יום ה', יג’ בניסן תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
זכריה הנביא מנבא שביהמ"ק השלישי יבנה בידי אדם ● ביאור הגמרא בראש השנה וסוכה ● גמר בנין בית המקדש מעצמו ע"י ייבוש המזבח ● תירוץ על דברי המדרש תנחומא שהובא בתוס' ● קושיה מן הירושלמי והבבלי שבית המקדש יבנה לפני מלך המשיח ● בנין בית שלישי בשני שלבים ● הנחיצות להכריע המחלוקת אם ביהמ"ק בידי שמים או בידי אדם ● אחד מן הדברים שמעכבים הוא השלטון ששולט כעת ● רדיפת נוער הגבעות ● סיכום
19:58 (23/12/15) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד
תגיות: זכריה הנביא, בית המקדש, הר הבית, השתדלות, משיח, בית שלישי, נוער הגבעות, שלטון

*אובייקט:1* *אובייקט:2* זכריה הנביא מנבא שביהמ"ק השלישי יבנה בידי אדםזכריה (פרק ו ט): "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: (י) לָקוֹחַ מֵאֵת הַגּוֹלָה מֵחֶלְדַּי וּמֵאֵת טוֹבִיָּה וּמֵאֵת יְדַעְיָה וּבָאתָ אַתָּה בַּיּוֹם הַהוּא וּבָאתָ בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן צְפַנְיָה אֲשֶׁר בָּאוּ מִבָּבֶל: (יא) וְלָקַחְתָּ כֶסֶף וְזָהָב וְעָשִׂיתָ עֲטָרוֹת וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל: (יב) וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת לֵאמֹר הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת הֵיכַל ה': (יג) וְהוּא יִבְנֶה אֶת הֵיכַל ה' וְהוּא יִשָּׂא הוֹד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל כִּסְאוֹ וְהָיָה כֹהֵן עַל כִּסְאוֹ וַעֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם: (יד) וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן צְפַנְיָה לְזִכָּרוֹן בְּהֵיכַל ה': (טו) וּרְחוֹקִים יָבֹאוּ וּבָנוּ בְּהֵיכַל ה' וִידַעְתֶּם כִּי ה' צְ-בָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּן בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֵיכֶם".להבין את הרקע של נבואה זו, נסביר כאן תחילת בנין בית שני.באור פסוקים אלו, זכריה הנביא הוא אחד מן הנביאים שניבא על בנין בית שני. בנין בית שני [בשלב השני שלו, אחרי י"ח שנים של הפסק, כמבואר ברש"י ריש עזרא] התחיל בכ"ד בכסלו, שנה שניה לדריוש המלך. כמבואר בחגי (פרק ב פסוק י): "בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְּבַר ה' אֶל חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר... (יח) שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻסַּד הֵיכַל ה' שִׂימוּ לְבַבְכֶם: (יט) הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה וְעַד הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ".בנין הבית לקח ארבע שנים, עד ג' אדר בשנה הששית לדריוש המלך. כמבואר בעזרא (פרק ו יד) "וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בָּנַיִן וּמַצְלְחִין בִּנְבוּאַת חַגַּי נְבִיָּה וּזְכַרְיָה בַּר עִדּוֹא וּבְנוֹ וְשַׁכְלִלוּ מִן טַעַם אֱל-הּ יִשְׂרָאֵל וּמִטְּעֵם כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרָס: (טו) וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁת לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא: (טז) וַעֲבַדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא וּשְׁאָר בְּנֵי גָלוּתָא חֲנֻכַּת בֵּית אֱלָהָא דְנָה בְּחֶדְוָה".הנה הנבואה הנ"ל של זכריה הנביא, שאמר "וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת הֵיכַל ה'", נאמרה בכ"ד בשבט שנת ארבע לדריוש המלך, כמו שנאמר (זכריה פרק א פסוק ז) "בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹר". ומפסוק זה ואילך יש גילוי ע"י מלאך שנמשך עד פרק ו' הנ"ל.וא"כ נבואה זו נאמרה באמצע בנין בית שני, אחרי שתי שנים של תחילת הבנין, ולפני שתי שנים שנגמר הבנין.