יום ה', יג’ בניסן תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
מאמר תגובה מאת הגר"י ברנד שליט"א למאמרו של הגר"מ צוריאל שליט"א בעניין הנסיעה לאומן לראש השנה.
01:41 (23/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

ע' סוטה לד: בנוסח התפילה של כלב אבותי בקשו רחמים שאנצל מעצת מרגלים. ומכאן מבואר שמותר להתפלל בנוסח זה, וזה לכאורא לא כהחיי אדם (הובא במ"ב ס"ס תקפ"א) שכתב שאסור להתפלל בנוסח שמדברים אל הנפטר רק שצריך להתפלל בנוסח שמתפללים להקב"ה שיעזור בזכות הנפטר. (המקור הוא במהרי"ל בספר המנהגים מהדורת שפיצר עמוד ער) וז"ל החיי אדם הל' ר"ה: ויהי נזהר מאוד שלא ישים מגמתו להתפלל ולבקש מן המתים שקרוב הדבר שיהיה בכלל ודורש אל המתים אלא שיתפלל להקב"ה שיעשה חסד בזכות הצדיקים המתים. ואולי גם כוונת החיי אדם, שמה שאסור, זה רק אם חושב שהמת הוא שיעשה רצונו, אבל אם אומר למת שיתפלל, מותר. אולם ק"ק שאם זה כוונתו למה אמר בצד ההיתר שיתפלל להקב"ה, הרי הוא יכול לומר שידבר עם המת שיתפלל להקב"ה, וצ"ע בכונת החיי"א, אולם להלכה הוא ברור שלדבר אל המת שיתפלל להקב"ה מותר, כיון שזה כתוב בגמ' ואולי כוונת המהרי"ל שלא רצה לומר ההיתר לדבר אל המת שיבקש רחמים, משום חשש שההמון עם ישנו קצת הנוסח ויאמרו שהמת יעזור להם וימלא משאלותם, וזה איסור גמור על כן הרחיק לגמרי מלדבר דבר עם המת , אבל האמת הוא שאם לא מבקש מן המת שימלא בקשתו רק שיתפלל לפני הקב"ה, זה מותר כמבואר בגמ'. וכן הוא בפמ"ג ס' תקפ"א בא"א ס"ק ט"ז אחרי שהביא דברי המהרי"ל שאל ישים מגמתו הגד המתים הוסיף וז"ל ובסידור מענה לשון יש תפילות מה שאומרים על הקברים משמע קצת שמבקשים מנפש המת שיליץ טוב בעדנו. וכן בבן איש חי, שנה ראשונה פ' נצבים עמ' כד שמקודם כתב ואל ישים מגמתו נגד המתים, אלא יתפלל להשי"ת שיתן לו רחמים בזכותם ואח"כ כתב, ויכול להשתטח על קבר הצדיק ויאמר הריני מבקש מנפש הצדיק הקבור פה שיתפלל עלי לפני הקב"ה. הוספה שוב ראיתי מאמר מאת הרב משה צוריאל שליט"א בבירור הלכה בענין נסיעה לאומן, שבתוך המאמר הזה מדבר גם על עצם הענין ללכת לקברי צדיקים, ושם הוא טוען שכל מה שנאמר אצל כלב שאמר אבותי בקשו רחמים שאנצל מעצת מרגלים, זה נדחה מהלכה, ולהלכה זה אסור, וטעמו משום שבתענית טז. אמרינן שיוצאים לבית הקברות ואמרינן בגמרא פליגא בה ר' לוי בר חמא ור' חנינא חד אמר 'הרינו חשובים לפניך כמת' וחד אמר 'כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים' מאי בינייהו איכא בינייהו קברי עכו"ם, והרמב"ם פסק פ"ד מהל' תענית הל' י"ז כמ"ד שחשוב אנו כמתים, והבין מכח זה הרב צוריאל שליט"א, שמ"ד זה חולק על מ"ד שכדי שיתפללו עלינו, וס"ל שאסור ללכת משום זה אלא אך ורק מטעם שחשובים אנו כמתים, ומכח זה נדחה כל הסיפור של כלב בן יפונה מהלכה. ואף שכל המקובלים מביאם הנהגת כלב, מ"מ ההלכה כדברי הגמרא הנה דבריו צע"ג, והרי בשני הדיעות של הגמרא תענית הנ"ל, אמרינן רק נפ"מ אחד, האם יש ענין ללכת גם לקברי עכו"ם, ואז אם הטעם משום שיתפללו עלינו לא שייך בקברי עכו"ם, אולם לא אמרינן שיש עוד נפ"מ, שלמ"ד אחד אסור ללכת מטעם שיתפללו עלינו, אלא ודאי שאין שום מחלוקת בזה, וכו"ע מסכימים שאפשר ללכת כדי שיתפללו עלינו, רק פליגה שאם אין קברי ישראל אם יש מצוה ללכת גם לקברי עכו"ם ובזה פוסק הרמב"ם כמ"ד שגם הולכים לקברי עכו"ם, וכ"כ מפורש במ"ב ס' תקנ"ט ס"ק מ"א, וממילא אין מי שדוחה הסיפור של כלב מהלכה. ועוד כתוב שם שגם אין לבקש מצדיק חי שיתפלל עבורו וכתב שם ואין להחליף בין זה לבין בקשת ברכה מפיו של צדיק כי ההוא לסימן בעלמא, וכדי לחזק לבו של המבקש. ולפעמים הוא עת רצון והברכה מתקיימת, ובמיוחד כשמדובר באדם קדוש וטהור. אבל לבקש ממנו שיתפלל עבורו הוא מעשה פסול. והעידו שכך אמר החפץ חיים (הגאון ר"ש גריינימן בפירוש ח"ח לתורה, מעשה למלך, פ' בראשית ס"ק ו' וכן אמר רי"י קניבסקי מחבר "קהילת יעקב". ואני תמה מאוד על זה, שהרי זה פסוקים מפורשים וגמרא מפורשת שהולכים לצדיקים שיתפללו עבורם, ע' שמואל א י"ט ויאמרו כל העם אל שמואל התפלל בעד עבדיך אל ה' א-לקיך ואל נמות, ושמואל השיב, גם אנכי חלילה מחטא לה' לחדל להתפלל בעדכם. וכן נאמר אצל פרעה (שמות ח ד) ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמרו העתירו אל ה' ויסר הצפרדעים ממני ומעמי. וע' רש"י סוף בהעלותך, בענין מרים, ד"ה אשר בצאתו, אם אינך רופאה בתפילה מי יסגירנו מי מטהרו, ורואים שאהרן ביקש ממשה שיתפלל עבור מרים. וכן ע"ש ברש"י, למה קיצר, שלא יאמרו ישראל בשביל אחותו הוא מאריך בתפילה אבל בשבילנו אינו מאריך, ורואים שזה מקובל שמבקשים ממשה רבנו שיתפלל עבורם. וכן ברכות לד: מעשה שחלה בנו של ר"ג, שגר שני ת"ח אצל רבי חנינא בן דוסה לבקש עליו רחמים, ושוב מעשה ברבי חנינא בן דוסא להלך ללמוד תורה אצל רבי יוחנן בן זכאי וחלה בנו של ריב"ז אמר לו, חנינא בני, בקש עליו רחמים. וכן ברמב"ן (שמות יח טז) כי יבוא אלי העם לדרוש א-לקים וז"ל כי לדברים רבים באים לפני, כי יבוא אלי לדרוש א-לקים להתפלל על חוליהם ולהודיעם מה ידבר להם, כי זה יקרא דרישת א-לקים, וכן יעשו עם הנביאם כמו שאמר לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש א-לקים לכו ונלכה עד הרואה, וכן ודרשת את ה' מאותו לאמר האחיה מחלי זה, שיתפלל עליו ויודיעוהו אם נשמעה תפילתו וכן ותלך לדרוש את ה'. וכן הקב"ה אמר לאבימלך (בראשית כ ו) ועתה השיב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה. וא"כ הקב"ה אמר שיעשה השתדלות שאברהם אבינו יתפלל עבור אבימלך. ועכ"פ רואים מכל זה, שזה הוא דבר מקובל בכל התורה ובנביאים ובחז"ל שהולכים לצדיקים שיתפללו עבורם, ואיך אפשר לבטל דבר כזה. בענין נסיעה לאומן יש כאן כמה