יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
יפתח מנהיג תורני או מדיני ● יפתח עם הארץ היה ● לפי"ז מוכרח שיפתח היה מנהיג מדיני ● החילוק בין התוספתא לגמ' ● תקנות מנהיג מדיני ● נגד דברי תורה לא מהני אפילו בי"ד הגדול ומלך ● יפתח לא נכנע למלך עמון ● אין לך אלא שופט שבימיך ● שופט שנתמנה שלא כדין ● מנהיג שנתמנה לנושא אחד ברצון, אם מהני לשאר ענינים ● אם אין מי שיכול להנהיג רק מי שאינו שומר תורה ● כששומרי תורה לא רוצים מנהיג שומר תורה ● דוגמא של מנהיג תורני ומנהיג מדיני ● מנהיג שכל פסיקותיו הוא ע"פ מה שהיה בדור שעבר ● החילוק בין ר"ע לריב"ז ● שופט שבימינו ● מנהיגות תורנית ● מנהיגות מדינית; החילוק בין ישעיה לירמיה ● החילוק הוא בין תקופת חורבן או תקופת בנין ● הקב"ה עוזר גם כשהמלכות לא מתוקנת ● ללמוד מהניסים ● חטא המרגלים שייך גם כשלא ראויים ● ראיה מגדעון ● לסמוך על הנצחונות והסיעתא דשמיא שזכינו לראות ● המדינה מוגדרת "מדינה יהודית" ● סימני הגאולה כעת ● אחרי השואה באה תקופת הגאולה ● קיבוץ גליות וריבוי היהודים בא"י ● פירות בצורה מפליגה ● שלטון רשעים שאנשי סדום בראש ● חוצפה יסגא ● מחלוקת בין תלמידי חכמים ● פחד רבי יוחנן בן זכאי ● סיכום
תגיות: יפתח, שמואל, מנהיג, גדולי ישראל, חטא המרגלים, שואה, גאולה, ארץ ישראל

מכון בריתי יצחק || הרב יצחק ברנד (ו' אלול תשע"ו) יפתח מנהיג תורני או מדיניבגמרא (ראש השנה דף כה ע"א) אמרינן "יפתח בדורו כשמואל בדורו", והשאלה היא באיזה הקשר זה נאמר שם, האם לענין מנהיגות מדינית, שצריך לעשות מלחמות, סדר בעם, עניני כלכלה ושאר צרכים. או שהוא ראש הסנהדרין לפסוק הלכה.ואיתא שם: "ת"ר, למה לא נתפרשו שמותם של זקנים הללו, שלא יאמר אדם: פלוני כמשה ואהרן? פלוני כנדב ואביהוא? פלוני כאלדד ומידד? ואומר (שמואל א, יב ו) 'וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם ה' אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן', ואומר (שמואל א, יב יא) 'וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל' - יְרֻבַּעַל - זה גדעון, ולמה נקרא שמו ירובעל - שעשה מריבה עם הבעל; בְּדָן זה שמשון, ולמה נקרא שמו בדן - דאתי מדן; יִפְתָּח - כמשמעו. ואומר (תהלים צט ו) 'מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ'. שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם, לומר לך: ירובעל בדורו - כמשה בדורו; בדן בדורו - כאהרן בדורו; יפתח בדורו - כשמואל בדורו. ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור - הרי הוא כאביר שבאבירים. ואומר (דברים יז ט) 'וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם', וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו? הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו. ואומר (קהלת ז י) 'אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה'". ע"כ מהגמ' בר"ה.והנה מן הפסוקים שמובא שם דימיון למשה ואהרון ושמואל, אין לנו ראיה לאיזה מנהיגות מתכוונת הגמרא, שהרי משה אהרן ושמואל היו מנהיגים בין לענין תורה שהיו ראשי סנהדרין, וכן מנהיגים מדיניים, שמשה ואהרן הוציאו בני ישראל ממצרים, וכן משה עשה מלחמות. וכן שמואל עשה מלחמות כמבואר בפסוקים. ועיין בזה גם ברמב"ן בפרשת המלך (בראשית מט י) שזה היה הטענה על העם שרצו מלך (שמואל א, ח ה), משום שגם שמואל היה מנהיג מדיני לעשות מלחמות. וא"כ יש לומר שכל הדמיון של "יפתח בדורו כשמואל בדורו" הוא לענין מנהיג מדיני ולא לענין מנהיג תורני.אולם ממה שהגמרא מביאה ענין זה לגבי המחלוקת של רבן גמליאל ורבי יהושע, להוכיח רבי יהושע מוכרח להיכנע לר"ג, והרי שם מדובר בענין מנהיג תורני, משמע שגם מה שהובא לענין יפתח בדורו כשמואל בדורו, מדבר לענין מנהיג תורני. יפתח עם הארץ היהאולם הדבר קשה מאוד, שהרי יפתח היה עם הארץ, כמבואר בתנחומא (ראה להלן), ואיך שייך לומר עליו שהוא מנהיג תורני. ויש שרצו להביא ראיה מכאן שגם עם הארץ כשר לסנהדרין, אבל לא יתכן כלל לומר זה.וכך איתא בתנחומא (ויקרא פר' בחוקותי ה): "'אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשׁוֹת' (ויקרא כז ב). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי יא, ל) 'פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם'. אִם יִהְיֶה אָדָם צַדִּיק, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא צַדִּיק וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם. אֶלָּא, 'פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים', זוֹ תּוֹרָה, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה, הוּא לָמֵד הֵיאַךְ לוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם'. שֶׁאִם יִדֹּר לַעֲרֹךְ נְפָשׁוֹת, הוּא לָמֵד מִן הַתּוֹרָה הֵיאַךְ עוֹשֶׂה. וְאִם אֵין בְּיָדוֹ תּוֹרָה, אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם."כֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בֶּן תּוֹרָה, אִבֵּד אֶת בִּתּוֹ. אֵימָתַי, בְּשָׁעָה שֶׁנִּלְחַם עִם בְּנֵי עַמּוֹן, וְנָדַר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יא, ל - לא) 'וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר וְגוֹ', וְהָיָה הַיּוֹצֵא וְגוֹ', וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִיהוּ עוֹלָה'. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה עָלָיו כַּעַס מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר, אִלּוּ יָצָא מִבֵּיתוֹ כֶּלֶב אוֹ חֲזִיר אוֹ גָּמָל, הָיָה מַקְרִיב אוֹתוֹ לְפָנַי? לְכָךְ זִמֵּן לוֹ בִּתּוֹ. כָּל כָּךְ לָמָּה. כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ כָּל הַנּוֹדְרִים, הִלְכוֹת נְדָרִים וְקוֹנָמוֹת, שֶׁלֹּא לִנְהֹג טָעוּת בַּנְּדָרִים."'וְהִנֵּה בִּתּוֹ יוֹצֵאת לִקְרָאתוֹ, וַיְהִי כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וְיִקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִתִּי וְגוֹ', וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב' (שם לד - לה). וַהֲלֹא פִּנְחָס הָיָה שָׁם, וְהוּא אוֹמֵר 'לֹא אוּכַל לָשׁוּב'? אֶלָּא פִּנְחָס אָמַר, אֲנִי כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל וְאֵיךְ אֵלֵךְ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ? יִפְתָּח אָמַר, אֲנִי רֹאשׁ שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל רֹאשׁ הַקְּצִינִים, אַשְׁפִּיל עַצְמִי וְאֵלֵךְ אֵצֶל הֶדְיוֹט. מִבֵּין תַּרְוֵיהוֹן אַבְדַת הַהִיא עֲלוּבְתָּא מִן עָלְמָא. וּשְׁנֵיהֶם נִתְחַיְּבוּ בְּדָמֶיהָ. פִּנְחָס, נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, יִפְתָּח, נִתְפַּזְּרוּ עַצְמוֹתָיו, שֶׁכֵּן כְּתִיב (שם יב ז) 'וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִּלְעָד'."כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ לְקָרְבָהּ, הָיְתָה בּוֹכָה לְפָנָיו. אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ, אָבִי, יָצָאתִי לִקְרָאתְךָ בְּשִׂמְחָה וְאַתָּה שׁוֹחֵט אוֹתִי. שֶׁמָּא כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה שֶׁיְּהוּ יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַפְשׁוֹת אָדָם. אֵין כְּתִיב בַּתּוֹרָה (ויקרא א ב) 'אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה', מִן הַבְּהֵמָה וְלֹא מִן בְּנֵי אָדָם. