יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
דברי דרוש על גילוי התכלת שמקרב את הגאולה ● איתא בספרי, למה נקרא ציצית, על שם שהציץ המקום על בתי אבותינו במצרים. שנאמר קול דודי הנה זה בא משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים, והיינו שע"י שהציץ הקב"ה שם ניצולו בכורי ישראל בשעת מכות בכורות...
13:21 (24/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

הלשון והיה לכם לציצית לכאורה אינו מובנת, שהרי לכאורה בא לומר שצריך לראות הציצית, מלשון מציץ מן החרכים, אולם הרי כתוב מפורש אח"כ וראיתם אותו, וא"כ לשון והיה לכם לציצית מיותר ונראה לפרש ע"פ מה שנאמר בספרי סוף שלח, למה נקרא ציצית, על שם שהציץ המקום על בתי אבותינו במצרים שנאמר (שיר השירים ב' ח') קול דודי הנה זה בא וגו' משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים, והיינו שע"י שהציץ הקב"ה שם ניצולו בכורי ישראל בשעת מכות בכורות, אולם כל זה ניחא בציצית הראשון, וכן השני ונתנו על ציצית הכנף, צריך לגופו 'הכנף מין כנף' שמקודם צריך לתת לבן ואח"כ תכלת, או שאר דרושים, אבל והיה לכם לציצית לא ניחא לפי כל הדרשות, מה בא ללמדנו, וכן אם זה בשביל יציאת מצרים, היה ראוי לכתוב ויהי לכם לציצית לשון עבר ולא והיה לשון עתיד, ונראה לפרש שבא לומר לעתיד, שגם לעתיד הקב"ה יציץ מן החרכים, (וכן בשיר השירים רבה נדרש הפסוק 'מציץ' גם לעתיד) ולשון 'לכם' היינו בשבילכם כמו לך לך מארצך שכתב רש"י להנאתך ולטובתך, והכוונה והיה לכם לציצית שע"י שתשימו תכלת על הלבן הקב"ה יציץ בשבילכם מן החרכים לגאול אתכם כמו שגאל אותנו ממצרים. אולם לשון מציץ אין הכוונה חד צדדי רק מצד הקב"ה אלא שגם מצדנו צריך לראות, ומשום זה ממשיך הפסוק וראיתם אותו היינו כביכול את הקב"ה כדאיתא בספרי, וכן זה המשך הפסוק שם בשיר השירים, ענה דודי ואמר לי קום לך רעיתי יפתי ולכי לך, שצריך פעילות מצדנו. והכוונה בזה, שצריך ע"י הראית הציצית לזכור כל מצות ה' שכולל גם מה שנתאפשר אפשרות קיומו רק עכשיו ואין לנו מסורת על זה, כמו התכלת שאין לנו מסורת על זה. ובזה מובן מה שכתוב בהסכמה של הרה"ג ר' עמרם אופמן שליט"א על הספר לולאות תכלת בשם המגיד מקוז'ניץ שמקובל בידינו שלפני ביאת המשיח יגלה אחד את התכלת, ולכאורה קשה מנה ליה זה, אולי רק אחר שיבוא משיח, ולפי מש"כ כאן הדבר מובן, שבתורה כתוב ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת ואח"כ עי"ז והיה לכם לציצית, שקול דודי הנה זה בא וגו' ומציץ מן החרכים, וכן יש ראיה שלשון מציץ הוא שע"י שהקב"ה מציץ זה מחייב אותנו לפעול בהתאם, ע' בראשית רבה ריש לך לך רבי יצחק פתח שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך, אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה דולקת (י"מ מוארת וי"מ נשרפת) אמר, תאמר בירה זו בלי מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני בעל הבירה, כך, לפי שהיה אברהם אבינו אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר, אני הוא בעל העולם, ויתאו המלך יפיך כי הוא אדוניך, ויתאו המלך יפיך ליפותך בעולם, והשתחוי לו, הוי, ויאמר ה' אל אברם. ושם בודאי לשון הציץ היינו לעורר את אברהם אבינו לפעילות ללכת לא"י, ולעזוב את המורגלות הלא נכונות שהורגל בו, וכן אנו ע"י ראית הציצית צריך לקיים כל מצוות התורה, גם מה שלא היה אפשרי לקיים עד עכשיו, (הארכנו קצת בס' ה') וזה מה שמקרב את הגאולה. וא"כ ע"י מצות לבן ותכלת יתקיים הפסוק שיר השירים פרק ב ח) קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת: (ט) דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים: (י) עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ: (יא) כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ: (יב) הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ: (יג) הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ: נגמר בעה"י ע"י י"ח אלול תשס"ח