יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
בראש השנה אומרים בתפילה פסוקי מלכויות ● חז"ל תיקנו לא לומר פסוקים של פורענות, כמו הפסוק שמדבר על השואה "חַי אָנִי נְאֻם אֲ-דֹנָי ה' אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם" ● אבל הפסוק הבא כן אומרים "וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם" - שאחרי כל הצרות עם ישראל יגיע לארץ ישראל
00:14 (10/09/15) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

בראש השנה אומרים בתפילה פסוקי מלכויות, וחז"ל תיקנו לא לומר פסוקים של פורענות, כמו הפסוק ביחזקאל (פרק כ לג) "חַי אָנִי נְאֻם אֲ-דֹנָי ה' אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם".וכך איתא במסכת ראש השנה (דף לב עמוד א במשנה): "אין מזכירין [מלכויות זכרונות ושופרות] של פורענות".וגרסינן בגמ' (שם): "מלכיות כגון (יחזקאל שם) 'חַי אָנִי נְאֻם ה' א-להים אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם'. ואף על גב דאמר רב נחמן: כל כי האי ריתחא לירתח קודשא בריך הוא עלן וליפרוקינן, כיון דבריתחא אמור - אדכורי ריתחא בריש שתא לא מדכרינן". ע"כ.ומה שאמר רב נחמן "כל כי האי ריתחא לירתח קודשא בריך הוא עלן וליפרוקינן", היינו השואה. שהרי זה מדובר כשעם ישראל נתקבץ מהרבה עמים, ונהרגו במקום אחד. וזה היה רק בשואה, שנתקבצו באושויץ ולא הגיעו לא"י. ואחר כך כתוב שעם ישראל יגיעו לא"י, וזה נתקיים כעת.כמו שאומר הנביא יחזקאל (פרק כ פסוקים לג-לח): "חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ה' אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם: (לד) וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצֹתֶם בָּם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה: (לה) וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל מִדְבַּר הָעַמִּים וְנִשְׁפַּטְתִי אִתְּכֶם שָׁם פָּנִים אֶל פָּנִים: (לו) כַּאֲשֶׁר נִשְׁפַּטְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּמִדְבַּר אֶרֶץ מִצְרָיִם כֵּן אִשָּׁפֵט אִתְּכֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה': (לז) וְהַעֲבַרְתִּי אֶתְכֶם תַּחַת הַשָּׁבֶט וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית:(לח) וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי מֵאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם אוֹצִיא אוֹתָם וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹא וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'". ע"כ.ועל אף שמכח זה באה הגאולה, מ"מ לא מזכירים פסוקים אלו בראש השנה.ואילו הפסוק הבא כן אומרים (יחזקאל פרק טז פסוק ס): "וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם". (כך כל הנוסחאות בסידורים, שאומרים פסוק זה בפסוקי זכרונות).הפסוק "חי אני" מדבר על השואה, שאחרי כל הצרות הגיעו עם ישראל לארץ ישראל, והפסוק "וזכרתי אני" מדבר בקיבוץ גליות של זמננו, שעם ישראל כובש את ארץ ישראל בלי זכות ובלי שמקיימים את התורה, כמו שכתוב בנביא בהמשך (יחזקאל פרק טז ס): "וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם: (סא) וְזָכַרְתְּ אֶת דְּרָכַיִךְ וְנִכְלַמְתְּ בְּקַחְתֵּךְ אֶת אֲחוֹתַיִךְ הַגְּדֹלוֹת מִמֵּךְ אֶל הַקְּטַנּוֹת מִמֵּךְ וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת וְלֹא מִבְּרִיתֵךְ". ע"כ.ופירש רש"י (יחזקאל פרק טז פסוק סא): "וזכרת - בהטיבי לך את דרכיך הרעי' ונכלמת מלפני על שגמלת לי רעה ואני גומלך טובה: בקחתך את אחותיך - כשתכבשי לירש את מקומות אשר סביבותיך הקטנות והגדולות: לבנות - לפרוורים לך משועבדים לך כמו סדום ובנותיה וכפרנהא: ולא מבריתך - ולא משמרך את הברית אשר כרתי אתך אלא בחסדי וברחמי שאני שומר את בריתי". עכ"ל.ואף שזה גרוע מאוד שהחילונים שולטים, ועושים הרבה צרות, מ"מ זה לא נקרא סימן רע להזכיר את כיבוש ארץ ישראל במצב כזה.וא"כ רואים שהשואה לא מזכירים בראש השנה ואילו הקמת המדינה כן מזכירין, אע"פ שנעשנה ע"י חילונים.ונצרף בזה את המאמר האם אנחנו באתחלתא דגאולה או לא.

 
 

האם אנו באתחלתא דגאולה, ורמז זמן הגאולה ע"פ רבינו האריז"ל זיע"א
יש חילוקי דעות האם אנו באתחלתא דגאולה, יש אומרים שכעת המצב שאין כאן כלום מאתחלתא דגאולה ויותר מזה מי שחושב שאנו באתחלתא גאולה הוא בגדר אפיקורס וכדומה ומרחקים אותו מבית המדרש ● נראה להביא ראיה מן הגמרא שהעיקר כדעה שרק אחרי השואה היתה אתחלתא דגאולה, וממילא זה הקמת המדינה ● אנשי סדום בראש ● הסכנה לקרוא לזה אתחלתא דגאולה ● רמז זמן הגאולה ע"פ רבינו האריז"ל זיע"א
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבההוסף הודעה/תגובה
 שיתוף