטלת תכלת זה, טלית קטן וטלית גדול, הוא חיוב גמור. אולם יש התנגדות כללית נגד חידושים של מצות התורה, ומחפשים כל מיני השתמטויות לומר שאין חיוב של תכלת נוהג היום, או שאין לנו שום אפשרות לברר אמיתת התכלת, אף שמכל ההוכחות מספיק מעל ומעבר על בירור הזה, והמשתמטים סומכים על זה, שכשיגיע משיח או אליהו הנביא וכדומה, אז יטילו תכלת, והנהגה זו בנויה על השקפה שכל תהליך הגאולה אין לנו שייכות בהשתדלות, ומה שאנו צריכים לעשות הוא רק לשמור על חלקי התורה שהיו נהוגים עד עכשיו, או סיבה אחרת בלתי מוצדקת של התנגדות לתכלת, כגון שסומך על דעה של אדם גדול שאמר שלא יהא תכלת עד ביאת המשיח, ולא מוכן להתחשב עם כל הראיות מן כל הראשונים שתכלת אינו קשור כלל עם ביאת המשיח, ואם יש מילים כאילו, או שהם לא כפשוטן או שאין להתחשב להלכה עם פסק כזה. אולם הנהגה זו אינו נותן התקדמות חלקי התורה בשלמות, ויהיו הרבה שאלות שצריך לעיין בהם, מה התורה אומרת במצב שלנו, ואם הגישה והפסק הוא שאנו מתנהגים בהנהגה שהיה פעם ומעתיקים זה לעכשיו אף שהמקרה אינו דומה, אז מוכרח לצאת קלקולים עצומים, וע' בזה בריש פרקי אבות, הם אמרו שלשה דברים, הוו מתונים בדין, וכתב שם הפירוש, שאם בא לפניך דין שאתה חושב שזה כבר היה לפניך, אל תפסוק במהירות , אלא תעיין אולי נשתנה המצב, והדין אחרת, וכן מי שסומך על דיעה של רב יחידאי שעצם הפסק מופרך ואין לו בסיס או שהוא בעצמו לא נתכוון כפשוטו, אז גם לא יכול להיות מנהיג לפסוק, כי הוא כפוף למילים מסוימים של אדם אחד ולא לכללות התורה והפוסקים. התוצאה מכך הוא, שמוכרח להיות סוג מנהיגות אחרת, כדי להמשיך לקדם תהליכי הגאולה, דהיינו שרק מי שמוכן לפסוק שנוהג תכלת היום ולובש התכלת בפרהסיא, הוא שראוי להיות מנהיג בדור של התקדמות תהליכי הגאולה. וכן קרבן פסח אי אפשר להקריב בלי תכלת באבנט, (ע' בזה חז"א אה"ע ס' ה' סס"ק ז'.) ויש להביא רמז עצום ליסוד זה מפירוש הנצי"ב על מטה משה, (העמק דבר שמות ד' ג-ד) שכתב שבשעת שמשה השליך המטה ונעשה נחש, אז ראש המטה נעשה ראש הנחש, וכשאחז בזנבו ונעשה מטה בכפו, אז זנב הנחש נעשה ראש המטה, וא"כ השלכת המטה לנחש וקבלה בחזרה את המטה, הפך את ראש המטה לסופו וסוף המטה לראש המטה, וביאר הנצי"ב, שבזה רמז לו הקב"ה שאף שמשה חשב שאינו ראוי להיות מנהיג, שהרי היה רחוק מבני ישראל ולא נתגדל עמהם, ורק אהרון וזקני ישראל היו תמיד עם בני ישראל והם היו המנהיגים של עם ישראל אז, וממילא חשבו שגם בהמשך יהיו המנהיגים, ועל ידי הפיכת המטה, רמז לו הקב"ה שגם המנהיגות יתהפך, והקב"ה יעשה הישועה דרך אנשים שחשבו שהם הזנב ולא הראש. וכעת נחזור לתכלת, איתא במשנת רבי אליעזר (מהתנא רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי) פרק י"ד שמטה משה היה של סמפירינון שהוא צבע תכלת וז"ל: ר' יהודה בירבי אלעאי אומר, למה הזהירה תורה על התכלת, מפני שהתכלת דומה לספיר, ומטה הא-להים סמפירינון היה, לומר לך, שכל זמן שישראל מסתכלין בתכלת הזו, יהו נזכרין כל אותן האותות והמופתים שעשה הקב"ה במטה הזה. ומניין שהמטה הזה של סמפירינון. שנא' (שמות יז ו) והכית בצור. [הצור אינו אומר, אלא בצור]. מלמד, שהמטה הזה של סמפירינון היה ועשר מכות היו כתובין עליו. וא"כ כמו שבשעת יציאת מצרים, הרמז שנתהפך המנהיגות היה דרך מטה משה שהוא של תכלת , ממילא גם היום, שנאמר על זה (מיכה ז' ט"ו) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, בא כאן לרמז, שמנהיגות יתהפך דרך התכלת, והיינו שבדור של התקדמות הגאולה, ושמירות כללות התורה שכולל גם חלקי התורה שנתחדשו אפשרות קיימן, אינו ראוי להיות מנהיג רק מי שהולך עם תכלת כפי שהתורה מצווה ואינו כפוף לכל מיני סברות שאינן אמיתיים בתורה לפטור עצמו ממצות התורה. וכן מצאנו בתורה, שכשנתנה מצוות תכלת, התחיל קורח ועדתו, שכולל מאתיים וחמישים ראשי