יום ש', טו’ בניסן תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
ואמר רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו "אם מחוט ועד שרוך נעל", זכו בניו לשתי מצות - לחוט של תכלת ורצועה של תפילין. חוט של תכלת מאי היא? דתניא, רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין - מפני שתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד
14:53 (28/11/11) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

תלמוד בבלי מסכת חולין דף פח עמוד ב: ואמר רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו [בראשית י"ד] אם מחוט ועד שרוך נעל, זכו בניו לשתי מצות - לחוט של תכלת ורצועה של תפילין. בשלמא רצועה של תפילין, כתיב: [דברים כ"ח] וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, ותניא, ר' אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש: אלא, חוט של תכלת מאי היא? דתניא, רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין - מפני שתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד, דכתיב [שמות כ"ד] ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וגו', וכתיב [יחזקאל א'] כמראה אבן ספיר דמות כסא, אפשר להבין דרוש זה גם מה שנוגע לזמננו, וגם להבין בענין תוכן מאמר אברהם אבינו שאמר בראשית פרק יד פסוק כג אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם: דמה קשר יש במצוות תכלת שקשור להטעם ולא תאמר אני העשרתי את אברם. וכתב רש"י שם ולא תאמר אני העשרתי את אברם - שהקב"ה הבטיחני לעשרני, שנאמר לעיל (יב ב) ואברכך וגו': וכן למה הזכיר כאן אאע"ה בשבועה דוקא השם של קונה שמים וארץ כמו שנאמר וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵ-ל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: והדבר ניתן לבאר ע"פ רש"י הראשון שבתורה שכתב רש"י בראשית פרק א פסוק א בראשית - אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו: ויש שאלה על רש"י למה הוצרך הקב"ה לתת א"י קודם לגוים ואח"כ לישראל ויש מקום לטעון לסטים אתם וצריך להשיב התשובה שכח מעשיו הגיד לעמו, הרי היה יותר ראוי לתת מלכתחילה לישראל ואין כאן כלל קושית הגוים ולא נצטרך לכל הביאורים האלו והתירוץ הוא, שהקב"ה רצה להכריז שהוא הבורא עולם, הוא הקונה שמים וארץ, ואילו נתן לכתחילה לישראל לא היה מי שמפרסם שהקב"ה ברא העולם, על כן נתן מקודם לגוים וישראל לוקחים מהם בדרך שנראה כאילו שזה צורת ליסטים, ועל זה באים הגוים (וגם חלק היהודים) לומר ליסטים אתם, ומוכרחים לתרץ שכל הארץ של הקב"ה, וממילא כיון שהוא בסופן של דבר נתן לנו את א"י אנו לא ליסטים, וממילא מתגלה דרך זה שהקב"ה בעלים על העולם והוא קונה שמים וארץ. הנה בענין לקיחת כסף ממלך סדום אמר אאע"ה , שלא מוכן לקחת כדי שלא תאמר אני העשרתי את אברם, ולא אמר שלא תעשיר את אברם, (ע' בזה באור החיים הקדוש) משום שגם אילו באמת היה אאע"ה מתעשר דרך מלך סדום, ג"כ זה לא היה סותר את הבטחת הקב"ה להעשיר את אברם, כי הרבה שלוחים למקום ויכול להעשיר אותו גם דרך מלך סדום, וגם זה נקרא שבעצם הקב"ה העשיר את אברם, אבל חשש של אאע"ה היה שלא תאמר, היינו שמלך סדום לא יכיר שהקב"ה העשיר אותו ומלך סדום הוא רק שליח, והוא יתלה זה בעצמו ולא יכיר שהקב"ה עשה זאת, על