בעיות, שהרב צוריאל מעורר, אולם יש מהם שיש בזה טענה ויש שנראה שאין בזה טענה. בענין איסור לצאת לחו"ל שכתב הרמב"ם הל' מלכים אסור לצאת מארץ ישראל לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ וכן יוצא הוא לסחורה. הנה מי שהולך לשם כדי להתחזק בעבודת ה' אין זה גרוע מללמוד תורה או לצאת לסחורה. והרב צוריאל טוען בפרק חמישי שכאן אין לו היתר. ומביא המחבר דברי הנצי"ב במשיב דבר על ענין של במות מחוץ לירושלים, שאלו שעשו זה היה כוונתם לטובה שהם מתקרבים יותר לעבודת ה', והנצי"ב מתקיף זה, שאין לעשות דברים להתקרבות להקב"ה נגד התורה. אולם הדמיון אינו עולה יפה, ששם מדובר בחיוב כרת ואיסור גמור, ואין רשות לאדם לעשות עבירה אפילו כדי להתקרב להקב"ה, דאעתיה דהכי נתנה איסור במה אף שהוא קרבן להקב"ה, אבל כאן שבאמת התירו לצורך לימוד התורה ולצורך פרנסה, וא"כ לצורך להתקרב להקב"ה הוא לא גרוע מזה. אולם יש בעיות אחרות. אחד מהם שהיא בעיה גדולה מאוד, הוא שעושים מזה הנהגה כללית, וידוע שיש הרבה חסידי ברסלב שהם עניים גדולים ואין להם את האפשרות לשלם את הנסיעה שעולה הרבה כסף, ובעקבות זה אינן מפרנסים את האשה וילדים כראוי או שעושים חובות במכולת וגמ"חים וכו' ואינן משלמים את החוב ונשארים בכלל לוה רשע ולא ישלם, וידוע איך רב נחמן זצ"ל הזהיר על גודל האיסור של לוה רשע ולא ישלם, ובכלל, חסידות ברסלב הוא לא חסידות של עשירות אלא חסידות של עניות, ואם יש גבירים ביניהם, זה יוצא מן הכלל. ויש הרבה מבעלי מכולת שתובעים את האנשים לשלם החוב המצטבר, והקונים עונים להם אין לנו, ואח"כ נוסעים לאומן, ובעל המכולת שואל, לאומן שאין לך חיוב מדאורייתא ללכת יש לך כסף ולשלם לי החוב שמגיע לי אין לך כסף, וזה לא אחד ולא שנים אלא הרבה. ויש לחץ חברתי עצום בין מצד חלק המנהיגים ובין מצד החברים, ללכת לאומן, ואדם שאין לו את האפשרות לנסוע נלחץ ונכנס לחובות שאינו מסוגל לעמוד, וזה אחריות של המנהיגים שאין מתרים על זה. התעמולה הגדולה עושים גם חברות הנסיעות, שהם מרויחים הרבה כסף ע"י הנסיעות. עוד בעיה אחרת, שהנהירה המסיבי איבד הפרופורציה שלה, ועושים מאומן מעין תחליף לירושלים, וע' ברכות סג. בענין חנינא בן אחי רבי יהושע שהיה מעבר שנים וקובע חדשים בחו"ל, ואז רצו חכמי ישראל שבא"י להחרים אותו, והוא טען שגם רבי עקיבא עשה כך, והם אמרו לו שהוא לא הניח כמותו בא"י, אבל עכשיו גדיים נעשו תיישים ונשתנה הענין. והטעם שאסור לקבוע חדשים בחו"ל משום מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים והיינו שמערכת התורה צריך להיות עיקרי בא"י ולא בחו"ל, ורק אם אין עצה עושים בחו"ל. וממילא ג"כ לענין זה אפשר לומר, שכל מה שרבי נחמן זצ"ל אמר לעשות קיבוץ בראש השנה באומן, זה כל זמן שלא נבנתה א"י אבל כשנבנתה א"י נשתנה הענין וצריך לעשות הקיבוץ הגדול בא"י. ומה שאמר רבי נחמן שאומן הוא