יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק בריתי יצחק
 
 
 
 
 
 
דעת מרן החזון איש זצוק"ל באיסור 'לא תחנם' ● חומר איסור בניית מסגד למוסלמים ● הצנזורה בדברי הב"ח ● איסור לא תעשון כן לה' אלוקיכם ● בענין אחזיה בן יהורם מלך יהודה קודר אזכרות ● המקור שאסור לחתוך אזכרות, וכן האיסור לכתוב במקומו שם של ע"ז ● בענין חורבן יישובים ולמוסרן לערבים, האם יש בזה איסור של לא תעשון כן לה' א-לקיכם ● דברי רבי מנחם זמבה בנושא ● הויכוח עם ח"כ משה גפני בנושא חורבן יישובים ● בנוגע לבחירות כיום
16:10 (04/03/15) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

אוסלו בגמטריה עגל ידוע שאין אפשרות לקבוע הלכה או השקפה על פי גימטריות, אולם כשההלכה או ההשקפה אמיתיים ממקור נאמן בתורה או בחז"ל אז ניתן להסמיך זה על גימטריה. הנה הסכם אוסלו שנעשה בכ"ז אלול תשנ"ג בארצות הברית להתחיל נסיגות משטחי ארץ ישראל ולתת אותם לערבים, יסודו בעבודה זרה וכפירה בא-להי ישראל. הנה אחד מן האיסורים לתת חלקי א"י לגוים, הוא לא תחנם, ואמרו חז"ל (עבודה זרה דף כ עמוד א) "לא תחנם, לא תתן להם חנייה בקרקע". ויסוד של איסור לא תחנם הוא מצוות ביעור עבודה זרה, כמו שכתב החזון איש (שביעית ס' כ"ד ס"ק א', מובא להלן) שרצון ה' שא"י יתיישב מיהודים, ולא יגורו שם עובדי ע"ז, (שזה כולל גם מוסלמים כמו שהאריך אח"כ בס"ק ג'). דעת מרן החזון איש זצוק"ל באיסור 'לא תחנם' וז"ל: "שני לאוים יש בתורה בנתינת מקום לעכו"מ בארץ, "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ", [שמות כג לג]. לא תחנם [דברים ז ב]. והר"מ [=הרמב"ם] בספר המצוות הזכירו שם לעניין חניית קרקע. [ולענין מנין חשב איסור ליתן להם חן [שם ל"ת נ']. "ודין איסור ישיבה הוא שנתחייבנו לגרשו מארצנו והוא חיוב על כל אחד מישראל, וכש"כ מי שמוכר לו בית או שמשכירו שעובר בל"ת זו. ודעת הראב"ד [פ"י מהל' עכו"מ ה"ו] שאין האזהרה אלא על ז' אומות אבל שאר אומות רשות, ודעת הר"מ [שם] דבכל עובד כו"מ נוהג דין זה. ודין לא תחנם ליתן להם חנייה בקרקע לכו"ע נוהג בכל עובד כו"מ... "והנה למדנו לפי זה, דאין איסור ליתן להם חניה בקרקע תלוי' בקדושת הארץ, דהא בקדושת הארץ איכא פלוגתא בשעה שגלו, ובאיסור חנייה בקרקע ליכא פלוגתא שהרי עיקרה נאסרה בזמן שאין יד ישראל תקיפה... אבל הדבר מוכרע מסברא, שדין זה בכלל הרצון שתהיה הארץ מיושבת מישראל ולא יחנו בארץ עובדי ע"ז, וארץ ישראל היא גם בגלותנו, והרי אנו מחויבים בישובה ולדור בה גם בגלותנו. וכמו שהאריך הר"מ [פ"ה מהל' מלכים], וכמש"כ הרדב"ז [פ"ד מהל' סנהדרין ה"ו]. "והדבר מבואר בהדיא בר"מ [פ"י מהל' ע"ז ה"ג] שכתב ומותר למכור להם בתים ושדות בחו"ל מפני שאינה ארצנו, ואילו הדבר תלוי בקדושת הארץ לא שייך למיהב טעמא על היתר חו"ל, אלא לפי שאיסור ליתן להם חני' בקרקע