כן לא רצה לקחת כסף ממנו כדי שכל אחד יכיר שהקב"ה הוא שהעשיר את אברם, אולם ממלכים אחרים שלא היה חשש כזה שיאמרו אני העשרתי את אברם, כן היה מוכן אאע"ה לקחת כסף כמו מפרעה ומאבימלך, ע' בזה בנצי"ב בהעמק דבר. הנה הדבר ברור, אם יהא מצב שמוכרחים לקחת כסף ממלך סדום או מדומה לו, אז בכל זאת יש חיוב לאדם לומר שהכל בא מהקב"ה, והנותן הוא רק שליח, וכמו שמברכים המוציא לחם מן הארץ אף שצריך לעשות אחד עשר מלאכות דרך כל מיני בני אדם עד שמגיעים לפת לחם, ובכל זאת הכל נקרא שבא מהקב"ה. וע 'בדרשות הר"ן דרוש י' שמדייק מלשון כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל ולא נאמר כי הוא עושה לך חיל, כדי שלא לבטל השתדלות האדם, וחיוב שלא לאמר כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה הוא שאף שבאמת עושה השתדלות מ"מ נקרא שהקב"ה נתן לו הכוח לזה. הנה בנביא יחזקאל מבואר שהבטחת הקב"ה לתת א"י לעם ישראל בדור האחרון , אם כלל ישראל לא יזכה , יתקיים הכיבוש דרך אנשים המכונים אנשי סדום, ואלו המכונים שומרי תורה ומצוות הם רק תחתיהם כמו שכתוב יחזקאל פרק טז פסוק נג וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבִיתְהֶן אֶת שְׁבוּת סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת שְׁבוּת שֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ וּשְׁבוּת שְׁבִיתַיִךְ בְּתוֹכָהְנָה: ובהמשך יחזקאל פרק טז כִּי כֹה אָמַר אֲד-ֹנָי א-לקים וְעָשִׂיתִי אוֹתָךְ כַּאֲשֶׁר עָשִׂית אֲשֶׁר בָּזִית אָלָה לְהָפֵר בְּרִית: (ס) וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם: (סא) וְזָכַרְתְּ אֶת דְּרָכַיִךְ וְנִכְלַמְתְּ בְּקַחְתֵּךְ אֶת אֲחוֹתַיִךְ הַגְּדֹלוֹת מִמֵּךְ אֶל הַקְּטַנּוֹת מִמֵּךְ וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת וְלֹא מִבְּרִיתֵךְ: (סב) וַהֲקִימוֹתִי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה': (סג) לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ וְלֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה מִפְּנֵי כְּלִמָּתֵךְ בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂית נְאֻם אֲד-ֹנָי א-לקים: מכל זה מבואר שהכיבוש שנעשה בדורנו הכל מכח ברית של הקב"ה שנשבע לאבותינו לתת לנו את הארץ, על אף שנעשה לא ע"י משיח בן דוד ואף שנעשה ע"י אנשים בדרגת אנשי סדום. (מנהיגי המדינה גם הכי גרועים לא יותר גרועים מאנשי סדום, וכן הבג"ץ של היום הם לא יותר גרועים מדייני סדום) אולם בכל זאת יש שלא רצו לייחס הכיבוש של דורנו לקיום בריתו של הקב"ה עם אבותינו אברהם יצחק ויעקב, משום שני סיבות, אחד משום שנעשה ע"י אנשים מחללי תורה שנית משום שנעשה שלא ע"י משיח וטוענים שיש להם קבלה שכיבוש א"י יעשה רק ע"י משיח בן דוד, ואף שזה נגד הגמרא מגילה יז: שמבואר שם שסדר הברכות שמונה עשרה הוא סדר הגאולה ושם מבואר שאפילו בנין בית המקדש הוא לפני מלכות בית דוד, וכ"ש קיבוץ גליות, ע' ב"מראש אמנה" מהרב אלעזר מנחם מן שך זצ"ל פ' תולדות, הארכנו במאמר למען תדע כי א-ל חי בקרבכם, בסתירת דבריו בעניו זה. וז"ל מראש אמנה, כשרצה לצדד להתיר מסירת שטחים לגוים תמורת שלום, הקבלה שבידינו, המסורה לנו מאבות אבותינו, היא שישועת ה' באה אך ורק אם ניטיב דרכינו ונשוב אל ה', אבל, ח"ו, אם