יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
תחילת ביאור התורה ● "חדש אסור מן התורה" ● הדור לא עמד בנסיון ● סיבות לארבעים שנה במדבר ● הנהגת אוכלי המן היא זמנית ● מרן החזון איש בענין הכוללים ● פסק ההלכה בענין מלאכה ● ההנהגה לשני דורות ● בזמן הזה ● לימוד אומנות ● העליה מצרפת ושאר אירופה ● חינוך על טהרת הקודש לעולים ● רפיון בענין א"י אצל החילונים ● הקמת המדינה ע"י חילונים ● ההכרח לשינוי ● חיבור בין שונאי הדת לחלק מהחרדים ● מסקנא \\\ נספח: נאום הרב יגאל לוינשטיין, חדירת הרפורמה לצבא ● השיטה להגשמת המטרות ● פלורליזם דתי ● הסוטים ● חינוך לנרטיבים ● "המדרון החלקלק" ● רב-תרבותיות ● שילוב נשים ● מה השתנה ביחס לעבר? ● משמעויות
23:20 (08/08/16) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד
תגיות: החזון איש, מלאכה, עלייה, ארץ ישראל, המדינה, צבא, טהרת הקודש, נספח

תחילת ביאור התורהבתחילת חומש דברים (א ה): "בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר: (ו) ה' אֱ-לֹקֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה".ופירש רש"י: (שם פסוק ו) רב לכם שבת – כפשוטו [זמן רב].ויש מדרש אגדה הרבה לכם גדולה ושכר על ישיבתכם בהר הזה, עשיתם משכן מנורה וכלים, קבלתם תורה, מניתם לכם סנהדרין, שרי אלפים ושרי מאות". ע"כ.המשך הפסוקים: (ז) "פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת: (ח) רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם". "חדש אסור מן התורה"יש חידוש גדול בפסוק הזה 'רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה', הרי אלו המילים הראשונים שמשה רבינו דיבר בשם הקב"ה, וכל מה שנאמר בתחילת ספר דברים עד כאן, הוא רק הקדמה למה שנאמר כאן, היינו מי דיבר ואיפה דיבר ומתי דיבר ואת מה רוצה לבאר, ובשם מי דיבר. אבל הדיבור עצמו שהקב"ה אמר, מתחיל מן המילים של 'רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה'. וזה נקרא ביאור התורה, כמו שנאמר 'בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר'. ולכאורה כל זה מיותר, שהרי עיקר הכוונה ללמד את מצוות כיבוש א"י [עיין רמב"ן (ספר המצוות ד) שנוהג מצוות כיבוש א"י בכל הדורות], וזה ניתן ללמוד גם אילו לא כתוב המילים "רב לכם שבת בהר הזה". והיה מספיק ההמשך.אלא מילים אלו באים ללמד, שמה שעשיתם עד עכשיו, הוא טוב וחשוב ועיקרי וכו', אולם עכשיו זה מספיק, ומגיע הנהגה אחרת. ומזה למדנו, שיש מצבים שאחד מיסודי הדת הוא, שצריך לשנות את ההנהגה שעשינו עד עכשיו, שאף שעד עכשיו היה ההנהגה נכונה וחשובה ועיקרית, אבל זה הכנה למה שצריך לבוא אח"כ, וכעת הגיע הזמן להנהגה אחרת.ועל אף שמאידך אחד מיסודי הדת שקיבלנו מאבותינו ומרבותינו, שצריך תמיד להמשיך את הדרך ולא לזוז מכל מה שעשינו עד עכשיו, ומבססים כלל זה על אימרא של החתם סופר 'חדש אסור מן התורה', וכן על הפסוקים (שיר השירים פרק א פסוק ח) 'אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים', וכן עוד כל מיני נוסחאות על הכיוון הזה. וא"כ כאן בדיבור הראשון שהוציא משה רבינו מפיו בשם הקב"ה הוא שצריך לשנות הדרך ולעשות משהו אחר שלא היינו עושים עד עכשיו, וכל ספר דברים מתחיל בזה, וצריך ליישב כל זה.וכדי שלא לסתור מה שאמר החת"ס, אנו מוכרחים לומר, שאין זה כלל מוחלט שצריך תמיד להמשיך הדרך, אלא כל זמן שאין לנו הוכחות שהגיע הזמן שצריך לשנות הדרך, נאמר הכלל הזה, אבל כשמוכיחים שהגיע הזמן לשנות הדרך, מצד שנתחדש אפשרות קיומו של מצוה אחרת שלא היינו יכולים לקיים עד עכשיו, צריך לשנות. ולכן גם הרמז שמביאים לכלל הזה על הפסוק הנ"ל, כתוב 'אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ', אבל אם כן יודעים מה התורה אומרת להמצב כעת, צריך לשנות הדרך.אולם יש שהגזימו בכלל הזה ונוהגים שאף כשיש ראיות מהרבה מקורות בתורה, שכעת יש הנהגה ומצוות שנתחדשו אפשרות קיומן, מ"מ אין לזוז מכל מה שעשינו עד עכשיו, (עיין במאמר 'למה גדולי ישראל לא לובשים תכלת'), אבל באמת הנהגה זו צע"ג. ועיין במה שהארכנו במאמר 'החרימו עולים להר הבית - קבלנו רפורמים', שזה לא היתה כלל כוונת החת"ס במקום ביטול מצוה. הדור לא עמד בנסיוןכשנכנסים לפרטים שנאמרו אח"כ, זה כיבוש א"י, כדי לקיים השבועה שהקב"ה נשבע לאבותינו. וראינו, שהדור הזה לא היה מוכן לשינוי הזה, ומשה רבינו האריך כאן לבאר יסוד חטא מרגלים, שלא רצו להלחם, עד שנגזרה הגזירה, ונדחה כיבוש א"י לדור הבא.אולם הדור הבא כן נכנס וכן כבשו את א"י. ואף שלא קיימו זה בשלימות מ"מ חלק חשוב כן קיימו. סיבות לארבעים שנה במדברהנה אף שבתורה שבכתב כתוב סיבת עיכוב של דור המדבר, משום שלא רצו להלחם על א"י, חז"ל הוסיפו עוד נימוקים שמן השמים גלגלו שיתעכב הדור הזה במדבר ארבעים שנה.וז"ל המדרש (ילקוט שמעוני פרשת בשלח, מתחיל ברמז רכה): "ד"א 'כִּי קָרוֹב הוּא' (שמות יג יז) בקרוב ירשו כנענים את הארץ שנאמר (בראשית טו טז) 'וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה' [ועדיין לא היה להם דור רביעי]. "ד"א כ"ש למה לא הביאן הקדוש ברוך הוא בפשוטה, אלא אמר הקדוש ברוך הוא: אם מכניס אני את ישראל בפשוטה מיד הם מחזיקין איש בשדהו ובכרמו ובטלין מן התורה. אלא הרי אני מקיפן במדבר ארבעים שנה, כדי שיאכלו את המן ושותין מי באר, והתורה נבללת בגופן. מכאן היה רבי שמעון בן יוחאי אומר (מכילתא שמות טז ד) לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן, שניה להם אוכלי תרומה."