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, נָדַרְתִּי, 'וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא וְהַעֲלִיתִיהוּ עוֹלָה', שֶׁמָּא כָּל הַנּוֹדֵר יָכֹל הוּא שֶׁלֹּא לְשַׁלֵּם נִדְרוֹ. אָמְרָה לֵיהּ, וַהֲרֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁנָּדַר וְאָמַר (בראשית כח כב) 'כָּל אֲשֶׁר תִּתֵּן לִי עַשֵּׂר' וְגוֹ', וְנָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵים עָשָׂר בָּנִים, שֶׁמָּא הִקְרִיב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶחָד מֵהֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא חַנָּה, שֶׁאָמְרָה (שמואל א, א יא) 'וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר, ה' צְבָקוֹת אִם רָאֹה תִּרְאֶה' וְגוֹ', שֶׁמָּא הִקְרִיבָה אֶת בְּנָהּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. [א"ה, תוספת זו צע"ג שהרי יפתח היה לפני חנה]. כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמְרָה לוֹ, וְלֹא שָׁמַע לָהּ."כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה שֶׁלֹּא שָׁמַע לָהּ, אָמְרָה לוֹ: הַנִּיחֵנִי וְאֵרֵד אֵצֶל בֵּית דִּין, שֶׁמָּא יִמְצְאוּ פֶּתַח לְנִדְרְךָ. שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יא לז) 'הַרְפֵּה מִמֶּנִּי שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וְאֵלְכָה וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים' וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי זְכַרְיָה, וְכִי יֵשׁ אָדָם יוֹרֵד עַל הֶהָרִים, וַהֲלֹא בְּנֵי אָדָם עוֹלִים לֶהָרִים, מַהוּ 'וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים'. אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו ב) 'שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה''. הָלְכָה אֶצְלָם וְלֹא מָצְאוּ פֶּתַח לְיִפְתָּח לְהַתִּיר לוֹ אֶת נִדְרוֹ, בַּעֲוֹן אוֹתָן שֶׁשָּׁחַט מִשֵּׁבֶט אֶפְרָיִם. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר (משלי כח ג) 'גֶּבֶר רָשׁ וְעֹשֵׁק דַּלִּים מָטָר סוֹחֵף וְאֵין לָחֶם'. 'גֶּבֶר רָשׁ וְעֹשֵׁק דַּלִּים', זֶה יִפְתָּח, שֶׁהָיָה רָשׁ בַּתּוֹרָה כִּגְרוּפוֹ שֶׁל שִׁקְמָה, שֶׁהָיָה עֹשֵׁק אֶת הַדַּלִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יב ו) 'וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמֹר נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן', וְהָיָה שׁוֹחֲטָן. לְפִיכָךְ, 'מָטָר סוֹחֵף וְאֵין לֶחֶם', שֶׁהָיָה לוֹ מִי שֶׁיַּתִּיר אֶת נִדְרוֹ, אֶלָּא 'וְאֵין לֶחֶם', שֶׁהֶעֱלִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהֶם אֶת הַהֲלָכָה, שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ פִּתְחוֹ לְהַתִּיר לוֹ אֶת נִדְרוֹ". ע"כ ממדרש תנחומא.וכן מבואר בגמרא ב"ק (דף צב ע"ב): "א"ל רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי? אמר ליה: דבר זה כתוב בתורה, שנוי בנביאים, ומשולש בכתובים, ותנן במתניתין, ותנינא בברייתא. כתוב בתורה, דכתיב: (בראשית כח ט) 'וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל', שנוי בנביאים, דכתיב: (שופטים יא ג) 'וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ'". ע"כ.ומבואר מכל זה שיפתח היה אדם ריק, וא"כ לא שייך שהוא יהא ראש הסנהדרין. לפי"ז מוכרח שיפתח היה מנהיג מדיניונראה לתרץ, שבודאי יפתח לא היה מנהיג תורני, אלא מנהיג מדיני, וכוונת הגמרא להביא מדין יפתח לדין של ר"ג, הוא לא בדמיון מוחלט רק בדמיון חלקי. והיינו כמו בענין מנהיג מדיני, שמי שמתמנה להיות פרנס על הציבור, אף שהוא בדרגא נמוכה, אנו מחשיבים אותו לדרגא גבוהה והתקנות שלו לענין הנהגת הציבור מחייבים את הציבור בנוגע להלכות מדינה. כך בנוגע לסנהדרין, מי שמתמנה להיות ראש סנהדרין, אף שאינו בדרגא גבוהה, צריך לשמוע אליו, והתקנות שלו וההכרעות שלו קיימים.וכן מבואר במהר"ח אור זרוע (סי' רכב) בשם הראבי"ה, שלמד דין של ז' טובי העיר מדין יפתח בדורו, וזה בדרך מנהיג מדיני, ולא מנהיג תורני, וז"ל: "מה שטען האפטרופא שראשי הקהל הסכימו שלא לקבל שבועות, על זאת אשיב אם הובררו טובי העיר מתחלה להנהיג קהלם בכל דבר אפילו יחיד שביררו מה שעשה עשוי בתקנת הקהל ויפתח בדורו כשמואל בדורו, ואע"ג דאמר רבא (מגילה כו) לא שנו אלא שלא מכרו טובי העיר וכו' ואמתניתן קאי דאוקימנ' בשל כפרים מכלל דבכרכים לא מהני טובי העיר אלא כולם ה"מ בסתם אבל אם בררו אפילו בכרכים מהני ואפילו יחיד דגרס' בירושלמי דמגילה פרק בתרא שלשה מבני הכנסת כבני הכנסת ז' מבני העיר כבני העיר מה אנו קיימין אם בשקבלו עליהן אפילו יחיד ואם בשלא קבלו עליהם אפילו כמה". עכ"ל.ומה שהביא רש"י עה"פ (דברים יט יז) 'וְעָֽמְד֧וּ שְׁנֵי הָֽאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר לָהֶ֥ם הָרִ֖יב לִפְנֵ֣י ה' לִפְנֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַשֹּׁ֣פְטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִֽהְי֖וּ בַּיָּמִ֥ים הָהֵֽם'. ופירש רש"י: ועמדו שני האנשים - בעדים הכתוב מדבר, ולמד שאין עדות בנשים, ולמד שצריכין להעיד עדותן מעומד: אשר להם הריב - אלו בעלי הדין: לפני ה' - יהי דומה להם כאילו עומדין לפני המקום, שנאמר (תהלים פב, א) בקרב א-להים ישפוט: אשר יהיה בימים ההם - יפתח בדורו כשמואל בדורו, צריך אתה לנהוג בו כבוד". עכ"ל. ומשמע לכאורה שיפתח היה ראש סנהדרין, שהרי בנושא זה מדבר שם רש"י.אבל נראה שאינו ראיה, רק רש"י מביא הדמיון ממה שהגמרא מביא הדמיון ממנהיג מדיני על מנהיג תורני, אבל יפתח עצמו בודאי לא היה מנהיג תורני. החילוק בין התוספתא לגמ'ובאמת בלשון התוספתא (ראש השנה, ליברמן, א יח) כתוב בי"ד של יפתח: "ללמדך שבית דינו של ירובעל גדול לפני המקום כבית דינו של משה, ובית דינו של יפתח גדול לפני המקום כבית דינו של שמואל, להודיעך שכל מי שנתמנה פרנס על הצבור אפי' קל שבקלים שקול כאביר שבאבירים". ע"כ. וא"כ א"א ללמוד שעם הארץ כשר להיות בסנהדרין.ויוצא לנו, שלשון הגמרא שלא הזכיר בי"ד של יפתח, ולשון התוספתא שהזכיר בי"ד של יפתח, אינם חולקים זה על זה, אלא מדברים בשני ענינים. שלשון הגמרא שלא הזכיר בי"ד מדבר ביפתח בתור מנהיג מדיני, ואילו התוספתא מדבר בענין מנהיג תורני, ומשום זה הזכיר בי"ד, ולא מדברים על יפתח עצמו אלא על בית דינו. [והא דנחשב כבי"ד ירוד, אולי משום שלא מצאו פתח לנדרו, ובאמת הנדר לא חל כלל, עיין רמב"ן (ויקרא כז כט, בשם בראשית רבה סי' ג) שיש דעה שאפילו הקדש דמים לא היה חייב]. אבל זה ברור שמי שהוא לא תלמיד חכם, לא שייך שיהא מנהיג תורני.