יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
כל ילד שנולד מהפריה חוץ לרחם, אין הבן נימול בשבת. במקרה שבעלת הביצית היא גויה, הילד הוא גוי, לפי מה שביררנו במאמר לא תהא כהנת כפונדקית. וכן אם נולד ע"י הזרעה מלאכותית, אין הבן נימול בשבת, וכל אלו דינם כמו יוצא דופן (לידה ע"י ניתוח קיסרי) שאינו נימול בשבת.
14:58 (01/04/11) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

מקודם נדון על פונדקאית או תורמת ביצית שהביצית והרחם משתי נשים ויקרא פרק יב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא: (ג) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: לכאורה ילד שנולד מפונדקאית או תורמת ביצית (שניהן יהודיות) אינו נימול בשבת, שהרי למדים בשבת דף קל"ה שיוצא דופן אינו נמול בשבת וכן קיי"ל להלכה שו"ע או"ח ס' של"א סע' ה' , משום שרק מי שאימו טמאה לידה דוחה שבת ואם אין אמו טמאה לידה אינו דוחה שבת, שיש דיעה בגמרא שלמידים מן הפסוק של מילה שרק כשטמאה לידה נימול בשמונה ויוצא דופן אין אמו טמאה לידה, כדאמרינן נדה מ. מן הפסוק הזה שיוצא דופן אין אמו טמאה לידה שנאמר כי תזריע עד שתלד במקום שהיא מזרעת, אף שיש דיעה החולקת וס"ל שמילה ביום השמיני אינו קשור לטומאת לידה, מ"מ מספק קיי"ל שבחול נימול לשמונה אבל אינו דוחה שבת, ולכאורה מאותו פסוק אפשר למעט מטומאת לידה גם אשה שילדה מביצית שאינה שלה, שהרי נאמר אשה כי תזריע וילדה זכר, ומשמעות הפשוטה של כי תזריע היינו שהביצית שלה מפריה את הולד, וא"כ במקום שאין זה ביצית שלה לא שייך לקרות כאן כי תזריע שהרי היא אינה מזריע כלל. ובפשטות לשון תזריע היינו הביצית, שהרי הדם אינו מזריע, וא"כ כוונת הגמרא שדרך כלל הביצית יוצא דרך המקור ולא דרך דופן הרחם, או הכוונה שהביצית מופרית מן הזרע שבא דרך המקור, ומשום זה מתמעט יוצא דופן. וא"כ אפשר ללמוד מזה שכ"ש כשבכלל אינה מזרעת דהיינו שהביצית לא בא ממנה כלל אלא מאשה אחרת, שאינה טמאה לידה כלל, וא"כ לפי מה דקיי"ל שכל שאינה טמאה לידה אין המילה דוחה שבת, וא"כ אם קיבלה ביצית מאשה אחרת ונולד בשבת אין מילתו דוחה שבת. ויותר מזה נראה, שגם לדעת רבי שמעון בנידה מ. שס"ל שיוצא דופן כן מטמא לידה משום שלא ס"ל הדרש של לידה במקום שמזרעת, אולם מה שכתבנו שצריך עכ"פ שתזריע, זה פשטות הפסוק בלי דרש, ובלי זה באמת לא מטמא בלידה, וממילא כאן שלא הזריע כלל רק בא ממקום אחר אינה מטמא בלידה. אם הפונדקאית גויה ובעלת הביצית יהודיה, אז אף ע"פ שביררנו במאמר 'לא תהא כהנת כפונדקית', שהעיקר הוא שבעלת הביצית היא האימא וממילא הולד הוא יהודי, מ"מ כאן הדבר פשוט שאינו נימול בשבת, שהרי בודאי אין מי שמטמא