יום ש', טו’ בניסן תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
(א) כוונת הייסורים בשביל כפרת עוונות ● (ב) יסורים לעורר אדם לתשובה ● (ג) לנסות את האדם אם ממשיך דרך ה' ● (ד) לנסות שלא יהרהר אחרי ה' ● (ה) ייסורים של אהבה, לכפר על גלגול הקודם או על עם ישראל ● (ו) כדי להציל אותו ● איך ידע למה באו היסורים ● (ז) תורה וארץ ישראל והעולם הבא ● (ח) יש מצבים שבאמת א"א לדעת
17:19 (25/09/11) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

עם תיקונים והוספות אב תשע"ה (א) לכפרת עוונות.(ב) לעורר אדם לתשובה.(ג) לנסות אותו אם ממשיך דרך ה' על אף היסורים.(ד) לנסות אותו אם מהרהר אחרי הקב"ה או לא. (ה) יסורים של אהבה, לכפר על גלגול הקודם, לכפר על עם ישראל.(ו) כדי להציל אותו.(ז) שלשה דברים לא נקנין אלא ע"י יסורים, תורה וארץ ישראל ועולם הבא.(ח) יש יסורים שאי אפשר להבין אותם כמו שא"א להבין הרבה דברים.(ט) הרשימה היא חלקית, ויכול להיות עוד כמה דברים שלא נכתבו כאן. ויכול להיות שיש כמה סיבות ביחד, וכמו לענין חטא המרגלים שנענשו להיות במדבר ארבעים שנה, וחז"ל (ילקוט ריש בשלח) הוסיפו עוד הרבה סיבות למה נשארו במדבר ארבעים שנה.עי' בנצי"ב (העמק דבר על הפסוק דברים פרק כט כח) "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱ-לֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת", וביאר שכוונת הפסוק בתור המשך מה שנאמר מקודם שסיבת הצרות בא בעקבות חטא של ע"ז, ועל זה אומר הפסוק שזה רק אחד מן הסיבות בגדר נגלות, אבל יש עוד סיבות נסתרות שאין ידועים לנו. (א) כוונת הייסורים בשביל כפרת עוונותהנה כוונת הייסורים בשביל כפרת עוונות מבוארים במשנה יומא (דף פו עמוד א): "עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה - תשובה ויום הכפורים תולין, ויסורין ממרקין, שנאמר (תהלים פט) 'ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם', אבל מי שיש חילול השם בידו - אין לו כח בתשובה לתלות, ולא ביום הכפורים לכפר, ולא ביסורין למרק. אלא כולן תולין, ומיתה ממרקת, שנאמר (ישעיהו כב) 'ונגלה באזני ה' צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון'". ע"כ. (ב) יסורים לעורר אדם לתשובהיסורים שנועדו לעורר אדם לתשובה, מבואר ברמב"ם (הל' תעניות פ"א) וז"ל: "מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור, שנאמר (במדבר י) 'על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות', כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו.הלכה ב: "ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב (ירמיהו ה') 'עונותיכם הטו' וגו', וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם.הלכה ג: "אבל אם לא יזעקו ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות, הוא שכתוב בתורה (ויקרא כ"ו) 'והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי', כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהוא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי". עכ"ל. (ג) לנסות את האדם אם ממשיך דרך ה'סיבה נוספת נועדה לנסות את האדם אם ממשיך דרך ה' על אף היסורים, עי' רמב"ן על הפסוק (דברים פרק ו) 'לא תנסו את ה'', וז"ל: "ולכך אסר לדורות לנסות התורה או הנביאים, כי אין ראוי לעבוד השם על דרך הסתפק או שאלת מופת ונסיון, כי אין רצון השם לעשות נסים לכל אדם ובכל עת, ואין ראוי לעבדו על מנת לקבל פרס, אלא אולי ימצא בעבודתו ולכתו בדרכי התורה צער ואסון וראוי שיקבל הכל במשפט צדק, ולא כאשר אמרו אוילי עמנו (מלאכי ג יד) 'וכי הלכנו קדורנית מפני ה'". עכ"ל. (ד) לנסות שלא יהרהר אחרי ה'סיבה ד', לנסותו שלא יהרהר אחרי ה', עי' בזה רש"י (בראשית פרק יב י) "רעב בארץ - באותה ארץ לבדה, לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר לו ללכת אל ארץ כנען, ועכשיו משיאו לצאת ממנה". עכ"ל.