כל זה כתבנו דלא כמי שרוצה להביא ראייה מן הגמרא שאפשר למנות עם הארץ לראש הסנהדרין, וכן ליתן סמיכה למי שהוא עם הארץ כמו לענין יפתח, וטוענים שאם אלו שהם תלמידי חכמים אינם מעונינים למנות סנהדרין ולחדש הסמיכה, אפשר למנות גם עם הארץ. ואין הדבר כן, כמו שכתבנו, שא"א למנות ראש סנהדרין מי שהוא עם הארץ, ויפתח לא היה ראש הסנהדרין. תקנות מנהיג מדיניאולם לענין תקנת הציבור בדיני ממונות מהני גם יפתח בדורו, כי זה לא הולך לפי דיני התורה, אלא לפי הוראת שעה, כך אפשר ללמוד מתשובת רבנו גרשום מאור הגולה שהובא בדרכי משה (סי' ב ס"ק ב) והובא באריכות במרדכי (בבא מציעא רמז רנז) במעשה שנטבע ספינה והצילו חלק מהדברים, שע"פ דינא דגמרא הם הפקר, וע"פ תקנת הקהילות אינו הפקר וז"ל המרדכי: "וגם מפני תקנות הקהלות צריך שמעון להחזיר האבידה לראובן אפילו אם נתייאש ראובן, דהפקר בית דין הפקר שנאמר (עזרא י ח) 'וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יָחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ'. וליכא למימר דוקא בדורות של שמאי והלל או של ר"ג, שהרי אמרו חכמים (ר"ה דף כה ע"א) למה לא נתפרשו שמותם של שבעים זקנים שלא יאמר אדם פלוני כאלדד ומידד ופלוני כנדב ואביהוא וכתיב וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח וגו' לומר לך יפתח בדורו כשמואל בדורו, ומי שמתמנה פרנס על הצבור כאביר שבאבירים. ע"כ יחזיר שמעון את אשר קנה כי מכמה טעמים לא זכה בו וכן הדין ושלום גרשום ברבי יהודה". עכ"ל.וכ"כ בדרכי משה (הקצר חושן משפט סימן ב): "במרדכי ריש פרק שני דבבא מציעא (סי' רנז) תשובת רבינו גרשום בזה וכתב דכל מי שנתמנה על הצבור הוא כאביר שבאבירים יפתח בדורו כשמואל בדורו וכל מה שעשה עשוי (עי' ר"ה כה ע"ב) עכ"ל. וכ"כ הרשב"א סימן תשכ"ט (וע"ע ח"ג סי' תלח) דכל צבור וצבור במקומן כגאונים לכל ישראל שתקנו כמה תקנות לכל [וקיימות לכל] ישראל עכ"ל. ועיין ביורה דעה בסימן רכ"ח (אות יט - כה) כתבתי על משפטי תקנות וחרמות צבור". עכ"ל הדרכי משה. נגד דברי תורה לא מהני אפילו בי"ד הגדול ומלךאם המלך או בי"ד הגדול מצווים לעבור על דברי תורה אסור לשמוע להם, כמבואר בגמרא סנהדרין (דף מט ע"א), מן הפסוק רק חזק ואמץ, שזה נאמר גם אם יהושע בן נון או דוד המלך מצווה לעבור על דברי תורה, אין שומעין לו. ונפסק ברמב"ם (הלכות מלכים פרק ג הלכה ט) "המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצות, אפילו במצוה קלה הרי זה פטור, דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמין ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצוה שאין שומעין לו". עכ"ל. יפתח לא נכנע למלך עמוןאחד מעיקרי עבודת יפתח שלא נכנע למלך עמון להצעת "שלום תמורת שטחים" (שופטים פרק יא), ומה שיפתח הצליח ללחום ולנצח, אף שהיה עם הארץ, משום שהאמין באמונה שלימה שהקב"ה נתן לנו את הארץ הזאת, (עי' בזה בספר בזאת תדעון כי א-ל חי בקרבכם).וכן עיקר הדמיון של יפתח בדורו כשמואל בדורו הוא לענין הצלת עם ישראל, כמו שנאמר בשמואל (א, פרק יב פסוק ו) "ויֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם ה' אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַאֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת אֲבֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (פסוק יא) וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח".ופירש רש"י (מסכת ראש השנה דף כה עמוד א): "ואומר ה' אשר עשה את משה ואת אהרן - שמואל הנביא אמר לישראל: הקדוש ברוך הוא עשה לכם נסים על ידי ששה זקנים הללו, משה ואהרן ירובעל ובדן ויפתח ושמואל". אין לך אלא שופט שבימיךראש השנה (דף כה עמוד ב): "ואומר (דברים יז ט) 'וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם', וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו? הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו. ואומר (קהלת ז י) 'אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה'".עד עכשיו ביארנו שיש שני סוגי מנהיגים שנאמר עליהם "אין לך אלא שופט שבימיך", אחד מנהיג מדיני כמו יפתח, ואחד מנהיג תורני כמו רבן גמליאל. שופט שנתמנה שלא כדיןאולם צריך לדעת איך מתמנה, האם רק כשהכל לפי הדין, או גם כשלא הכל לפי הדין, ועי' בבכור שור (מבעל תבואת שור, ר"ה שם) שכתב שצריך הכל בלי נגיעות. וז"ל: "ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים כו'. נקט לשון נתמנה להורות דדוקא כשנתמנה משום שהיה ראוי לכך, ולא ע"י ממון או שאר תחבולות. דהכי מוכח ביבמות דף ס"א ע"א דקאמר נתמנה לא קתני פרש"י דהוה משמע דראוי היה לכך עיי"ש, וק"ל. עכ"ל.המקור הוא ממינוי יהושע בן גמלא לכהן גדול ע"פ נתינת כסף הרבה שהכניסה אשתו למלך, שזה היה שלא כדין, אולם למעשה בדיעבד חל המינוי, כי לא היה אפשרות אחרת, כי לפי המצב היה מינוי כהן גדול ביד המלך והוא רוצה דוקא כסף. וע"ע מגן אבות לרשב"ץ (אבות א ד) לגבי מינוי שמעיה ואבטליון לנשיאים שהיו גרים, והיו פסולים, והכשירו אותם משום שלא היו אחרים במקומם. מנהיג שנתמנה לנושא אחד ברצון, אם מהני לשאר עניניםיש לעיין בענין יפתח, הרי בפשטות שהוא דואג גם לפרנסה של העם, והיינו שיכול לעשות כלכלה ומטבע, ולא רק מלחמה, ועיין רמב"ם (הל' מלכים) ונפסק בשו"ע (חו"מ סי' שסט סע' ב) שמלך נקרא רק מי שמטבע שלו יוצא, ולכאורה מה שהציבור לקח את יפתח בתור מנהיג זה בגלל שהיה מומחה לעשות מלחמה, אבל לא ראו שהוא מומחה לעשות כלכלה, רק מכיוון שהוא עשה תנאי שהוא מוכן לעשות מלחמה רק באופן שאם ינצח את המלחמה שהוא יהא אח"כ לראש, כמבואר בקרא, והם בהכרח הסכימו לזה, מכיוון שהיו במצב מסוכן מפני האויב, ובכל זאת רואים שהמינוי באופן כזה חל לכל הענינים.וכמו שנאמר (שופטים פרק יא ט) "וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֶל זִקְנֵי גִלְעָד אִם מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְנָתַן ה' אוֹתָם לְפָנָי אָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ: (י) וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל יִפְתָּח ה' יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ אִם לֹא כִדְבָרְךָ כֵּן נַעֲשֶׂה".ורואים מכאן שגם אם המינוי היה בצורה של הכרח בנושא אחד, שבגלל זה הוצרכו להסכים לכל הענינים, זה נחשב ג"כ מינוי וזה בגדר יפתח בדורו. אם אין מי שיכול להנהיג רק מי שאינו שומר תורהומצאנו בחזון איש שאם א"א למנות כשר חל גם בפסול, וא"כ נשמע כשבאמת אין כשר שיכול להנהיג, ממנים גם פסול.החזו"א מדבר לגבי דיינים תורנים, שאם א"א בתלמידי חכמים אפשר גם בעמי הארץ, אולם אפשר ללמוד לגבי מנהיג מדיני.וז"ל החזו"א (סנהדרין סימן טו אות ה): "ויש עוד דיין כשר שנקרא בל' הגמ' כ"ג א' ערכאות שבסוריא ובלשון הפוסקים נקרא יושבי קרנות, והיינו לא גמיר, והיינו נמי שקרא ושנה ושימש אלא שלא שימש כל צורכו, והוא מועט בחכמה, דג' במדה זו פסולים לדין, ומ״מ אם אין בעירם דיין כשר יכולים להמחות אותו עליהם, ויכול לכוף לדון לפניו, אם הנתבע אינו רוצה לירד לדין, ודיין זה פוסק את הדין כפי הנראה לו אף שטעותו מצויה, אבל הדין שאינו יודע אינו דן שלא המחוהו לדון ע״פ מוסר בני אדם וישרם אלא ע"פ התורה, ודין זה הביאו הש"ך סי' ג' סק"ג, והא דמהני המחאה נגד הדין היינו דהציבור בעירם כב"ד לכל ישראל ותקנתם למגדר מלתא חלה כמו תקנת חכמים והפקרן הפקר, ולפיכך לא מהני מינוים לדיין שאינו הגון אלא בזמן שאין בידם להושיב בעירם דיין הגון וכדי לגדור בפני עושי עולה תקנתם להמנות דיין שידיעתו בתורה אינה מספקת, אבל אם פשעו במינוי שהיו יכולים להמנות הגון אין מינויו מינוי ואין דינו דין, ואם יש בעיר אינם מהוגנים ואין בידם של הישרים להושיב דיין הגון ועכשיו מוטב שיצייתו דינו של דיין העיר מלהניח הדבר שילכו כולם באלמות אפשר שחלה תקנתם להכשיר את הפסול".