וכאן הוא מנבא, שמצאצאי זרובבל יצא מלך שיבנה את בית המקדש. ובוודאי אין הכוונה על בנין זה של בית השני, שהרי זה כבר באמצע הבניה, והוא מנבא לעתיד. אלא על בנין בית השלישי שמלך המשיח עתיד לבנות.וכאן הכוונה על צורת בנין שנאמר ביחזקאל, שהוא הרבה יותר משוכלל, ולא על צורת בית שני, שהרי זה כבר באמצע הבניה.וכמו שפירש המצודת דוד שמדובר על בית שלישי, וז"ל (זכריה פרק ו פסוק יב): "הנה איש צמח שמו - ר"ל והנה עמך איש גדול וחשוב אשר לבד יקרא בשם צמח כשם המשיח שיקרא כן כמ"ש 'כִּי הִנְנִי מֵבִיא אֶת עַבְדִּי צֶמַח' (לעיל ג ח) ויקרא זרובבל כן לפי שמתחתיו יצמח, ר"ל מזרעו יצמח מלך המשיח, ולכן יבנה הוא היכל ה' לסימן שכן יבנהו המשיח הבא מזרעו, כאשר יאמר במקרא שלאחריו וכאומר הואיל וזרובבל יקרא לבד בשם צמח כשם המשיח הבא מזרעו אבל הוא לא ימלוך לכן לא ישימו עטרה בראשו". עכ"ל.אולם כתבו המפרשים שם, שנבואה זו היתה יכולה להתקיים גם במשך הזמן שבית שני היה קיים, אילו עם ישראל היו חוזרים בתשובה. וכמו שנאמר בסוף הנבואה (זכריה ו טו) "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּן בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֵיכֶם". ורק בגלל שלא זכו לכך, נחרב הבית, ונבואה זו עתיד להתקיים לעתיד לבוא.וכמו שכתב המצודת דוד, שנבואה זו יכלה להתקיים אז, וז"ל (זכריה פרק ו פסוק טו): "והיה אם שמוע וגו' - ר"ל ואם תשמעון בקול ה' ללכת בדרכיו, אז יהיה הדבר הזה אליכם, ובימיכם, כי עצם כוונת גאולת בבל היתה למען יהיו במקום המקודש מקום מוכן ביותר לעבוד את ה' ולהתפלל לפניו על גאולה כללית ושלימה גאולת עולם וכן נאמר כי אנכי ידעתי את המחשבות וגו' (ירמיה כט) ואם היו עושים כן אז היתה באמת גאולה שלימה". עכ"ל.והנה יש חילוקי דעות מיהו "צמח", זרובבל או משיח. אבל "מתחתיו יצמח" ודאי שהוא משיח.דהנה רש"י כתב (זכריה פרק ו פסוק יב): "צמח שמו - הוא זרובבל האמור למעלה הנני מביא את עבדי צמח, ועל שם שצמחה גדולתו מעט מעט, ויש פותרים אותו במלך המשיח, אבל כל הענין הזה מדבר בבית שני:"ומתחתיו יצמח - מזרע המלוכה". ע"כ פירש"י.והכוונה ששם "צמח" כתב רש"י שהוא זרובבל, וחלק על המפרשים שזה מלך המשיח, אבל מה שנאמר "מתחתיו יצמח" זה בוודאי מלך המשיח, שיבוא מזרעו.אולם אילו זכו זה היה מתקיים בבית שני, וכיון שלא זכו נדחה לדורות הבאים.וחז"ל אומרים בכל מקום כמו הי"א שהביא רש"י שצמח הוא מלך המשיח. וכמו במדרש במדבר רבה (וילנא פרשת קרח פרשה יח): "הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וגו' [וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת הֵיכַל ה'] (זכריה ו יב), זה משיח. ואומר (ירמיה כג ה) וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ".וכן בפרקי דרבי אליעזר (פרק מח): "בּוֹ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּסוֹף מַלְכוּת רְבִיעִית, וְלוֹמַר לָהֶם צֶמַח צִמַחְתִּי לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ו, יב) הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת הֵיכַל ה'". ע"כ. וכן נוסח התפילה שלנו "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", בנוי על הפסוק הזה.ולדברי המדרש שצמח הוא משיח, על אף שלכאורה מדובר בזרובבל, נראה שהמדרש מפרש הפסוק "הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ" היינו משיח, "וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח" היינו שיצמח מזרובבל.ומכיון שברור שהבנין הזה שנאמר עליו (זכריה פרק ו) וְהוּא יִבְנֶה, הכוונה על הבית השלישי, שהרי הבית השני כבר עומד באמצע הבנין והוא מנבא לעתיד, א"כ רואים שבנין שלישי הוא בנין בידי אדם, וא"כ מבואר מכאן שמלך המשיח יבנה את בית השלישי בידי אדם ולא שירד מן השמים.וכן מבואר ביחזקאל (פרק מג פסוק יא) ורש"י (שם): "וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צוּרֹתָיו וְכָל תּוֹרֹתָיו הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם".ופירש רש"י: "וישמרו - ילמדו ענייני המדות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ".וזה לא כמו שכתב רש"י בסוכה ובראש השנה ע"פ מדרש שהובא בתוס' שבועות, שבית שלישי ירד מן השמים. ביאור הגמרא בראש השנה וסוכההגמרא בראש השנה (דף ל עמוד א) ובסוכה מדבר על אפשרות שניתן להקריב קרבן העומר בזמן ממש סמוך לגמר בנין בית המקדש, באופן שלא מספיקים להכין קרבן העומר מן הקצירה בליל ט"ז עד ההקרבה בזמן הרצוי בבוקר של ט"ז ניסן, אלא צריך לדחות עד אחרי צהריים של ט"ז ניסן. ובעקבות אפשרות זו תיקן רבי יוחנן בן זכאי שגם כשלא נבנה עדיין בית המקדש אסור לאכול מן התבואה החדשה עד ליל י"ז בניסן, על אף שבזמן שאין בית המקדש מותר לאכול כבר בבוקר של ט"ז, אבל כשנבנה בית המקדש ויקריבו עומר אסור לאכול רק אחרי הקרבה, וממילא משום חשש של "מהרה יבנה בית המקדש", גזר שתמיד אסור לאכול עד ליל י"ז.ועל זה הגמרא שואלת, איך יתכן שנבנה בית המקדש ממש סמוך לקצירת העומר, ועל זה מתרצת הגמרא "לא נצרכא, דאיבני בחמיסר סמוך לשקיעת החמה. אי נמי - דאיבני בליליא".ופירש רש"י: "לא צריכא דאיבני סמוך לשקיעת החמה דחמיסר אי נמי דאיבני בלילה - רבן יוחנן חושש לשמא יבנה לשקיעת החמה או בליל ששה עשר בחצי הלילה, או סמוך לבקרו, שלא יהא שהות לקצירתו והבהובו באבוב של קלאין וטחינתו והרקדתו והקרבתו עד חצות, ואי הוו רגילי למיכל חדש מחצות היום בזמן הזה - אתי למיכל נמי ההוא יומא הכי, ועבדי איסורא. ואם תאמר: היכי משכחת לה דאיבני בחמיסר ביום טוב, ודאיבני בליליא, והא קיימא לן במסכת שבועות (טו, ב) דאין בנין בית המקדש לא ביום טוב ולא בלילה? הני מילי בנין בידי אדם, אבל בנין העתיד לבא - בידי שמים הוא". עכ"ל.וכן ברש"י מסכת סוכה (דף מא עמוד א ד"ה אי נמי): "דאיבני בחמיסר סמוך לשקיעת החמה, והיא היא. ואי קשיא דבלילה אינו נבנה דקיימא לן בשבועות (טו, ב) דאין בנין בית המקדש בלילה, דכתיב וביום הקים ולא בחמיסר שהוא יום טוב, דקיימא לן בשבועות (שם) דאין בנין בית המקדש דוחה יום טוב? הני מילי - בנין הבנוי בידי אדם, אבל מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים, שנאמר (שמות טו) מקדש ה' כוננו ידיך". עכ"ל.וכן בתוס מסכת שבועות (דף טו עמוד ב ד"ה אין): "אין בנין בית המקדש בלילה - וכן אינו דוחה יום טוב. ואם תאמר בראש השנה פרק יום טוב (דף ל ע"א) גבי הדתנן יום הנף כולו אסור קאמר התם דאיבני בלילה דאיבני בחמיסר? ויש לומר דהיינו בית המקדש דלעתיד שהוא עשוי מאליו בידי שמים כדכתיב (שמות טו יז) מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ, וכן מפרש במדרש תנחומא". עכ"ל.הנה הפסוקים בזכריה הם סתירה לכל דעה זו, ומפורש בהם כשיטת הרמב"ם שבית המקדש השלישי יבנה בידי מלך המשיח, וביחזקאל מבואר עכ"פ שיבנה בידי אדם.וז"ל הרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא הלכה ד): "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי".הגמרא עצמה בסוכה וראש השנה ניתן לפרש באופן אחר, ממה שפירשו רש"י ותוס'. גמר בנין בית המקדש מעצמו ע"י ייבוש המזבח ועצם ביאור הסוגיה שם בר"ה וסוכה, יש מקום לפרש שלא כרש"י ותוס' שיבנה בידי שמים, אלא אפשר לפרש בידי אדם.עי' במאירי שמפרש שיבנו ע"י בית דין טועים שחיבת הקודש מביאן לידי כך, לבנות ביו"ט או בלילה שלא כדין, אולם פירוש זה דחוק.ונראה עוד לפרש הגמרא בר"ה וסוכה, שהרי לכאורה יש להקשות, למה צריך בית המקדש בשביל להקריב קרבן העומר, הרי מספיק מזבח, לפי מה דקיי"ל שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא (שבועות טז ע"א), אלא כוונת הגמ' על בנין המזבח. וכן איתא בתוס' זבחים (דף ס ע"ב) שכוונת הגמ' "בית המקדש" היינו מזבח, וכ"כ תוס' סוכה (דף מא ע"א ד"ה דאשתקד).ועכשיו נחזה איך בונים המזבח, עי' בזה במס' זבחים (דף נד ע"א) וברמב"ם (הל' בית הבחירה פ"ב הל' טז) שעושים תבנית מלוחות של עץ ושופכים בתוכו אבנים מעורב בכל מיני דברים שהם רכים, וממילא צריך להמתין עד שמתייבש המזבח ואז מסירים הלוחות-עץ.