יום ה', יג’ בניסן תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
הנידונים • החפץ חיים • דעת הרשב"א ותוס' • דעת הרמב"ם • למעשה
18:10 (12/07/16) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד
תגיות: קרבנות, חציצה, בית המקדש, הר הבית, שחיטה, החפץ חיים, היכל, למעשה

כשיהיה אפשרות בס"ד במהרה בימינו להקריב קרבן תמיד או פסח, יהיה לכאורה בעיה, שהרי על מקום המקדש יש מבנה הקרוי "כיפת הסלע", והוא חוצץ בין מקום ההיכל למקום השחיטה, וצריך לעיין אם יש בזה בעיה של חציצה. דהנה עיין בגמ' זבחים (דף נה ע"ב): "אמר רב יהודה אמר שמואל: שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל - פסולין, שנאמר (ויקרא ג ב) 'וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד', בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהוא נעול. איתמר נמי, אמר מר עוקבא בר חמא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל - פסולין, שנאמר (שם) 'וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד', בזמן שפתח ההיכל פתוח ולא בזמן שהוא נעול. במערבא מתני הכי, אמר רב יעקב בר אחא אמר רב אשי: שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל - פסולים; ובמשכן, קודם שיעמידו לוים את המשכן ולאחר שיפרקו לוים את המשכן - פסולים". ע"כ. הנידונים [א] וצריך לעיין, האם פסול זה הוא רק בשלמים, או גם בשאר הקרבנות. [ב] וכן צריך לעיין אם פסול זה שייך גם בזמן שאין בית המקדש בנוי. [ג] וכן צריך לעיין, גם אם נאמר שאין פסול זה כשאין כלל בית המקדש, מה הדין אם יש מחיצה החוצצת בין המזבח למקום ההיכל, האם זה פוסל. כמו היום שיש את "כיפת הסלע" במקום המקדש, האם זה חוצץ. החפץ חיים והנה החפץ חיים (ליקוטי הלכות זבחים דף לד ע"א, זבח תודה ד"ה שלמים, ראה להלן) כתב שרוב הראשונים ס"ל שגם בשאר קרבנות פוסל, ולא רק בשלמים. וזה ע"פ התוס' (יומא דף כט) ועוד. ואומנם יש צד אחד ברש"י (זבחים דף סא ע"א) שרק בשלמים זה נאמר, אבל גם לרש"י זה רק צד אחד, ואילו הצד שני שזה פוסל בכל הקרבנות. וז"ל החפץ חיים: "שלמים ששחטן קודם שנפתחו דלתות ההיכל פסולין וכו'. הנה התוספות בפ"ב דיומא (דף כ"ט) ובפרק התכלת מ"ט וכן לקמן ס"א מצדדין דה"ה בכל הקרבנות וכן משמע בפירוש הראב"ד בפ"ג דתמיד אכן רש"י מסתפק שם קצת בזה דאולי דוקא בשלמים גילתה התורה דבר זה. ודע דדין זה אין סותר לפסק הרמב"ם דפסק דמקריבין היום קרבנות על המזבח אף ע"פ שאין בית משום דקדושה הראשונה קידשה לשעתה וקידשה לע"ל דכיון דההקרבה הוא נגד חלל של פתח מקום המקודש מקרי לפני פתח אוהל מועד ולא נתמעט רק היכי שההיכל הוא סגור נגדו דלשון פתח משמע החלל של הפתח שיהא פתוח נגדו כפירש"י ולא תקשי ממה דאיתא בגמרא דגם במשכן אם שחטו קודם שהעמידו הלוים המשכן אז לאחר שפרקוהו פסולין דהתם אין אותו מקום מקודש וא"כ לא מקרי זה לפני אהל מועד. ומ"מ נראה פשוט דעכ"פ אם על מקום ההיכל בנוי איזה בנין כמו שמצוי היום בעו"ה ממילא שוב אסור להקריב קרבנות על המזבח דהלא עכ"פ איננו שוב נגד חלל פתח אהל מועד. אמנם אחר כתבי זה מצאתי בחידושי הרשב"א שבועות שהקשה ג"כ קושיתנו ותירץ דכל זה בשיש אהל מועד בעינן שיהיה נגד פתחו משא"כ בשאין בית ע"ש ומ"מ לענין משכן לאחר שפרקוהו פסול לכו"ע כיון שנסתלק קדושת המשכן משם גרע טפי. ולפ"ז אפשר דגם היום כשר וצ"ע". עכ"ל החפץ חיים. דעת הרשב"א ותוס' דברי הרשב"א שהובא בליקוטי הלכות שרק בזמן בית המקדש יש בעיה זו (חידושי הרשב"א שבועות דף טז ע"א) כתב וז"ל: "אמר רבי יהושע שמעתי שמקרבים אף שאין בית, איכא למידק דהא שיחטת קדשים צריכה פתיחת דלתות ההיכל וכדדרשינן אל פתח אהל מועד, בזמן שהפתח פתוח, ולא בזמן שהוא נעול, ויש לומר דהתם בזמן שהיה הבית קים דאיכא פתח ואיכא דלתות". עכ"ל. אולם לכאורה יש ראיה שכל מה שכתב הרשב"א שבזמן שאין בית לא מפריע מה שאין