הוא מפרטי מצות ביעור ע"ז והיה ראוי למיסר אף בחו"ל אלא שאי אפשר להזהיר בכל העולם ולא הוזהרנו אלא בארצנו, אבל ביעור ע"ז מארצנו הוא בכל זמן וזהו שדיקדק הר"מ שלא נפטרנו אלא מחו"ל לפי שאינה ארצנו, והנה נתבאר שמכירת בתים ושדות לעע"ז אף בזמן הזה מן התורה, והלכך כל הארץ שכבשוה עולי מצרים בכלל האיסור וזה דלא כהמנ"ח [מצווה צד]. "ואין חילוק בין אם כבר יש לו להעכו"מ קרקע בארץ או לא, דבכל בית ושדה שמוסר להם הרי הוא נותן חני' לעכו"מ בקרקע זה... אין כאן מקום להסתפק כלל, וח"ו לנהוג קלות ראש בלא תעשה דאוריתא. עכ"ל. [ובענין זה כלול אף ישמעאלים, אף שאינם עע"ז לכל הענינים, וכן כתב שם [ס"ק ג'] וז"ל:] "ואף לדעת הראב"ד דווקא שהוא שלם באמונת ישראל שישראל נתחייב בתרי"ג מצוות ובן נח בז' אבל אם יש לו דעות כוזבות והוא משועבד לדעותיו, אף שאין בהן ע"ז ממש, וגם הוא שומר ז' מצוות מצד היושר, שאינו ראוי לקבלו לגר תושב, הרי הוא באיסור לא תחנם ובאיסור ישיבה וקרינן בהו פן יחטיאו בכפירותם ואע"ג דלענין יין בעובד ע"ז תלוי, וכמש"כ הר"מ [פי"ג מהל' מאכלות אסורות הי"א], והט"ז [יו"ד סי' קכ"ד ס"ק ד'], הכא לענין לא תחנם אין חילוק". עכל"ק. הנה מה שהוצרכנו לומר שאסור להחריב יישובים בגלל איסור לא תחנם זה מדובר כשאדם מוכר ברצונו לגוי, אבל כשיהודי מוסר נגד רצון הבעלים לגוי, יש כאן איסור מוסר וגזל ומזיק ועוד הרבה איסורים. וכשהורסין בתי כנסיות ובתי מדרשות יש עוד איסור של "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לה' אֱלֹקֵיכֶם" (דברים פרק יב פסוק ד). והריני מעתיק מאמר שכתבנו (ו' ניסן תשס"ז) בענין לא תחנם למוסלמים: חומר איסור בניית מסגד למוסלמים יסוד האיסלאם הוא כפירה בא-להי ישראל, כפירה ביסוד שעם ישראל הוא עם הנבחר, כי הם טוענים שהם עם הנבחר ולכן טוענים שירושלים שייך להם. לכן עיקר הרשעים הערבים אשר באים להלחם נגד עם ישראל הם באים בשם האיסלאם, וכמו שידוע מצורר ישראל האירני ימ"ש, וכן החמאס וכל אלו שנקראים ג'יהד האיסלמי. והנה, אף שכתב הרמב"ם שהאיסלאם אינו עבודה זרה, מ"מ הוא כפירה, ורק לענין יין נסך שתלוי בע"ז ממש התיר בהנאה, ע' רמב"ם (הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז) "וכן כל עכו"ם שאינו עובד עכו"ם כגון אלו הישמעאלים, יינן אסור בשתייה ומותר בהנייה וכן הורו כל הגאונים". אולם מ"מ הוא כפירה, ורק לענין איסור הנאה של יין נסך תלוי בניסוך לע"ז וזה לא שייך באיסלאם. וראיתי בתשובת הרמב"ם (הוצאת מקיצי נרדמים ס' רס"ט) שהישמעאלים אינם רחוקים מעבודה זרה, אולם אעפ"כ כתב שם שיינם מותר בהנאה. וכן כתב החזון איש (שביעית ס' כ"ד ס"ק ג') בענין איסור לא תחנם, וז"ל: "אף לדעת הראב"ד [ששייך גר תושב בזמן הזה לענין שאין חייוב לגרשו] דוקא שהוא שלם באמונת ישראל שישראל נתחייב בתרי"ג מצות ובן נח