יום ש', טו’ בניסן תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
הנה נתקשו בביאור ברייתא זו מה זה גופו דומה לים, יש שמפרשים שדומה לקרקעית הים, שגם זה נקרא ים, ויש מפרשים לא לגבי צבעו אלא לגבי תבניתו והיינו גלי הים. הסבר חדש עם ראיות ברורות
11:35 (24/08/11) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

הנה נתקשו בביאור ברייתא זו מה זה גופו דומה לים, שאם הכוונה כמו שכתב הרמב"ם שהצבע של גופו דומה לים, הנה אנו רואים בארגמון קהה קוצים שלא תמיד זה כך, ולפעמים הוא ירוק וכן צבעים אחרים. ויש שמפרשים שדומה לקרקעית הים, שגם זה נקרא ים כמו ישעיהו (פרק יא ט) "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ברש"י יש שני גרסאות, לפי הגרסא בפנים, הוא תבנית גופו. ולפי השיטה מקובצת, הוא מראה החלזון). אולם הרב אליהו טבגר שליט"א מפרש ענין דומה לים לא לגבי צבעו, אלא לגבי תבניתו, והיינו גלי הים. כמו דאיתא בסוכה (דף נא ע"ב) "אפיק שפה ועייל שפה, כי היכי דלקבל סידא. סבר למשעיין בדהבא, אמרו ליה רבנן: שבקיה, דהכי שפיר טפי, דמיתחזי כאדותא דימא". וכן הביא עוד מקורות לזה בספר חותם של זהב (עמוד 17), מהירושלמי (סוטה פרק ח דף כב): "חנניה בן אחי רבי יהושע אומר בין כל דיבור ודיבור דיקדוקיה ואותותיה ממולאים בתרשיש כימא רבא רבי שמעון בן לקיש כד הוה מטי להדין קרייא הוה אמר יפה לימדני חנניה בן אחי רבי יהושע מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים כך בין כל דבר ודבר דיקדוקיה ואותותיה של תורה". והנה בחלזון הזה רואים בחוש גלים גדולים ובין גל לגל גלים קטנים. (ראה תמונה). ומה שחשבו לומר שהדמיון הוא לענין צבע, זה בגלל שנאמר בסוגיה מקודם (מנחות דף מג עמוד ב) "תניא, היה ר' מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע לכסא הכבוד. שנאמר: (שמות כ"ד) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר, וכתיב: (יחזקאל א') כמראה אבן ספיר דמות כסא". הנה שם כתוב מפורש שהדמיון הוא לענין הצבע, משא"כ בענין חלזון, לא כתוב שמדובר לענין הצבע, וא"כ ניתן לפרש ענין אחר כמו תבנית. ולפעמים לא מדמים לענין הצבע, רק לענין הצורה. עי' רש"י (שמות פרק טז) שכתב וז"ל: "והוא כזרע גד לבן - עשב ששמו אליינדר"א [כוסבר] וזרע שלו עגול ואינו לבן, והמן היה לבן, ואינו נמשל לזרע גד אלא לענין העגול כזרע גד היה, והוא לבן" עכ"ל. (וידוע שהרמב"ם ורש"י לא ראו את החלזון, משא"כ אנו שרואים את החלזון, יש לנו עדיפות, כמו שאמרו חז"ל (בבא בתרא דף קלא עמוד א) "מגמר נמי לא תגמרו מיניה - דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות". וענין זה של גלי הים גדולים וקטנים, לא שייך לומר אלא למי שרואה לפניו את החלזון). איתא בחולין (דף מז ע"ב): "אמר רפרם: האי ריאה דדמיא לאופתא - טרפה. איכא