ד"א כ"ש למה לא הביאן בפשוטה, אלא כיון ששמעו כנעניים שישראל נכנסין לארץ, עמדו ושרפו את הזרעים, וקצצו את הנטיעות, וסתרו את הבנינים, וסתמו את המעינות. אמר הקדוש ברוך הוא: לא הבטחתי לאברהם אביהם שאני מכניסם לארץ חרבה, אלא לארץ מלאה כל טוב, שנאמר (דברים ו יא) 'וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב [אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָ']. אלא הריני מקיפן במדבר ארבעים שנה, כדי שיעמדו כנעניים ויתקנו מה שקלקלו".ע"כ מהילקוט שמעוני. הנהגת אוכלי המן היא זמניתויש להקשות על הביאור של רבי שמעון בן יוחאי שהעיכוב היה בגלל שילמדו תורה ארבעים שנה, א"כ למה אחרי ארבעים שנה כן נכנסו לא"י, הרי היה יותר טוב שימשיכו במדבר וכולם ילמדו תורה ולא יכשלו בהנהגה של מחזיקים איש בשדהו ובכרמו.אלא מוכרחים לומר, שזה לא רצון הקב"ה, שכל כלל ישראל יתעסקו רק בתורה, אלא יש חלק שמתעסקים גם בעניני שדהו וכרמו, ורק חלק יתעסקו בעיקר בתורה, כמו ענין של יששכר וזבולון. ויששכר גם ילמד את זבולון תורה, אבל לא שיששכר יתעסק לבד ויבזה את זבולון בזה שהוא עוסק בפרנסה. מרן החזון איש בענין הכולליםועדיין יש להקשות, הרי ידוע שהחזון איש זצ"ל הנהיג הנהגה שכולם ילמדו תורה גם אחרי החתונה, האם הוא לא ידע מה שקראנו בתורה של רב לכם וגו'.התירוץ הוא שהחזו"א החשיב את מצב הדור כמו שנה ראשונה של המדבר, וכן בחינת ארבעים שנה במדבר, ועשה מזה הוראת שעה, אבל לא כיוון להמשיך הנהגה זו עד סוף כל הדורות, החזון איש אמר בהנהגה של כוללים באופן שכמעט כל הציבור יתמסר ללימוד תורה אחרי חתונה, שזה לכל הפחות שני דורות. פסק ההלכה בענין מלאכהוהכוונה בזה, שהנהגה זו מוגבלת. שהרי בפשטות כל הנהגה זו היא נגד מה שכתוב בחז"ל ונפסק בשו"ע (אורח חיים הלכות בית הכנסת סימן קנו סעיף א): "אח"כ ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה * סופה בטלה וגוררת עון, כי העוני יעבירנו ע"ד קונו; ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר, אלא עראי, ותורתו קבע". עכ"ל.וכתב החפץ חיים (ביאור הלכה שם ד"ה סופה בטלה): "סופה בטלה וגוררת עון - כתבו הספרים שזהו נאמר לכלל העולם, שאין כולם יכולים לזכות לעלות למדרגה רמה זו להיות עסקם רק בתורה לבדה, אבל אנשים יחידים יוכל להמצא בכל עת באופן זה [וזהו שאמרו בברכות ל"ו ע"ב 'הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן', ר"ל דוקא הרבה], והקב"ה בודאי ימציא להם פרנסתם. וכעין זה כתב הרמב"ם פי"ג מהלכות שמיטין ויובלות ולא שבט לוי בלבד וכו' עי"ש, ובפרט אם כבר נמצאו אנשים שרוצים להספיק לו צרכיו כדי שיעסוק בתורה בודאי לא שייך זה, ויששכר וזבלון יוכיח". עכ"ל הביאור הלכה.והכוונה בזה שענין שהאדם לומד רק תורה לא נאמר לכללות הציבור אלא לאנשים יחידים, וא"כ איך הנהיג החזו"א הנהגה לכללות הציבור.אלא ע"כ שזה היה הוראת שעה, בעקבות חורבן אירופה וחורבן כל מוסדות התורה, היה צריך לעשות דבר היוצא מן הכלל, שכמעט כולם ילמדו כל היום. ההנהגה לשני דורותואולם אמר זה לשתי דורות, ואח"כ צריך לעיין עוד הפעם.וכעת עברו שני דורות, שהרי החזו"א נפטר בט"ו מרחשון תשי"ד, וכבר עברו יותר מששים שנה.ויש לעיין מה המקור של החזו"א של שיעור שני דורות.ואולי בעקבות המדרש הנ"ל בענין דור המדבר, שס"ל להחזו"א שדור אחד זה עשרים שנה, בן שמונה עשרה לחופה, בן תשע עשרה נולד לו בן, בן עשרים נולדה לו בת, וזה דור. ועוד עשרים שנה זה דור שני. וזה ארבעים שנה כמנין ארבעים שנה במדבר שכולם למדו תורה. בזמן הזההנה כעת שב"ה נתרבו התלמידים ואברכי כולל, אולם ידוע שלא כולם מסוגלים לזה, והרבה נשברים מכח זה, בין בגלל שלא מרגישים שהם ראוים לזה ובין מצד חסרון פרנסה, וכן יש הרבה כוללים שנסגרים מחמת חסרון כסף.ואם תקשה הרי יש הבטחה (דברים לא כא) ש'לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ'. אולם יסוד קיום התורה הוא ע"י שיש חיבור בין יששכר וזבולון, שזבולון מחזיק את יששכר, וכמו שהביא הביאור הלכה הנ"ל.אולם כדי שהדבר הזה יתקיים, צריך להיות אהבה וחיבה בין יששכר לזבולון. וכן מצינו שמשה רבינו בירך ברכה לכל שבט בנפרד, אבל לששכר וזבולון בירך ביחד, משום שהם צריכים להיות במיוחד באחדות. לימוד אומנותכעת לא מכינים את הציבור החרדי ללימוד אומנות או דברים כאלה, ויש שטוענים משום שזה בא מכיוון החילונים, ממילא צריך להתרחק מזה כדי שלא להתחבר עם החילונים. אולם הנידון שלנו הוא כמובן לא בשביל להתחבר עם החילונים, אלא מצד שזה מה שכתוב בתורה.אבל עיקר הבעיה שיש הסוברים שאין אנו רשאים לשנות ממה שנהגו עד עכשיו, גם אם כתוב בתורה אחרת, [שהרי זה עיקר הטעם למה לא הולכים עם תכלת] אולם הנהגה זו צע"ג ממה שהבאנו מן הפסוק 'רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה'. העליה מצרפת ושאר אירופההנה בעת האחרונה נתרבה הטרור בכל רחבי אירופה, בצרפת אנגליה גרמניה בלגיה וכו', וזה בעקבות הִתרבות הערבים באירופה, ורוח של דע"ש ששולט בכל העולם לעשות טרור, והפיגועים שם הם הרבה יותר כבדים ממה שקורא בא"י, ובדרך הטבע, אין סיבה לחשוב שהדברים יפסיקו, אלא ח"ו בהיפוך.