| | | מכתב הגאון הרב מנדל שפרן שליט"אלשנתון "והיה לכם לציצית"
יום
ד' י"ב ניסן תשע"ולכ'
הרה"ג ... שליט"א עורך
שנתון והיה לכם לציצית שוכ"ט
א. מה שלא נתקבל בציבור הרחב שומרי תומ"צ
קלה כבחמורה ומדקדקין במצוות אינו משום שיש ערעור על אמיתות התכלת. אדרבה הראיות שמביאים
לזהוי התכלת המקובל היום כחלזון התכלת שבזמן חז"ל, נראין הדברים נכונים שזוהי
תכלת של תורה, והדברים משכנעים ומדברים בעד עצמם.
ב. וטעם רוב גדולי ישראל שאינם משתמשים
בזה אינו משום שמפקפקים באמיתת העניין, אלא משום שבמאתיים שנה האחרונות נקבע כהרגשה
פנימית שלא משנים דברים גם אם מן הדין הי' צריך להנהיגם או לשנותם וזה כהגנה נגד מהרסים
המנסים לשנות ולהתאים וכו'. ועד כדי כך נקבע עקרון זה שיש כח בדעת תורה זה לעקור דבר
מה"ת כמו מצות תכלת.הכלל, שגם שינוי לטובה רואים חכמי התורה
לתחילת פירצה שאחריתה מי ישורנו. ודבר זה הוא בבחינת יכולים חכמים לעקור דבר מן התורה
בשב ואל תעשה.ואף שהיו מהגדולים שנהגו בתכלת ראדזין כמו
שידוע מהמהרש"ם ועוד, הם לא עשו כן אלא לעצמם בצינעא אך לא הנהיגו כן לציבור.
ג. גם מה שמצינו כמה מנהגים שהשתנו כמו
הכרעת ההלכה בזמני שקיעה''ח שבפולין והונגרי' נהגו כשיטת ר"ת בצה"כ ולא נשאו
כפים בכל יום ועוד, ולפני המלחמה נשתנו המנהגים והפסיקו לנהוג כר"ת בפולין וכן
בארה"ב. זה התחיל אחרי מלחמת העולם הראשונה שנעקרו קהלות ונתיישבו מחדש וכן בארה"ב
שהתחילו להתייסד קהלות חדשות מלפני קרוב למאתיים שנה כשהתחילה ההגירה הגדולה מרוסיה
לארה"ב. [כפי שיש לראות שינוי זה בלוחות הישנים שיצאו כל שנה]. כל זה לא עשו אלא
כשנעשו קהילות חדשות ויסדו מנהגים חדשים, אך קהילות ישראל שנשארו במקומם נזהרו מאוד
מהשינויים ותחושת גדולי ישראל האמיתיים תורה היא וזהו קיום רצונו ית''ש.זה הוא ה"דעת תורה" שעומדת מאחורי
העניין של התעלמות כביכול של גדולי ישראל מקיום מ"ע.עד כאן בנוגע למעשה אבל בוודאי דבר חשוב
ויש בזה תועלת גדולה לברר מצוה זו למעשה על כל צדדיו וצידי צדדין כפי שאתם עושים בפרט
מצוה שאין לה דורשין. ובזכות המצוה המתקיימת ע"י ונשלמה פרים שפתינו נזכה לקיימה
בפועל ממש.(-)
_____________________________________________________
הובא כאן מכתב ומאמר חשוב של הגאון הרב
מנדל שפרן שליט"א, שמצד אחד מסכים במוחלט שהחלזון "ארגמון קהה
קוצים" (ולא הדיונון של האדמו"ר מרדזין) הוא החלזון האמיתי, ומצד שני מסביר למה גדולי ישראל לא תומכים בזה.
וזה נותן לנו כעת אפשרות איך להתמודד עם זה.
מכתב חכם אחד שליט"א אל מורינו הרב:שלום רב, במכתב זה של הרב שפרן ישנה כמדומני תשובה על השאלה שעולה בכל נושא בו הרב עוסק, והיא
מדוע הגדולים לא מסכימים עם הרב. וכאן מובאת בצורה בהירה התשובה, וחשוב מאד לצטט
אותה ולהראות אותה לכולם. למעשה, יש כאן שתי אסכולות. הרב וסיעתו אוחזים שמה
שמחייב יהודי זה תורה שבכתב ותורה שבע"פ, ואילו הגדולים אוחזים שמה שמחייב זה
"הרגשה פנימית של המאתיים השנים האחרונות", עד כדי שמשום אותה הרגשה הם
מוכנים לעקור בידיים מצוות מהתורה. צריך להציב בפני הציבור שתי גישות אלו, והבוחר
יבחר.הדברים מגיעים עד כדי כך שהוא חש צורך להתנצל על אותם דברים שכן תוקנו בדורות האחרונים, כמו ברכת כהנים בכל יום, והוא מוצא "תירוץ" שנעקרו קהילות וכו'. פשוט מדהים. מה שמיוחד פה זה מצד אחד הכנות האמיתית, שנראה שהוא באמת חושב כך, וכן שהוא מבטא את דעתם של גדולי ישראל, ומצד שני – שאינו חושש לומר דברים כאלו, שמי שמבין אותם לעומקם מבין שיש כאן דרך מחודשת בפסיקת ההלכה, שבנויה על "הרגשות פנימיות". זה שווה מאמר בפני עצמו!
תשובת מורינו הרב יצחק ברנד שליט"א:לכבוד הרב ... שליט"איישר כח גדול, כבר מזמן אני יודע סיבה זו. רק כאן
זה כתוב במפורש שכך דעת הגאון רבי מנדל שפרן שליט"א, רק כאן זה כתוב במפורש שכך דעת הגאון רבי מנדל שפרן שליט"א. וכן אמר הג"ר חיים גריינימן זצ"ל, בסיבת ההתנגדות לתכלת, כדי שלא יבואו לעשות דברים אחרים שהם נגד ההלכה. ועי' במאמר "החרימו עולים להר הבית קבלנו ריפורמים".