בז', אבל אם יש לו דעות כוזבות והוא משועבד לדיעותיו, אף שאין בהן ע"ז ממש, וגם הוא שומר ז' מצות מצד היושר, שאינו ראוי לקבלו לגר תושב, [כמש"כ' רמב"ם ס"פ ח' מהל' מלכים] הרי הוא באיסור לא תחנם ובאיסור ישיבה וקרינן בהו פן יחטיאו בכפירותם, ואע"ג דלענין יין בעובד ע"ז תלוי, וכמש"כ הר"מ פי"ג מהל' מאכלות אסורות הי"א, והט"ז יו"ד סי' קכ"ד ס"ק ד', הכא לענין לא תחנם אין חילוק". עכ"ל. וכונת החזו"א דישמעאלים הם בכלל איסור לא תחנם ואיסור לא ישבו בארצכם, משום שאינן מאמינים שעם ישראל עם הנבחר שמחויבים בתרי"ג מצוות, וממילא הישמעאלים בכלל פן יחטיאו בכפירתם. הצנזורה בדברי הב"ח הנה הראי"ה זצ"ל כתב בענין לא תחנם (משפט כהן ס' ס"ג) כשדן על איסור לא תחנם בנושא היתר מכירה, ורצה לעשות צירוף היתר מדעת הב"ח שס"ל שאין איסור לא תחנם בישמעאלים. אולם קרא כאן טעות חמורה, בגלל התערבות של הצנזורה בדברי הב"ח, ואבאר הדבר. ענין לא תחנם מתפרש בחז"ל איסור ליתן להם מתנת חינם, וכן איסור ליתן להם חניה בקרקע, וכן איסור לתת להם חן (ע"ז כ עמוד א). ובענין לא תתן להם מתנת חינם כתב הטור (חו"מ ס' רמ"ט): "אסור ליתן מתנת חנם לעובד עבודת כוכבים, אבל מותר ליתן לגר תושב שהרי מצוה להחיותו". וכתב עליו הב"י: "ומ"ש רבינו אסור ליתן מתנת חנם לעובד עבודה זרה. לאו לאפוקי ישמעאלים אלא לאפוקי גר תושב, דהיינו שקיבל עליו שבע מצות בני נח, וזהו שאנו מצווים להחיותו, אבל שאר גוים כלם דין אחד להם". וכתב הב"ח על הב"י (בנוסח טור המצונזר שהיה לפני הראי"ה): "כתב הב"י לאו לאפוקי [ישמעאלים אלא לאפוקי] גר תושב דהיינו שקיבל עליו שבע מצות בני נח, וזהו שאנו מצווים להחיותו אבל שאר גוים כלם דין אחד להם, עכ"ל. ולפי דבריו קשה למה לו לרבנו לכתוב לעובד עבודה זרה ולתת מכשול שיבינו למעט ישמעאלים", עכ"ל הב"ח המצונזר. הנה, עד כאן היה בגרסת הדפוסים הרגילים, ומשמע מזה שהב"ח הבין בטור שרק בעובדי עבודה זרה ממש יש איסור 'לא תחנם' ולא בישמעאלים. אולם עכשיו זכינו למהדורות החדשות של הטור שבדקו כל המקומות שהכניס הצנזורה ידיה, ותקנו הדברים ע"פ הגרסה המקורית של הב"ח, ושם יש המשך בדברי הב"ח, וז"ל: "ולפע"ד נראה, דלפי שהמלכיות מקפידים אם יזכיר שם גוי בספרנו במקום שאינו לכבוד, על כן הסירו מלת גוי וכתבו במקומו לעובדי עבודה זרה, אבל עיקר נוסחא בספרי רבנו היא אסור ליתן מתנת חינם לגוי, וכו' וכדאיתא בסוף פ"ק דע"ז", עכ"ל הב"ח המקורי. וא"כ מבואר כאן בב"ח, ששלט הצנזורה בטור, ובמקום 'עע"ז' היה כתוב 'גוי', ואחר כך בזה גופא שכתב הב"ח ששלט הצנזורה בטור, שלט שוב הצנזורה ומחקה קטע זה מן הב"ח. וא"כ אחרי שזכינו למקור העיקרי של הב"ח, יוצא שלכל הפוסקים בין הטור ובין הב"י ובין הב"ח יש איסור לא תחנם בישמעאלים, וא"כ ה"ה בענין לא תתן להם חניה בקרקע. וא"כ אם אפילו לתת להם קרקע