וזה כמו שעושים היום ביטון, שמעת ששופכים הביטון עד שנגמר הייבוש, לוקח זמן.ועכשיו הגמר של המזבח הוא הייבוש, ואז הוא כשר, ולפני הייבוש א"א להשתמש בו, וא"כ גמר הייבוש אינו מעשה בידי אדם, וזה יכול להיות גם ביו"ט וגם בלילה.וזה כוונת הגמרא "דאיבני בחמיסר סמוך לשקיעת החמה. אי נמי - דאיבני בליליא", היינו שהוא ראוי לשימוש ביו"ט או בליל ט"ז שאז נגמר הייבוש מעצמו.ומה שהקשו תוס' מן הגמרא בשבועות, ששם איתא שא"א לבנות בלילה. שם לא מדברים על המזבח רק על בית המקדש עצמו, שהרי צריך לקדש שם העזרה, וזה נעשה ע"י בנין אבנים ולא ע"י שפיכה כמו המזבח, וזה בודאי א"א לעשות בלילה וכן א"א לעשות ביו"ט. ואם נאמר שכולל גם בנין במזבח שג"כ אסור לבנות בלילה, אבל זה רק לגבי מעשה הבנין, אבל גמר הייבוש יכול להיות גם ביו"ט וגם בלילה. תירוץ על דברי המדרש תנחומא שהובא בתוס'כעת צריך לתרץ המדרשים שנאמר בהם לכאורה שבית המקדש ירד מן השמים.מדרש תנחומא (ורשא פרשת נח סימן יא): "אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע, לא כבר נבנית ירושלים וחרבה. אמר להם: ע"י עונותיכם חרבה וגליתם מתוכה, אבל לעתיד לבא אני בונה אותה ואיני הורס אותה לעולם, שנא' (תהלים קב יז) 'כִּי בָנָה ה' צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ'".אולם מכאן אין ראיה שלא יבנה בידי אדם ולשון "אני בונה אותה" היינו שיהא סיעתא דשמיא כמו כל דבר שנעשה בידי אדם. וכמו שנאמר "המוציא לחם מן הארץ", שאין הכוונה שהלחם כבר יצא בשלימות מן הארץ, שהרי צריך י"א מלאכות כדי שיהא לחם, אלא הקב"ה נותן סיעתא דשמיא לזה. ועיקר הנקודה כאן לא שלא יבנה בידי אדם, אלא שלא יחרב לעולם.אולם לכאורה יש פסיקתא רבתי שמשמע לכאורה יותר כרש"י (פיסקא כח, על נהרות בבל) וז"ל: "'אֵין נֹטֶה עוֹד אָהֳלִי [וּמֵקִים יְרִיעוֹתָי'] (ירמיה י כ), מהו, וכי אין בית המקדש עתיד ליבנות? אלא אין נוטה עוד אהלי מכם, ואין מקים יריעותי מכם. אלא מקדש ראשון שבנאו בשר ודם נפל ביד שונא, אבל מקדש אחרון שהקדוש ברוך הוא בונה אותו, שנאמר (תהלים קמז ב) 'בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס', שוב לא יחרב. לכך נאמר (ירמיה שם) אָהֳלִי שֻׁדָּד וגו'.ויש לתרץ, כדי שלא יסתור פסוקים מפורשים בזכריה, שהכוונה שבמקדש שלישי יהא השגחה מיוחדת והשראת השכינה באופן מיוחד שלא יחרב, אבל בוודאי בני אדם יבנו אותה כמו שנאמר בזכריה.ויש עוד הרבה מקומות שנאמר בהם שבית שלישי יבנה בידי אדם. כמו בתרגום אונקלוס (בראשית פרק מט י) "לָא יֶעְדֵּי עָבֵיד שׁוּלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה וְסַפְרָא מִבְּנֵי בְנוֹהִי עַד עָלְמָא, עַד דְיֵיתֵי מְשִׁיחָא דְּדִילֵיהּ הִיא מַלְכוּתָא וְלֵיהּ יִשְׁתַּמְעוּן עַמְמַיָּא: (יא) יַסְחַר יִשְׂרָאֵל לְקַרְתֵּיהּ עַמָּא יִבְנוֹן הֵיכְלֵיהּ".וכן פירש רש"י (בראשית מט יא): "ואונקלוס תרגם במלך המשיח. גפן הם ישראל, עירה זו ירושלים. שורקה אלו ישראל (ירמיה ב כא) וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק: בני אתונו - יבנון היכליה, לשון שער האיתון בספר יחזקאל (מ טו). עכ"ל רש"י.וראיתי מי שמביא תירוץ על הסתירה בין המקורות שבית המקדש ירד מן השמים ובין המקורות שעם ישראל יבנה, שעיקר בית המקדש ירד מן השמים, ועם ישראל יעשו הדלתות.אולם תירוץ זה תמוה ביותר, שהרי בזכריה אמר שיבנה ההיכל, ולא שיבנה רק דלתות ההיכל, וכן ביחזקאל נאמר זה על כל הבנין ולא רק על הדלתות. ראיה מן התוספתאעוד ראייה שבית המקדש יבנה בידי אדם, מן התוספתא פסחים כשניתן לבנות בין פסח ראשון לשני.