אולם הוא מסייג הדבר (שם, סוף אות ד): "ואע"ג דליכא ביניהם דיין שידין ע"פ משפטי התורה ומוכרחים להמנות בעל שכל לפי מוסרי האדם, אינם רשאים לקבל עליהם חקי עמים או לחוקק חקים, שהשופט כל דין שלפניו לפי הנראה אליו זהו בכלל פשרה ואין ניכר הדבר שעזבו מקור מים חיים לחצוב בורות נשברים, אבל אם יסכימו על חוקים הרי הם מחללים את התורה ועל זה נאמר אשר תשים לפניהם ולא לפני הדיוטות וכדאיתא בסי' כ"ו."ואין נפקותא בין בא לפני אינם ישראלים, ובין ישראל ששופט ע"פ חקים בדוים, ועוד הדבר יותר מגונה שהמירו את משפטי התורה על משפעי ההבל, ואם יסכימו בני העיר על זה אין בהסכמתם ממש ואם יכופו על זה משפטם גזלנותא ועושק ומרימים יד בתורת משה". כששומרי תורה לא רוצים מנהיג שומר תורהוצריך לעיין בענין תפקיד מנהיג מדיני, אם שומרי תורה לא רוצים כלל מדינה, או שלא מסוגלים כלל להעמיד שומר תורה להנהיג מדינה, או אף אם יהא אפשרות של שומר תורה להיות מנהיג, אבל לא רוצים מנהיג מדינה שומר תורה, אם חל גם מנהיגות למי שאינו שומר תורה ומצוות.וכי תימא איך שייך מציאות ששומרי תורה לא רוצים מנהיג שומר תורה, שמעתי לפני יותר מארבעים שנה מאחד מתלמידי הרב שך זצ"ל, שאמר בשם הרב שך, שהוא לא מסכים שיהא ראש ממשלה שומר תורה ומצוות, אף אם יהא מי שראוי לזה, ונתן על זה שני טעמים, אחד משום שראש ממשלה צריך גם לתת תקציבים לבתי קולנוע ובתי ע"ז, ואסור לשומר תורה לעשות זה. שנית, יש חשש שאם יהא ראש ממשלה שומר תורה, הוא יבנה בית המקדש. [כנראה ס"ל שבית המקדש ירד מן השמים, או משיח מופתי יבנה, ואין לנו כיום מופתים, וכן ע"פ הכלל שאין לנו לקיים רק חלקי תורה שהיו נהוגים מקדמת דנא, ויש התנגדות לכל מצווה שנתאפשר קיומו כעת, ממילא יש התנגדות מוחלטת לבנין בית המקדש. ועי' במאמר זכריה הנביא - בית המקדש יבנה בידי אדם, ובמאמר החרימו עולים להר הבית - קיבלנו רפורמים].וכן היה כבר בבחירות לעירית ירושלים (חשוון תשס"ט), שני מועמדים, שומר תורה וחילוני, והרבה שומרי תורה בחרו את החילוני.ונראה לומר, שהדבר פשוט, שאם מאיזה סיבה שיהיה, שומרי תורה ומצוות לא רוצים מנהיג מדיני שהוא שומר תורה ומצוות, וכתבנו הטעמים לעיל או עוד טעמים, שלוקחים גם מי שאינו שומר תורה ומצוות, וכל מה שנאמר שצריך רק שומר תורה ומצוות, זה רק אם רוצים ויכולים לקחת שומר תורה ומצוות אבל כשלא רוצים או לא יכולים, לוקחים גם מי שאינו שומר תורה ומצוות, כי בלי מנהיג כלל נאמר (אבות ג ב) "איש את רעהו חיים בלעו". דוגמא של מנהיג תורני ומנהיג מדיניבזמן ביאת הארץ בפעם הראשון, היה המנהיג יהושע בן נון, והוא היה מנהיג מדיני וכן תורני, מנהיג מדיני מבואר בכל ספר יהושע, וכן מנהיג תורני כמבואר ריש אבות שהיה מסורת התורה.בימי שיבת ציון, מתחילה היו הנביאים חגי זכריה ומלאכי מנהיגים תורניים, עי' זבחים (דף סב ע"א) וכן אבות (פרק א משנה א) "ונביאים מסרו לאנשי כנסת הגדולה". וזרובבל היה מנהיג מדיני [לא מלך אלא פחה, עי' ריש חגי, ואף שהיה ג"כ ת"ח אבל לא מנהיג בזה]. ואחר שנבנה בית המקדש השני, היה עזרא הסופר מנהיג תורני, ונחמיה מנהיג מדיני, [פחה, וגם הוא היה ת"ח אבל לא הראש]. מנהיג שכל פסיקותיו הוא ע"פ מה שהיה בדור שעבריש לעיין מהו הגדר של שופט שבימיו, בין לענין מנהיג מדיני ובין לענין מנהיג תורני, היינו, מנהיג שחי עכשיו, אבל כל ההנהגות שלו הם ע"פ מה שפסקו ונהגו בדור הקודם, על אף שיש הרבה שינויים במצב הדור ובחלק ההלכה, מ"מ כיון שחי עכשיו זה נחשב שופט שבימיך. או שצריך להיות שהוא מבין שכעת אנו חיים במצב שלנו וצריך לפסוק ע"פ המציאות של המצב שלנו, ואם הוא פוסק ומנהיג ע"פ מצב של דורות הקודמין לא נחשב שופט שבימיך.למשל, בענין מנהיג תורני, יפתח בדורו כשמואל בדורו, בזמן יפתח היה קיים משכן שילה ואסור להקריב בבמות, ואילו בזמן שמואל היה נוב וגבעון ומותר להקריב בבמות. אם למשל שמואל היה אוסר להקריב בבמות, על סמך שלפני חורבן שילה בזמן רבו עלי הכהן היה אסור להקריב בבמות, ואומר, אני למדתי אצל רבי ומורי עלי הכהן שאסור להקריב בבמות, האם זה נחשב שופט שבמימיך כיון שחי עכשיו, או שזה לא נחשב שופט שבימיך.והדבר פשוט, שאם פוסק לפי המציאות של פעם ולא לפי המציאות של עכשיו אין זה שופט שבימיך, אלא שהוא רק חי בימיך אבל באמת הוא שופט של דור שעבר.ומה שכן נחשב שמואל שופט שבימיך משום שהוא עצמו הקריב בבמה, כמו שנאמר (שמואל א, פרק ז ט) "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה כָּלִיל לַה' וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל ה' בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ ה'". ופירש רש"י (שם): "ויעלהו עולה - ויעלה כתיב, נקבה היתה מכאן למדו רבותינו עולה נקבה כשרה בבמת יחיד במסכת עבודת כוכבים (דף כד ע"ב)". החילוק בין ר"ע לריב"זוכן לענין מנהיג מדיני כמו בר כוכבא, שעשה מרד נגד הרומאים, ורבי עקיבא תמך בו, לכאורה הוא התנהג בזה אחרת מרבי יוחנן בן זכאי, שהתנגד למרד נגד הרומאים (גיטין דף נו ע"א).והסיבה לכך, משום שבתקופת רבי יוחנן בן זכאי היה תקופת החורבן, ובבר כוכבא כבר היה הוה אמינא של תקופת גאולה.וכמבואר ביומא (דף לט עמוד ב) "תנו רבנן: ארבעים שנה קודם חורבן הבית לא היה גורל עולה בימין, ולא היה לשון של זהורית מלבין, ולא היה נר מערבי דולק, והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן, עד שגער בהן רבן יוחנן בן זכאי. אמר לו: היכל היכל! מפני מה אתה מבעית עצמך? יודע אני בך שסופך עתיד ליחרב, וכבר נתנבא עליך זכריה בן עדוא פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך".ואילו המעשה של בר כוכבא היה כבר אחרי שנחרב הבית, והיה סימנים שיתכן שתבוא הגאולה אם יזכו, עי' סנהדרין (דף צז עמוד ב) "לא כרבי עקיבא שהיה דורש עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ".אולם בגלל החטא לא זכו, כמבואר ברמב"ם (הלכות מלכים פרק יא הלכה ג): "אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך, שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו, ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת".מכל דברי הרמב"ם רואים שרבי עקיבא נהג כהלכה, אף שנהג אחרת מתקופת רבי יוחנן בן זכאי. ואף שנכשל המרד אבל מ"מ רואים שהוא נהג כהלכה.וא"כ רואים שלא כל התקופות שווים, ואי אפשר לומר שצריך להתנהג תמיד כמו מקודם.ובדרך רמז ראיתי כעת וורט [אימרא] נפלאה (דף על הדף, ראש השנה דף כה ע"ב) "כתב הגה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין זצ"ל בספרו מחשבות חרוץ (ע' כב) בשם הרבי ר' בונם מפשיסחא זצ"ל על הלשון יפתח דר"ל מי שפותח שער חדש בעבודת השי"ת כמו שמואל בדורו הוא המנהיג האמיתי, כי בכל דור ישנה התחדשות, ופתיחתה ע"י מנהיג הדור". שופט שבימינווכעת נראה מעט מן המעט שינויים שצריך לעשות מנהיג תורני, וכן מנהיג מדיני.