למה גדולי ישראל לא הולכים עם תכלתועי' מעין זה מה שכתבנו במאמר ויגבה ליבו,
וז"ל:הסיבה העיקרית למה גדולי ישראל לא הולכים עם תכלת,
זה משום שלא מוכנים לחדש דברים חדשים, ולא משנה כאן אם הסיבה היא מוצדקת או לא אבל
עכ"פ זה הסיבה האמיתית, ואני מביא מקורות נאמנים לדבר זה.מי שחידש והכריע ופעל למען התכלת ארגמון קהה
קוצים, והקים בפועל את מפעל אגודת פתיל תכלת, הוא הרב אליהו טבגר שליט"א
[מקרית ספר, והוא ראש־הישיבה בישיבת תורת חיים במוסקבא]. אולם היו גם ת"ח
אחרים שפעלו למען זה, וכמו הרב מנחם בורשטיין בספרו התכלת, אולם לא הגיע לידי מעשה
והכרעה עד שהגיע הרב אליהו טבגר והכריע כל הספיקות והקים את המפעל.הרב אליהו טבגר הוא תלמיד של הגאון רבי שמואל
אויערבך שליט"א, וכשהכריע בראיות חזקות על אמיתות התכלת, ביקש הרב אליהו טבגר
מרבו הרב שמואל אויערבך, שיתן לו המלצה שהוא ירא שמים, כדי שיוכל להציע את הראיות
שלו על אמיתות החלזון לגדולי ישראל.אמר לו הרב שמואל אויערבך, אין לך מה ללכת לגדולי
ישראל, אף אחד לא ירצה כלל לדבר אתך על זה, כולם לא מוכנים כלל לדבר על דברים
חדשים, שלא היה נהוג מקדמת דנא, אתה צריך לעבוד מלמטה. (היינו מתלמידי חכמים
פשוטים ולא מאלה שעומדים בראש העדה, כי שם הדבר נמנע וסגור ואין מה לצפות מהם על
בירור הענין).וא"כ יש לנו כעת עדות מאחד מגדולי ישראל,
שהוא בן של אחד מגדולי ישראל הגרש"ז אויערבך זצ"ל, שמכיר היטב את גדולי
ישראל, והוא מעיד שהתכלת לא יתברר מכח גדולי ישראל.ובמהלך הזה, יש שאומרים מפורש שלא רוצים דברים
חדשים, [הוזכר סברה זו גם בספר פסקי תשובות מהרב שמחה רבינוביץ (סי' ח הערה 2)]. ויש שלא אומרים זה מפורש, אלא בגלל שלא רוצים
דברים חדשים ממילא מחפשים סברות רחוקות איזה פסול, אף שטענות כאלו מופרכים מעיקרא,
מ"מ מספיק כדי שלא לתמוך בתכלת [ועי' ב"ק דף כג ע"ב תוס' ד"ה יכלי למימר]. וא"כ מתברר כאן שיש כאן הנהגה עליונה
שהתכלת לא יתגלה דרך גדולי ישראל, וכתוצאה מכך גם לא יכול לבוא ממי שחושב שמוכרח
לבוא מגדולי ישראל, ורק מחפש איזה לימוד זכות למה לא הולכים בתכלת. ויש לנו מקורות
בחז"ל שלפעמים הקב"ה מנהיג את העולם בדרך זו, עי' גיטין (דף נו ע"ב) הטענה 'מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם
יְשַׂכֵּל' (ישעיה מד כה).וכן הובא בספר לולאות תכלת מאמר מהמקובל הגדול רבי שמשון אוסטרופולי זצ"ל (נהרג בגזירת ת"ח ות"ט) שכתב, שלפני ביאת המשיח יבוא יהודי אחד
שיגלה את התכלת אבל גדולי ישראל שבדורו לא יסכימו אתו במהרה, ועל זה נאמר (במדבר טו לט) ["וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם
אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַֽעֲשִׂיתֶם אֹתָם] וְלֹֽא תָתוּרוּ
אַֽחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַֽחֲרֵי עֵֽינֵיכֶם", הזהירו הכתוב שלא תשמעו להם
[עֵֽינֵיכֶם היינו עֵינֵי הָֽעֵדָה (במדבר טו כד)].ע"כ מתוך המאמר ויגבה ליבו בדרכי ה'.
חז"ל לא ביטלו מצוות לגמריובאמת עצם הטענה שיכולים לעקור מצוה מן התורה
צע"ג, אף שחז"ל לפעמים עקרו גם מצוה מן התורה משום מגדר מילתא כגון שופר
ולולב בשבת, וכן תכלת בבגד פשתן משום גזירה אטו כסות לילה. וע"ע הרשימה
ביבמות (דף צ עמוד ב) "אמר ליה: בעאי לאותובך ערל, הזאה,
ואזמל, סדין בציצית, וכבשי עצרת, ושופר, ולולב, השתא דשנית לן: שב ואל תעשה לא
מיעקר הוא, כולהו נמי שב ואל תעשה נינהו".מ"מ בכל מקומות אלו לא בטלו כל המצוה, רק
במקרים מסוימים, אבל לא עקרו לגמרי, ועי' בר"ן (פרק לולב וערבה) שלכל אלו דאגו חז"ל שישאר המצוה אפילו
באותו שנה, שופר ביו"ט שני; לולב בחוה"מ; ואילו ערבה בהושענא רבא שיש רק
יום אחד, שינו לגמרי את הלוח שנה כדי שלא יחול הושענא רבא בשבת ובגלל זה "לא
אד"ו ראש", שראש השנה לא חל ביום ראשון, כדי שהושענא רבא לא יחול בשבת.וז"ל הר"ן (על הרי"ף סוכה דף כא ע"ב): "תו דאינהו דידעי בקבועא דירחא לידחו,
ומפרקינן לא איקלע, פירוש לפי שהיו מעברין אחד מן החדשים כשרואין שיארע שביעי של
ערבה בשבת והכי איתא בירושלמי רבי סימון מפקיד להלין דמחשבין הבו דעתכון דלא
תעבדון לא תקיעתא בשבתא ולא ערבתא, ואי אדחוק, עבדין תקיעתא ולא תעבדון ערבתא,
פירוש שהיו מקפידים יותר בערבה אף על פי שאינה אלא זכר למקדש בעלמא ושופר
דאורייתא. משום דערבה ליתא בגבולין אלא מדרבנן ולפיכך היה קשה להם שתדחה שבת
בגבולין וכן היה קשה להם שיבא יום ערבה בשבת ולא תדחה אותו דהא בעינן דתדחה כדי
לפרסמה שהיא מן התורה ועוד מפני מחלוקת הביתוסין שלא היו מודין בה ולפיכך אף לאחר
חורבן שאינה אלא זכר למקדש היתה חמורה להן מן השופר והלולב והיו רוצין שלא תבטל
לעולם ועוד דכיון דמספיקא עבדינן תרי יומי כי מקלע יום ראשון של לולב ושופר בשבת
לא בטלי לגמרי אבל אי מקלע שביעי של ערבה בשבת כיון דליתיה אלא חד יומא היתה בטלה
לגמרי ולפיכך חששו לה ביותר והיו מחשבין היכי דלא ליקלע ז' של ערבה בשבת והיו
רשאין בכך לפי שאין מועדות אלא אותן שב"ד קובעין כדדרשינן מאשר תקראו אותם
מקראי קדש אפילו מזידין וכן הקביעות שאנו מחשבים בו עכשיו הוא בענין שא"א
ליום ערבה שיבא בשבת". עכ"ל הר"ן.והיינו אפילו באותו שנה דאגו שלא יתבטל, כ"ש
שדאגו שלא יתבטל לגמרי, וא"כ איך יכולים לעקור מצוה לגמרי.ובאמת ביטול תכלת זה ג"כ ביטול קרבנות, שהרי
בלי תכלת א"א להקריב קרבנות בעקבות האבנט, וכן בלא"ה זה גם חדש, ולפי כל
המהלך הזה לא שייך לחדש קרבנות, וזה דלא כמו האחרונים שדנו להקריב קרבנות
בזמה"ז, החת"ס (יו"ד סי' רלו), והחזו"א (אה"ע סי' ב ס"ק ז).עוד בענין מצות תכלת בזמנינו, עי' באתר תכלת בזמן הזה.