וכל זה גורם שיש עליה המונית של יהודים מאירופה, וכעת רואים בעיקר מצרפת, אבל זה ימשיך הלאה גם משאר מדינות אירופה, וכן מכל המדינות בעולם. וזה הנהגת הקב"ה, שרוצה בקיבוץ גליות, ואם עם־ישראל לא מוכן לבא ברצון, הקב"ה שולח שלוחים לעורר שיבואו לכאן, ואין עצה להשתמט מהנהגת הקב"ה. חינוך על טהרת הקודש לעוליםהנה גם בצרפת יש כל מיני חוגים, חרדים דתיים מסורתים חילונים וכו', אבל מההיכרות שלי עם יהדות צרפת, אחרי שגרתי שם במשך שבע עשרה שנה, אני יודע באופן ברור, שגם אלו הנקראים חרדים, לא מוכנים לחינוך החרדי שמשמיט לימודי חול בסיסים. וכתוצאה מכך, רובם וכמעט כולם הולכים לחינוך ממ"ד, ויש שטוענים לכאורה בצדק, למה לא מביאים אותם לחינוך חרדי.אולם כאן השאלה, האם החינוך החרדי שיש כעת בא"י מתאים ליהדות צרפת, הרי הם לא רוצים כך, והחינוך החרדי לא מתאים להם.ואולי צריך להציע להם חינוך עצמאי, וצריך לבדוק אם זה מתאים להם.וכל זה שייך לרוב רובם של יהדות אירופה, מלבד כמה יוצאים מן הכלל, שאין מעידים על הכלל.אולם צריך להזהר מאוד, שגם כשמוסיפים יותר לימודי חול, צריך שהעיקר יהא לימוד התורה, ולא ח"ו להיפך. רפיון בענין א"י אצל החילוניםבתחילת הקמת המדינה, היה רוח לחימה אצל החילונים למען ארץ ישראל. גם הכי גרועים שרצו ללחום נגד הדת, והעבירו רבים על הדת, מ"מ הם לחמו למען א"י ושנאו את הערבים.במשך הזמן הדברים השתנו מן הקצה אל הקצה, כל יום יש רפיון יותר חזק ברוח הלחימה למען א"י. הדברים התגלו בחורבן גוש קטיף וצפון השומרון. וכעת ע"י הדרשה המפורסמת של הרב יגאל לוינשטיין, מראשי מכינת עלי (ו תמוז תשע"ו, ראה בנספח) שצעק נגד זה, והראה את הרוח הרעה ששורה בצבא, שאין עוד מושג של "מדינה יהודית" ושל "אויב ערבי", אלא יש פה ושם טרוריסטים, ומחפשים בזכוכית מגדלת לומר שיש גם יהודים טרוריסטים, כדי שלא יצא ח"ו איזה ערעור על כל הערבים. ולפי דברי מנהיגי הצבא, נער יהודי ששורף איזה מכונית של ערבי, בגלל שהרגו כמה יהודים, הוא יותר אויב מאיראן שכוונתם להשמיד כל עם ישראל שבא"י. הקמת המדינה ע"י חילוניםהציבור החרדי והדתי, לא היה מוכן להקים מדינה [אמנם היה הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל שהתחיל תהליך של הקמת מדינה ע"פ תורה, הגיע לא"י שנת תר"ל, אולם חלק מרבני ירושלים רדפו אותו עד שלא יכול לעשות רק קצת. עיין במאמר תורתו אומנתו, פרנסה, והגאון רע"י שלזינגר]. אבל הגיע הזמן שהקב"ה גזר שעם ישראל יחזור לא"י, ואז שלח את החילונים שהם יקימו את המדינה. ואף שזה לא מכח דביקות בהקב"ה, אלא זה בגדר מה שהם רצו, יש בכוונות טובות ויש גם בכוונות לא טובות, בכל אופן איך שהוא בנו את המדינה.ומנגד הציבור החרדי התעסק בעיקר בלימוד התורה ובחינוך הדור על דרך התורה והיראה, וללחום מלחמת השם בחלק הרוחני של התורה בכשרות ושבת וטהרת המשפחה וכל חלקי התורה שהיו מורגלים בחו"ל בהוספת מצוות התליות בארץ. אולם החלק הגשמי הכולל אוניברסיטה צבא וכו' וכו' הניחו לחילונים. ואומנם הדתיים כן מתעסקים בזה, אבל מכיון שנשלט ע"י החילונים יש בזה נסיונות כבדים, והרבה נפלו בעקבות זה. ההכרח לשינויולכאורה, זה היה חלוקה נאותה, שכל אחד מתעסק בשלו, והכל על מקומו יבוא בשלום, וממילא זה פוטר את הציבור החרדי מלהתעסק בענינים הגשמיים, מכיון שהרי החילונים עושים זה טוב מאוד.אולם מה שקורה כעת, שהחילונים מפסידים לאט לאט את כח הלחימה, אין עוד רוח של א"י, אין עוד אויב ערבי, אין עוד כיבוש א"י. ומי שכן מוכן ללחום למען א"י זה חלק של הדתיים שהם יותר אדוקים בתורה. חיבור בין שונאי הדת לחלק מהחרדיםומכיון שחלק מהחרדים לא לחמו למען א"י ויש גם רוח של התנגדות מלתעסק עם זה, וכן יש רוח בחלק מהחרדים של "איסור התגרות באומות", [ומה שמותר להתגרות זה רק נגד המתנחלים להחריב את העיירות ולמוסרן לערבים], וממילא החילונים רוצים להשתמש בחרדים לשיטתם להתנגד לכל הרוח של ארץ ישראל. וא"כ יוצא, שיש כאן הצטרפות של חילונים שמאלנים עם חרדים שמאלנים שבמקום ללחום למען א"י, לוחמים נגד א"י.ויוצא לפי"ז, שההתנגדות למה שאמר משה רבינו בשם הקב"ה "רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה, פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם" וגו', ע"פ הכלל שחדש אסור מן התורה, וע"פ הכלל של צאי לך בעקבי הצאן, ונוסחאות אחרים על כיוון הזה, יש כאן התחברות של אנטי דתיים, בצירוף של חלק מהחרדים, שחושבים שהתפקיד שלנו להמשיך הדרך מה שהיה, וכדי שיוכלו להמשיך ללמוד בצורה שהיה עד עכשיו, מוכנים לא רק שלא לכבוש את א"י אלא גם לוותר על מה שכבר נכבש, והעיקר שלא יפגעו בלומדי תורה ובחלקי א"י שגרים שם אנ"ש (קרי מודיעין עילית וביתר).ועיין מה שכתבנו במאמר הויכוח עם ח"כ משה גפני בנושא חורבן יישובים, בנושא זה, וכל ההנהגה שלו הוא התגלמותו של חטא המרגלים בדורינו, שזה יסוד של בכיה לדורות. וע"ע במאמר גילוי יחוד השם במלחמת ששת הימים, ובספר בזאת תדעון כי א-ל חי בקרבכם, ובמאמר ביטול ג' שבועות. מסקנאהמסקנא שעולה מכל זה, שיש חיוב לחרדים על דבר ה', לקחת בחשבון שצריך גם להתעסק בחלק הגשמי.