בלידה, שהרי בעלת הביצית היא לא ילדה ואינו מטמא בלידה ובעלת הפונדקאית היא גויה ואינה מטמא בלידה, וא"כ בודאי אינו נימול בשבת, ובזה אין צריך לחדש שום דבר. וכן אם הפונדקאית היא יהודיה והביצית היא מגויה, ביררנו שם שהולד הוא גוי ואינו מתייחס אחרי בעלת הרחם וצריך גיור על דעת ב"ד, וממילא אף אם רוצים לגיירו, אינו נימול בשבת, שאצל גוי שצריך מילת גרות אין דוחה שבת. אין כאן הנושא על עצם עשית פונדקאית ותורמת ביצית, שבזה הרבה פוסקים אוסרים באיסור גמור לעשות דבר כזה, (הרב וואזנר והרב אלישיב שליט"א) וכאן מדובר אם עשו דבר זה לגבי מילה בשבת. עד עכשיו דברנו על פונדקאית או תורמת ביצית, שהביצית והרחם הם משתי נשים. כעת נדון על אותה אשה שהכניסו לתוך רחמה מביצית שלה, ועושים את חיבור הזרע עם הביצית במבחנה מחוץ לרחם, ופה לכאורה כן מתקיים אשה כי תזריע וילדה, שהרי זה אותה אשה שהזריע וגם ילדה. אולם לכאורה כמו שדרשינן לדעת חכמים שיוצא דופן אינה מטמאה בלידה משום שנאמר כי תזריע וילדה, שבעינן עד שתלד במקום שמזרעת, וא"כ לכאורה ה"ה שאפשר לדרוש ההיקש בכיוון הפוך, עד שמזרעת במקום שתלד, ואם מזרעת במקום אחר אינה טמאה לידה וא"כ בהפריה מחוץ לרחם שמזרעת שלא במקום שתלד אלא במבחנה, אז אינה טמאה לידה, וממילא גם אין מילה דוחה שבת, כפי דקיי"ל שכל שאינה מטמאה בלידה אין הולד נימול בשבת, ומה שחז"ל לא דרשו את הדרש הזה, משום שלא היה להם המציאות הזה, אבל כעת שיש המציאות הזה, צריכים אנו ללכת בעקבות חז"ל ולדרוש אותו סוג דרש. אולם צריך עוד לעיין אם ניתן לדרוש כך. שוב מצאתי ראיה לנדן דידן שדרשינן דרש מסוג כזה. וע' מעין דרש כזה ברבנו חננאל על הגמרא חגיגיה יד: (הר"ח הודפס בדף טז.) לענין אשה שנתעברה באמבטיה, הובא בשו"ת ציץ אליעזר חלק ג סימן כז פרק א וז"ל רבינו חננאל: מי חיישינן לדשמואל דאמר יכול אני לבעול כמה בתולות בלא דם או דילמא הא דשמואל לא שכיחא וחיישינן שמא באמבטי עיברה כו' פירוש אשה הרה שנבדקה ונמצאת בתולה מי אמרינן מביאה נתעברה כשמואל והריני קורא בה אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה וחייבת קרבן לידה, או דילמא אימור באמבטי של מרחץ נתעברה כגון שירד איש באותה האמבטי ופלט ש"ז וירדה אשה וקירבה באותה טיפה של ש"ז ונכנסה בתוך רחמה ונתעברה וזה מעשה נסים הוא ואינה טמאה לידה שאין אני קורא בה אשה כי תזריע וכו' עכ"ל. וא"כ למידים מזה, שאם נתעברה שלא כדרך ביאה, אינה מטמא, משום שהזרע הגיע לשם שלא כדרך כל הארץ, ואף שהביצית נזרע בתוך הרחם, וא"כ כ"ש שגם הביצית היתה מחוץ לרחם, אין זה דרך ביאה, ואינה מטמאה בלידה, וממילא אין המילה דוחה שבת. סיכום כל ילד שנולד מהפריה חוץ לרחם, בין