נכתב בעזהי"ת
ע"י מורנו הרב שליט"א י"ד סיון תשע"ו#_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# center; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#img src="http#_sc#//www.files.org.il/BRPortalStorage/a/2/93/00/89-bEqceyWjHu.jpg" alt="89-bEqceyWjHu.jpg (1240×1754)" height="801" width="566"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 0.0001pt; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE"#_gt##_lt#font face="Arial, sans-serif"#_gt##_lt#span style="line-height#_sc# 21.3333px;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# center; margin#_sc# 0cm 3cm 0.0001pt;"#_gt##_lt#span lang="HE"#_gt##_lt#font size="5"#_gt##_lt#font face="Arial, sans-serif" color="#000099"#_gt##_lt#span style="line-height#_sc# 21.3333px;"#_gt#מכתב הגאון הרב מנדל שפרן שליט"א#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# center; margin#_sc# 0cm 3cm 0.0001pt;"#_gt##_lt#span lang="HE"#_gt##_lt#font color="#000099"#_gt##_lt#font face="Arial, sans-serif"#_gt##_lt#span style="line-height#_sc# 21.3333px;"#_gt#לשנתון "והיה לכם לציצית"#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# center; margin#_sc# 0cm 3cm 0.0001pt; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;
font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#="" minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 0.0001pt; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;
font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#="" minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 0.0001pt; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;
font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#="" minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#יום
ד' י"ב ניסן תשע"ו#_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;
font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#="" minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;="" mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 0.0001pt; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;
font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#="" minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#לכ'
הרה"ג ... שליט"א #_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 0.0001pt; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;
font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#="" minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#עורך
שנתון והיה לכם לציצית #_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#
" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;="" mso-hansi-font-family#_sc#calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#="" arial;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 10pt; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#שוכ"ט#_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 10pt; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 10pt; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#א. מה שלא נתקבל בציבור הרחב שומרי תומ"צ
קלה כבחמורה ומדקדקין במצוות אינו משום שיש ערעור על אמיתות התכלת. אדרבה הראיות שמביאים
לזהוי התכלת המקובל היום כחלזון התכלת שבזמן חז"ל, נראין הדברים נכונים שזוהי
תכלת של תורה, והדברים משכנעים ומדברים בעד עצמם.#_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 10pt; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 10pt; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#ב. וטעם רוב גדולי ישראל שאינם משתמשים
בזה אינו משום שמפקפקים באמיתת העניין, אלא משום שבמאתיים שנה האחרונות נקבע כהרגשה
פנימית שלא משנים דברים גם אם מן הדין הי' צריך להנהיגם או לשנותם וזה כהגנה נגד מהרסים
המנסים לשנות ולהתאים וכו'. ועד כדי כך נקבע עקרון זה שיש כח בדעת תורה זה לעקור דבר
מה"ת כמו מצות תכלת.#_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;
font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#="" minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;="" mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 10pt; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#הכלל, שגם שינוי לטובה רואים חכמי התורה
לתחילת פירצה שאחריתה מי ישורנו. ודבר זה הוא בבחינת יכולים חכמים לעקור דבר מן התורה
בשב ואל תעשה.#_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 10pt; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#ואף שהיו מהגדולים שנהגו בתכלת ראדזין כמו
שידוע מהמהרש"ם ועוד, הם לא עשו כן אלא לעצמם בצינעא אך לא הנהיגו כן לציבור.#_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 10pt; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 10pt; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#ג. גם מה שמצינו כמה מנהגים שהשתנו כמו
הכרעת ההלכה בזמני שקיעה''ח שבפולין והונגרי' נהגו כשיטת ר"ת בצה"כ ולא נשאו
כפים בכל יום ועוד, ולפני המלחמה נשתנו המנהגים והפסיקו לנהוג כר"ת בפולין וכן
בארה"ב. זה התחיל אחרי מלחמת העולם הראשונה שנעקרו קהלות ונתיישבו מחדש וכן בארה"ב
שהתחילו להתייסד קהלות חדשות מלפני קרוב למאתיים שנה כשהתחילה ההגירה הגדולה מרוסיה
לארה"ב. [כפי שיש לראות שינוי זה בלוחות הישנים שיצאו כל שנה]. כל זה לא עשו אלא
כשנעשו קהילות חדשות ויסדו מנהגים חדשים, אך קהילות ישראל שנשארו במקומם נזהרו מאוד
מהשינויים ותחושת גדולי ישראל האמיתיים תורה היא וזהו קיום רצונו ית''ש.#_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 10pt; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#זה הוא ה"דעת תורה" שעומדת מאחורי
העניין של התעלמות כביכול של גדולי ישראל מקיום מ"ע.#_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 10pt; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#עד כאן בנוגע למעשה אבל בוודאי דבר חשוב
ויש בזה תועלת גדולה לברר מצוה זו למעשה על כל צדדיו וצידי צדדין כפי שאתם עושים בפרט
מצוה שאין לה דורשין. ובזכות המצוה המתקיימת ע"י ונשלמה פרים שפתינו נזכה לקיימה
בפועל ממש.#_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# left; margin#_sc# 0cm 3cm 10pt; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#(-)#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0cm 3cm 10pt; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 16pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt# #_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 12pt; line-height#_sc# 16pt;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#
#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# center; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#font color="#0000ff"#_gt#_____________________________________________________#_lt#/font#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#הובא כאן מכתב ומאמר חשוב של הגאון הרב
מנדל שפרן שליט"א, שמצד אחד מסכים במוחלט שהחלזון "ארגמון קהה
קוצים" #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#font size="2"#_gt#(ולא הדיונון של האדמו"ר מרדזין)#_lt#/font#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt# הוא החלזון האמיתי, ומצד שני מסביר למה גדולי ישראל לא תומכים בזה.