אבל רק בדרך התורה, וזה מה שצריך לבדוק איך עושים זה, וזה באמת צריך לעיין טוב טוב. ולמשל, אם רוצים ממשלה ע"פ תורה שמתנהג על דרך התורה, יש חיוב לבנות אוניברסיטה בדרך התורה, שילמדו שם רק בספרים שאין בהם פריצות ולא אפיקורסות ולא מעורב נשים וגברים. וכ"ש בענין הצבא צריך היטב לדקדק מה לעשות בעקבות הבעיות החמורות ברוחניות בצבא שכעת אין אנו יודעים איך לעשות זה, עיין בנספח. אבל אי אפשר להשתמש בסיסמה של חדש אסור מן התורה וכו' וצאי לך בעקבי הצאן, ושאר סיסמאות בכיוון הזה, כי כעת הגיע הזמן שהפסוק צועק 'רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה', עשיתם טוב מה שעשיתם, למדתם הרבה, חיברתם הרבה ספרים, הקמתם הרבה ישיבות, וזה מה שנותן הכוח להמשיך שאר כל חלקי התורה. אבל יש כעת חיוב שינוי על דרך התורה, שני דורות של החזו"א בלימוד כללות הציבור בכולל עברו, הנהגת כיבוש א"י כבר לא עובד אצל החילונים, הפרנסה של החזקת כוללים הולך להתמעט כשזה לכולם, ויש חיוב להתעסק בכל מה שקשור ליישוב א"י, יש חיוב לטפל בין בתפקיד יששכר ובין בתפקיד זבולון. נכתב בעזהי"ת ע"י מורנו הרב שליט"אג מנחם אב תשע"ו ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ●נספחנאום הרב יגאל לוינשטיין, כנס ציון ירושלים - חדירת הרפורמה לצבא (ר"מ במכינה בעלי, ו' תמוז תשע"ו) ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ● ●ערב טוב.היריעה קצרה מלהכיל בכינוס כזה, בזמן כה קצר את הסוגיה. אבל אני אשתדל ממש בראשי פרקים להציג את הדברים כפי שאני רואה אותם, ומלווה את הדברים (מתוקף תפקידי). היום אנחנו מסיימים את השנה ה-28 במכינה, והקשר שלנו עם הצבא הוא עמוק, אנחנו נמצאים בתוך התהליכים בפנים. במשך 20 שנה, השירות של נוער דתי רציני ואיכותי התקבל באהבה, בשמחה, כשמערכת הערכים שאנחנו מביאים מבית המדרש ומערכת הערכים שהצבא האמין בהם עלו בקנה אחד, עד כמה שניתן, אבל בהחלט הייתה הערכה גדולה לתכנים ולערכים שהביאו התלמידים מבית המדרש. סימן לתהליך שינוי ראשוני התרחש לפני כ-12 שנה, 13 שנה, כאשר בג"ץ פסק, התנועות הפמיניסטיות החליטו לשנות את הדו-שיח בסוגיית שירות נשים בצה"ל, פסק של בג"ץ שקבע שבחורה יכולה להיות, לשרת כטייסת בחיל האוויר, מה שנקרא בג"ץ אליס מילר (1995), ואח"כ חוק שנחקק בכנסת, שוויון השירות הצבאי, התחילו לשנות את התהליכים. מדובר על תהליך שהחל אז בקול ענות חלושה, עדיין מתוך כבוד גדול והערכה גדולה לעולם הדתי ולחניכיו, ואכן הוקמה ועדה שנקראה אז בזמנו "השילוב הראוי". אני קראתי לה "בלתי ראוי", שכן לא יכול להיות שילוב ראוי בין הבנים לבנות, אבל כך הוא כונה בצה"ל. הייתי חבר בוועדה, מתוך דו-שיח הגון וישר בשביל למצוא את האיזונים, מתוך כבוד גדול ואמון גדול בחיילים הדתיים ובעיקר בקצינים הדתיים שיוכלו להמשיך לשרת נאמנה תוך כדי שילוב כזה או אחר של נשים בצבא.כל זה החזיק מעמד עד לפני כ-4-5 שנים. התהליכים הכלליים שמתרחשים במדינה, שאנחנו לא מדברים עליהם פה, תהליכים הרבה יותר רחבים מאשר כניסת הרפורמים, הם תהליכים של שינוי זהותה של מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה במובן הכי חמור. הלאומיות הציונית הפכה להיות לשם נרדף לדבר שלילי, הקריאה בשם השם, ודאי האורתודוקסית, היא דבר שלילי, מי צודק ומי טועה בסכסוך עם הפלסטינים? אין צודק וטועה, אין צדיק ורשע, יש נרטיבים, ומתרחשים תהליכים חמורים ביותר שמשנים את השיח הציבורי, כמו שדיבר הדובר הראשון (בכנס), ובצבא יש לזה השלכות קשות, כי בסוף מי ששומר על קיומה של מדינת ישראל הם חיילים שצריכים להיות נחושים בצדקת דרכם. ואת תהליכי העקירה המאוד המאוד מהירים זיהינו בשנתיים האחרונות, ממש תאוצה של שינוי ערכי צה"ל, ואני רוצה אותם להעלות תהליכים אלה כאן הערב.אני מזהה שלוש מטרות שהוצבו בצבא היום ע"י קצין החינוך הראשי:1. הפסקת השפעת הפעילות של הרבנות הצבאית בצה"ל מכל וכול. חיסולה, אני קורא לזה בלשון הזאת, של מחלקת תודעה יהודית (ברבנות הצבאית), נעשה בקנאות דתית שאיננה מאפיינת את הצבא. תמיד הצבא ניסה למצוא פתרונות ופשרות כדי שכל הצדדים יהיו מרוצים ויוכלו לשרת בשמחה ובטוב לב בצבא. אני הייתי מעורב בתהליך זה, גם ניסו לשים אותי בתוך ועדה מייעצת להקמת גוף חדש שיהיה מעורב בין הרבנות וחיל החינוך, אבל מטרת הגוף הזה הייתה בעצם למחוק את התודעה היהודית ולאפשר לקצין החינוך הראשי להשליט את הדעות שלו באופן בלעדי בכלל צה"ל. הכותרת הייתה "לכם הדתיים אין זכות לעסוק בחינוך, חינוך זה תפקידו של קצין החינוך הראשי, אתם הדתיים אחראיים רק על המישור ההלכתי הפרקטי: כשרות, שבת, תפילות, ואין לכם שום זכות לעסוק בנושאי רוח, אמונות, דעות וערכים". באחד המפגשים שלי עם קצין בכיר, הוא אמר לי: "אנחנו אוהבים את המוטיבציה שלכם, אנחנו לא סובלים את הדעות שלכם. האם ניתן למצוא נוסחה לבנות מוטיבציה לחיילים כמו החיילים שלכם אבל בלי האידאולוגיה הנוראה שאתם מביאים מבית המדרש?" אמרתי לו: "תנסה לשכנע את החניכים שלך באידאולוגיה שלך, במסירות נפש, נראה אם זה יצליח". אז דבר ראשון זה חיסול תודעה יהודית באופן טוטלי, זה נעשה במהירות, ביעילות, קצין החינוך הראשי וראש אגף כח האדם הובילו את זה בגיבוי הרמטכ"ל ושר הביטחון הקודם, ולא נתנו לאף אחד פתחון פה בסוגיה. אני רוצה בכל זאת להציג עוד פעם את הנקודה: ניסו, אני אומר את זה, כעלה תאנה, לבנות מחלקה המאחדת את הרבנות הצבאית וחיל החינוך, ואני אומר שהייתה פה הונאה כפולה: ראשית, הכוונה לסרס את הערכים שהרבנים יאמרו בסדרות החינוך, תמורת זה הם היו מוכנים שביחידה הזאת גם קצין החינוך הראשי לא יאמר כל מה שהוא רוצה, אבל