מנהיגות תורניתכתבנו הרבה מאמרים, בענין תכלת שנתחדש אפשרות קיומו; וכן עליה להר הבית, עי' במאמר החרימו עולים להר הבית - קיבלנו רפורמים; וכן בענין שינוי בעולם התורה שכולם לומדים בכולל, שהיה הוראת שעה של החזון איש לתקופת שתי דורות, בעקבות חורבן אירופה, וכבר עברו שתי הדורות, עי' במאמר רב לכם שבת בהר הזה, ובמאמר על הרב עקיבא יוסף שליזנגר. ועי' השגות הרמב"ן (ספר המצוות לרמב"ם שורש א ד"ה תשובה ד) וז"ל: "כמו שהזהיר והודעת להם זו בית חייהם ופירושו שילמדו אומנות יחיו ממנה כי בה גם כן יתמעטו הגזלות והדינין ואין מי שיביא זו בחשבון המצות"; וכן בענין חידוש תולדות בשבת, עי' במאמר טכנולוגיה מתקדמת בשבת, והתוצאות.וצריך להוסיף על זה כהנה וכהנה, בריבוי תלמידי חכמים והרבה כוללים שדנים על כל חלקי התורה שנתחדש אפשרות קיומו בדורינו.וכן צריך גם להתעסק בטכנולוגיה ובכל מה שקשור לזה כדי להקים ממשלה ע"פ תורה, ולא להניח הכל לחילונים, וכן כל מה שקשור לצבא, שאם מניחים הכל לחילונים שיעשו, איך יבואו אח"כ להתלונן למה מנהיגי המדינה הם חילונים, כל ההתנגדות הזה ללימודי טכנולוגיה לשומרי תורה, הוא מה שמכריח שמנהיגי המדינה יהיו חילונים. (בענין הצבא, כעת אין אנו יודעים איך לסדר צבא ע"פ תורה באופן שלא מתקלקלים, וצריך לעבוד על זה).וכן בענין ממונות צריך לעשות תקנות כמו שעשו בכל הדורות, מזמן יהושע בן נון (ב"ק דף פ ע"א), ובזמן המשנה והגמרא והגאונים והראשונים והאחרונים. כן כעת צריך לקבץ הדיינים שנמצאים בשטח ולדון איזה תקנות בממונות צריך לעשות. מנהיגות מדינית; החילוק בין ישעיה לירמיהאחד מן הבעיות הוא איך להתמודד כשיש לחצי האומות, כישעיה או כירמיה.מצאנו בישעיה הנביא שדרבן את חזקיה המלך שלא להכנע ללחצי האומות, כמו שנאמר (ישעיהו פרק ח יב) "לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר וְאֶת מוֹרָאוֹ לֹא תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ".ופירש רש"י: (שם) לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר - אתם סיעתו של חזקיה אף על פי שהם מועטים מסיעת שבנא, לא תאמרו אחרי רבים להטות: לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה - שעם שבנא, לפי שהוא קשר רשעים ואינו מן המנין וכן בקשר של עשרת השבטים שיתקשרו עם מלכי מצרים: וְאֶת מוֹרָאוֹ - העם הזה שהם אומרים לכם לירא מסנחרב ולהשלים עמו: לֹא תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ - לא תאמרו חזק הוא, כן ת"י לא תימרון תקוף". עכ"ל.עי' סנהדרין (דף כו ע"א) שמי שנכנע נחשב כקשר רשעים. וכן יפתח בדורו לא נכנע לתביעת מלך עמון לתת לו שטחי עבר הירדן.ואילו ירמיה הנביא אמר לצדקיה שכן להכנע ללחצי האומות, שנאמר (ירמיהו פרק כז פסוק יב) "ואֶל צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר הָבִיאוּ אֶת צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעִבְדוּ אֹתוֹ וְעַמּוֹ וִחְיוּ". וכך דרש יחזקאל הנביא (פרק יז) זה בבית ראשון.בבית שני המכבים לחמו נגד היוונים, כמו שאומרים ב"על־הניסים" של חנוכה.ואילו רבי יוחנן בן זכאי דרש להיכנע לרומים. ואחר החורבן, בר כוכבא לחם נגד הרומים בעידודו של רבי עקיבא (עי' ירושלמי סוף תענית, ורמב"ם שהובא לעיל).וכהיום אין לנו לא נביאים ולא חכמים, לא בדרגא של ריב"ז, ולא בדרגא של רבי עקיבא, וא"כ מה לעשות. החילוק הוא בין תקופת חורבן או תקופת בניןוהתשובה שהנפקא מינה היא, האם אנו בתקופת חורבן או בתקופת בנין, וכ"ש בתקופת גאולה. שבתקופת חורבן צריך להיכנע, מכיון שלפי המציאות אין סיכוי להצליח, ואילו בתקופת גאולה אין להיכנע כי יש סיעתא דשמיא להצליח.הנה הדרישה להכנע למלך בבל היה ע"י ירמיה (ירמיהו כז יב) ויחזקאל (פרק יז), ולהיכנע למלך רומי ע"י ריב"ז, ששניהם היו בתקופת החורבן. ירמיה הנביא אמר מפורש שכעת תקופת החורבן של בית ראשון, וכן רבי יוחנן בן זכאי קיבל גילוים מן השמים שכעת תקופת החורבן של בית שני, כמו שהבאנו לעיל מפתיחת דלתות ההיכל, וכן מן הפסוק בדניאל. וכן איתא בנזיר (דף לב עמוד ב) "נהי דידעין להון דיחרוב, מי יודעין לאימתי. אמר אביי: ולא ידעין לאימת? והכתיב (דניאל ט כד) 'שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קָדְשֶׁךָ' ואכתי מי ידעינן בהי יומא?". ע"כ.אולם כעת אנו בתקופת הגאולה, והקב"ה עזר לנו הרבה פעמים בכל המלחמות שבאמת לחמנו, במלחמת השחרור (תשח – תשט), ובמלחמת ששת הימים (כו אייר – ב סיון תשכז), וכן במלחמת יום כיפור (תשלד) היה ישועה ממחרת יום כיפור אחרי שראשי המדינה החליטו להלחם, ורק ביום כיפור עצמו שראשי המדינה החליטו שלא להלחם, נפלו הרבה חיילים הי"ד.וכן במקום שראשי המדינה התקפלו, הם בעצמם החריבו יישובים אבל לא הגוים.ויש לנו ללמוד מהצלחה במלחמה, ועי' לקמן הראיות לכך, וכן הראיות שאנו בתקופת הגאולה, היינו חלק ראשון של הגאולה שהיא חלק של קיבוץ גלויות. ועדיין חסר העמדת שופטים הגונים, ביעור המינים והמלשינים, הרמת קרן הצדיקים, בנין בית המקדש וביאת משיח בב"א. הקב"ה עוזר גם כשהמלכות לא מתוקנתוזה אף שהמלכות לא מתוקנת, דנראה שגם במצב כזה אין להיכנע לדרישת הגוים, ואף שאין אנו מתוקנים והמלכות אינה מתוקנת. והטעם שגם במצבנו אין להכנע, שהרי כעת לא באים לתבוע מהקב"ה בזכותנו, אלא למען כבוד שמו שלא יאמרו הגוים שהקב"ה לא יכול לעזור, וזה יסוד של המדינה היום, וזה נתברר הדק היטב בנביאים, שמדברים בתקופת קיבוץ גלוית.עי' יחזקאל (פרק כ מב) "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בַּהֲבִיאִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אוֹתָה לַאֲבוֹתֵיכֶם: (מג) וּזְכַרְתֶּם שָׁם אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאֵת כָּל עֲלִילוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר נִטְמֵאתֶם בָּם וּנְקֹטֹתֶם בִּפְנֵיכֶם בְּכָל רָעוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם: (מד) וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בַּעֲשׂוֹתִי אִתְּכֶם לְמַעַן שְׁמִי לֹא כְדַרְכֵיכֶם הָרָעִים וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם הַנִּשְׁחָתוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲ-דֹנָי ה'". ללמוד מהניסיםוהקב"ה עזר לנו עד עכשיו, וזה סיבה שאנו צריכים לתלות שהקב"ה ימשיך לעזור למען כבוד שמו, ובכל המלחמות שעם ישראל נלחמו, נצחו בניסים גדולים. ורק כשלא נלחמו הפסידו, וזה היסוד של כל הנסיגות והוויתורים.וראיית הניסים נקרא דבר ה' שמראה לנו מה רצונו, עי' בזה בפסוק (בראשית כד נא) "הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'". ועי' העמק דבר (שם) שמביא מכאן ועוד מקומות, שראית הנהגה בהשגחה עליונה נקרא דבר ה'.ולומדים ממה שהקב"ה עשה ניסים עצומים במלחמת השיחרור ובמלחמת ששת הימים, שזה רצון הקב"ה כעת שהארץ שלנו.וע"ע רמב"ן (דברים פרק ב) וז"ל: "הנה השם עשה נס לבני לוט לכבוד אברהם ויכלו להם וירשום מפניהם, ואין ראוי לגזול מהם הארץ אשר נתן ה' להם במעשה נס.