וז"ל התוספתא (ליברמן, מסכת פסחים פרק ח הלכה ד): "גר שנתגייר בין שני פסחים, צריך לעשות פסח שני דברי ר'. ר' נתן או' אין צריך לעשות פסח שני, שכבר לא נתחייב. בראשון ניתן להן לישראל לבנות בית הבירה, היחיד עושה פסח שני ואין הצבור עושה פסח שני. ר' יהודה או' אף הצבור עושה פסח שני". ע"כ. ומפורש כאן שישראל בונים בית המקדש ולא שירד מן השמים. אין מצוה שתלויה בנסועיין רמב"ן (במדבר פרק ה פסוק יט) שאין מצוה שתלויה בנס חוץ מסוטה, וז"ל: "הנה אין בכל משפטי התורה דבר תלוי בנס זולתי הענין הזה, שהוא פלא ונס קבוע שיעשה בישראל בהיותם רובם עושים רצונו של מקום, כי חפץ למען צדקו ליסר הנשים שלא תעשינה כזמת יתר העמים, ולנקות ישראל מן הממזרות שיהיו ראויים להשרות שכינה בתוכם". ע"כ.וממילא מכיון שיש חיוב בנין בית המקדש, אין זה תלוי בנס שבית המקדש ירד מן השמים.וכן יש איסור של לא תנסו את השם, מי שחושב שמצוה תלוי בנס, עי' במאמר לא תנסו את ה'. ובהכרח שכל מה שכתבו רש"י ותוס' שירד מן השמים זה רק אפשרות, אבל אם לא ניבנה אנו צריכים לבנות.ובין כך הלכה לא כסברה זו שמוכרח לרדת מן השמים, שהרי בגמרא מבואר שנאמר לענין המזבח כמו שכתבו תוס' שם. דעת הפוסקיםוהרי דעת רבינו יחיאל מפריז שרצה להקריב קרבנות בזמן הזה, והיינו שיבנה מזבח, עי' ספר כפתור ופרח (פרק ו) "שרבינו יחיאל דפריש ז"ל אמר לבא לירושלם, והוא בשנת שבע עשרה לאלף הששי, ושיקריב קרבנות בזמן הזה". עכ"ל. והובא ברדב"ז (סוף הל' מעשה הקרבנות) וכן בחתם סופר (שו"ת יו"ד סי' רנו), ע"פ שאלת רבי עקיבא איגר מה עם יוחסי כהונה, ובספר ליקוטי הלכות של החפץ חיים (זבחים דף סו ע"ב), וחזו"א (אה"ע סי' ב סס"ק ז). ודנו רק בפרטי הלכות, אבל אף אחד לא טען שצריך להמתין עד שירד המזבח מן השמים. קושיה מן הירושלמי והבבלי שבית המקדש יבנה לפני מלך המשיחעל מה שנאמר בזכריה שמלך המשיח יבנה את בית המקדש, יש להקשות מכמה מקורות שבית המקדש יכול להבנות לפני מלך המשיח.הנה בנין בית המקדש ניתן לעשות גם בממשלה זמנית, לפני ביאת המשיח, כמבואר בירושלמי (מעשר שני פ"ה) הובא בתוס' יו"ט (שם פרק ה משנה ב) וז"ל: "כי בנין בית המקדש קודם למלכות בית דוד כדאיתא בירושלמי אמתניתין. וכל שכן קודם לתחיית המתים".ומקורו מן התלמוד ירושלמי (וילנא מסכת מעשר שני פרק ה הלכה ב): "אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד דכתיב (דברים לב יד) וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר".וכן יש להוכיח מן הבבבלי, בסדר הברכות שמברכים בשמונה עשרה, שהוא ע"פ סדר הגאולה. וקודם מברכים ברכת ירושלים, ואח"כ ברכת את צמח דוד.מסכת מגילה (דף יז עמוד ב): "וכיון שנבנית ירושלים - בא דוד, שנאמר (הושע ג ה) "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱ-לֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם"."ירושלים" כולל גם בית המקדש, כמבואר בנוסח ברכת הביננו שהוא קיצור של הברכות. כדאמרינן במסכת ברכות (דף כט עמוד א): "הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינו לָדַעַת דְּרָכֶיךָ, וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ, וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים, וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹבינו, וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ, וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ, וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָׁפֵטוּ, וְעַל הַרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ, וְיִשְׂמְחוּ צַדִיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וּבְתִקוּן הֵיכָלֶךָ, וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ וּבְעֲרִיכַת נֵר לְבָן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה".ועוד ראיה שבית המקדש יבנה לפני ביאת המשיח, מן ילקוט שמעוני (ישעיהו רמז תצט): "שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם". ע"כ. וא"כ מבואר שבשעת שמלך המשיח בא כבר נבנה בית המקדש.וא"כ קשה מן הנביא זכריה שנאמר שם שמשיח יבנה את בית המקדש.