וזה נותן לנו כעת אפשרות איך להתמודד עם זה.#_lt#/span#_gt##_lt#span dir="LTR" style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#br#_gt#
#_lt#!--[if !supportLineBreakNewLine]--#_gt##_lt#br#_gt#
#_lt#!--[endif]--#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#font color="#000099" style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span arial","sans-serif";mso-fareast-font-family#_sc#="" "times="" new="" roman";color#_sc##000099"="" lang="HE"#_gt#מכתב חכם אחד שליט"#_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#font color="#000099" face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="line-height#_sc# 20px;"#_gt##_lt#b#_gt#א אל מורינו הרב#_lt#/b#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#b style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; line-height#_sc# 15pt; color#_sc# rgb(0, 0, 153);"#_gt##_lt#span arial","sans-serif";mso-fareast-font-family#_sc#="" "times="" new="" roman";color#_sc##000099"="" lang="HE"#_gt##_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#שלום רב, במכתב זה של הרב שפרן #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#ישנה כמדומני תשובה על השאלה שעולה בכל נושא בו הרב עוסק, והיא
מדוע הגדולים לא מסכימים עם הרב. וכאן מובאת בצורה בהירה התשובה, וחשוב מאד לצטט
אותה ולהראות אותה לכולם. למעשה, יש כאן שתי אסכולות. הרב וסיעתו אוחזים שמה
שמחייב יהודי זה תורה שבכתב ותורה שבע"פ, ואילו הגדולים אוחזים שמה שמחייב זה
"הרגשה פנימית של המאתיים השנים האחרונות", עד כדי שמשום אותה הרגשה הם
מוכנים לעקור בידיים מצוות מהתורה. צריך להציב בפני הציבור שתי גישות אלו, והבוחר
יבחר.#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#הדברים מגיעים עד כדי כך שהוא חש צורך להתנצל על אותם דברים שכן תוקנו בדורות האחרונים, כמו ברכת כהנים בכל יום, והוא מוצא "תירוץ" שנעקרו קהילות וכו'. פשוט מדהים. מה שמיוחד פה זה מצד אחד הכנות האמיתית, שנראה שהוא באמת חושב כך, וכן שהוא מבטא את דעתם של גדולי ישראל, ומצד שני – שאינו חושש לומר דברים כאלו, שמי שמבין אותם לעומקם מבין שיש כאן דרך מחודשת בפסיקת ההלכה, שבנויה על "הרגשות פנימיות". זה שווה מאמר בפני עצמו!#_lt#/span#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#br#_gt#
#_lt#!--[if !supportLineBreakNewLine]--#_gt##_lt#br#_gt#
#_lt#!--[endif]--#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#font color="#000099"#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span style="font-size#_sc#12.0pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-fareast-font-family#_sc#="" "times="" new="" roman";color#_sc##000099"="" lang="HE"#_gt#תשובת מורינו הרב יצחק ברנד שליט"א#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#לכבוד הרב ... שליט"א#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#יישר כח גדול, כבר מזמן אני יודע סיבה זו. רק כאן
זה כתוב במפורש שכך דעת הגאון רבי מנדל שפרן שליט"א, רק כאן זה כתוב במפורש שכך דעת הגאון רבי מנדל שפרן שליט"א. וכן אמר הג"ר חיים גריינימן זצ"ל, בסיבת ההתנגדות לתכלת, כדי שלא יבואו לעשות דברים אחרים שהם נגד ההלכה. ועי' במאמר "#_lt#span#_gt##_lt#a style="font-size#_sc# 14px;" target="_parent" href="http#_sc#//www.rabbibrand.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1554880"#_gt#החרימו עולים להר הבית קבלנו ריפורמים#_lt#/a#_gt##_lt#/span#_gt#".#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 15pt;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#font color="#000099" size="5"#_gt##_lt#span arial","sans-serif";mso-fareast-font-family#_sc#="" "times="" new="" roman";color#_sc##000099"="" lang="HE"#_gt#למה גדולי ישראל לא הולכים עם תכלת#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#ועי' מעין זה מה שכתבנו במאמר #_lt#span#_gt##_lt#a style="font-size#_sc# 14px;" target="_parent" href="http#_sc#//www.rabbibrand.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=691208&kw=%D7%99%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%90-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%9F-%D7%95%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%AA"#_gt#ויגבה ליבו#_lt#/a#_gt##_lt#/span#_gt#,
וז"ל#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#הסיבה העיקרית למה גדולי ישראל לא הולכים עם תכלת,
זה משום שלא מוכנים לחדש דברים חדשים, ולא משנה כאן אם הסיבה היא מוצדקת או לא אבל
עכ"פ זה הסיבה האמיתית, ואני מביא מקורות נאמנים לדבר זה.#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#מי שחידש והכריע ופעל למען התכלת ארגמון קהה
קוצים, והקים בפועל את מפעל אגודת פתיל תכלת, הוא הרב אליהו טבגר שליט"א
[מקרית ספר, והוא ראש־הישיבה בישיבת תורת חיים במוסקבא]. אולם היו גם ת"ח
אחרים שפעלו למען זה, וכמו הרב מנחם בורשטיין בספרו התכלת, אולם לא הגיע לידי מעשה
והכרעה עד שהגיע הרב אליהו טבגר והכריע כל הספיקות והקים את המפעל.#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#הרב אליהו טבגר הוא תלמיד של הגאון רבי שמואל
אויערבך שליט"א, וכשהכריע בראיות חזקות על אמיתות התכלת, ביקש הרב אליהו טבגר
מרבו הרב שמואל אויערבך, שיתן לו המלצה שהוא ירא שמים, כדי שיוכל להציע את הראיות
שלו על אמיתות החלזון לגדולי ישראל.#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#אמר לו הרב שמואל אויערבך, אין לך מה ללכת לגדולי
ישראל, אף אחד לא ירצה כלל לדבר אתך על זה, כולם לא מוכנים כלל לדבר על דברים
חדשים, שלא היה נהוג מקדמת דנא, אתה צריך לעבוד מלמטה. (היינו מתלמידי חכמים
פשוטים ולא מאלה שעומדים בראש העדה, כי שם הדבר נמנע וסגור ואין מה לצפות מהם על
בירור הענין).#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#וא"כ יש לנו כעת עדות מאחד מגדולי ישראל,
שהוא בן של אחד מגדולי ישראל הגרש"ז אויערבך זצ"ל, שמכיר היטב את גדולי
ישראל, והוא מעיד שהתכלת לא יתברר מכח גדולי ישראל.#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#ובמהלך הזה, יש שאומרים מפורש שלא רוצים דברים