זו כסות עיניים כיוון שקצין החינוך הראשי אומר כל מה שהוא רוצה בכל הצבא, ועכשיו אמורה הייתה לקום מחלקה שבה הרבנים לא יוכלו לדבר, יתנו להם לדבר קצת על חגים ואולי על כשרות. זה היה חד משמעי, ומאוד קיצוני.2. קצין החינוך הראשי בתור עכשיו הריבון המוחלט והיחיד בנושאי חינוך לערכים, קובע היום ערכים חדשים בצה"ל, לא שמעתון אבותינו דברים כאלה, זה נקרא "ערכים דמוקרטיים". גם השימוש במילה "דמוקרטיה" הוא בלבול וטשטוש מושגים, אנחנו מכירים "דמוקרטיה" כשלטון הרוב וערכיו, ובמושג "דמוקרטיה" הכוונה שלהם זה "שלטון הערכים הדמוקרטיים", כלומר לכל הערכים הפלורליסטיים. ואת המושג הזה מנסים להטמיע מחדש בצבא בכל הקורסים.3. נקודה שאני אומר אותה בזהירות, אבל יש ניסיון לזהות ולסמן חיילים, ובעיקר קצינים דתיים בעלי השקפת עולם ציונית-דתית, של בית-מדרשנו. חד משמעית, אני אומר את הדברים האלה ויש לזה הוכחות. אני אציג סיפור אחד כדי לסבר את האוזן, שלא תחשבו שאני הוזה: אפילו ברמת החייל, לפני זמן מה עלתה הצעה שכבר בבקו"ם יבוצע תשאול של חיילים דתיים, בתמימות: מי שומר נגיעה? וברגע שיש חייל שיגדיר את עצמו כשומר נגיעה אז כבר "אנחנו יודעים עם מי יש לנו עסק", הוא 'קיצוני'. ההצעה הזו נפלה. אבל לא ירחק יום. בסדרות חינוך של טירונים, טירוני שריון, נערך המשחק הבא ע"י הפסיכולוג: זה קרוי "משחק ערכים קבוצתי". יושבת המחלקה בחדר והפסיכולוג מדבר על נושאים, איך ליצור גיבוש חברתי. מדברים על נושאים. מי שאוהב סרטים כאלה וכאלה מתבקש לעמוד ליד הקיר מימין, ומי שלא לקיר שמאל. מי שאוהב מאכלים כאלה וכאלה יעמוד ליד קיר ימין, ומי שאוהב מאכלים אחרים יילך לקיר שמאל. מתחילים בדברים תמימים. אחר-כך השאלה הבאה היא "מי בעד נישואים אזרחיים במדינת ישראל?" מי שבעד יילך לקיר ימין ומי שנגד יילך לקיר שמאל. מאותו רגע כבר לא צריך להמשיך. מי שהלך לקיר שמאל - אנחנו יודעים עם מי יש לנו עסק. ושואלים דברים עוד יותר חמורים, למשל על ברית הזוגיות ומי בעד ונגד שירת נשים. מתחילים לשאול את השאלות האמיתיות ושמים אותן על השולחן. ואז החיילים הדתיים נבוכים כי ברור להם לאן זה הולך. קצינים בכירים אומרים שבקורסים אי אפשר לפתוח את הפה, יש פוליטיקלי קורקט, יש מערכת ערכים שמותרת להיאמר בצבא, ומערכת ערכים שאסור לדבר עליה בצבא. וכל קצין יודע היום שאם הוא יפתח את פיו הוא מסומן, זה ברור ויש לזה הוכחות לכל מי שרוצה בהן. השיטה להגשמת המטרות מלמעלההעברת כל הסמכויות לקצין החינוך הראשי, וזה כבר מתקיים, והעברת תכנים פלורליסטיים בכל סדרות החינוך בצה"ל. זה מתחיל מהטירונים, דרך קורסי הפיקוד, וככל שהקורס הפיקודי גבוה יותר מערכת הערכים המוטמעת היא רדיקלית יותר. בדיון שהיה לי עם פורומים צבאיים נאמר לי במפורש, "תראה, את החיילים אסור לבלבל וגם לא הגון לבלבל, כי הם כפויים להישאר בצבא על פי חוק, לכן עד שלוש שנות שירות לא נכון לחנך אותם לערכים שהם לא מסכימים להם. אבל כל מי שהוא קצין וכל מי שחותם בקבע הוא נשאר מבחירתו ולכן חובה עלינו לחנכו לערכים שאנחנו מאמינים בהם". אתן דוגמה בשביל לסבר את האוזן: בקורסים הנמוכים, לא מדברים על הנרטיב הפלסטיני. אבל במכללה לפיקוד ומטה, בה לומדים הקצינים הבכירים של צה"ל, מוצגות שתי עמדות: מגיע לצה"ל מרצה פלסטיני, פלסטיני! ומרצה את העמדה הפלסטינית. לעומתו, את מי מביאים? כמובן מתנחל, שיציג את העמדה של הצד השני. ומי אתם הצבא? הצבא הוא מהאו"ם, הוא אמור לנסות למצוא את הדרך, למצוא את האיזונים בין שני נרטיבים. את החיילים לא מלמדים את זה, אבל בקורסים של הבכירים כבר מלמדים.על הרבנות הצבאית וניטרולה דיברתי, אגב, גם כאן משתמשים במושגים מטעים. למשל, אומרים שהם בעד היהדות, בעד היהדות. באיזה מובן? הם מודים שהניהול של הצבא ייעשה רק ע"י פסקי הלכה של רבנים אורתודוקסים. לפחות בשלב הזה הדברים נאמרים במפורש, על פי הנחיותיו של הרב הצבאי הראשי. אבל תכנים, מחשבה, אמונה והשקפה, זה גם יש מקום לזרמים שונים ביהדות. ועל זה אני עכשיו רוצה לדבר, מהי מערכת התכנים שקצין החינוך הראשי כיום מלמד בצה"ל? פלורליזם דתי, יחס אל האחר והשונה, אין אמת אחת (כל אחד צודק, נרטיבים), יחס למיעוטים, החלש צודק, המדרון החלקלק, רב־תרבותיות, זכויות הפרט ושילוב נשים. אני אדון בהם אחד אחד ואציג דוגמאות: פלורליזם דתיבמפגש שהיה לי עם ראש אכ"א שביקש ממני להיות חבר בוועדת הערכים של המחלקה החדשה שהתפטרתי ממנה ברגע שגיליתי שקמה מחלקה שיושבת וקובעת ערכים בצבא, אלא הם יקבעו הכל ויתייעצו איתנו כשירצו, הבנתי מיד שאני עלה תאנה והתפטרתי. אבל בשיחות שהיו טרום הוועדה, אמרתי שיש דברים שהם קו אדום שאני לא מוכן לדון בהם.שאלו אותי "מה?", השבתי שהזרם הרפורמי הוא לא זרם ביהדות."למה?" השבתי: "זה זרם בנצרות"."נצרות?" השבתי: "כן. היו הרבה זרמים שהתחילו בתוך היהדות ועזבו את היהדות והפכו לזרמים אחרים".אמרו לי: "אז בוא נדון על זה בוועדה". אמרתי: "אני לא דן על זה".אבל נאמר לי: "בסדר", אז זה נגמר בזה שאנחנו לא מסכימים, ואחרי זה למעשה התברר שבגוף המשותף אולי יהיה מקום לפשרה ולא ידברו על רפורמים.אז נאמר לי כך: "הלכתית, אתם האורתודוקסים תמשיכו לפסוק הלכה, אבל בוא נקבל את זה, במסגרת הפשרה, שאמונות, דעות, השקפות, פרשנות לתנ"ך, וכל הספרות האחרת שאיננה הלכתית, בוא נקבל את זה שגם לרפורמים יש דעה לגיטימית ביהדות".