סנהדראות, לעשות ליצנות ממצות תכלת, ולבשו טלית שכולו תכלת ואמרו אפשר טלית של מין אחר, חוט אחד של תכלת פוטרה, זו שכולה תכלת לא תפטור עצמה, (רש"י שם). וכוונתם שטענו כי כל העדה כולה קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה', והיינו שכמו שטלית שכולו תכלת אין צורך בחוט תכלת ה"ה שעם ישראל שכולם קדושים א"צ במנהיג. ויש שאלה, וא"כ איך הוא בעצמו רצה את המנהיגות. והביאור נראה, שקורח היה מסכים שצריך מנהיג בדברים גשמיים ולהנהיג סדר בכל דבר, אולם מנהיג בדברים רוחניים כמו כהונה זה אין צורך במנהיג כיון שכל העדה כולם קדושים, ולכן טען שטלית שכולה תכלת אין לו צורך בחוט תכלת, והתכלת מרמז על דברים רוחניים שהיא מחוברת עם כסא הכבוד, (ע' בהעמק דבר סוף שלח) ובא לומר מכח זה כיון שכל העדה כולם קדושים, וממילא אין צורך בכהונה גדולה אלא כל אחד יכול לעבוד במשכן, אבל על הלבן שמסמלת החלק הגשמי והדברים הפשוטים, זה מסכים שצריך מנהיג ולכן זה רצה לקחת. אולם טעותו היה שגם בחלק הרוחני שהוא עבודת ה' גבוה צריך מנהיג, ורק הקב"ה יכול לבחור את מי הוא רוצה. ולא שייך מישהו אחר, ועל זה כל המשך המחלוקת. ועכ"פ רואים שיסוד המחלוקת על משה רבנו התחיל בביטול מצוות תכלת. וכן היום שנתחדש מצוות תכלת דרך גילוי החלזון ארגמון קהה קוצים, אז אינו יכול להיות מנהיג אמיתי, רק מי שמצווה על מצוות תכלת ורק עי"ז אפשר לקיים מה שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם, וכלול בזה גם מצוות שנתאפשר קיומן רק בדור הזה. וצריך לתת טעם למה כל מהלך המנהיגות עובר דרך תכלת. התירוץ הוא משום שתכלת דומה לכסא הכבוד כמו שאמרו חז"ל וזה שמחבר את האדם להקב"ה, אולם כל הזמן שלא נתגלה התכלת, אז הקב"ה מנהיג את העולם דרך אחרת, אולם ברגע שנתגלה התכלת, אז ההנהגה עובר דרך התכלת. וזה יסוד גם של עשר מכות וכל הניסים שנעשו במטה של משה שהיה ספירינון שהוא תכלת, וכן שני לוחות הברית היה של ספירינון שהוא תכלת, ע' רש"י על הפסוק פסל לך, וכן ע' במשנת רבי אליעזר שם: וחכמים [עמוד 265] אומ', למה הזהירה התורה על התכלת. מפני שהתכלת דומה לספיר, והלוחות היו של ספיר. לומר לך, שכל זמן שישראל מסתכלין בתכלת הזאת, הן נזכרין במה שכת' בלוחות, ומקיימין אותן. וכן הוא אומ' (במדבר טו לט) והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם. אחד לוחות הראשונות ואחד לוחות האחרונות של ספיר היו, שנ' (שמות לד א) פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים, ואומר (שיר השירים ה יד) מעיו עשת שן מעולפת ספירים. משל למה הדבר דומה מעניני העולם, שכל הזמן שלא היה חשמל בעולם, החיים היו מתנהגים בלי חשמל, אולם אחרי שנתגלה החשמל, אין עוד אפשרות להנהיג העולם בלי חשמל, ומי שטוען היום 'למה צריך חשמל הרי אפשר לחיות כמו בדורות הקודמים שלא היה חשמל ובכל זאת חיו', אדם כזה נחשב כמשוגע לגמרי, וכן זה לענין תכלת, מי שטוען אנחנו נמשיך בדרך אבותינו בלי תכלת, לא מבין הנהגת הקב"ה. וכן מה שנאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, שאנו מצפים שהקב"ה יעשה לנו ישועות כמו שעשה בימי יציאת מצרים, אז כמו שבימי יציאת מצרים היו הניסים ונפלאות וישועות ונחמות דרך המטה שהיה של תכלת, כן אי"ה כל הנסים בין שיהיו ניסים נסתרים, ואם נזכה, יהיו גם ניסים גלוים, הכל עובר דרך התכלת, וכמו שהקב"ה מצווה לנו בתורה. נכתב בעה"י י"ב אייר תשס"ט כאן עה"ק עמנואל

 
 

23:14 (24/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד
מאמר יסודי בעניין מצוות תכלת בזמן הזה, ביאור על אמיתות חלזון התכלת 'ארגמון קהה קוצים'. ויש לזה ראיות ברורות ומוחלטות ומסורת מן הראשונים ואחרונים. ביאור מספר חוטי תכלת שעיקר השיטה כדעת הראב"ד, שנים מתוך שמונה, כמו שפסק הריא"ז והגר"א. דעת מרן החזון איש זצ"ל בחידוש מצות תכלת