ובהמשך (שם) "והנה הנחיל השם כל העמים ההם לזרעו של אברהם, אחד מהם לעשו, והשאר לישראל שהוא הבן הבכור, ואין ראוי לגזול מעשו את אשר הורישם הא-להים, כי השם יקצוף על הגוזל מהם נחלה שהנחילם הוא יתברך כאשר יקצוף על הגוזל מישראל הארץ אחרי שינחילנה להם, וכענין שיאמר (ירמיה יב יד) 'עַל כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים הַנֹּגְעִים בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת עַמִּי'". חטא המרגלים שייך גם כשלא ראוייםוענין פחד מפני הגוים ללחום שהוא יסוד של חטא המרגלים, שייך גם בזמן שעם ישראל נמצאים במצב שמבחינת המעשים הם ח"ו חייבים כליה, בכל זאת מחוייבים לסמוך על הקב"ה שיעזור, על סמך שעזר מקודם. ואם לא סומכים על זה וחוששים מפני חטאים, עוברים על חטא המרגלים. שהרי משה רבנו טען על בני גד ובני ראובן שהם חשודים על חטא המרגלים, כמבואר בפרשת מטות, אף שהדור הזה היה חייב כליה מבחינת המעשים, ורק מצד כבוד שמים נשארו, כמבואר ביחזקאל (פרק כ כא) "וַיַּמְרוּ בִי הַבָּנִים בְּחֻקּוֹתַי לֹא הָלָכוּ וְאֶת מִשְׁפָּטַי לֹא שָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אוֹתָם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלֵּלוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּם בַּמִּדְבָּר: (כב) וַהֲשִׁבֹתִי אֶת יָדִי וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם לְעֵינֵיהֶם". וא"כ אנו לא גרועים מהם. ראיה מגדעוןוכן יש ללמוד כלל זה מגדעון, שהקב"ה עוזר גם בלי זכות, כמ"ש בשופטים (פרק ו פסוק יב) "וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל: (יג) וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן בִּי אֲדֹנִי וְיֵשׁ ה' עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת וְאַיֵּה כָל נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ ה' וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ ה' וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף מִדְיָן: (יד) וַיִּפֶן אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ".ופירש רש"י (שם יג) וְיֵשׁ ה' עִמָּנוּ - ואם יש ה' עמנו למה מצאתנו וגו': אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ - פסח היה, אמר לו אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר בצאת ישראל ממצרים, ועתה נטשנו, אם צדיקים היו אבותינו יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו ואיה כל נפלאותיו: (יד) וַיִּפֶן אֵלָיו - הקדוש ברוך הוא בעצמו: בְּכֹחֲךָ זֶה - בכח הזכות הזה שלמדת סניגוריא על בני, כך דרש רבי תנחומא". עכ"ל רש"י. לסמוך על הנצחונות והסיעתא דשמיא שזכינו לראותויסוד זה שאנו נסמוך על הנצחונות שהקב"ה עזר לנו מקודם, שזה סיבה שנסמוך עליו שימשיך לעזור, לומדים מקודם מדור המדבר, שזה היה הטענה של משה רבנו, כמ"ש (דברים פרק א כט) "וָאֹמַר אֲלֵכֶם לֹא תַעַרְצוּן וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם: (ל) ה' א-לֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם הוּא יִלָּחֵם לָכֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶם: (לא) וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' א-לֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה: (לב) וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בה' א-לֹהֵיכֶם: (לג) הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם בָּאֵשׁ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וּבֶעָנָן יוֹמָם".וכן נראה מן טענת הנביא לאסא מלך יהודה (דברי הימים ב, טז ז) "וּבָעֵת הַהִיא בָּא חֲנָנִי הָרֹאֶה אֶל אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּהִשָּׁעֶנְךָ עַל מֶלֶךְ אֲרָם וְלֹא נִשְׁעַנְתָּ עַל ה' א-לֹהֶיךָ עַל כֵּן נִמְלַט חֵיל מֶלֶךְ אֲרָם מִיָּדֶךָ: (ח) הֲלֹא הַכּוּשִׁים וְהַלּוּבִים הָיוּ לְחַיִל לָרֹב לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים לְהַרְבֵּה מְאֹד וּבְהִשָּׁעֶנְךָ עַל ה' נְתָנָם בְּיָדֶךָ: (ט) כִּי ה' עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ לְהִתְחַזֵּק עִם לְבָבָם שָׁלֵם אֵלָיו נִסְכַּלְתָּ עַל זֹאת כִּי מֵעַתָּה יֵשׁ עִמְּךָ מִלְחָמוֹת". המדינה מוגדרת "מדינה יהודית"ומי שטוען שהמדינה אינה מוגדרת למדינה יהודית, נראה שאין הדבר כן.שהמדינה הזאת עם כל הגריעותות שיש בה, עדיין היא מוגדרת כמדינה יהודית. שהרי רוב תושביה הם יהודים, ועי' כתובות (דף מה ע"ב), שהגדרה על עיר, אם היא של ישראל או לא, תלוי ברוב, וזה שייך גם בעניננו.וכן יש כאן חוק השבות, שכל יהודי יכול להגיע לכאן, ודבר זה לא נמצא בכל מדינות העולם, ואף שמנצלים חוק זה גם שלא כדין, ומביאים גם גוים תחת חוק זה, אבל ודאי מי שהוא יהודי יכול להגיע לאן. וכן החגים הרישמיים הם שבת ויו"ט ולא חגים של המוסלמים או של הנוצרים, ואף שיש לצערנו הרבה חילול שבת, מ"מ החגים הרישמיים הם עדיין אלו של התורה.וחוץ מזה נתניהו, על אף הביקורת עליו, עכ"פ הכריז בפומבי שהמדינה היא של יהודים.ועוד, הרי יש הרבה ישיבות והרבצת תורה שלא היה דבר כזה מזמן רבינא ורב אשי, ואין דבר כזה בכל העולם.וכל זה מהני לן, שאם הקב"ה עוזר לנו, יתגלה לעיני כל העמים שעזר לעם ישראל, ואם ח"ו לא, אז נקרא שלא עזר לעם ישראל, וממילא שייך לומר שהקב"ה עוזר למען כבוד שמו שלא יאמרו הגוים שהקב"ה לא יכול לעזור לעם ישראל. וזה סיבה שאסור לנו לוותר על שום מקום בא"י, כי אנו בטוחים שהקב"ה יעזור לנו במאבק למען כבוד שמו, כמו שנהג הקב"ה עמנו בימינו בכל הדור הזה, כולל המלחמות שהיה ביד המנהיגים במחשבה רחוקה ממחשבה אמיתית למען עם ישראל, כמו במלחמה עופרת יצוקה, שכנראה עיקר הכוונה מצד המנהיגים היתה למען ניצוח בבחירות, ובכל זאת כל זמן שלחמו הצליחו, ורק אח"כ הפסיקו באמצע ואז היה בעיה גדולה. וכן היה נצחון גם במלחמת עמוד ענן ומלחמת צוק איתן. סימני הגאולה כעתאחד מן הסיבות שאין להיכנע לגוים הוא מכח שיש לנו סימני גאולה, ויש עוד הרבה ראיות לזה שאין להיכנע, מכח שו"ע (או"ח סי' שכט סע' ו), ומכח חובת כיבוש א"י. ורק בזמן חורבן יש מצבים שנכנעים לגוים, וכעת נביא ראיה שאנו לא בתקופת חורבן אלא בתקופת הגאולה. [היינו כעת שלב ראשון מתוך ששה שלבים של הגאולה, הששה שלבים הם ע"פ ברכות שמונה עשרה, כמבואר במגילה (דף יז ע"ב), קיבוץ גליות, העמדת שופטים הגונים, ביעור הרשעים, הרמת קרן הצדיקים, בנין ירושלים שכולל בנין בית המקדש, ביאת משיח צדקינו בב"א]. אחרי השואה באה תקופת הגאולהיש ראיה מן הגמרא (ראש השנה דף לב ע"א) שאחרי השואה אנו בתקופת הגאולה: משנה. אין מזכירין [מלכויות זכרונות ושופרות] של פורענות. גמרא. מלכיות 'חַי אָנִי נְאֻם א-דֹנָי ה' אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם', ואף על גב דאמר רב נחמן כל כי האי ריתחא לירתח קודשא בריך הוא עלן, וליפרוקינן. כיון דבריתחא אמור - אדכורי ריתחא בריש שתא לא מדכרינן".הובא גם בגמרא סנהדרין (דף קה ע"א) ושם כתב רש"י: "כל כי האי ריתחא - מי יתן ויבא לנו זה הכעס 'בחימה שפוכה אמלוך עליכם' - שיגאלנו בעל כרחנו וימלוך עלינו".ונראה מזה שהגאולה היא כהמשך של החימה שפוכה, והיינו שיש תנאי של הגאולה בגאולת בעתה כשלא זכו, שצריך לעבור מקודם החימה שפוכה ועי"ז תבוא הגאולה, ומש"ה היה הוה אמינא שגם פסוק של חמה שפוכה ניתן לומר במלכיות ואין זה נחשב פסוק של פורעניות, משום שהרי זה מביא את הגאולה, וכל מה שאסור לומר פסוק של פורעניות, זה כשזה לא מביא את הגאולה, אולם מ"מ כיון שבראש השנה אין מזכירין ריתחא, ממילא כיון שפסוק זה נאמר בריתחא, אין לומר אותו בראש השנה, אף שזה מביא את הגאולה.