יום ש', טו’ בניסן תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
עקב בקשת מורנו הרב שליט"א, אנו מכניסים כאן את הספר הנפלא "בחר ה' בציון" שבס"ד זכינו לקבל ממחברו הגר"י פרידמן שליט"א ● ובו עשרה פרקים, בעניני: מעלת ארץ ישראל ● ארץ ישראל – תכלית הבריאה ● הארץ הנבחרת לעם הנבחר ● הפרחת הארץ בימינו ● דברי הגר"א על סדר הגאולה ● גאולת ישראל קמעא קמעא ● תחילת הגאולה ע"י בני אדם ● עליית תלמידי הגר"א ● חובתנו בשעה זו ● בנין בית המקדש ● נספחים ● מילואים ● מכתבי ברכה
10:50 (16/07/15) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

הקדמה, עמ' ג פתיחה, עמ' זפרק א - מעלת ארץ ישראל, עמ' יפרק ב - ארץ ישראל – תכלית הבריאה, עמ' כאפרק ג - הארץ הנבחרת לעם הנבחר, עמ' מפרק ד - הפרחת הארץ בימינו, עמ' מזפרק ה - דברי הגר"א על סדר הגאולה, עמ' סבפרק ו - גאולת ישראל קמעא קמעא, עמ' עדפרק ז - תחילת הגאולה ע"י בני אדם, עמ' פטפרק ח - עליית תלמידי הגר"א, עמ' קטופרק ט - חובתנו בשעה זו, עמ' קלבפרק י - בנין בית המקדש, עמ' קלזנספחים, עמ' קמאמילואים, עמ' רכגמכתבי ברכה, עמ' שמ"ה – שמ"ו פתיחהכתב בספר חרדים (מצוות התלויות בארץ פנ"ט) "וצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו, כי תחילת עונינו שנקבעה לנו בכיה לדורות יען מאסנו בה, שנאמר (תהילים קו, כד) וימאסו בארץ חמדה", ובפדיון נפשנו, מהרה יהיה, כתוב (שם קב) כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו", ושם כתוב "אתה תקום תרחם ציון". עכ"ד.וכך כתב רבי משה דוד ואלי בפירושו לתהלים (קו, כד) ביתר ביאור, וז"ל, וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו. והנה העון הזה היה כל כך חמור לפניו ית', לפי שפגם בעיקר הכל שהיא האמונה. עד שממנו נמשכה הגזרה של הגלויות, כדי שיכירו וידעו הבנים שאין ארץ כארצם, ולא יתוקן עון המאיסה של האבות, עד שהבנים יביאו את עצמם לחשוק בה בחשק גדול, כענין שנאמר: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד – כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, כלומר דהא בהא תליא, שלא יבא עת חנינה לציון, עד שבניה יחמדוה בתכלית החמדה והתשוקה. עכ"ל.וכך אמרו חז"ל בפסיקתא (הובא בספר "יוסף חן" דף פח, ב להגה"צ ר' נתן פרידלנד זצ"ל. ובספר התקופה הגדולה עמ' 128): אמר ר' סימון בן מנסיא, אין הקב"ה מראה סימן גאולה לישראל, עד שיחזרו ויבקשו הדברים אשר מאסו בימי רחבעם, מלכות שמים, ומלכות בית דוד, ובית המקדש, והארץ אשר מאסו אבותינו, שנאמר וימאסו בארץ חמדה. ע"כ. ומבואר שדרישת ארץ ישראל היא תנאי מוכרח לזכות לגאולה.*והנה, אנו שזכינו למה שלא זכו דורות רבים, שאנו יושבים בארץ ישראל, על אחת כמה וכמה שמוטלת עלינו חובה להעריך את המתנה שנתן לנו הבורא יתברך, ומלבד החיוב שיש עלינו לתקן את עוון מאיסת הארץ, עוד יש לנו חיוב מצד הכרת הטוב, שלא נהיה ח"ו ככפויי טובה, אשר אינם מכירים בערך הטובה שנתנה להם. וכמו"כ עלינו להתבונן בגודל רחמיו עלינו וגודל אהבתו אותנו הניכרת מנתינת מתנה זו, ומכל מהלך הדברים שהביא אותנו למתנה זו, וכדלהלן. ומלבד שכל זה מוטל עלינו מצד חיוב הכרת הטוב, עוד עי"ז ניתן להתחזק באהבת ה' ובאמונה שכל דברי נביאים אמת.