ואפשר לתרץ, שניתן לבנות בית המקדש בשני שלבים, היינו בשלב ראשון כדוגמת בית שני, ואח"כ בשלב שני כשיזכו, יבנו כדוגמת בית שלישי הנאמר ביחזקאל. ובזה מתורץ, שהנביא בזכריה שכתב שמשיח יבנה את הבית השלישי, זה בנין יחזקאל שהוא שלב שני של בית שלישי, ובזה צריך משיח. אבל לפני זה ניתן לבנות בשלב ראשון כבנין בית שני, וזה דברי הגמרא בבלי ובירושלמי שבית המקדש יבנה לפני מלך המשיח.ויש ראיה לזה שניתן לבנות בית השלישי בשני שלבים. בנין בית שלישי בשני שלביםהנה יש לנו מקור בחז"ל על אפשרות כזו של בנין בית בצורה של בית שני, אחרי חורבן בית שני,עי' בזה במדרש רבה (בראשית פרשת תולדות, פר' סד י) על הפסוק וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר (בראשית כו כו), שבימי רבי יהושע בן חנניא שמלכות הרשעה גזרו לבנות בית המקדש ועם ישראל היו מאוד שמחים מזה, ואח"כ הכותים הלשינו למלך והוא רצה להפסיק, אבל מחמת שגזירת מלכות א"א לבטל, יעצו לו שיצוה להם לשנות קצת את הבנין במקום אחד, או להרחיב קצת או להקטין קצת, ואז הם חוזרים מעצמם. והיהודים לא רצו לבטל הרעיון, ובא רבי יהושע בן חנניא עם המשל הידוע של הקורא עם החרטום הארוך בלוע הארי, ואז נתבטל הענין(*).ומשמעות כל הסיפור הזה שהיו רוצים לבנות כדוגמת בית שני, ולא היה שם נבואה שתפרש את בנין יחזקאל, וכן משמעות הדברים שגם לא היה הכרעת חכמים איך לפרש את יחזקאל, רק היה העתק של הבית השני, והרי בית השלישי הוא מציאות אחרת והרבה יותר גדול.ועוד, הרי בלתי אפשרי לבנות בנין יחזקאל בלי אורים ותומים ונביא, שהרי בבנין יחזקאל יש בתים נוספים בעזרת נשים ששם אוכלים הכהנים קדשי קדשים כמו שנאמר (יחזקאל מב ח) "כִּי אֹרֶךְ הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר לֶחָצֵר הַחִצוֹנָה חֲמִשִּׁים אַמָּה וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַהֵיכָל מֵאָה אַמָּה: (יג) וַיֹּאמֶר אֵלַי לִשְׁכוֹת הַצָּפוֹן לִשְׁכוֹת הַדָּרוֹם אֲשֶׁר אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה הֵנָּה לִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יֹאכְלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר קְרוֹבִים לה' קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שָׁם יַנִּיחוּ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְהַמִּנְחָה וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם כִּי הַמָּקוֹם קָדֹשׁ".וכל זה לא היה בבית שני. וא"כ כדי לקדש את זה צריך נביא ומלך ואורים ותומים, וכמבואר במס' שבועות (דף יד ע"א) "אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים", וההלכה כרב הונא (שם דף טז ע"א) שצריך הכל, וזה לא היה בתקופת רבי יהושע בן חנניא. ובפרט שרבי יהושע ס"ל (שם דף טז ע"א) שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא, ולפי דבריו מפורש שם כדעת רב הונא שצריך כל דברים הללו. וא"כ ע"כ שרצו לבנות רק כדוגמת בית השני.ועכשיו לכאורה קשה, איך חשבו לבנות, הרי צריך לבנות כמו ביחזקאל. אלא ודאי שאין זה מעכב, אלא יש מצוה לבנות הבית כמו שיודעים דהיינו כמו בית שני, ואם יזכו ויהא נביאים וחכמים לפרש את בנין יחזקאל ויהא אורים ותומים ומלך, אז יבנו זה עוד הפעם.וביאור הענין שיבנו שני פעמים, הוא כמו במהלך בבית שני, אילו היו חוזרים בתשובה אח"כ, דהיינו בתחילת בית שני היה העם לא מתוקן בכלל, שהרי היו שם הרבה נשואי תערובת ומחללי שבת, ואפילו הבנים של הכהן הגדול יהושע בן יהוצדק היו נשואים גויות כמבואר בזכריה (ב ג, עי"ש רש"י ורד"ק. ועי' עזרא י יח), ובכל זאת היה צריך לבנות הבית, כי זה גופא עוזר לעם ישראל לחזור בתשובה, ע"י שרואים עבודת הקרבנות וגדלות הבית וכל הכבוד שמים שנוגע לזה, רק משום שהעם עדיין אינו ראוי, אז הבנין לא בשלימות ואין השראת השכינה בצורה גבוהה, וכשיזכו אז יבנו בצורה שלימה.