זו השקפתו ועמדתו, בפועל אני לא יודע מה יהיה עם המחלקה הזאת, אבל זה לא משנה, יש מחלקה מיוחדת לקצין החינוך הראשי שנקראת "זרמים ביהדות" ושם הזרמים הרפורמיים מופיעים מעל כל במה. למשל, לקיחת קורס קצינים באופן קבוע לשבתות בינה, ב-"בית מדרש" במרכאות, של הזרם הרפורמי, ושם מתנהלות שיחות שקציני צה"ל מחויבים להשתתף בהן, כולל קבלת שבת עם גיטרות, הם מקפידים שהגיטרה תהיה רק לפני השבת ולא בתוך השבת, אבל הדו-שיח לאורך כל הדרך הוא דו-שיח שמחייב את הקצינים להגיע לבית-מדרש רפורמי, כי "זה אחד הזרמים ביהדות". הסוטיםיחס לאחר, לשונה במסגרת הפלורליזם מחנכים את החיילים ואת הקצינים ליחס, מה שהוא קרא להם, גאים, אני לא מעז לקרוא לדבר הזה (כך), סוטים אני קורא להם. יש פה תנועה מטורפת שפשוט, אנשים פשוט איבדו את הנורמליות של החיים, והקבוצה הזאת מטריפה מדינה והיא נכנסה לצבא בכל הכוח ואיש לא מעז לפתוח את הפה ולצפצף, ואני אתן שלוש דוגמאות:בבה"ד 1 יש הרצאות של סוטים, אנחנו לפני שנה הצלחנו להפסיק את זה. אמרנו: "זאת פגיעה בזכויות הפרט של הדתיים". אבל הנושא לא יורד מסדר היום, היו גם סרטים סביב העניין, היו חיילים שיצאו באמצע מהסרטים שהציגו את אורחות חייהם של הסוטים, נשפטו, במקרה אותו מג"ד ראה בזה ערך והשאיר אותם בקורס ולא סילק אותם למרות שהם סירבו פקודה להישאר בסרט. אבל השיא היה לפני כמה חודשים, בקורס טיס. הצבא היום במסגרת הערבוב ובלבול הערכים, אז הצבא עוסק בהתנדבות אזרחים ושותפות עם חלקים בחברה, "החלשים יותר", אז בקורס טיס החליטו גם כן להיות שותפים, אליטה כידוע, גם היא תהיה שותפה ותתנדב למען החלקים החלשים של החברה. לפני כמה חודשים, בקורס טיס, בשלב מאוד מתקדם בקורס, נלקחו הצוערים להתנדב באיזה מועדון, לצבוע אותו. כשבירר התלמיד שלנו לאן, "אנחנו הולכים?" אמרו לו שהולכים להתנדב במועדון של הסוטים בתל אביב. קורס טיס של צבא הגנה לישראל שולח את צוות הקורס וחניכיו להתנדב לצבוע מועדון של סוטים בתל אביב. הבחור לא מיצמץ ולא התבלבל ואמר "אני לא הולך, מה זה קשור לקורס טיס? זה בניגוד לערכים שלי, בניגוד למצפוני, אני דתי ואני לא מוכן להשתתף". אמר לו המפקד: "פשרה, בסדר, אתה לא תצבע את המועדון, אבל אתה לא יכול לפרוש מן החבורה ואנחנו נוסעים". אז הוא נסע והוא נאלץ לשמוע את עמדתם ותפיסת עולמם של האנשים האלה. אני חשבתי שזו תקלה, לפני חודש-חודשיים הגיע אלינו קצין החינוך הראשי (תא"ל אבנר פז צוק) ובפעם הראשונה נאמרו הדברים בגלוי: כל מה שאני אומר כאן, הוא חושב כך, הוא מאמין כך, והוא מחנך לכל מה שאני אומר פה. עד אז אנחנו רק ראינו הבהקים של תופעות. שמנו את הכל על השולחן בשיחה איתו, שיחה מאוד מאוד קשה ונוקבת אבל לפחות ברורה, נאמרו הדברים: סוגיית הפלורליזם - הוא רואה ערך בחינוך לפלורליזם דתי, הוא רואה ערך בחינוך לקבלת האחר. זה במסגרת זכויות הפרט, הכרת השונה, והסוטים הם כמובן הדגל הכי חשוב בתחום זה והוא באמת חושב שמה שעשו בחיל האוויר זה נכון וטוב כי צריך לחנך אותנו לקבל אנשים שונים מאיתנו. חינוך לנרטיביםאין יותר צודק ורשע במלחמות. זה מה שנקרא לעקור את הנשמה של רוח הלחימה. לוחם לא יכול להילחם בחירוף נפש, הוא לא יכול לחרף נפשו כאשר הוא לא משוכנע ב-100% שהוא הצודק ושהצד השני הוא רשע גמור. מחנכים אותנו בסכסוך הישראלי-פלסטיני שיש נרטיבים, לכל אחד יש סיפור, האוהלים המשותפים, לשמוע את הצד השני. אגב, זה מתחיל עוד לפני הצבא, אנחנו פוגשים את המכינות החילוניות, הם עושים סיור ביהודה ושומרון, כל שנה, כל המכינות הקדם-צבאיות החילוניות באות ליהודה ושומרון לשמוע את הנרטיבים. הם באים לשמוע מה יש לנו להגיד, הם באים לשמוע מה יש לצד השני להגיד, וכך הם נכנסים לצה"ל. באחת המכינות החילוניות שאחד המורים שלנו במכינה מלמד בה, סיפרו לו חניכים בסוף השנה שהם הגיעו עם המון מוטיבציה בתחילת השנה לשירות צבאי, ובסוף השנה הם יצאו בלי מוטיבציה אחרי שארגוני שמאל הצליחו לשכנע אותם שמה שהם עושים הוא בלתי מוסרי "בשטחים הכבושים". "המדרון החלקלק"מושג חדש שנכנס, חדש מהתנור, נקרא "המדרון החלקלק": לאור העובדה שאין אמת ואין צודק, אז מה זה מוסרי? היחס לחלש, כי החלש הוא הצודק. מתרחשת תופעה של דה-לגיטימציה של שירות צבאי ולחימה. זה נקרא "אי פגיעה בחפים מפשע", ככה הם קוראים לזה. זה התחיל בעופרת יצוקה, ואחר-כך החמיר בצוק איתן, וביהודה ושומרון. התופעה הולכת ומתפשטת כאש בשדה קוצים והגיעה לשיא השיאים. לפני חצי שנה ניגש אלי קצין שהצטרף למסע לפולין שנקרא "עדים במדים". לפני 20 שנה המציאו את המסע הזה, קציני צה"ל נוסעים להבין למה אנחנו נלחמים פה בארץ ישראל? כדי שלא תהיה שואה. היום לנסיעה זו לפולין יש שתי תכליות ועל זה מעיד קצין החינוך הראשי שהוא מחבר האג'נדה הנקראת "המדרון החלקלק". מה אומרת האג'נדה הזאת? נוסעים לפולין, מקבלים שם הכנה, יש ספר שנקרא "אנשים רגילים", זה ספר שמתאר איך גייסו אזרחים רגילים נורמטיביים בגרמניה למשטרת הסדר שאחר-כך הועברה לפיקוד האס אס ורצחה יהודים. העולה מן הספר, שגם אדם נורמלי יכול להפוך להיות חיית טרף ולרצוח בלי הבחנה אנשים, נשים וטף. וכדי שלא תקרה לנו בצה"ל תופעה זאת, אנו עוברים עכשיו באושוויץ סדרת חינוך כדי "שבשטחים הכבושים" לא נהפוך להיות צה"ל. היה לנו על זה ויכוח נוקב איתו, והוא לא