*אמנם לצערנו ישנה סיבה המונעת אותנו מההתבוננות הזאת, והיטיב להגדירה הסופר ר' משה שינפלד זצ"ל במאמר בדגלנו (שבט תש"ז) "ליהדות החרדית קרה אסון רעיוני גדול, בינה ובין ארץ ישראל ניצבה הציונות. היהדות החרדית נתפסה לתעמולה הציונית המזהה את ציון עם הציונות. בשני קצות המחנה הגיבו באופן שונה והסיקו מסקנות מנוגדות ששתיהן סכנתן מרובה. חלק אחד של היהדות החרדית אינו מבחין, ביודעין ובלא יודעין, בין אהבת ציון ואהבת הציונות, ומדרכה של אהבה שהיא מקלקלת את השורה של בהירות רעיונית, כושר הבחנה ושמירה על התחומים. מאידך גיסא גרמה ההתנגדות המוצדקת לציונות, אדישות והעדר התלהבות לגבי ציון במקצת ממערכות היהדות החרדית".ויתירה מכך, אף השם "ציונות" שהעניקה לעצמה התנועה הציונית הינו מטעה, וגורם לפעמים לחשוב שההתנגדות לתנועה הציונית הינה התנגדות לעצם הענין של ההתיישבות בארץ. אמנם ההיפך הוא הנכון, שהרי תחילת הישוב נוסד דוקא ע"י תלמידי הגר"א, אשר פעלו הם וממשיכיהם במסירות נפש לבסס את הישוב ולהרחיבו, וכל הישוב שקיים היום הוא מכחם. [וכפי שהביאו בספר "חזון ציון", בחלק "מוסדי ארץ", עמ' יד, מד"ר ישראל בן זאב: כל מה שאני מתעמק בתולדות חיינו בדורות האחרונים, אני מגיע לכלל מסקנא שעלייתם של אנשי "חזון ציון" משקלוב לארץ ישראל בשנת תקס"ט בראשות תלמידי הגר"א – היא הגורם הראשון ליצירת מדינת ישראל. עיי"ש בהרחבה ובפירוט. ועיין בנספח ו מה שהבאנו מספר "בן יכבד אב" (על הגה"צ ר' יצחק זאב ידלר בעל תפארת ציון על מדרש רבה): והיה שמח שמחה גדולה על שהקב"ה הזמין לו לנסוע בצוותא עם נכדו של הגר"א מווילנא, שהוא היה הראש והראשון לעורר את קדושת הארץ, וזירז את תלמידיו לנסוע אל ארץ הקודש].ואף לתנועה הציונית קדמה תנועת "חובבי ציון", אשר היתה איגוד של הרבה תנועות קטנות שפעלו למען ישוב ארץ ישראל, שרובם נוסדו ע"י יהודים חרדים בעידודם של גדולי ישראל כהנצי"ב ועוד. ובחלקם אף ע"י גדולי ישראל, כמו "החברה למען ישוב א"י" שנוסדה ע"י הבית הלוי.ועל כן מוטל עלינו להתבונן היטב מה היא מעלתה של ארץ ישראל ומה אנו מחויבים לעשות למענה, וכמו"כ עלינו להבין מה היתה ההתנגדות לתנועה הציונית וממה עלינו להזהר.*וזאת למודעי, שהפרקים הבאים הם כולם המשך אחד, ורק מפני ריבוי הענינים חילקנו אותם לפרקים, אך כדי לעמוד על התוכן המתבאר בקונטרס יש לקרוא את הפרקים לפי הסדר, וא"א להבין כראוי פרק אחד לפני הפרקים הקודמים לו.לתועלת הקורא הרוצה להעמיק בנושאים המבוארים בקונטרס, צירפנו בסופו נספחים המבארים ענינים נוספים המסתעפים מנושאי הקונטרס. וכמו"כ הוספנו מילואים, בהם הרחבנו בביאור והוכחות ליסודות המבוארים בקונטרס, בדברים שמחמת האריכות לא יכלנו להביאם במלואם בגוף הקונטרס, והם מצוינים במקומות המתאימים בפרקי הקונטרס. מקור: אתר דעת תורה