חדשים, [הוזכר סברה זו גם בספר פסקי תשובות מהרב שמחה רבינוביץ #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 8pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#(סי' ח הערה 2)#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#]. ויש שלא אומרים זה מפורש, אלא בגלל שלא רוצים
דברים חדשים ממילא מחפשים סברות רחוקות איזה פסול, אף שטענות כאלו מופרכים מעיקרא,
מ"מ מספיק כדי שלא לתמוך בתכלת #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#font size="2"#_gt#[ועי' ב"ק דף כג ע"ב #_lt#span#_gt##_lt#a style="font-size#_sc# 14px;" target="_blank" href="http#_sc#//chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=21&daf=23b&format=text"#_gt#תוס' ד"ה יכלי למימר#_lt#/a#_gt##_lt#/span#_gt#]#_lt#/font#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#. וא"כ מתברר כאן שיש כאן הנהגה עליונה
שהתכלת לא יתגלה דרך גדולי ישראל, וכתוצאה מכך גם לא יכול לבוא ממי שחושב שמוכרח
לבוא מגדולי ישראל, ורק מחפש איזה לימוד זכות למה לא הולכים בתכלת. ויש לנו מקורות
בחז"ל שלפעמים הקב"ה מנהיג את העולם בדרך זו, עי' גיטין #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 8pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#(דף נו ע"ב)#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt# הטענה 'מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם
יְשַׂכֵּל' #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 8pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#(ישעיה מד כה)#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#.#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#וכן הובא בספר לולאות תכלת מאמר מהמקובל הגדול #_lt#span#_gt##_lt#a style="font-size#_sc# 14px;" target="_blank" href="http#_sc#//www.tchelet-net.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1656968&kw=%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%AA"#_gt#רבי שמשון אוסטרופולי#_lt#/a#_gt##_lt#/span#_gt# זצ"ל #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 8pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#(נהרג בגזירת ת"ח ות"ט)#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt# שכתב, שלפני ביאת המשיח יבוא יהודי אחד
שיגלה את התכלת אבל גדולי ישראל שבדורו לא יסכימו אתו במהרה, ועל זה נאמר #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 8pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#(במדבר טו לט)#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt# ["וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם
אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַֽעֲשִׂיתֶם אֹתָם] וְלֹֽא תָתוּרוּ
אַֽחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַֽחֲרֵי עֵֽינֵיכֶם", הזהירו הכתוב שלא תשמעו להם
[עֵֽינֵיכֶם היינו עֵינֵי הָֽעֵדָה #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 8pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#(במדבר טו כד)#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#].#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#ע"כ מתוך המאמר ויגבה ליבו בדרכי ה'.#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#br#_gt#
#_lt#!--[if !supportLineBreakNewLine]--#_gt##_lt#br#_gt#
#_lt#!--[endif]--#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#font color="#000099" size="5"#_gt##_lt#span arial","sans-serif";mso-fareast-font-family#_sc#="" "times="" new="" roman";color#_sc##000099"="" lang="HE"#_gt#חז"ל לא ביטלו מצוות לגמרי#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#ובאמת עצם הטענה שיכולים לעקור מצוה מן התורה
צע"ג, אף שחז"ל לפעמים עקרו גם מצוה מן התורה משום מגדר מילתא כגון שופר
ולולב בשבת, וכן תכלת בבגד פשתן משום גזירה אטו כסות לילה. וע"ע הרשימה
ביבמות #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 8pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#(דף צ עמוד ב)#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt# "אמר ליה#_sc# בעאי לאותובך ערל, הזאה,
ואזמל, סדין בציצית, וכבשי עצרת, ושופר, ולולב, השתא דשנית לן#_sc# שב ואל תעשה לא
מיעקר הוא, כולהו נמי שב ואל תעשה נינהו".#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#מ"מ בכל מקומות אלו לא בטלו כל המצוה, רק
במקרים מסוימים, אבל לא עקרו לגמרי, ועי' בר"ן #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 8pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#(פרק לולב וערבה)#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt# שלכל אלו דאגו חז"ל שישאר המצוה אפילו
באותו שנה, שופר ביו"ט שני; לולב בחוה"מ; ואילו ערבה בהושענא רבא שיש רק
יום אחד, שינו לגמרי את הלוח שנה כדי שלא יחול הושענא רבא בשבת ובגלל זה "לא
אד"ו ראש", שראש השנה לא חל ביום ראשון, כדי שהושענא רבא לא יחול בשבת.#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#וז"ל הר"ן #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 8pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#(על הרי"ף סוכה דף כא ע"ב)#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_sc# "תו דאינהו דידעי בקבועא דירחא לידחו,
ומפרקינן לא איקלע, פירוש לפי שהיו מעברין אחד מן החדשים כשרואין שיארע שביעי של
ערבה בשבת והכי איתא בירושלמי רבי סימון מפקיד להלין דמחשבין הבו דעתכון דלא
תעבדון לא תקיעתא בשבתא ולא ערבתא, ואי אדחוק, עבדין תקיעתא ולא תעבדון ערבתא,
פירוש שהיו מקפידים יותר בערבה אף על פי שאינה אלא זכר למקדש בעלמא ושופר
דאורייתא. משום דערבה ליתא בגבולין אלא מדרבנן ולפיכך היה קשה להם שתדחה שבת
בגבולין וכן היה קשה להם שיבא יום ערבה בשבת ולא תדחה אותו דהא בעינן דתדחה כדי
לפרסמה שהיא מן התורה ועוד מפני מחלוקת הביתוסין שלא היו מודין בה ולפיכך אף לאחר
חורבן שאינה אלא זכר למקדש היתה חמורה להן מן השופר והלולב והיו רוצין שלא תבטל
לעולם #_lt#b#_gt#ועוד דכיון דמספיקא עבדינן תרי יומי כי מקלע יום ראשון של לולב ושופר בשבת
לא בטלי לגמרי אבל אי מקלע שביעי של ערבה בשבת כיון דליתיה אלא חד יומא היתה בטלה
לגמרי ולפיכך חששו לה ביותר#_lt#/b#_gt# והיו מחשבין היכי דלא ליקלע ז' של ערבה בשבת והיו