דאמרי: בחזותא, ואיכא דאמרי: בגישתא, איכא דאמרי: דנפיחה, ואיכא דאמרי: דפחיזא, ואיכא דאמרי: דשיעא, דלית לה חיתוכא דאוני". ע"כ. ורואים שלפעמים הדמיון יכול להיות בכל מיני אופנים. ואף שבמסכת ציצית הגירסא "גופו דומה לרקיע", וזה בודאי לענין המראה. אולם בזה כבר כתב במאמר "ארגמון או ינטינה" מאת הרב אליהו טבגר שליט"א, כיון שזה אותו ברייתא כמו שנאמר בגמרא, רק בשינוי נוסח, וא"כ צריך להגיה אחד מן הברייתות, וידוע שגורסים כמו שנאמר בגמרא, וכן הרי הגר"א בכל מקום שמתקן הגרסא במסכתות קטנות, שאם יש אותו נוסח בערך מן הגמרא, רק קצת שינוי, הוא מתקן הנוסח במסכתות קטנות כמו בגמרא, וא"כ כאן שאין לנו נוסח הגר"א, צריכין אנו לתקן הגרסא במסכת ציצית כמו שכתוב בגמרא. וכעת צריך לעיין מה ענין של גופו ומה ענין ברייתו. ונראה לומר, שענין גופו היינו הבעל חי בצורה הלא מושלמת, וברייתו היינו בצורה המושלמת, וממילא ענין של דומה לים היינו גלי הים, זה רואים גם כשמסתכלים רק בחלק של החלזון, אבל דומה לדג, זה בעיקרו כשרואים בצורה המושלמת. וכעת נביא ראיה ליסוד זה שגופו היינו בצורה הלא מושלמת, וברייתו היינו בצורה המושלמת. גופו בצורה שאינה מושלמת, עי' נדה (דף כג ע"ב): "גופו תייש ופניו אדם - אדם, גופו אדם ופניו תייש - ולא כלום". סנהדרין (דף לח עמוד א): "אמר רב אושעיא משמיה דרב: אדם הראשון גופו מבבל וראשו מארץ ישראל, ואבריו משאר ארצות". שבת (דף ג עמוד א): "בעי מיניה רב מרבי: הטעינו חבירו אוכלין ומשקין והוציאן לחוץ מהו? עקירת גופו כעקירת חפץ ממקומו דמי - ומיחייב, או דילמא לא? - אמר ליה: חייב, ואינו דומה לידו. מאי טעמא? גופו נייח, ידו - לא נייח. ברייתו נקרא בצורה המושלמת, עי' שולחן ערוך (יורה דעה סימן ק סעיף א): "בריה, דהיינו כגון נמלה או עוף וכו' וכן צריך שיהיה שלם". ועי' ביאור הגר"א (שם), תוס' (נזיר דף נא עמוד ב) וכן הוא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן רי). וא"כ מבואר שזה דבר פשוט שענין של בריה היינו בשלימות, רק שמסתפקים בגדר השלימות אם חסר אבר שאין הנשמה תלויה בזה. ומכל זה רואים שבענין בריה היינו בשלימות, וענין גופו היינו לא בשלימות, וא"כ הולך הברייתא כמין חומר, שבין ענין גופו דומה לים ובין ענין ברייתא דומה לדג מדובר בתבנית גופו, אולם החילוק הוא, שגופו היינו גם אם מסתכלים עליו לא בשלימות, ואז רואים ברור גלי הים גדולים וביניהם גלים קטנים, וכשמסתכלים עליו בצורה מושלמת, אז רואים צורת דג. וכן הגלים הגדולים יש בעיקרו בחלק הקדמי בלי הזנב, אבל בזנב יש רק גלים קטנים, וא"כ הדמיון המושלם לים הוא בעיקרו בלי הזנב, וזה מתאים לענין גופו שהוזכר כנ"ל שהוא הגוף בלי הראש, ושאר אברים, משא"כ צורת הדג, אז עם הזנב הוא נותן את המראה המושלם לדמיון לדג. נכתב בעה"י כ"א מנחם אב תשע"א כאן עה"ק עמנואל ת"ו