אם זה משתי נשים (אחת בעלת הרחם ואחת בעלת הביצית) ולא משנה אם שתיהן יהודיות או אחת יהודיה ואחת גויה, ובין אם הכל בא מאשה אחת , אין הבן נימול בשבת במקרה שבעלת הביצית היא גויה, הילד הוא גוי, לפי מה שביררנו במאמר לא תהא כהנת כפונדקית. וכן אם נולד ע"י הזרעה מלאכותית, והיינו שזרקו את הזרע לתוך הרחם דרך מזרק ולא כדרך כל הארץ, אין הבן נימול בשבת, וכל אלו דינם כמו יוצא דופן (לידה ע"י ניתוח קיסרי) שאינו נימול בשבת. עצם עשית פונדקאית או תרומת ביצית יש בזה הרבה בעיות והרבה גדולי ישראל אוסרים זה במוחלט, אולם אין כאן המקום להאריך בזה, והארכנו במאמר תשובה למכון פועה בענין פונדקאית. נכתב בעה"י עש"ק פרשת תזריע, כאן עה"ק עמנואל, יום כ"ו אדר ב' תשע"א יצחק ברנד ת.ד. 905, עמנואל itzchokbrand@neto.bezeqint.net www.rabbibrand.022.co.il שלחתי את המאמר להרב מרדכי הלפרין שליט"א והוא שלח לי מאמר זה לחיזוק הדברים וז"ל תודה ויעיין מר בקובץ המצורף שהעתקתי מהנשמת אברהם חלק יו"ד בברכה מרדכי הלפרין נשמת אברהם (מהדורת תשס"ז) הלכות מילה יורה דעה סימן רס סעיף א מצות עשה (א) לאב למול (ב) את בנו, וגדולה מצוה זו משאר מצות עשה. נשמת אברהם (ב) את בנו. בן הנולד ע"י הזרעה מלאכותית מזרע של הבעל (ע"פ הוראת חכם), שמעתי שפוסקים למעשה שהבן הנולד הוא כבנו לכל דבר, אך אעפ"כ הנני מציין מה שכותב בספר הברית 4: עיין באחרונים מה שהאריכו בדברי החלקת מחוקק אהע"ז סי' א ובבית שמואל שם והב"ח ביו"ד סי' קצה (ד"ה ולא ישב) ושו"ת תשב"ץ ח"א סי' קא-קב וח"ג סי' רסג, אם נקרא בנו לכל דבר 5. ולפי פי' ר"ח חגיגה טז ע"א בבעית הגמרא בתולה שעיברה, שכתב שם דאם עיברה באמבטי זה מעשה נסים ואין אני קורא בה אשה כי תזריע ואינה טמאה לידה ע"ש, א"כ אין מילתן דוחה שבת וכו', ואפשר דלא כתב כן רק בנתעברה ממילא דהוי דרך נס, וצ"ע, עכ"ל. וכ"כ הגרש"ז אויערבאך זצ"ל 6: אך מסתפקנא לפי מה שהר"ח סובר (חגיגה טז ע"א) דבנתעברה באמבטי אינה טמאה לידה מפני שאין אני קורא בה אשה כי תזריע, דלפי"ז בן הנולד ע"י הזרעה מלאכותית לא יהא נמול לשמונה בשבת, דהא ביוצא דופן מספקינן בגמ' בשבת קלה דלמא כל שאין אמו טמאה לידה אין נמול לשמונה וקיי"ל להלכה ביו"ד סי' רסו סע' י דלא מהלינן ליה בשבת. ומעתה אם נאמר שעיקר טעמו הוא משום דהו"ל מעשה נסים אין זה שייך כלל להזרעה מלאכותית שהוא דבר טבעי ולא הוי כלל בגדר נס. אך בעניי אין אני מבין יפה דמהיכ"ת נימא דמכח זה שאינו מצוי כלל והוא קרוב לנס שלא תהא אמו טמאה לידה. ולכן יותר מסתבר לומר דעיקר טעמו של הר"ח – שכל דבריו דברי קבלה – הוא משום דכל שהאשה אינה מסייעת להזרעת הבעל אין אני קורא בה אשה כי תזריע וגם