לא ניטיב דרכינו, אין זו ישועה!, ואם בכל זאת מדמים אנו לראות ישועה גם כעת, כשמצבנו הרוחני הוא בנסיגה, עלינו לדעת שאין זו אלא נסיון וח"ו בסופו של דבר, עלול להתגלות כי אין זה ישועה והרוחה כלל. (2) הם מחויבים ללחום בכוחם על זכויותיהם, כי כל ברכתם מותנים בכח החרב, ואילו אנו, מתברכים מברכת יצחק אבינו ליעקב "ויתן לך הא-לקים" משמעותה של אותה ברכה היא, כי אנו זוכים בארצנו מכח מתנה מהקב"ה, ובשום אופן איננו יכולים לזכות בארץ ישראל בעצמנו בכוחנו, (4) לפני זמן הגאולה שנקבע משמים. עם ישראל הוא עדיין בגלות, עד ביאת הגואל. (5) התוצאה של גישה זו, שאיננו מוכנים להכריז לעולם שאנו לא ליסטים, כיון שאין מחשיבים הכיבוש לקיום שבועה של הקב"ה וממילא בקלות מוכנים לתת חלקי א"י לגוים, כל זה מבואר שם ב"מראש אמנה" שבגלל שלא החשיב הכיבוש של דורינו לקיום שבועה של הקב"ה אלא זה בגדר כוחות עצמנו, ממילא מוכן לוותר על חלקי א"י, וא"כ לא יכולים לגלות לאומות העולם ע"י שכבשנו את א"י שהקב"ה הוא בעלים על העולם, שהרי לפי דעה זו אנו בעצמנו לא מאמינים שהקב"ה זה שנתן לנו את א"י אלא זה הציונים שבכוחות עצמם כבשו את א"י. הנה הדעה הזאת שרשו שרק מה שהיה נהוג עד היום צריך לקיים ולא דברים חדשים, שהרי מי שמוכן לומר שיש דברים חדשים שנתחייבנו היום יכול גם להבין שמהרבה סיבות נתבטלו ג' השבועות המוזכרים סוף כתובות (שזה היה הטענה שצריך משיח ליבוש א"י) אלא דיעה הזאת בנוי שלא נשתנו דברים היום וכל ענינים אלו יעשה אך ורק ע"י משיח צדקנו, ובגישה זו נכלל גם מצות תכלת, שרבים חשבו שרק ע"י משיח יתגלה התכלת, אולם למעשה למה שאנו רואים בפועל, כבר נתגלה התכלת ארגמן קהה קוצים, (למי שאינו רוצה למצא תירוצים ופסול מתחת הקרקע) וא"כ יוצא שמה שעד עכשיו חשבנו שהתכלת יתגלה דוקא ע"י משיח, רואים שכבר נתגלה כבר עכשיו וא"צ למשיח, וכאן הרי לא שייך לומר שנעשה ע"י רשעים, שהרי מי שגילה זה סופית הוא תלמיד חכם ירא שמים (הרב אליהו טבגר שליט"א) וגם לא שייך ג' שבועות בענין תכלת, וא"כ כבר יותר אפשר להבין שכל ענין של כיבוש א"י בדורנו הוא מכח הבטחת הקב"ה, ומה שנעשה ע"י חילונים יש בזה כמה סיבות, אחד מה שמבואר ביחזקאל שם שזה מחמת חטאים שנמצאים בתוך ציבור שומרי תורה, שנית, משום שכיון ששומרי תורה טוענים שכיבוש א"י שייך רק ע"י משיח, והחרימו כל מי שחשב אחרת, וא"כ לא היה אפשר לכבוש את א"י רק ע"י אנשים שאינן שומר תורה ומצוות, וא"כ ע"י גילוי התכלת נתגלה שכל א"י הוא מכח הבטחת הקב"ה וא"כ כבר אפשר להכריז לכל העולם שאנו לא לסטים כי הקב"ה ברא את העולם והכל שלו והוא נתן לנו את הארץ וכעת מובן מאמר חז"ל בזכות שאמר אברהם אבינו מחוט ועד שרוך נעל זכה בניו לחוט של תכלת, והיינו ע"י שדאג שלא יאמר מלך סדום אני העשרתי את אברם, זכה שבדורת האחרונים יתגלה עוד הפעם התכלת ועי"ז יכירו שא"צ למשיח, וממילא גם כיבוש א"י א"צ למשיח, וממילא לא יאמרו שהכיבוש של א"י מתייחס לאנשי סדום, אלא שבא ע"י הקב"ה ורק אנשי סדום היו שלוחים לדבר זה, וממילא יכריזו בעולם שאנו לא ליסטים אלא הקב"ה נתן לנו את הארץ ועי"ז יתגלה שהקב"ה ברא את העולם והוא קונה שמים וארץ וזה שאמר אאע"ה הרימותי ידי לא-ל עליון קונה שמים וארץ, שע"י שאמר זה אז לבסוף ע"י התכלת יתגלה שהקב"ה הוא קונה שמים וארץ, וכן שלא יאמר מלך סדום