חזר בו כהוא זה, להפך, הוא הרחיב את זה. היום בבה"ד 1 קציני צה"ל עוברים את סדרת "המדרון החלקלק: לא נהפוך להיות נאצים בשטחים הכבושים". במסגרת ההגנה על "החפים מפשע" בצד השני, "בלתי מעורבים" והכנסת פרקליטים צבאיים לכל אוגדה וחטיבה כדי לקבוע את נורמות הלחימה, אמרתי לתלמידים שהיום כדאי לחלק כוחות, אולי כדאי שבחורים מוכשרים יתגייסו לפרקליטות הצבאית, ממילא שם קובעים לאן לירות, על מי ומתי, והקצינים הקרביים רק לוחצים בסוף על ההדק. דבר זה גורם לסיכון חיילינו, ערך החיים של הצד השני הקרוי "חפים מפשע" הולך ועולה עד כדי סכנה לחיילינו ואני לא בודה דברים מלבי. רב-תרבותיות:אין פה עם יהודי, אין כאן זהות יהודית, יש פה חברה רב-תרבותית כמו באמריקה. הקצין יכיר את הרב-תרבותיות בחברה הישראלית. מה זה אומר, רב-תרבותיות? הזכרתי קודם את "שבתות בינה", אבל כאן זה מעבר לכך: "יש תרבות חילונית מכובדת, צריך להכיר אותה", נלקחים קצינים וחניכים בקורסים, לרבות בבה"ד 1 (ביה"ס לקצינים), להצגות תיאטרון בהבימה, בקאמרי, בהן מוצגים הערכים הכי חמורים שאפשר בכלל להעלות על דעתנו בנושאי חינוך ללחימה, לצדקת הדרך, ערכים של תבוסתנות, ניתוץ מיתוסים וכדובדבן שבקצפת, מעל כל ההרס הזה יש גם פריצות. פעמיים כבר העידו בפנינו שהצגות, אחת מהן היא "גורודיש", בה שחקנית מופיעה באופן לא צנוע בלשון המעטה על הבמה. יש שם סצינות חמורות ביותר. כשהעלינו את זה בפעם ראשונה מול מג"ד בבה"ד 1 שאצלו התרחשה התקלה הזאת, שתלמידים יצאו מההצגה והייתה מהומה, הוא אמר שהוא התנצל אבל הוא בירר את זה עם קצינת חינוך בבה"ד 1 לפני שהוא יצא לדרך והיא האירה את עיניו שיש שם סצינה לא צנועה. אז הוא ביקש ממנה לדבר עם התיאטרון הקאמרי, כך שלא יעלו את הסצינה הזאת כי זה יפגע בחיילים הדתיים. בפועל, הסצינה לא הורדה. כשהוא הטיח אחר-כך בקצינת החינוך: "רימיתם אותי ושברתם את האמון של החיילים בי שלא יסמכו עלי כי מילה שלי היא לא מילה", נאמר לו ע"י קצינת חינוך בכירה, צריך לומר את השם במפורש, לא צריך להתבייש, סגנית קצין החינוך הראשי, קוראים לה אל"ם יעל הס, רפורמית מוצהרת, והיא היום האוטוריטה מספר 1 בחינוך לאמונות ודעות בצה"ל, צריך להכיר את זה. היא אמרה לו: "צריך לחנך את הקצינים הדתיים לערכים של האחר", אלה הערכים שרוצים לחנך אליהם, ופריצות זה חלק מהתהליך החינוכי שאנחנו צריכים לעבור. טוב, המג"ד לא כיבד את זה, אבל לא משנה, צריך לדעת שזה לא מקרה ולא תקלה. שילוב נשיםזכויות הפרט ובהן שילוב נשים, בדגש על שילוב נשים. הרבה דברים נאמרו בנושא זה, הדברים נהיים חריפים יותר ויותר, ובצה"ל מוכנים היום לשלם מחירים גם באובדן חיילים מעולים ובתנאי שלא תהיה "הדרת נשים", ואני אתן כמה דוגמאות:ראשית, פעם קצין דתי יכול היה להגיד שהוא לא מוכן לשרת ביחידה מעורבת בתום קורס הקצינים בבה"ד 1. קרי, מה שנקרא, היום, גדוד קרקל, אלה יחידות מעורבות של בנים ובנות. אני מדבר על יחידות לוחמות, לא על יחידות עורפיות שיש בהן חיכוך ומגע והכל. קצין דתי שמסיים בה"ד 1 לא יכול להגיד כיום שהוא לא רוצה לשרת בקרקל. סיימת בה"ד 1? אתה מחויב, אין לך בכלל זכות לערער בתור חייל דתי, זה נקרא "הדרת נשים".שנית, שילוב חרדים בצבא התחיל בזה שהחרדים התנו תנאי שהם לא מוכנים לשרת עם נשים. בתחילת הדרך קיבלו את זה בצה"ל, עד שראש אכ"א הקודמת, אישה (אורנה ברביבאי), שמעה את זה, היא ביטלה את התנאי הזה. למי שזוכר, הרב הראשי לחיל האוויר (הרב רמי ראב"ד) התפטר במקום, הייתה מהומה עד לב השמים על העניין, אבל עובדה ששילוב החרדים יכול להיעשות היום בצה"ל רק בתנאי שלא תהיה "הדרת נשים", ואתם מבינים מה המשמעות של זה. בסוף הם משרתים ביחידות עורפיות והמשמעות זו הגדרה עקרונית לפיה נשים קודמות לחרדים.שלישית, קחו למשל את מג"ד 51 בגולני, אולי הגדוד הלוחם מספר 1 בצה"ל שעבר את הקרבות הכי קשים בשנים האחרונות ובכלל בהיסטוריה, שם ודאי צריך את המג"ד הטוב ביותר שיש לצבא הישראלי. אבל אם המג"ד יגיד שהוא לא רוצה קשר"גית, קצינת קשר, כי הוא לא מוכן לשרת בלילות צמוד אליה, הוא לא יהיה מג"ד אך הקשר"גית תהיה קשר"גית ביחידה. כלומר, סדרי העדיפויות הם ברורים. שלא לדבר על דבר אחרון: שילוב במילואים. היום כל הנשים ששירתו ביחידות כאלה, בתפקידים כאלה, הן משרתות במילואים ושם שוב מדובר הרי על גברים נשואים, בכלל נוצרת בוקה ומבולקה. מה השתנה ביחס לעבר?כעת ברצוני לחשוף אתכם למקום שבאתי ממנו. אני לא צמחתי בעולם הדתי אלא באתי מהעולם החילוני. אני התגייסתי אחרי מלחמת יום כיפור, ובמפגש עם הרמטכ"ל (גדי איזנקוט) הוא שאל אותי: "תגיד לי מה השתנה? מה קרה פה? למה אף אחד לא מסתדר עם אף אחד? מה השתנה?" השבתי לו במשפט הבא: "מה שאני ואתה גדלנו עליו בעולם החילוני זה מה שהיום "תודעה יהודית" מחנכת אליו. ומה שקצין החינוך הראשי מחנך עליו, לא אתה ולא אני לא גדלנו על הערכים האלה בתור לוחמים ובתור חילונים". כלומר, אני התגייסתי לצבא לאחר מלחמת יום הכיפורים, לא ידעתי יהדות מהי, לא הכרתי מסורת, שום דבר, בית חילוני-אשכנזי אמיתי, גלאט, אך ארבעה דברים כן ידעתי:1. ידעתי את צדקת הדרך, אנחנו הטובים והם הרעים. אני לא יודע אם מישהו מכיר את הספר הזה שגדלתי עליו, "עזית הכלבה הצנחנית", שם ישנו הביטוי הגרוטסקי ביותר לכך שאנחנו טובים והם הרעים. על זה אני גדלתי, לא היה