רש"י (שמות פרק ו) "עתה תראה וגו' - הרהרת על מדותי, לא כאברהם שאמרתי לו (בראשית כא יב) 'כי ביצחק יקרא לך זרע', ואחר כך אמרתי לו (שם כב ב) 'העלהו לעולה', ולא הרהר אחרי, לפיכך 'עתה תראה'. העשוי לפרעה תראה, ולא העשוי למלכי שבעה אומות, כשאביאם לארץ".דברים (פרק ח) "וזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ ה' אֱל-ֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מצותו מִצְוֹתָיו אִם לֹא" ופי' רש"י (שם): "התשמור מצותיו - שלא תנסהו ולא תהרהר אחריו".ועי' בעיקר שפתי חכמים שביאר וז"ל: "פירוש כי תשמור מצות ה' גם בעת תלאה ויגון ולא תהרהר אחר ה' הלא אנכי שומר מצוה ולמה ירע ה' בי ויענני".ובפשטות זה אחד מסיבת יסורי איוב כמו שנאמר (איוב פרק א): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱ-לֹהִים וְסָר מֵרָע: (ט) וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה' וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱ-לֹהִים: (י) הֲלֹא את אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל אֲשֶׁר לוֹ מִסָּבִיב מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ: (יא) וְאוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ: (יב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן הִנֵּה כָל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדֶךָ רַק אֵלָיו אַל תִּשְׁלַח יָדֶךָ וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵעִם פְּנֵי ה'".ובגמרא מבואר שהיה תוכחה חזקה על רעי איוב שאמרו לו שבגלל החטאים באו אצלו הייסורים, דאיתא בבבא מציעא (דף נח עמוד ב): "אם היו יסורין באין עליו, אם היו חלאים באין עליו, או שהיה מקבר את בניו, אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חביריו לאיוב הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך זכר נא מי הוא נקי אבד".וע"ע לקמן (אות ח') על סיבות ייסורי איוב. (ה) ייסורים של אהבה, לכפר על גלגול הקודם או על עם ישראלעי' בזה ברמח"ל (דרך ה' פ"ג אות ח) שכותב שמי שזוכה ליסורים לכפר על עם ישראל, ובעולם האמת יזכה למדריגות גדולות מאוד, וזה בכלל "יסורים של אהבה" המבוארים בגמרא. הובאו דבריו בנספח בסוף המאמר.עי' ברכות (דף ה עמוד א): "אמר רבא ואיתימא רב חסדא: אם רואה אדם שיסורין באין עליו - יפשפש במעשיו, שנאמר 'נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה''; פשפש ולא מצא - יתלה בבטול תורה, שנאמר 'אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו'. ואם תלה ולא מצא - בידוע שיסורין של אהבה הם, שנאמר: 'כי את אשר יאהב ה' יוכיח'". (ו) כדי להציל אותוזה הנהגת נחום איש גם זו שעל כל דבר אמר "גם זו לטובה", ויצא ישועות בעקבות זה. איך ידע למה באו היסוריםהשאלה נשאלת איך אדם יכול לדעת אחרי שבאים עליו יסורים האם זה כדי שישנה את מעשיו, או דוקא בהיפוך, שינסו אותו אם עדיין עומד במצוות ולא ישנה את מעשיו, והיינו במקרה אם מסתפק אם דרכו נכון או אינו נכון.התירוץ הוא שצריך לבדוק עוד הפעם במקור הדבר אם דרכו נכון או אינו נכון, ועי' בזה בגמ' שבת (דף קלד עמוד ב) וז"ל: "ההוא דאתא לקמיה דרבא, אורי ליה כשמעתיה. איחלש רבא. אמר אנא בהדי תרגימנא דסבי למה לי? - אמרו ליה רבנן לרבא: והתניא כוותיה דמר! - אמר להו מתניתין כוותייהו דיקא. ממאי - מדקאמר רבי אלעזר בן עזריה אומר: מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת. אי אמרת בשלמא תנא קמא מזלפין קאמר - היינו דקאמר ליה רבי אלעזר בן עזריה מרחיצין, אלא אי אמרת תנא קמא מרחיצין ביום הראשון קאמר, ומזלפין ביום השלישי - האי רבי אלעזר בן עזריה אומר מרחיצין? אף מרחיצין מיבעי ליה. כי אתא רב דימי אמר רבי אלעזר: הלכה כרבי אלעזר בן עזריה".