רשאין בכך לפי שאין מועדות אלא אותן שב"ד קובעין כדדרשינן מאשר תקראו אותם
מקראי קדש אפילו מזידין וכן הקביעות שאנו מחשבים בו עכשיו הוא בענין שא"א
ליום ערבה שיבא בשבת". עכ"ל הר"ן.#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#והיינו אפילו באותו שנה דאגו שלא יתבטל, כ"ש
שדאגו שלא יתבטל לגמרי, וא"כ איך יכולים לעקור מצוה לגמרי.#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; line-height#_sc# 15pt;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#ובאמת ביטול תכלת זה ג"כ ביטול קרבנות, שהרי
בלי תכלת א"א להקריב קרבנות בעקבות האבנט, וכן בלא"ה זה גם חדש, ולפי כל
המהלך הזה לא שייך לחדש קרבנות, וזה דלא כמו האחרונים שדנו להקריב קרבנות
בזמה"ז, החת"ס #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 8pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#(יו"ד סי' רלו)#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#, והחזו"א #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 8pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#(אה"ע סי' ב ס"ק ז)#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 12pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#.#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE"#_gt##_lt#font face="Arial, sans-serif"#_gt##_lt#span style="line-height#_sc# 20px;"#_gt#עוד בענין מצות תכלת בזמנינו, עי' באתר #_lt#a target="_blank" href="http#_sc#//www.tchelet-net.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp"#_gt#תכלת בזמן הזה#_lt#/a#_gt#.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#br#_gt#
#_lt#!--[if !supportLineBreakNewLine]--#_gt##_lt#br#_gt#
#_lt#!--[endif]--#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif; line-height#_sc# 15pt;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# center; line-height#_sc# 15pt;" align="center"#_gt##_lt#i#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#נכתב בעזהי"ת
ע"י מורנו הרב שליט"א #_lt#/span#_gt##_lt#/i#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# center; line-height#_sc# 15pt;" align="center"#_gt##_lt#i#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; font-family#_sc# Arial, sans-serif;" lang="HE"#_gt#י"ד סיון תשע"ו#_lt#/span#_gt##_lt#/i#_gt##_lt#/p#_gt#
|
|
2 |
 |
|
04-07-16, 04:12:56 |
|
|
עוד איש
|
|
הנה אכן רואים פה שא"א כלל לבטל חיובי תורה ולחדש דינים והלכות ע"י מה שמכונה "הרגשה פנימית" כי עי"ז אפשר לבוא לעקור את כל הגוף ר"ל, כי יום יבוא מישהו וירגיש בהרגשה פנימית כך ואחר ירגיש כך, ואם אינו צריך להביא ראיות ע"ז אזי גם א"א להתווכח עמו בדבר הזה, כי הכל כבר ברור אצלו בההרגשה הפנימית הנ"ל, .ועי"ז יכול לבוא לשנות כל התורה חלילה. ועל זה אמרו ז"ל בירושלמי פסחים: "כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה", כי על כל דבר צריך להביא ראיות ברורות מתושב"כ ותושבע"פ להוכיח הדבר שכך ניתן למשה בסיני, ואין לסמוך על "הרגשה פנימית"
ואחר כל זאת, מה מאד נפלאתי, חיל אחזני שמה החזיקתני, לראות בדברי הגאון הרב יצחק ברנד שליט"א, שברצותו לטעון שבהפעלת חשמל ביום השבת יש איסור מלאכה מן התורה, כתב במאמרו בעניין זה בזה"ל:
"שיש הרגשה פנימית ששימוש בחשמל הוא מלאכה, וזה יצירה חדשה".עכ"ל עיי"ש
ועל סמך "הרגשה פנימית" זו רוצה לחדש איסור מלאכה בתורה, וודאי גם על זה יש לאמר "כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה", דבשלמא אילו היה מביא הגדרות למהות מלאכה שאסרה תורה, ואומר שאינם דוקה מאי דדמי לל"ט מלאכות שמנו חכמים, אלא הגדרת מלאכה כך וכך, היה מקום לדון בדברים במלאכת הבונה והסותר מש"ס ופוסקים לראות הנכונו הדברים אם לא, אך השתא שתלה הכל ב"הרגשה פנימית" אין מקום לדון ולברר, כי איך יכול לחלוק על "הרגשה פנימית" בלתי מוסברת, וע"י פרצה אפשר שתבטל כל התורה כולה, שיבוא אדם ויאמר שנראה לו ב"הרגשה פנימית" להתיר דבר מסוים בזה"ז ולאסור דבר אחר, וא"א להתוכח, שבכל ע"פ "הרגשה פנימית" כנ"ל
אלא לעולם קיי"ל "כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה" ועל כל דבר ודבר צריך ראיה ובלי זה לא נכון, ולא יתכן חלילה להשליך תורתינו תורת אמת אל הרגשות פנימיות וחיצוניות שאין להם על מה שיסמוכו.
"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"
"ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי במצוותיך האמנתי"
הנה אכן רואים פה שא"א כלל לבטל חיובי תורה ולחדש דינים והלכות ע"י מה שמכונה "הרגשה פנימית" כי עי"ז אפשר לבוא לעקור את כל הגוף ר"ל, כי יום יבוא מישהו וירגיש בהרגשה פנימית כך ואחר ירגיש כך, ואם אינו צריך להביא ראיות ע"ז אזי גם א"א להתווכח עמו בדבר הזה, כי הכל כבר ברור אצלו בההרגשה הפנימית הנ"ל, .ועי"ז יכול לבוא לשנות כל התורה חלילה. ועל זה אמרו ז"ל בירושלמי פסחים: "כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה", כי על כל דבר צריך להביא ראיות ברורות מתושב"כ ותושבע"פ להוכיח הדבר שכך ניתן למשה בסיני, ואין לסמוך על "הרגשה פנימית"
ואחר כל זאת, מה מאד נפלאתי, חיל אחזני שמה החזיקתני, לראות בדברי הגאון הרב יצחק ברנד שליט"א, שברצותו לטעון שבהפעלת חשמל ביום השבת יש איסור מלאכה מן התורה, כתב במאמרו בעניין זה בזה"ל:
"שיש הרגשה פנימית ששימוש בחשמל הוא מלאכה, וזה יצירה חדשה".עכ"ל עיי"ש
ועל סמך "הרגשה פנימית" זו רוצה לחדש איסור מלאכה בתורה, וודאי גם על זה יש לאמר "כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה", דבשלמא אילו היה מביא הגדרות למהות מלאכה שאסרה תורה, ואומר שאינם דוקה מאי דדמי לל"ט מלאכות שמנו חכמים, אלא הגדרת מלאכה כך וכך, היה מקום לדון בדברים במלאכת הבונה והסותר מש"ס ופוסקים לראות הנכונו הדברים אם לא, אך השתא שתלה הכל ב"הרגשה פנימית" אין מקום לדון ולברר, כי איך יכול לחלוק על "הרגשה פנימית" בלתי מוסברת, וע"י פרצה אפשר שתבטל כל התורה כולה, שיבוא אדם ויאמר שנראה לו ב"הרגשה פנימית" להתיר דבר מסוים בזה"ז ולאסור דבר אחר, וא"א להתוכח, שבכל ע"פ "הרגשה פנימית" כנ"ל
אלא לעולם קיי"ל "כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה" ועל כל דבר ודבר צריך ראיה ובלי זה לא נכון, ולא יתכן חלילה להשליך תורתינו תורת אמת אל הרגשות פנימיות וחיצוניות שאין להם על מה שיסמוכו.