פתיחת דלתות היכל, זה רק בזמן שבאמת אין שם בית כלל. אבל בזמן שיש שם בית של חול כגון בזמננו שבנוי שם כיפת הסלע וחלק מקיר הבנין מפסיק בין מקום המזבח למקום ההיכל, זה כן נחשב מחיצה. והרי הרשב"א רק מתרץ את הגמרא שמקריבים אף שאין בית, אבל זה היה בזמן שעדין לא בנו שם בנין של חול, שהרי כיפת הסלע נבנתה אחרי חתימת התלמוד, והרשב"א לא דיבר בזמנו שכבר נבנה בנין כיפת הסלע. והרי זה לא גרע מגובה שמסתפקת הגמרא (זבחים דף נה עמוד ב) "גובהה מאי?", ופירש רש"י (שם) גובהה - כגון תל או עץ מוטל כנגד הפתח מפסיק בין פתח לשחיטה [והפתח פתוח מאי]". עכ"ל. וא"כ רואים שלא רק בנין של קודש מפסיק אלא גם בנין של חול. אולם תוס' (שם ד"ה גובהה) הקשו למה מאחורי המזבח כשר לשחיטה, הרי המזבח מפסיק בין ההיכל למקום השחיטה, ולא תירץ. וז"ל תוס': "גובהה מאי - תימה אי גובהה חשיב הפסק א"כ כנגד המזבח יפסל שמפסיק ואין לומר משום דרואה פתח מלמעלה למזבח דהא סלקא דעתך השתא דגובהה שמונה מפסיק דליכא למימר משום דגובהה שמונה היה סותם כל הפתח דהא סבור שהיה הפתח גובה עשרים אמה כדפריך בסמוך וצ"ע דביומא פ"ק (דף טז ע"ב) גבי כהן השורף פרה שהיה כותל מזרחי נמוך שיוכל לראות פתח אהל מועד וקאמר התם דדרך פלגא אמתא עילאה היה יכול לראות ושמא היינו דוקא הזאה שהיתה מעומד אבל שחיטה היתה מיושב ואכתי תיקשי מכנגד המזבח אמאי כשר לשחוט כדאמר כל העזרה כולה כשרה לשחיטה". ע"כ. והקרן אורה (שבחים שם) מתרץ קושיית התוס', וז"ל: "שם תוספות בד"ה גובהה מאי, תימא כו' א"כ כנגד המזבח יפסל כו', והיה נראה דמזבח לא הוי הפסק, כיון דהוא עצמו כשר לשחיטת קדשים, וגם צורך עבודה, ודווקא בגובהה כגון תל או עץ הוא דמיבעי ליה". ע"כ. וראיתי תירוץ של השפת אמת (זבחים שם) על קושית התוס' שרק במקום הפתח יש צד שגובה פוסל, אבל לא יותר מזרחי מזה, וז"ל: "אבל עיקר נראה ליישב כל הקושיא דעיקר בעית הגמ' בגובהה דומיא דוילון דהיינו שהעמידו גובהה כדי לסתום הפתח כהך דפשפש לפי הס"ד שהעמידו שם גובהה להסתיר הפתח אבל מזבח שעומד בפ"ע פשיטא דכזה לא חשיב סתימה שאינו אצל הפתח וכעין זה ראיתי בס' פני מאירות, ולבאר יותר נראה דודאי כל הרשות דקודם אהל מועד נקרא בתורה פתח אהל מועד דהיינו כל העזרה רק דצריך להיות דלת היכל פתוחה לאותו הרשות ותו לא איכפת לן בהפסקה בין מול פתח היכל דכל הרשות כשר רק כשיש גובהה אצל פתח היכל לא נקרא הרשות פתח אה"מ וזה פשוט וברור". וא"כ אולי כאן זה נמצא במקום הפתח, וא"כ יש בעיה גם לפי השפת אמת. דעת הרמב"ם אולם הרמב"ם השמיט את כל הדין הזה. ובאמת הלחם משנה (הלכות מעשה הקרבנות ה, ה) הקשה עליו למה השמיט: "לא ידעתי למה השמיט כל זה רבינו". ועי' במרכבת המשנה (מעשה הקרבנות, שם) שתירץ את השמטת הרמב"ם, שמכח קושית התוס' דחה הרמב"ם שהגמרא דלא כהלכתא, וז"ל: "שלמים ששחטן וכו'. הקשה הלח"מ למה השמיט רבנו בעיא דגובהה מאי. ולענ"ד נראה פשוט דהוקשה לרבנו קושיית התוס' בד"ה גובהה הילכך סובר רבנו דהך בעיא אזלא אליבא הנך תנאי דס"ל כלה מזבח בצפון קאי או כלה בדרום קאי משא"כ למ"ד מזבח ממוצע ולמ"ד רוב מזבח בדרום קאי דפסק רבנו כוותיה פ"א מהל' בית הבחירה ה"ו ופ"ה הט"ו בודאי גובהה לא הוה הפסק ומשו"ה סתם רבנו דסתמו כפירושו דלא הוה הפסק". עכ"ל. ולפי"ז לדעת הרמב"ם, להלכה לא קיי"ל פסול בזה. למעשה למעשה צ"ע אם צריך לחוש לזה, מכיון שהרי זה רק ספק בגמרא, ולדעת הרמב"ם כלל לא קיי"ל פסול זה, וא"כ יש כאן ספק ספיקא להתיר: [א] אולי הלכה כהרמב"ם שאין פסול כזה. [ב] ואת"ל כהתוס', הרי זה רק ספק בגמרא דלא אפשיטא. וצריך לעיין אם ניתן לעשות ספק ספיקא במקרה הזה. בר מין דין, אחר בירור המציאות, התברר שיש דלת בצד המזרחי של כיפת הסלע, וכשיהיה אפשרות להקריב קרבנות, יוכלו לפתוח את הדלת, וממילא לא יהיה חציצה בין ההיכל למקום השחיטה. נכתב בעזהי"ת ע"י מורנו הרב שליט"אה' תמוז תשע"ו