לנו ספק בצדקת דרכנו.2. הייתה דת אחת במדינת ישראל, אורתודוקסית. אני באופן אישי והחילונים חברי לא היינו דתיים, אבל מהי יהדות? הייתה רק דת אחת. אגב, עד היום יש נוער חילוני בריא שלומד במכינות החילוניות, העם שבשדות הוא בריא ממש. במסגרת "ריבוי הזרמים ביהדות", באחת המכינות שאני מלמד בה רצו להביא במקביל אלי "רב" רפורמי ללמד. הוא הגיע פעם אחת לתת שם שיעור ונאלץ להפסיק את השיעור באמצע כי התלמידים לא נתנו לו להמשיך לדבר, התלמידים החילונים. למה? הם אמרו לו: "תשמע, מה אתה רוצה מהיהדות? מה עשו לך רע? אתה רוצה לעשות מה בראש שלך? תראה, גם אנחנו עושים מה בראש שלנו, אבל תעזוב את היהדות בצד. אנחנו יודעים מה זה יהדות, תשאיר את היהדות, אתה רוצה לבלות איתנו ערב שבת? בוא, קח אותנו למסיבה, אין בעיה, אבל למה אתה צריך לשנות את היהדות בשביל זה?" הייתה כזאת מריבה שהיהודי פשוט נאלץ לקום ולעזוב. צלצל אלי ראש המכינה, שהוא באמת פלורליסט אמיתי, ואמר: "נכשלתי במשימתי, היהודים נשארו פנאטים קיצונים, אפילו החילונים". ברוך השם, עם ישראל חי.3. ערך הניצחון וההקרבה היה ערך עליון בזמני, עמידה במשימה בכל מחיר היה ערך עליון. היום השתנו המושגים, ערך הניצחון הוא כבר לא ערך עליון, ערך ההקרבה הוא ערך מסוכן. כשהקריאה בשם השם היא בבחינת סכנת הסכנות, ראו מה שעוללו לעופר וינטר כשקרא קריאה, בדף הקרבי קרא "שמע ישראל", ואני גם שמעתי ביטויים חמורים ביותר, שאסור לחנך על מה שרס"ן רועי קליין זכר צדיק לברכה עשה, צריך להיזהר מראש להעלות אותו כמושא להערצה, כי ודאי אלה לא ערכים שלנו. גם על תא"ל עופר וינטר נאמר שהערכים שבשמם הוא נלחם הם לא הערכים שצה"ל מחנך אליהם.4. בזמני הסוטים זאת הייתה שריטה, גועל נפש. היינו חילונים אבל היינו נורמלים. השינוי התרבותי זו זליגה מן המערב אלינו, אל המזרח, ולצערי הרב כל מי שלא גדל בבית המדרש או אין לו מסורת, ההשפעה המערבית נעשית חריפה ורדיקלית מאוד על כל מי שחשוף לערכים האלה. משמעויות:1. לדעתי תם עידן התמימות. פעם היינו חביבי הצבא, והיום אנחנו מסוכנים. נאמר לי מפורשות כמה פעמים: "אנחנו מעדיפים לוותר על עשרות חיילים דתיים 'קיצוניים', ובלבד שיהיו לנו חיילים נורמלים". ואכן, צריך להפסיק לחשוב שכולם אוהבים, מחבקים ומנשקים אותנו. זה היה נכון עד אתמול, אך היום הם חוששים, גם מהמוטיבציה ובעיקר מהרגש הלאומי הגדול ומהחיבור שלו עם הדת. מבחינתם זה דבר מסוכן ביותר. בהרצאה של בכירים ביותר בצבא נאמר שהסכנה הכי גדולה היום למדינת ישראל, אחרי סקירה של כל האיומים סביב המדינה: איראן, עיראק, סוריה, חיזבאללה, חמאס, כל מי שנגדנו, נאמר ע"י קצין בכיר ביותר שהסכנה הכי גדולה למדינת ישראל זה נערי הגבעות ו-"תג מחיר". פשוט כדי שנבין היכן התפיסה עומדת.2. לדעתי צריך לחשוף את הנושא בפני כל הנוער הדתי המתגייס מישיבות ההסדר, המכינות והישיבות גבוהות. התכנים האלה מתרחשים היום בצבא וצריך לבנות תוכנית סדורה, לפני גיוס להפגיש את התלמידים, משום שהתלמידים שלנו תמימים ומאמינים ומקבלים כל דבר (שנאמר להם בצבא) ואין להם מסננות וצריך לחשוף ולהביא בפניהם את הדברים. לבנות תוכנית סדורה, יש פה גוף שבונה את הדברים (בכנס), בונה תוכניות, אני חושב שצריך ללמד זאת בכל הישיבות, לפני גיוס.3. צריך לחנך לזקיפות קומה הלכתית-דתית בצבא, לא להתקפל ולא להתכופף, לא צריך לריב עם איש אבל אסור שתהיה כניעה תרבותית, ואני מציג את זה אצלנו במכינה תחת הכותרת "קמה אלומתי גם ניצבה", צריכים לזקוף קומתם של הדתיים, בעיקר שלא תהיה כניעה תרבותית.4. חינוך להיות מוכנים לשלם מחיר בגלל עמידה על עקרונות.5. לאחר כל זאת, יש להמשיך לחנך לשירות הטוב ביותר האפשרי עם מסירות נפש מתוך קריאה בשם השם. כולנו עופר וינטר, כולנו רועי קליין. אנחנו מצווים לצאת לצבא בהדרכת הרב, לייחוד השם אנחנו נלחמים, אנחנו לא עובדים אצל אף אחד אלא אצל ריבונו של עולם. ורוח הגבורה והקדושה הזו תפיח רוח חיים בכל מקום.אני חושב שסגירת "תודעה יהודית" בצבא זו הזדמנות לכולנו לפתוח את "תודעה יהודית", רוח תודעה יהודית בכל הישיבות. הם סגרו שם, אנחנו נפתח בכל מקום בארץ הזאת. בכל בתי המדרש בארץ אנחנו נחנך לרוח לחימה יהודית מתוך היהדות, מתוך התורה. ואני מעלה את הצבא משורות של גדודי מאמינים מתוך הקודש. אגב יש לנו תנא דמסייע, ובזה אני אסיים, ברוך השם לא אלמן ישראל, הצעירים (החילונים) בצבא רובם ככולם בריאים, בריאים ממש, לא מקבלים את הערכים האלה, לא מאמינים בערכים האלה, צריך להאמין בעם ישראל בבחינת מה שנקרא "זורקים אתרוגים על הצדוקים". אף אחד לא מתפעל מהדברים האלה, נכון שיש קבוצות בקצה שהפנימו את הערכים האלה וחיים ומאמינים בהם, אבל רוב רובו של הצבא, לפחות הדרגים הנמוכים, חיילים, סמלים, רואים בדמותו של מח"ט גבעתי, מי שהיה בטקס הסיום (סיום תפקידו של עופר וינטר כמח"ט גבעתי) ראה איזו אהבה יש לאלפי הלוחמים בחטיבה למח"ט הנערץ שלהם, הם יודעים שהרוח שלו היא הרוח שאיתה הביא ניצחון ברוח אמיתית, ורוח עונה ורוח מחייה. אנחנו צריכים את החיילים, בין אם הם גדלים בישיבות ובין אם לאו, ברוח הגדולה הזאת, ולא לאפשר לכל מערכת הערכים של קצין החינוך הראשי ושל המערכת הרחבה יותר שמנסה לחנך אותם אליהם, לא לאפשר להם לגעת לא במוחותינו ולא בליבותינו. קיומו ועתידו של עם ישראל תלויים ברוח הזאת.תודה רבה.