הנה לפי"ז גם על הבנין בית השלישי אפשר לומר מה שנאמר בפרקי אבות (פרק ב משנה טז) לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין להבטל ממנה. וממילא יבנו בשני שלבים, מקודם כצורת בית שני, וכשיזכו, יעשו עוד בנין כצורת בנין יחזקאל.ועכ"פ מכל זה מבואר שבין בית השלישי בשלב ראשון כדוגמת בית שני ובין בשלב שני כדוגמת בנין יחזקאל, כולם יבנו בידי אדם ולא שיפלו מן השמים, שהרי הנביא זכריה שמדבר על בנין יחזקאל אומר מפורש שני פעמים שבן אדם יבנה, "הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת הֵיכַל ה': (יג) וְהוּא יִבְנֶה אֶת הֵיכַל ה' ובאמת בפשטות המשך הפסוק נאמר גם שעם ישראל ישתתף בבנין הזה כמו שנאמר שם (טו) וּרְחוֹקִים יָבֹאוּ וּבָנוּ בְּהֵיכַל ה'".וכן שלב ראשון של בית שלישי שהוא כדוגמת בית שני, בוודאי יבנו ע"י בני אדם, שהרי במעשה של רבי יהושע בן חנניא שחשבו לבנות בית המקדש כדוגמת בית שני, חשבו לבנות ע"י בני אדם.וכל זה היה אמור להתקיים במשך זמן בית שני, שני שלבים, אחד בנין זרובבל, ושני בנין יחזקאל ע"י מלך המשיח, רק בעוונות נחרב הבית ונדחה לעתיד.ובכל זאת היו שני בתי מקדש בתקופת בית שני, אחד בנין זרובבל ואחד בנין הורדוס כמבואר בב"ב (דף ג ע"ב) בעקבות סדקים שמצאו בבית המקדש, וזה נחשב הכל כבית שני, ובשעה שהורדוס סתר את הבנין, זה לא נחשב כחורבן, מכיון שזה היה סתירה על מנת לבנות. הנחיצות להכריע המחלוקת אם ביהמ"ק בידי שמים או בידי אדםרוב היהודים היודעים ללמוד קצת, יודעים, שדברי רש"י בסוכה ובראש השנה שבית המקדש ירד מן השמים, הוא לא דבר מוסכם, אולם בכל זאת רבים מאוד אומרים שהלכה כרש"י, וזה קשה מאוד, איך אפשר בלי ראיות חזקות להכריע כרש"י.וכאן אנו מביאים ראיה חזקה מדברי זכריה ויחזקאל, דלא כרש"י בסוכה, אלא כהרמב"ם. וכן דעת רש"י עצמו בפרשת ויחי וביחזקאל, שבית המקדש יבנה בידי אדם. והרי יש ראיות מנביאים מפורשים.ויש השפעה שלילית ביותר על כל מהלך הגאולה, מהגישה לפסוק כרש"י בסוכה. שחושבים שהכל יסתדר לבד ואין לנו חלק בעשיה בענין זה, וזה כולל לחלק מן הציבור גם על עשית מלחמות ומצוות תכלת וכו' וכו', שהכל יסתדר לבד. ויש שגם לוחמים נגד כל מי שאומר שצריך לעשות פעולות טבעיות לקירוב הגאולה, ואחד מן הבסיסים של גישה זו הוא לפסוק כרש"י הזה.ויש מקור, שדבר שהוא ספק לא משתדלים לעשות, כגון בהגמון שרוצה לאנוס בתולה שנשאת, שאם הוא ספק אם יש חתונה אינו בא, עי' כתובות (דף ג עמוד ב) "מספיקא לא עקר נפשיה". ואף שהכלל הזה נאמר בענין אחר, על רשע שחמת ספק לא הולך לעשות עבירה, אבל נלמד מזה שטבע אדם שאם יש רק ספק אם הוא יכול לעשות פעולה מסוימת, קשה לו לעשות זה כי צריך שיהא אצלו ודאי. ובזה מכיון שחושבים שיש כאן ספק על בנין בית המקדש אולי ירד מן השמים, וממשיכים זה על כל נושא השתדלות הגאולה, ממילא לא עושים כלום, ושב ואל תעשה עדיף.אבל כל טענה זו טעות ביסודו, אף אם היה רק ספק, וכ"ש שיש ראיות ברורות לצד אחד שבית המקדש יבנה בידי אדם, וממילא אף אם כעת אין אפשרות לקיים ממש, מ"מ צריך לעשות השתדלות להכנה.ואנו מעריכים מאוד את מכון המקדש על הפעילות בנושא זה ועל בירור ההלכה. וכן את כולל "בית הבחירה" בכרמי צור, שמוציא לאור בירורי הלכה על ענין קרבנות ובית המקדש, בספרי "מעלין בקודש" שיוצא כל חצי שנה. וכן עוד הרבה שמתעסקים בזה.ואף שכעת עדיין לא ברור לגמרי איפה בדיוק מקום המקדש, אף שיודעים שזה תחת כיפת הסלע, אבל למיקום יותר מדויק צריך עוד בירורים ע"י מומחים בדבר והכרעות, וכבר מתעסקים גם בזה. וחלק של המקורות הם מה שגוים עלו להר הבית ולעזרה וצילמו וחפרו שם, ומזה יש לנו מידע חלקי מה שקורה שם.ויש לצפות שאם יהא ממשלה שמוכנה להתעסק בזה, ניתן לחפש עוד מקורות במקום כיפת הסלע, ושאר מקומות בעזרה והר הבית, לחפש את מקום בית המקדש בדיוק.