מפני שאין זה דרך הזורעים. וכיון שכן הרי גם בהזרעה מלאכותית אין האשה מסייעת להזרעתו וגם לא הוי כדרך הזורעים, ואפשר דלא מהלינן ליה בשבת, וצ"ע, עכ"ל. וראה כרך ג אהע"ז סי' א ס"ק ו2(ג) (עמ' יז). וכן אמר לי בזמנו הג"ר עזריאל אויערבאך שליט"א שכך פסק הלכה למעשה חמיו הגרי"ש אלישיב שליט"א שאין מילתו של ילד הנולד מהזרעה מלאכותית דוחה שבת, אך ראה להלן בסמוך. כתב לי הראש"ל הגר"ע יוסף שליט"א בהערה על ספרי מהד"ק כרך ד (עמ' רכו): בענין תינוק הנולד בשבת בהזרעה מלאכותית אם מילתו דוחה שבת, והביא בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א שאין מילתו דוחה שבת. ובמחכ"ת לא כן אנכי עמדי, אלא כיון שנולד לידה נורמלית, מילתו דוחה שבת, וכן הדין לגבי תינוק במבחנה. וכן הוריתי הלכה למעשה. וגם לענין פדיון הבן, כשהוא בכור, חייב אביו לפדותו כדת, כיון שהוא נחשב כבנו לכל דבר, וכמו שהעליתי בס"ד בשו"ת יביע אומר (ח"ב חאה"ע סימן א). ושו"ר שגם הגרש"ז אויערבאך פסק שמכיון שהתינוק נקרא בנו לכל דבר, לכן חייב בפדיונו בברכה, והביאו כת"ר באבן העזר (סימן א סעיף ו). ומכל מקום לדעתי הדבר ברור שגם מילתו דוחה שבת, וכנ"ל, עכ"ל של הראש"ל הגר"ע ויוסף שליט"א. לעומת מה שכתבתי לעיל בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א, לפני מספר שנים שמעתי שהגרי"ש אלישיב שליט"א פסק הלכה למעשה שתינוק שנולד בהזרעה מלאכותית מילתו לשמיני דוחה שבת. וששאלתי את הג"ר עזריאל אויערבאך שליט"א אמר לי שהפסק הקודם (שאין מילתו דוחה שבת) היה מבוסס על הר"ח שקרי ליה (המתעברה באמבטי) מעשה ניסים. אך היום שזה מעשים בכל יום שאשה הרה מהזרעה מלאכותית, אין זה כבר מעשה ניסים אלא דבר רגיל ושגרתי ולכן מילתו של הילד בשמיני דוחה שבת. 4) ס"ק מח ובסי' רסב ס"ק צו. 5) ראה גם באסיא חוברת עז-עח טבת תשס"ו עמ' 113. 6) נועם כרך א תשי"ח עמ' קנג. וזה שהשבתי לו לכבוד הרב מרדכי הלפרין שליט"א צריך לדון אם הר"ח הוא כופף למעשה ניסים או שזה בעיקרו שלא כדרך הזרעה, וכן מבואר בדבר הגרש"ז אויערבך זצ"ל שלא העיקר משום שזה נס אלא משום שזה שלא כדרך הזרעה, וממילא לדידיה גם בהפריה מלאכותית אינו נימול בשבת. אולם אף לדעת הג"ר י"ש אלישיב שליט"א, שכופף הדבר לענין מעשה נסים, בהפריה חוץ רחמי יש לנו עוד הסברה שלנו, שכמו שדרשינן ביוצא דופן שאין אמו טמאה לידה משום שאינו יוצא במקום שמזרעת ה"ה שאפשר לדרוש הפוך שצריך להיות ההזרעה במקום הלידה משא"כ הפריה חוץ רחמי אינו במקום הלידה , והא דלא אמרו חז"ל דבר זה, משום שלא היה להם המציאות הזה אבל בזמננו שיש מציאות הזה , צריכים אנו לדרוש כמו שדרשו חז"ל את מה שהיה להם במציאות, וזה בעצם אותו דרש של חז"ל רק שאנו דורשין זה גם בצד השני.