וביאור ענין של יד חזקה וזרוע נטויה וחמה שפוכה מבואר ביותר אריכות ביחזקאל בהמשך שם (פרק כ לג) "חַי אָנִי נְאֻם א-דֹנָי ה' אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם: (לד) וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצֹתֶם בָּם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה: (לה) וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל מִדְבַּר הָעַמִּים וְנִשְׁפַּטְתִי אִתְּכֶם שָׁם פָּנִים אֶל פָּנִים: (לו) כַּאֲשֶׁר נִשְׁפַּטְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּמִדְבַּר אֶרֶץ מִצְרָיִם כֵּן אִשָּׁפֵט אִתְּכֶם נְאֻם אֲ-דֹנָי ה': (לז) וְהַעֲבַרְתִּי אֶתְכֶם תַּחַת הַשָּׁבֶט וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית: (לח) וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי מֵאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם אוֹצִיא אוֹתָם וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹא וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'". (ועי' מאמר השואה ובני ט' מידות, איך שייך לייחס מורדים ופושעים לשומרי תורה ומצוות).הנה בפסוקים ביחזקאל מבואר כל מה שקרה בשואה, וזה מתאים מאוד למה שנאמר (שם לד) "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצֹתֶם בָּם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה: (לה) וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל מִדְבַּר הָעַמִּים וְנִשְׁפַּטְתִי אִתְּכֶם שָׁם פָּנִים אֶל פָּנִים". מדבר העמים זה אושויץ ושאר מחנות השמדה, שנקבצו מן הארצות במקום הסתר בגדר מדבר העמים ולא הגיעו לאדמת ישראל, והרי אף שהיו הרבה צרות ושמדות על כלל ישראל בכל הדורות ונשמדו קהילות שלימות, מ"מ תמיד כשהרגו את היהודים, הרגו אותם במקומם, ולא היה דבר כזה שמקבצים יהודים מהרבה ארצות למקום אחד ושם הורגים אותם, וזה נתקיים אך ורק בשואה. וכן מה שנאמר כאן (לז) "וְהַעֲבַרְתִּי אֶתְכֶם תַּחַת הַשָּׁבֶט", שזה ענין ספירה מדויקת כמו במעשר בהמה (ויקרא פרק כז לב) "וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט", זה נתקיים במלואו במחנות הריכוז שספרו את היהודים כל יום בצורה אכזריות. וא"כ ברור שנבואת יחזקאל כאן מדבר על השואה. (רמז קטן, מדבר העמים עם המילים, בגימטריה אושויץ).וא"כ כיון דאמר רב נחמן "כל כי האי ריתחא לירתח קודשא בריך הוא עלן, וליפרוקינן", א"כ רואים שאחר מה שקרא כאן נחשב הגאולה, וא"כ המאורע הגדול אחרי השואה היתה הקמת המדינה שזה יסוד של קיבוץ גלויות, והרי קיבוץ גליות הוא חלק של הגאולה כמבואר ברש"י (מגילה דף יז ע"ב) שבברכת קיבוץ גליות בשמונה עשרה מתחיל הגאולה הכללית, וכן אומרים זה בתפילת הכרזת ראש חודש, "הוא יגאל אותנו בקרוב ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ", והרי הקמת המדינה הוא הכרזה על קיבוץ גלויות דרך חוק השבות שכל יהודי יכול להגיע לא"י, וא"כ זה נחשב חלק מהגאולה.וכן לומדים מכאן שעיקר תועלת השואה היתה כדי להביא את הגאולה, ובגלל זה היו יסורים נוראים שלא היה כדוגמתה מעולם, ומכל זה רואים שאנו בתקופה של גאולה הרבה יותר מבזמן בר כוכבא, ששם לא היה מצב של קיבוץ גליות, וכאן מן השואה ואילך היה שני סוגי קיבוץ גלויות, אחד להרג באושוויץ ה"י, שנית בקיבוץ לא"י.וא"כ נתברר לנו שהשואה היתה הריתחא המבואר בגמרא שרב נחמן ציפה לזה, כדי שעי"ז תבוא הגאולה, וכן היה באמת התחלה לזה ג' שנים אחרי השואה. (וע"ע במאמר ביטול ג' שבועות במכתב האור שמח, שבוועידת סן רימו בשנת תר"פ נתבטלו ג' השבועות. וכן בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל במרינבאד שנת תרצ"ז, שרובם הסכימו על הקמת המדינה, וע"ע מאמר שיטת מרן הגרי"ז והחולקים בענין המדינה. וע"ע במאמר המשל והנמשל של שיר השירים). קיבוץ גליות וריבוי היהודים בא"ייש יותר מששה מיליון וחצי יהודים בארץ ישראל, ומעת תחילת הקמת המדינה שהיו בערך שש מאות אלף, נתרבו כל שנה עד שיש כעת יותר מעשר פעמים, ולא היה כלל ירידה במספר, ואף שיש גם יורדים, אבל מספר העולים תמיד הרבה יותר, וזה ג"כ עכשיו מתרבה בכל יום כמו שרואים ואין לך סימן יותר מזה. ואף שעדיין לא כולם הגיעו מ"מ קרוב למחצה כבר הגיעו. וזה יותר מכפליים בזמן יהושע בן נון, וכמאה וחמשים פעמים מזמן עזרא שהגיעו רק כ־45000. והרי קיבוץ גליות הוא חלק מהגאולה כמבואר ברש"י (מגילה דף יז ע"ב) שבברכת קיבוץ גליות בשמונה עשרה מתחיל הגאולה הכללית, וכן אומרים בתפילת הכרזת ראש חודש "הוא יגאל אותנו בקרוב ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ". פירות בצורה מפליגהכמ"ש בסנהדרין (דף צח ע"א): "אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל לו ח) וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל וגו'" [כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא]. ובא"י הוא אחד מענפי החקלאות הגדולים ומובחרים ביותר בעולם. שלטון רשעים שאנשי סדום בראשומה שנעשה המדינה ע"י חילונים, זה מבואר בפסוקים ביחזקאל (פרק טז מפסוק נג ואילך) שבגאולת בעיתה שעם ישראל לא זוכים, קיבוץ גלויות נעשה ע"י אנשים שמכונים אנשי סדום, ותחתיהם אנשי יהודה, שהם בגדר המכונים שומרי תורה.והטעם שנעשה כך, מבואר שם בפסוקים כדי שאנשי יהודה יצעקו על אנשי סדום על החטאים שלהם, ויאמרו להם אתם ג"כ חטאתם, ומכם תובעים יותר כיון שהתורה אצלכם, עי' מלבי"ם שם.כמ"ש ביחזקאל (פרק טז פסוק נג): "וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבִיתְהֶן אֶת שְׁבוּת סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת שְׁבוּת שֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ וּשְׁבוּת שְׁבִיתַיִךְ בְּתוֹכָהְנָה".והמציאות הזאת שהוא כיבוש א"י כשאנשי סדום בראש, הוא בכלל זכירה לטובה, שכן מזכירים בראש השנה, שהרי כך נאמר בהמשך שם, ופסוק ס' אומרים בזכרונות: (נט) כִּי כֹה אָמַר אֲ-דֹנָי ה' וְעָשִׂיתִי אוֹתָךְ כַּאֲשֶׁר עָשִׂית אֲשֶׁר בָּזִית אָלָה לְהָפֵר בְּרִית: (ס) וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם: (סא) וְזָכַרְתְּ אֶת דְּרָכַיִךְ וְנִכְלַמְתְּ בְּקַחְתֵּךְ אֶת אֲחוֹתַיִךְ הַגְּדֹלוֹת מִמֵּךְ אֶל הַקְּטַנּוֹת מִמֵּךְ וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת וְלֹא מִבְּרִיתֵךְ". [כאן מבואר כיבוש א"י בלי זכות, כמ"ש התרגום ורש"י]. (סב) וַהֲקִימוֹתִי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה': (סג) לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ וְלֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה מִפְּנֵי כְּלִמָּתֵךְ בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂית נְאֻם אֲ-דֹנָי ה'". (וע"ע במאמר בראש השנה מזכירים את הקמת המדינה, ואת השואה לא). חוצפה יסגאוכן המשנה בסוף סוטה נתקיים כמעט במילואו (סוטה דף מט ע"ב): "בעקבות משיחא - חוצפא יסגא, ויוקר יאמיר, הגפן תתן פריה והיין ביוקר, ומלכות תהפך למינות, ואין תוכחת, בית וועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמות סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו, ועל מה יש לנו להשען? על אבינו שבשמים. (מה שנאמר "אנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו", נתקיים במגורשי גוש קטיף, שאחרי אחד עשר שנים עדיין הרבה לא קיבלו דירות, ומתייסרים הרבה).