אני העשרתי את אברם ולא הקב"ה , שע"י התכלת לא יאמרו שאנשי סדום בכוחם כבשו את א"י אלא הכל בא מכח הקב"ה לקיים הבטחתו לאבותינו אברהם יצחק ויעקב וכל זה בביאור "חוט" שזכה לתכלת, אולם חז"ל הוסיפו שע"י שאמר שרוך נעל זכו בניו לרצועה של תפילין, וצריך להבין מה זה קשור לענין דברנו, ונראה לומר , שהרי אף שעצם התכלת אין בו שום ספק שזה מה שאמרו חז"ל, וכל מי שבא לערער על זה הוא רק מי שאינו רוצה בזה ומחפש דברים רחוקים מתחת הקרקע כדי לפסול , אולם יש נושא אחר במצוות תכלת שבאמת יש בו מחלוקת ראשונים, וזה מספר חוטי תכלת שיש בזה ג' שיטות כידוע, ואף שבעה"י זכינו להכרעה ע"פ דברי הגר"א שבספרי ובזוהר שעיקר כדעת הראב"ד חוט אחד תכלת וג' חוטין לבן, ולא כדעת הרמב"ם חצי חוט תכלת ולא כדעת התוס' ב' תכלת וב' לבן, וביארנו שזה השיטה הכי מובחרת שאין עליו קושיות, ושאר השיטות יש עליהם קושיות, מ"מ זה בגדר הכרעה בין הראשונים, וממילא יש שבאים לטעון, שמה שהתורה מחייבת לקיים, זה רק מצווה שאין בו שום מחלוקת ראשונים, ואין שום צורך להכריע, אבל כאן שיש לנו צורך להכריע, על זה לא דברה תורה שיש בו חיוב, משום זה יש כאן גם רצועה של תפילין, שהרי ידוע שכל ענין של מצוות תפילין תלוי בכמה ענינים במחלוקת ראשונים, והמפורסם שבהם הוא מחלוקת רש"י ור"ת, וכבר בתקופת הגאונים חלקו בזה, והלכה נפסק כדעת רש"י, ואף אחד לא חשב שבגלל שיש מחלוקת ראשונים פטורים אנו מלהניח תפילין, וא"כ רואים שגם במצוה שיש בזה צורך להכריע, מחויבים לקיים שעל דעת כן ניתנו תורה לישראל כדי שאנו נכריע בספיקות וממילא גם תכלת צריך לקיים ואפשר לקיים, ומשום זה היה צורך שגם יזכו לרצועה של תפילין, כדי שע"י מצוות תפילין יתחזק את מצוות תכלת, אף שצריך הכרעה, ועי"ז יתגלה שהקב"ה נתן לנו בדרונו את א"י בגלל הבטחתו לאבותינו ולא נעשה ע"י כוחות עצמם של אנשי סדום, כמו שנאמר וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם: וכן מכריזים בכל העולם ע"י שמכירים שא"י ניתן לעם ישראל בדורנו מהקב"ה, שהוא קונה שמים וארץ כמו שנאמר וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵ-ל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: נכתב בעה"י ע"י יצחק ברנד, י"ז מרחשון תשע"ב כאן עה"ק עמנואל

 
 

02:01 (23/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד
ביאור תקופת שיבת ציון המבואר בנביא יחזקאל, שהמנהיגים הם מסדום, וציבור שומרי תורה ומצות הם כפופים תחתיהם, והסיבה לכך, בגלל חטאים בתוך ציבור שומרי תו"מ ● יום העצמאות ● ענין נבואת יחזקאל ● שיבת ציון ע"י אנשי סדום ● הטענה על שומרי התורה ● הריאקציה של הגאון הרב שמואל טל שליט"א ● אנו נמצאים על חבל דק בין שתי גדות הנהר, וצריך להזהר שלא ליפול לא לימין ולא לשמאל ● הבעיות החמורות בפסק 'שלום תמורת שטחים' ● מרידה באומות ● הערבים רוצים את הכל ● מלחמת דת ● מטרת השמאל לעקור את הדת ● הרבה רבנים הולכים בכיוון הרב עובדיה יוסף זצוק"ל ● תוצאה מזה שמוכרחים להסביר התקופה ע"י יחזקאל פרק טז ● חומרת החטאים של שומרי התורה ● יש מציאות של טעות בגדולי ישראל ● ע"י קיום ביעור חמץ כהוגן יפול שילטון ערב רב וסדום ● מן הבעיות במכירת חמץ ● עקירת כל התורה ע"י הערמות ● עפי"ז מובן קיבוץ גלויות ע"י אנשי סדום ● ושבתי את שביתהן את שבות סדום ובנותיה