אסור, על אחת כמה וכמה שאסור לבנות להם מסגד, שמשם יוצא הכפירה הגלויה לעם ישראל, ומי שמטפל בזה כאילו מסכים שלאיסלם יש מקום עכ"פ בשביל ישמעאלים, וזה כפירה ממש בתורת משה, ובודאי גם הראי"ה זצ"ל היה אוסר בזה בלי שום ספק. ליתר פרטים יעוין באתר 'בריתי יצחק' בערוץ ארץ הקודש והגאולה. איסור לא תעשון כן לה' אלוקיכם בענין איסור לא תעשון כן לה' אלוקיכם, במה שנוגע להורבן בתי כנסיות ובתי מדרשות כתבנו מאמר בענין: בענין אחזיה בן יהורם מלך יהודה קודר אזכרות "וַיְבַקֵּשׁ אֶת אֲחַזְיָהוּ וַיִּלְכְּדֻהוּ וְהוּא מִתְחַבֵּא בְשֹׁמְרוֹן" (דברי הימים ב, פרק כב פסוק ט), "אמר רבי לוי שהיה קודר [מסיר] אזכרות, וכותב עבודת כוכבים תחתם" (סנהדרין קב עמוד ב). הרד"ק מביא שגם אחאב מלך ישראל (הסבא של אחזיה מלך יהודה) עשה כך. אליהו אמר לאחאב (מלכים א' פרק כ"ב פסוק כ') "ויאמר מצאתי עון התמכרך לעשות הרע בעיני ה'", וכתב הרד"ק: "ובדרש אשר התמכרך לעשות, היאך היה עושה מוחק אזכרות וכותב תחתיהם שם הבעל, בראשית ברא הבעל, וידבר הבעל, וזה שאמר אחאב חושבים להשבית את שמי". ולפי הדרש הזה לכאורה צ"ע, הרי אחאב מסר נפשו על התורה, כשבא בן הדד לבקש ממנו כסף וזהב ונשיו ובניו - הסכים, אולם כשביקש ממנו לתת את הספר תורה לא הסכים. ע' רש"י (מלכים א' כ' ו'): "כָּל מַחְמַד עֵינֶיךָ יָשִׂימוּ בְיָדָם וְלָקָחוּ, והלא הראשונים דברי חמודות הם, אלא מהו מחמד עיניך? חמדה מתוך חמדה, זה ספר תורה שנאמר (תהלים יט יא) 'הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב', אמר אחאב בלבו: דבר גדול זה מבקש, אין זה שלי לבד, של זקני ישראל היא, לפיכך ויקרא לכל זקני ישראל, אף על פי שהיו עובדין ע"ז היו מכבדים את התורה". ועכשיו קשה מאוד, אם אחאב קדר כל האזכרות וכתב במקומו הבעל, איך שייך לומר שמה שלא מסר הספר נקרא שמכבד את התורה. ולכאורה ס"ת שקדרו ממנו כל האזכרות וכתבו במקומם בעל, הרי זה לא תורה כלל. ונראה לומר שלאחאב היה שני ספרי תורות, אחד פרטי, ואחד שהיה תחת חכמי ישראל. ומה שקדר את האזכרות היה זה שלו פרטי, ומה שהניח היה זה של חכמי ישראל. והיה מכבד את שניהם. ולמשל היה בארון הקודש שני ספרי תורה, ולדוגמא בקריאת התורה של שני הוציאו וקראו בספר תורה הכשר, ובחמישי בספר תורה של הבעל. וזהו שאמר אליהו הנביא להציבור בהר הכרמל (מלכים א פרק יח כא): "וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים? אִם ה' הָאֱ-לֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו". המקור שאסור לחתוך אזכרות, וכן האיסור לכתוב במקומו שם של ע"ז כתוב בתורה (דברים יב ג') "וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לה' א-להיכם". ולמדו חז"ל (מכות דף כב עמוד א) מכאן אזהרה למוחק את השם: "מתקיף לה רב חנניא: וליחשוב נמי המוחק את השם בהליכתו, ואזהרתיה