"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"
"ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי במצוותיך האמנתי"
|
|
|
 |
|
04-07-16, 18:11:13 |
|
|
|
|
|
יסוד
איסור מלאכה בשבת הוא מן הפסוק (שמות כ, ט) "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה'
אֱ-לֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה". כעת יש לדעת מהי "מלאכה"
זו. מבואר
בירושלמי (ירושלמי שבת פ"ז הל' ב) שאין ראיות ברורות בכל מלאכה, שמלאכה פלונית
אסורה, ומלאכה פלונית מותרת. אלא מה שהוא יצירה חשובה הוא נקרא מלאכה, והיא
אסורה. וזה מה שכתבנו "הרגשה פנימית", היינו סברה שזה נקרא מלאכה. וז"ל
הירושלמי (שם): "רבי יוחנן ור"ש בן לקיש עבדין הוויי בהדא פירקא [היינו
בסוגיית ל"ט מלאכות] תלת שנין ופלוג. אפקון מיניה ארבעין חסר אחת תולדות על כל
חדא וחדא. מן דאשכחון - מיסמוך סמכון; הא דלא אשכחון - מסמוך עבדוניה משום מכה בפטיש".
כלומר: חיוב תולדות לא מתחיל מן האב, אלא זה סברה שיש כאן יצירה חשובה, ורק אח"כ
מדמים לאיזה מלאכה. ואין
זה דומה כלל למי שבא לעקור מצוה מן התורה, כמו תכלת, ע"פ הרגשה פנימית כי זה לא
היה במאתיים שנים אחרונות. לא יכול להיות שהתורה אומרת שתכלת חייב, והוא בא לומר שאין
אנו צריכים לקיים. משא"כ
בכל מקום שיש מחלוקת בין בתנאים ובין אמוראים אם פטור או חייב הרבה דברים תלוים בסברה
אם לדמות לזה או לזה, וזה בגדר הסברה נוטה לכאן או לכאן, ואם תרצה תוכל לקרוא לזה הרגשה
פנימית.
בענין
החשמל אנו גם הסברנו שזה יסוד שכל האחרונים כתבו שיש בזה מלאכה, ורק חולקים באיזה מלאכה,
וזה בנוי על יסוד של רבי יוחנן ור"ל הנ"ל, שמקודם הכריעו שזה מלאכה, ואח"כ
אמרו למאי ניתן לדמות, ואם לא מצאו אמרו שזה מכה בפטיש, וזה לא אמרו מכח ראיות, הרי
הם חידשו זה, וכן הרבה דיני תורה בנוים על סברה.
יסוד
איסור מלאכה בשבת הוא מן הפסוק (שמות כ, ט) "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה'
אֱ-לֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה". כעת יש לדעת מהי "מלאכה"
זו.מבואר
בירושלמי (ירושלמי שבת פ"ז הל' ב) שאין ראיות ברורות בכל מלאכה, שמלאכה פלונית
אסורה, ומלאכה פלונית מותרת. אלא מה שהוא יצירה חשובה הוא נקרא מלאכה, והיא
אסורה. וזה מה שכתבנו "הרגשה פנימית", היינו סברה שזה נקרא מלאכה.וז"ל
הירושלמי (שם): "רבי יוחנן ור"ש בן לקיש עבדין הוויי בהדא פירקא [היינו
בסוגיית ל"ט מלאכות] תלת שנין ופלוג. אפקון מיניה ארבעין חסר אחת תולדות על כל
חדא וחדא. מן דאשכחון - מיסמוך סמכון; הא דלא אשכחון - מסמוך עבדוניה משום מכה בפטיש".
כלומר: חיוב תולדות לא מתחיל מן האב, אלא זה סברה שיש כאן יצירה חשובה, ורק אח"כ
מדמים לאיזה מלאכה. ואין
זה דומה כלל למי שבא לעקור מצוה מן התורה, כמו תכלת, ע"פ הרגשה פנימית כי זה לא
היה במאתיים שנים אחרונות. לא יכול להיות שהתורה אומרת שתכלת חייב, והוא בא לומר שאין
אנו צריכים לקיים.משא"כ
בכל מקום שיש מחלוקת בין בתנאים ובין אמוראים אם פטור או חייב הרבה דברים תלוים בסברה
אם לדמות לזה או לזה, וזה בגדר הסברה נוטה לכאן או לכאן, ואם תרצה תוכל לקרוא לזה הרגשה
פנימית.
בענין
החשמל אנו גם הסברנו שזה יסוד שכל האחרונים כתבו שיש בזה מלאכה, ורק חולקים באיזה מלאכה,
וזה בנוי על יסוד של רבי יוחנן ור"ל הנ"ל, שמקודם הכריעו שזה מלאכה, ואח"כ
אמרו למאי ניתן לדמות, ואם לא מצאו אמרו שזה מכה בפטיש, וזה לא אמרו מכח ראיות, הרי
הם חידשו זה, וכן הרבה דיני תורה בנוים על סברה.