בבחינת א"י, הנה אפשר לעשת ג"כ הקיבוץ בא"י ממש ולומר שמקום הקיבוץ הוא בבחינת אומן. והרי זה בכלל מה שאמרו חז"ל עתידים בתי כנסיות ובתי מדרשות של בבל שיקבעו בא"י (מגילה כט.) ואין שם הכוונה שהבנין הגשמי עובר לא"י אלא הלימוד והתפילה, וכמו שיש ישיבת פוניבז' ומיר וגור ובעלזא וכו' בא"י, אפשר לעשות ג"כ אומן בא"י, וכן אמרינן בירושלמי שקלים פ"ב הל' ה' צדיקים אין עושים להם נפש על קבריהם, דבריהם הם זכרונם, וא"כ אם יש קיבוץ גדול בא"י בראש השנה ששם נוהגים התפילות כנוסח והתעוררות באומן ולמדים ספרי מוהר"ן ואמרים תיקון הכללי, זהו בגדר מצבה ונפש של אומן. וזה יותר נחשב בחינת אומן ממה שבאומן נחשב בחינת א"י. וחוץ מזה, ענין של ראש השנה לא הוזכר בתורה רק פעם אחת , בפסוק (דברים יא יב) ארץ אשר ה' א-לקיך דורש אותה תמיד עיני ה' א-לקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה, והרי הפסוק הזה מדבר בא"י, והיינו שהקב"ה מסתכל בה כל הזמן ובעיקר בראש השנה שהרי חז"ל דורשים מן הפסוק הזה שבראש השנה נקבע מה יהא בסופו, ע' רש"י במקום, וא"כ יש כאן חשיבות מיוחדת של חיבור של הקב"ה עם ארץ ישראל בראש השנה, וא"כ איך אפשר ללכת מא"י בראש השנה. וא"כ ברור שמה שאמר רבי נחמן זצ"ל שיש לעשות הקיבוץ באומן, זה רק כשאין אפשרות לעשות בא"י, ואז מסתפקים בבחינת א"י, אבל כשאפשר לעשות בא"י, לא שייך להסתפק בבחינת א"י אלא בא"י ממש, ולהביא את אומן לא"י כנ"ל. וכן הרוויחו בזה ג"כ, חוץ מן הבעיה הגדולה של כסף שאפשר להחזיק בזה משפחות ומוסדות ועניים, ג"כ מרויחים שאפשר להיות עם כל המשפחה, ולהשגיח על הילדים, והרי דרך כלל ילדים יכולים להיות חלק של התפילה בבית כנסת אבל לא כל התפילה, בעיקר תפילת ראש השנה שלוקח שש שעות ויותר, ובאופן רגיל האימא שומרת על הילדים בזמן שאינן בבית הכנסת, ובזמן שהם בבית כנסת האבא שומר, אבל כשנוסעים לאומן, אז מחמת עומס הכסף א"א לקחת הילדים לאומן, ונשארים בבית בלי מי שישגיח עליהם בתפילה, ומי שכן לוקח אותם לאומן, צריך לשמור עליהם כל הזמן גם בעת שאינן מסוגלים להיות בבית כנסת, או שאינו שומר עליהם, וא"כ או שהאבא אינו מתפלל או שהילדים הם הפקר. בקיצור, צריך להעביר הקיבוץ הגדול של ברסלב לא"י. והרי רבי נחמן חיבב מאוד את א"י ומסר נפשו על זה, וא"כ בודאי ניחא ליה שיעשו הקיבוץ הגדול בא"י . נכתב בעהי"ת ראש חדש אלול תשס"ט כאן עה"ק עמנואל

 
 

01:11 (20/12/12) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד
לא לעשות שיטה שעיקר התשובה של האדם היא ללכת לעבר הים, אלא להשאר כאן בא"י ולחזור כאן בתשובה ● ביאור ענין משיח בדרגא גבוה או בדרגא נמוכה ● חזרה של כ"ק האדמו"ר יצחק מאיר מורגנשטרן שליט"א מאומן בערב ראש השנה ● מה שאמר רבי נחמן זצ"ל ללכת לאומן, זה היה בתקופה שהחסידים שלו גרו ברוסיא ואוקריאנה, ושם לא היה צורך ללכת לעבר הים לאומן