מהכא: וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם וגו' [לֹא] תַעֲשׂוּן כֵּן לה' א-להיכם". רמב"ם (במנין המצות בתחילת ספר המדע לאוין ס"ה): "שלא לאבד בית המקדש, או בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכן אין מוחקים השימות המקודשים, ואין מאבדין את כתבי הקודש. שנ' אבד תאבדון וכו' ואשיריהם תשרפון באש לא תעשון כן לה' א-להיכם". וכן חִייב מלקות (בהל' יסודי התורה פ"ו הל' א') במחיקת השם, וכן (בהל' ז') סותר אבן מן המזבח או מן ההיכל או משאר העזרה, וכן (בהל' בית הבחירה פ"א הל' י"ז) נותץ מזבח או מהיכל. בענין נותץ בתי כנסיות ובתי מדרשות הוזכר גם ברמ"א (אורח חיים ס"ס קס"ב): "ואסור לסתור דבר מבהכ"נ, אלא אם כן עושה על מנת לבנות. (מרדכי פרק בני העיר)". ולענין איסור לכתוב שם בעל במקומו, נשמע ג"כ ממה שנאמר ואבדתם את שמם, ואם יש חיוב לאבד כל שכן שאסור לכתוב שם הע"ז. בענין חורבן יישובים ולמוסרן לערבים, האם יש בזה איסור של לא תעשון כן לה' א-לקיכם הנה בכל היישובים יש בתי כנסיות ובתי מדרשות, ואם מחריבים את הישובים מחריבים גם אותם. אולם למעשה אף אם מאיזה סיבה לא יחריבו בפועל את בתי הכנסיות, אבל עצם גירוש היהודים משם זה נקרא חורבן בתי כנסיות כי כעת אין מי שפוקד שם. אולם עצם חורבן יישוב הוא איסור חמור מהרבה סיבות, יעי' שמואל (ב, פרק י פסוק יב): "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱ-לֹקֵינוּ וה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו". וכתב הרד"ק (שם): "בְּעַד עַמֵּנוּ - שלא יהיו לחרב ולשבי. "וּבְעַד עָרֵי אֱ-לֹקֵינוּ - שלא יכבשו אותם אויבינו וישבו בהם אם יתחזקו עלינו וינצחונו, ואם עשו כן לא יהיו ערי א-להינו אלא ערי אלהים אחרים". עכ"ל. וכל הקלקול הזה נאמר גם כשלא לוחמים כל הצורך, וכ"ש כשבידים היהודים עצמם מחריבים את היישובים. ויוצא לנו שיסוד של חורבן יישובים הוא בעצם אותו יסוד של חטא אחאב ואחזיה שמחקו אזכרות מן הספר תורה וכתבו במקומו בעל. ואף שאחאב היה לו עוד ספר תורה אחרת כשרה, מ"מ זה כבר נקרא חטא נורא, שעכ"פ בספר תורה אחת מחק את השמות. וא"כ ה"ה מי שמחריב הרבה יישובים כדי למוסרן לערבים שזורקים טילים על עם ישראל ובונים שם מסגדים שהם בגדר ע"ז [אף שאין בהם ע"ז לענין יין נסך האסור בהנאה, מ"מ הם בגדר ע"ז לענין כפירה בא-לקי ישראל, כמבואר בחזון איש (שביעית ס' כ"ד ס"ק ד') וכן לענין לא תחנם מבואר (חו"מ ס' רמ"ט) בב"י וכן בב"ח הבלתי מצונזר של מהדורת "שירת דבורה" ששייך לא תחנם גם בישמעאלים, וכפי שביארנו לעיל], יש בזה חטא נורא, אף שיש גם יישובים של יהודים שאינו מחריב אותם. דברי רבי מנחם זמבה בנושא אותו יסוד מצאנו גם בדברי קודשו של מרן הרה"ק רבי מנחם זמבה הי"ד, אשר היה מגדולי רבני פולין של מעלה, ונספה בשואה. מתוך נאומו בכנסיה הגדולה