|
|
1 |
 |
|
22-06-16, 13:35:05 |
|
|
איש
|
|
בס"ד
לכבוד מכון בריתי יצחק
הערה קצרה
מעניין מה תהיה התייחסותו של הגאון ר' מנדל שפרן שליט"א
למראה תשובה בתקופת הגאונים על מתי שלא הלכו עם תפילין
ששם הטיפו להחזיר עטרה ליושנה אף ששם לא היה עבור קהילות שנתיישבו מחדש כתירוצו
לעניין הזמנים וברכת כהנים
ולפי דברי הגאון ר"מ שפרן שליט"א
לא היו צריכים להחזיר גם הנחת תפילין מאחר שלא נהגו בהן
כי אז גם זה היה לשנות ממנהגנו בכדי להחזיר מנהג שלא היה קיים
אף שמדובר על מצוות עשה
והנה באמת זכינו שדברי הגאון ר"י ברנד שליט"א שתמיד צעק כי הסיבה שלא רוצים לחדש
היא לא בגלל פקפוקים באמיתת התכלת אלא בגלל שלא רוצים לחדש
דברים אלו קיבלו גושפאנקה מאת פוסק ודיין ידוע
אך הנה יבוא הכתוב השלישי והוא הגאון ר' שמואל נדל שליט"א
ויכריע ביניהם,
שכתב שמאחר שגלוי לפני הפוסקים כי אין באפשרות לבטל מצווה מהאי טעמא
בשל כך מטילים דופי ופקפוקים שאין בהם ממש בכדי לא להגיע להכרעה נגד קיום מצוות עשה
אך עכ"פ יש כאן קושי' עצומה אפ' לדעתו של הגאון ר"מ שפרן שליט"א
הרי גם אם נאמר כי יש בכח לעקור חלק ממצווה מסיבה מוצדקת
אבל דבר זה גם הוא יש לו כללים באיזה הרכב ומעמד זה צריך להיעשות,
וכאשר חז"ל ביטלו סדין בציצית צריך לומר כי זה נעשה לכה"פ במעמד ב"ד חשוב
וכאן לא היה אף החלטה מסוג כזה
אלא הכל באופן של ווערטלאך" ואמרות כנף מסוג של השקפה וכו'
וזה רחוק מלהיות רציני
ועל כן ביתר שאת בא כאן לידי ביטוי מה שכתב הגאון ר"ש נדל שליט"א
כי משום כך הוצרכו לצרף פקפוקים חסרי בסיס בכדי לחזק את החלטתם הלא ברורה לא לחדש מצווה זו
כי בלא הפיקפוקים לא יכלו להרשות לעצמם לבטל מצווה רק בגלל הרצון לא לחדש
וא"כ עצם העלאת הפיקפוקים הנ"ל הם הם ההוכחה כי הם לא מסכימים עם הגאון ר"מ שפרן שאפשר כפשוטו
לבטל מצווה מטעמי השקפה, ובמיוחד לא באופן כזה שהוא נעשה לא בהרכב מכובד מספיק בכדי לתת
תוקף לכזו החלטה
ואם כן אפשר בהחלט לצרף את דעתו של הגאון ר' מנדל שפרן שליט"א שאוחז באמיתות התכלת שלפנינו
בכדי לתת תוקף לחייב קיום מצווה זו לדעתם של רוב גדולי ישראל שאי אפשר לבטל מצווה מהטעם שכתב
בס"ד
לכבוד מכון בריתי יצחק
הערה קצרה
מעניין מה תהיה התייחסותו של הגאון ר' מנדל שפרן שליט"א
למראה תשובה בתקופת הגאונים על מתי שלא הלכו עם תפילין
ששם הטיפו להחזיר עטרה ליושנה אף ששם לא היה עבור קהילות שנתיישבו מחדש כתירוצו
לעניין הזמנים וברכת כהנים
ולפי דברי הגאון ר"מ שפרן שליט"א
לא היו צריכים להחזיר גם הנחת תפילין מאחר שלא נהגו בהן
כי אז גם זה היה לשנות ממנהגנו בכדי להחזיר מנהג שלא היה קיים
אף שמדובר על מצוות עשה
והנה באמת זכינו שדברי הגאון ר"י ברנד שליט"א שתמיד צעק כי הסיבה שלא רוצים לחדש
היא לא בגלל פקפוקים באמיתת התכלת אלא בגלל שלא רוצים לחדש
דברים אלו קיבלו גושפאנקה מאת פוסק ודיין ידוע
אך הנה יבוא הכתוב השלישי והוא הגאון ר' שמואל נדל שליט"א
ויכריע ביניהם,
שכתב שמאחר שגלוי לפני הפוסקים כי אין באפשרות לבטל מצווה מהאי טעמא
בשל כך מטילים דופי ופקפוקים שאין בהם ממש בכדי לא להגיע להכרעה נגד קיום מצוות עשה
אך עכ"פ יש כאן קושי' עצומה אפ' לדעתו של הגאון ר"מ שפרן שליט"א
הרי גם אם נאמר כי יש בכח לעקור חלק ממצווה מסיבה מוצדקת
אבל דבר זה גם הוא יש לו כללים באיזה הרכב ומעמד זה צריך להיעשות,
וכאשר חז"ל ביטלו סדין בציצית צריך לומר כי זה נעשה לכה"פ במעמד ב"ד חשוב
וכאן לא היה אף החלטה מסוג כזה
אלא הכל באופן של ווערטלאך" ואמרות כנף מסוג של השקפה וכו'
וזה רחוק מלהיות רציני
ועל כן ביתר שאת בא כאן לידי ביטוי מה שכתב הגאון ר"ש נדל שליט"א
כי משום כך הוצרכו לצרף פקפוקים חסרי בסיס בכדי לחזק את החלטתם הלא ברורה לא לחדש מצווה זו
כי בלא הפיקפוקים לא יכלו להרשות לעצמם לבטל מצווה רק בגלל הרצון לא לחדש
וא"כ עצם העלאת הפיקפוקים הנ"ל הם הם ההוכחה כי הם לא מסכימים עם הגאון ר"מ שפרן שאפשר כפשוטו
לבטל מצווה מטעמי השקפה, ובמיוחד לא באופן כזה שהוא נעשה לא בהרכב מכובד מספיק בכדי לתת
תוקף לכזו החלטה
ואם כן אפשר בהחלט לצרף את דעתו של הגאון ר' מנדל שפרן שליט"א שאוחז באמיתות התכלת שלפנינו
בכדי לתת תוקף לחייב קיום מצווה זו לדעתם של רוב גדולי ישראל שאי אפשר לבטל מצווה מהטעם שכתב
|
|
|
וידאו |
 |
וידאו YouTube |
 |
תמונה |
 |
מקרא: |
תגובת מנהל |
 |
תגובה ללא תוכן |
 |
תגובה חדשה |
 |
אודיו |
 |
הודעה ללא תגובה |
 |
הודעה עם תגובה |
 |
|
|
קובץ |
 |
פלאש |
 |
|
|
| |
|
|