(כך נראה לכאורה) וגם טענת רש"ז אויערבך יותר חזק כאן, שאין זה דרך הזרעה רגילה כלל, וממילא אינו נימול בשבת. ובדבר הגרע"י שליט"א שכתב שבודאי נימול בשבת בהפריה מלאכותית, והוסיף שאף בהפריה חוץ רחמי, דוחה מילתו את השבת, צע"ג, שהוא בכלל לא מסביר שום דבר בנוגע לדברי הר"ח, רק כותב כיון שזה נחשב לבנו לכל דבר, ממילא נימול בשבת, והביא גם דברי הגרש"ז אויערבך זצ"ל שחייב בפדיון הבן, אבל כל זה לא נוגע לענין מילה בשבת, שהרי בפדיון הבן לא נכתב כלל ענין של הזרעה רק ענין של לידה ששם כתוב פטר רחם, ולא הוזכר ענין של כי תזריע, משא"כ בענין טומאת לידה וכתוצאה מכך מילה בשבת שתלוי ג"כ בענין הזרעה, א"א ללמוד מדיני פדיון הבן, וזה בודאי אפשר ללמוד מדברי הר"ח שבענין טומאת לידה אנו חייבים ללמוד שנתקיים גם כי תזריע, וממילא אינו דוחה שבת. וכ"ש כשזה בא ע"י פונדקאית, (שניהן יהודיות) בודאי לא נתקיים כאן כי תזריע, ולענין פדיון הבן צריך לדון , כפי שהעלנו לענין מי האימא שעיקרו בעלת הביצית, (ע' במאמר לא תהא כהנת כפונדקאית, וכל הויכוח שהיה לי עם מכון פועה על זה) אז לענין פה"ב לכאורה תלוי בשאלת הגמרא חולין ע עמוד א הדביק שני רחמים, ויצא מזה ונכנס לזה, מהו? דידיה פטר, דלאו דידיה לא פטר, או דלמא דלאו דידיה נמי פטר? תיקו, אולם ברבנו גרשום שם מבואר שהולד עצמה בודאי נתקדש בבכורה וא"כ חייב בפדיון הבן. ואם בעלת הפונדקאית גויה, ובעלת הביצית יהודיה אף כפי שהעלנו שהוליד יהודי (כך פסק גם הגרע"י) אז בודאי אינו נימול בשבת שהרי אין מי שטמאה לידה. וכן אינן לו פה"ב, שאין כאן פטר רחם של ישראלית. כל טוב וחג כשר ושמח יצחק ברנד שו"ר לענין המחלוקת בין הגרש"ז אויערבך זצ"ל להג"ר י"ש אלישיב שליט"א, האם נתעברה באמבטיה אינה מטמאה לידה משום שאין זה דרך הזרעה וממילא גם אם יהא דרך בכך אינו מטמא או משום שזה מעשה ניסים והיום שזה רגיל כבר מטמאה בלידה, שיש ראיה חזקה לדעת הגרש"ז אויערבך שזה משום שזה לא דרך הזרעה, שהרי בגמרא חגיגה י"ד: דנים אם מעשה שמואל שכיח שיכול לבעול בלי להוציא הבתולים, ואז מטמאה בלידה, ואם זה לא שכיח אז תולים בנתעברה באמבטיה ואינה טמאה, ומשמע שלפי צד השני, נתעברה באמבטיה יותר שכיח ממעשה של שמואל, ובכל זאת אילו לא היה לנו את האפשרות לתלות בנתעברה באמבטיה ורק במעשה שמואל, היינו מטמאים אותה, וא"כ בהכרח שסיבת נתעברה באמבטיה שאינו טמאה, זה לא משום דלא שכיח אלא משום שזה לא דרך הזרעה, וממילא אף בזמננו שזה שכיח, אינה מטמאה משום שזה לא דרך הזרעה, וממילא גם בהזרעה מלאכותית אינה נימול בשבת, וכ"ש בהפריה חוץ רחמי. נכתב בעה"י ח' ניסן תשע"א ע"י יצחק ברנד