ואף דקיי"ל שהעולה למקום עזרה חייב כרת, עי' מג"א ומשנה ברורה (סימן תקסא ה) וז"ל: "בית המקדש - והנכנס עתה למקום מקדש חייב כרת שכולנו טמאי מתים וקדושה הראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא [מ"א], ועיין בליקוטי הלכות זבחים בפרק השוחט והמעלה מש"כ שם מענין זה".מ"מ כשצריך לבנות את בית המקדש מותרים גם טמאים להכנס, כמבואר סוף עירובין (דף קה עמוד א) עי"ש, וא"כ זה כולל גם כשצריך לעשות בדיקות ומדידות וחפירות כדי לברר מקום המקדש.וכן פסק הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה כג): "מקום שהיה בעלייה מכוון על קדש הקדשים אין נכנסין לו אלא פעם אחת בשבוע לידע מה הוא צריך לחזק בדקו, בשעה שנכנסין הבנאים לבנות ולתקן בהיכל או להוציא משם את הטומאה, מצוה שיהיו הנכנסין כהנים תמימים, לא מצאו תמימים יכנסו בעלי מומין, ואם אין שם כהנים יכנסו לוים, לא מצאו לוים יכנסו ישראל, מצוה בטהורים, לא מצאו טהורים יכנסו טמאים, טמא ובעל מום יכנס בעל מום ואל יכנס טמא שהטומאה דחויה בציבור, וכל הנכנסין להיכל לתקן יכנסו בתיבות, אם אין שם תיבות או א"א להם שיעשו בתיבות יכנסו דרך פתחים". סיכום בנין בית המקדש השלישי יתקיים בשני שלבים. השלב הראשון: בלי משיח, בצורת בית שני. השלב השני: ע"י משיח, בצורת בנין יחזקאל. ושניהם בידי אדם.ובזה שכתבנו שבשביל לבנות בית המקדש ולהקריב קרבנות אין צורך במשיח, ממילא אם רוצים להקים אדם בראש שיעשה זה, אין צורך לבדוק אם ראוי להיות משיח, אלא אף אם יש סיבות מוכרחות שהוא אינו משיח רק מוכן לסלק את הערבים ולבנות את בית המקדש, מספיק.וכן פסקו האחרונים שניתן לבנות מזבח בלי שירד מן השמים. כמובן שצריך עוד הרבה בירורים להלכה, בין בענין קרבנות ובין לענין בנין בית המקדש, וכאן מדברים רק בתור הכנה להכנה וכו'. וע"ע מאמר זאת חנוכת המזבח. (*) וז"ל המדרש: בִּימֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הוֹשִׁיבוּ פַּפּוּס וְלוּלְיָאנוּס טְרַפִּיזִין מֵעַכּוֹ עַד אַנְטוֹכְיָא וְהָיוּ מְסַפְּקִין לְעוֹלֵי גוֹלָה כֶּסֶף וְזָהָב וְכָל צָרְכָּם. אֲזַלִּין אִלֵּין כּוּתָאֵי וְאָמְרִין: יְדִיעַ לֶהֱוֵי לְמַלְכָּא דְּהָדֵין קַרְתָּא מָרָדְתָּא תִּתְבְּנֵא וְשׁוּרַיָּא יִשְׁתַּכְלְלוּן מִנְדָה בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא יִתְּנוּן. מִנְדָה, זוֹ מִדַּת הָאָרֶץ. בְּלוֹ, זוֹ פְּרוֹבָגִירוֹן. וַהֲלָךְ, אַנְגְּרוֹטִינָה. וַאֲמַר לְהוֹן מַה נַּעֲבֵיד וּגְזָרִית, אָמְרִין לֵיהּ שְׁלַח וַאֲמַר לְהוֹן אוֹ יְשַׁנּוּן יָתֵיהּ מֵאַתְרֵיהּ, אוֹ יוֹסְפוּן עֲלֵיהּ חֲמֵשׁ אַמִּין, אוֹ יִבְצְרוּן מִנֵּיהּ חֲמֵשׁ אַמִּין, מִן גַּרְמֵיהוֹן אִינוּן חָזְרִין בְּהוֹן. וַהֲוָן קְהָלַיָּא מְצַתִין בַּהֲדָא בִּקְעֲתָא דְּבֵית רִמּוֹן, כֵּיוָן דַּאֲתוֹן כְּתִיבָא שְׁרוֹן בָּכְיִין. בָּעֲיִין לְמִמְרַד עַל מַלְכוּתָא, אָמְרִין יֵעוֹל חַד בַּר נַשׁ חַכִּימָא וִישַׁדֵּךְ צִבּוּרָא, אָמְרִין יֵעוֹל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא דְּהוּא אַסְכּוֹלוֹסְטַקְיָא דְאוֹרָיְיתָא. עָאל וְדָרַשׁ אֲרִי טָרַף טֶרֶף וְעָמַד עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ, אֲמַר כָּל דַּאֲתֵי מַפֵּיק לֵיהּ אֲנָא יְהֵיב לֵיהּ אַגְרֵיהּ, אֲתָא הָדֵין קוֹרֵא מִצְרָאָה דְּמַקּוֹרֵיהּ אָרִיךְ, יְהֵיב מַקּוֹרֵיהּ וְאַפְקֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ הַב לִי אַגְרִי, אֲמַר לֵיהּ זִיל תְּהֵא מְלַגְלֵג וְאוֹמֵר דְּעַיְלַת לְפוּמָא דְאַרְיֵה בִּשְׁלָם וּנְפָקַת בִּשְׁלָם, כָּךְ דַּיֵּינוּ שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְאֻמָּה זוֹ בְּשָׁלוֹם וְיָצָאנוּ בְּשָׁלוֹם. (בראשית כו, לב): וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם מָצְאוּ אִם לֹא מָצָאוּ, מִן מַה דִּכְתִיב (בראשית כו, יט): וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים, הֱוֵי שֶׁמָּצְאוּ מַיִם חַיִּים. נכתב בעזהי"ת ע"י מורנו הרב שליט"אח' טבת תשע"ו