ופירש רש"י (שם): "אורי ליה כשמעתיה - התיר לו הרחיצה כדרכו ביום ראשון שחל להיות בשבת. איחלש - נעשה חולה, והיה דואג שמא על כך נענש. אמר בהדי תרגימנא דסבי למה לי - מה היה לי לחלוק כנגד זקנים הללו, רב יהודה ורבה בר אבוה שפירשו שאסור להרחיץ".ורואים מזה, שאחרי שהיה לו יסורים בדק עצמו עוד הפעם בהלכה, ואחר כן יודע סיבת היסורים, אם להחזירו בתשובה או לנסות אם ממשיך הדרך. (ז) תורה וארץ ישראל והעולם הבאברכות (דף ה עמוד א): "תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על - ידי יסורין. אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא. תורה מנין - שנאמר 'אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה ומתורתך תלמדנו'. ארץ ישראל - דכתיב 'כי כאשר ייסר איש את בנו ה' א-להיך מיסרך', וכתיב בתריה 'כי ה' א-להיך מביאך אל ארץ טובה'. העולם הבא - דכתיב 'כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר'".בענין תורה, הרבה פעמים אדם צריך להתייסר ללמוד תורה וזה כולל עמלות התורה, וכן לפעמים צריך לסבול בזיונות על מה שעוסק בתורה, וכן לפעמים צריך לסבול עניות ודחקות ללמוד, וכן החזקת התורה היינו ישיבות חדרים וכוללים וכו' בא לפעמים ע"י הרבה יסורים מכל מיני כיוונים, וזה הדרך לקנות התורה.בענין ארץ ישראל, יש מלחמות שיש בזה הרוגים ופצועים, וכן פיגועים מן הגוים שמתנגדים ליישוב א"י, וכן בזיונות שאדם מקבל בעקבות שתומך ביישוב א"י, מכל מיני גורמים, גוים ויהודים, ולפעמים גם מתלמידי חכמים שאין אדוקים ביישוב וכיבוש א"י. וכן יוקר הדירות הם בכלל יסורי א"י.ענין א"י כלול ג"כ מקום המקדש והר הבית, שמי שעולה להר הבית צריך לסבול הרבה יסורים ובזיונות, בפרט מאלה שלא מסכימים עם העליה. עי' בזה במאמר האם באמת אסור לעלות להר הבית, וכן הערבים עושים צרות לאלו שעולים להר הבית, כמו שעושים בכל מקום שיהודים גרים,ולפ"ז אם יש צרות ופיגועים, אז יש כל מיני אפשרויות למה זה בא, אם בגלל חטאים שצריך לתקן אותם, אם בגלל שזה בכלל יסורי א"י. ויש נפקא מינה גדולה אם זה מצד חטאים או אם זה מצד יסודי א"י, שאם זה מצד חטאים, אז צריך לחזור בתשובה ולשנות את ההנהגה, אולם אם זה מצד יסורי א"י, והיינו בגלל שדר כאן בא"י יש עליו יסורים, אדרבה לא יבטל ההנהגה שלו אלא ימשיך על אף היסורים, כי דרך זה זוכה לקנות את א"י, כל זמן שזה אפשרי אף בדרך קשה.וכאן הנסיון קשה מאוד, שצריך לבדוק אם להמשיך ההנהגה שלו או לא, ואם טועה ח"ו היינו על אף היסורים ממשיך הנהגה שלו על אף שהיה צריך להפסיק, או המצב שעל אף היסורים צריך להמשיך הנהגה שלו והוא מפסיק, אז נקרא שלא עמד בנסיון. וצריך הרבה רחמי שמים ועיון הלכה לבדוק המעשים.עי' במאמר היתר מכירה גם לדעת המתירים לא שייך היום, בהקשר של הסכם אוסלו שהיה בזמן היתר מכירה. וכן במאמר הסכם עם איראן שוה למכירת חמץ בהקשר של ההסכם עם איראן שהיה בליל ארבע עשר.וע"ע במאמר האם יש לנו מקורות להבין את השואה עכ"פ חלקית.ובמאמר וברותי מכם את המורדים והפושעים בי, בנוגע להסבר השואה. (ח) יש מצבים שבאמת א"א לדעתיש מצבים שבאמת אי אפשר לדעת את סיבות הייסורים, וזה סוף ספר איוב (פרק לח לט), שהקב"ה אמר לאיוב שיש ייסורים שאין להבין אותם, כמו שאין להבין הרבה דברים אחרים שקרים בעולם. איוב (פרק לח א): "וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר: (ב) מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי דָעַת: (ג) אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי: (ד) אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה: (ה) מִי שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אוֹ מִי נָטָה עָלֶיהָ קָּו: (ו) עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ: (ז) בְּרָן יַחַד' כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים" עי"ש כל הענין.