רק כמובן שאנו רק בתחילת התהליך, ועדיין צריך לעבור את המשך התהליך שהם בברכת שמונה עשרה אחרי קיבוץ גליות, והוא הקמת שופטים הגונים ולא כמו הבג"ץ שהם בגדר שופטי סדום, וכן ביעור המלשינים והמוסרים, הרמת קרן הצדיקים, בנין ירושלים וביאת משיח צדקינו בב"א.וא"כ אחרי כל זה נתבאר שאנו בתקופת גאולה ולא בתקופת חורבן, וממילא כתוצאה מכך אין להיכנע לתכתיבי הגוים. ודורינו בנושא זה כדור של חזקיה המלך ע"פ נבואת ישעיה שאין להכנע לתכתיבי הגוים, וכן כדור של יפתח שלא נכנע למלך עמון, וכן הרבה יותר מתקופת בר כוכבא. ולא כתקופת ירמיה בזמן צדקיה המלך שהיה בתקופת החורבן של בית ראשון, וכן לא כתקופת ריב"ז שהיה ג"כ בתקופת החורבן של בית שני. מחלוקת בין תלמידי חכמיםבענין המשך של הקץ המגולה המבואר בגמרא סנהדרין (דף צח ע"א): "רבי אלעזר אומר: אף מזה, שנאמר (זכריה ח י) 'כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָאָדָם לֹא נִהְיָה וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם מִן הַצָּר'. מאי ליוצא ולבא אין שלום מן הצר? רב אמר: אף תלמידי חכמים, שכתוב בהם שלום, דכתיב (תהלים קיט קסה) 'שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ' - אין שלום מפני צר".ופירש רש"י: "ר' אליעזר אומר מזה – הפסוק, כשתראה דאין שום אדם משתכר ואף שכר הבהמה לא נהיה, והיינו כדאמרן עד שתכלה פרוטה מן הכיס, אין מעות מצויות בכיס. שכר בהמה - עבודת האדמה שהיא על ידי בהמה - איננה. וליוצא ובא אין שלום - אז יבא משיח. [שלום רב] - והיינו וליוצא ולבא - אלו תלמידי חכמים אותם שהיה דינם לצאת ולבא בשלום, כדכתיב שלום רב לאוהבי תורתך - אפילו להנהו אין שלום. מן הצר - מרוב הצרות, לישנא אחרינא: מיצר הרע".שלימות הפסוק בזכריה: "כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָאָדָם לֹא נִהְיָה וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם מִן הַצָּר וַאֲשַׁלַּח אֶת כָּל הָאָדָם אִישׁ בְּרֵעֵהוּ". ועי' רש"י בנביא, שהקב"ה משסה אחד בחבירו.כיום יש מחלוקת גדולה בין תלמידי חכמים, ועי' בזה במאמר "בנין בית המקדש מתוך מחלוקת", שביארנו תועלת מחלוקת זו, כדי שלא יפריעו להכנה לבנין בית המקדש. פחד רבי יוחנן בן זכאיברכות (דף כח ע"ב): "כשחלה רבי יוחנן בן זכאי, נכנסו תלמידיו לבקרו. כיון שראה אותם התחיל לבכות. אמרו לו תלמידיו: נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק, מפני מה אתה בוכה? אמר להם: אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי, שהיום כאן ומחר בקבר, שאם כועס עלי - אין כעסו כעס עולם, ואם אוסרני - אין איסורו איסור עולם, ואם ממיתני - אין מיתתו מיתת עולם, ואני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון - אף על פי כן הייתי בוכה; ועכשיו שמוליכים אותי לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים, שאם כועס עלי - כעסו כעס עולם, ואם אוסרני - איסורו איסור עולם, ואם ממיתני - מיתתו מיתת עולם, ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון; ולא עוד, אלא שיש לפני שני דרכים, אחת של גן עדן ואחת של גיהנם, ואיני יודע באיזו מוליכים אותי - ולא אבכה? אמרו לו: רבינו, ברכנו! אמר להם: יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. אמרו לו תלמידיו: עד כאן? - אמר להם: ולואי! תדעו, כשאדם עובר עבירה אומר: שלא יראני אדם. בשעת פטירתו, אמר להם: פנו כלים מפני הטומאה, והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא". ע"כ.יש מפרשים שהפחד של ריב"ז היה משום שפחד שטעה בהנהגה להיכנע לרומים, ולא התנהג כמו חזקיה מלך יהודה. ולכן בסוף הגיע אליו חזקיה מלך יהודה להראות לו שלא טעה, כי תקופתו היא תקופה אחרת. סיכוםיש שני סוגי מנהיגים שעליהם נאמר יפתח בדורו כשמואל בדורו, אחד מנהיג מדיני כמו יפתח, ושני מנהיג תורני כמו רבן גמליאל.שמואל הנביא עצמו כלל בתוכו שני סוגי מנהיגות, וכן רבי יוחנן בן זכאי.בשני סוגי מנהיגות צריך להיות שינהיג ע"פ המציאות של הדור שהוא עומד, ולא ע"פ המציאות של דור אחר, אם כעת נשתנו הדברים.על כן כמו בענין להקריב בבמות, יש בזה שינויים במשך הדורות, וכן כעת שנתחדש האפשרות לקיים כמה מצוות צריך להתנהג כמו שהמציאות עכשיו.וכן במנהיג מדיני צריך להתנהג לפי המציאות של עכשיו שאנחנו בתקופת גאולה ולא בתקופת חורבן, על אף השילטון החילוני. [הכוונה גאולה היא תחילת קיבוץ גלויות, ועדיין לא נתקיים העמדת שופטים הגונים, ביעור מינים ומלשינים, הקמת קרן צדיקים, בנין בית המקדש וביאת משיח צדקינו בב"א]. וכולל בתוכו גם להקים ממשלה ע"פ תורה שמתנהגת בכל דבר ע"פ המציאות והאפשרות של עכשיו.וכן שלא להיכנע לגוים, אלא כמו תקופת ישעיה שלא נכנע, ולא כתקופת ירמיה וריב"ז שנכנעו.אם אי אפשר להקים מנהיג שומר תורה ומצוות, צריך להקים מנהיג חילוני, כדי שלא יהא אנרכיה בגדר איש את רעהו חיים בלעו, אלא שבעקבות זה צריך לסבול הרבה צרות בעניני דת. ואם אלו שהם שומרי תורה ומצוות דואגים שלא יהא אפשרות ששומרי תורה ומצוות ילמדו ויטפלו בענינים שהמדינה צריכה, כמו צבא וטכנולוגיה ע"פ תורה [ובאמת צריך לדאוג שיהא אפשרות לעשות צבא ע"פ תורה, למי שאין תורתו אומנתו, באופן שלא מתקלקלים], ועוד הרבה דברים, בין אם הדאגה זו מוצדקת או לא מוצדקת, עכ"פ לא יכולים לבוא בטענות למה נצרכים למנהיג חילוני.אנו בשלב ראשון של ששה השלבים של הגאולה היינו קיבוץ גלויות, וצריך עוד לעבור החמישה שלבים, וזה ההעמדת שופטים הגונים וביעור הרשעים והרמת קרן הצדיקים ובנין ירושלים שכולל בית המקדש וביאת משיח צדקינו בב"א. וזה ע"פ סדר הברכות שתיקנו חז"ל בשמונה עשרה, וכדי לעבור לשלב הבא של העמדת שופטים הגונים צריך שופטים שפוסקים כמציאות של דור הזה ולא כמציאות של דור שעבר. (למשל, הוא צריך ללכת עם תכלת שנתחדש אפשרות קיומו בדור הזה, עי' במאמר למה גדולי ישראל לא הולכים עם תכלת, שעיקר הסיבה, שרוצים רק מה היה בדור שעבר).אולם צריך לדעת שכל מה שכתבנו שצריך לחדש, זה רק כדי לקיים התורה, אבל מי שרוצה לחדש דברים כדי להרוס התורה כמו הרפורמים והניאולוגים, צריך ללחום נגדם מלחמת חרמה, וכבר אמר החת"ס חדש אסור מן התורה בכל מקום, ואין שני הדברים סותרם זה את זה, והראיה הוא הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל.וע"ע במאמר לא תנסו את ה', שמי שיכול לטפל דברים ע"פ דרך הטבע, היינו בעזרת הקב"ה ונסים המלובשים בטבע, והוא לא מטפל בזה בטענה שסומך על זה שהקב"ה ישנה את הטבע ויעשה ישועות גדולות למעלה מן הטבע, עובר משום לא תנסו את ה'. עי' רמב"ן (דברים ו טז) וירושלמי (יומא א ד). הקב"ה יעזור לנו שנוכל להקים מנהיג אמיתי שמנהיג הכל ע"פ התורה לכבודו של הקב"ה. נכתב בעזהי"ת ע"י מורנו הרב שליט"א ו אלול תשע"ו לע"נ אבי מורי ר' זאב בן אהרן זצ"לנולד י"ח כסלו תר"פ בציריך (שווייץ), נפטר ט' אלול תשע"ה בבני ברק ונטמן בהר המנוחות בירושלים