השלישית של אגודת ישראל (במאריבנד שנת תרצ"ז, מועתק מתוך קובץ "הפרדס" [אלול תרצ"ז שנה יא חוברת ו]): "מכריחנו להגיד לכם רבותי! יש לנו ספר תורה קדוש אשר נאמר עליו [תהלים יט, ח] תורת ה' תמימה, ואם חסרה אות אחת הרי זהו פסול מקדושתו. יש לנו גם ארץ קדושה אשר גם עלייה נאמר כי קדושתה היא כשכל ישראל עליה. "ולכן רק אנשים כאלה, אשר להם העוז המר לקרוע גזרים מתורתינו התמימה והקדושה - הם הם אשר ירהבו בנפשם לקרוע גם את ארצנו לגזרים. "אבל אנחנו שומרי התורה וחרדים על דבר ה' של תורה שבכתב ושבעל פה, מראשו ועד סופו, מוסרים את נפשנו על כל אות ואות, ועל כל מנהג שבישראל - בשום אופן לא נוכל להסכים אפילו על צעד ושעל אחד מארצנו הקדושה". עכד"ק. הויכוח עם ח"כ משה גפני בנושא חורבן יישובים בקיץ תשע"ד דן ח"כ משה גפני עם שגריר ארה"ב דן שפירו להחריב חלקי ארץ ישראל, שהם בגדר התנחלויות מבודדות, דהיינו לגרש כמאה אלף יהודים ולהחריב מאות בתי מדרשות ובתי כנסיות, ולשבור אלפי משפחות ברוחניות ובגשמיות, ולחזק את הערבים, ולהקים מדינת טרור שמסכן כל עם ישראל בארץ ישראל. יעוי' באתר 'בריתי יצחק' ששם פירסמנו את שרשרת הענין: [1] הכתבה על פגישת משה גפני עם שגריר ארה"ב דן שפירו, שמשה גפני הבהיר לו שאנו מסכימים להחריב כל "ההתנחלויות המבודדות", אולם בתנאי שלא יגעו ביישובים החרדיים ביתר ומודיעין עילית; [2] על כך כתב מורנו הרב שליט"א מכתב לחברי הכנסת החרדיים "האם יש משליחי ציבור של היהדות החרדית שנכללו בכלל מוסרים?"; [3] מכתב תשובתו של משה גפני אל מורנו הרב; [4] מכתבו השני של מורנו הרב למשה גפני, בתגובה למכתבו, וכפי שהעתקנו כאן: תשובה למכתב ח"כ הרב משה גפני מתאריך ז' סיון תשע"ד לכבוד ח"כ הרב משה גפני נ"י יישר כח על התשובה המהירה על מכתבי, אולם הריני בא לענות על המכתב שלכם, כיון שלא ראיתי שום תשובה על מה שכתבתי במכתב הראשון. והריני בא לענות לכל אות ואות: [א] הדין שאסור להחריב עיר הסמוכה לספר משום חשש שיבואו להחריב את א"י מדובר גם כשעם ישראל תקיף, שהרי בעיר הנידחת יש דין שאסור להחריב עיר הסמוכה לספר משום שמא יבואו גוים להחריב את א"י, אף ששם מדובר שיד ישראל תקיפה ויכולים להחריב עיר שלימה ובכל זאת אם זה סמוכה לספר אסור. רמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק ד): "ואין עושין עיר הנדחת בספר כדי שלא יכנסו עובדי כוכבים ויחריבו את ארץ ישראל". אולם מה שהבאתם ראייה מהסכם מצרים, שהחזיק בכל זאת מעמד, אדרבה כעת אנו דנים על רשות הפלסטינאים שהיה איתם הסכם אוסלו, יחד עם נשיא ארה"ב קלינטון, בשנת תשנ"ג, והם בעקבות זה הרגו והרגו והיו אלפים של הרוגים ופצועים ועשו מאז כמה מלחמות, והם ממשכים לומר שכל הסכמים לא מחייבים אותם שום דבר וכ"ש כעת שעשו שותפות של אש"ף וחמאס, ולא ביטלו מעולם אמנה פלסטינית של ג'יהד שיחרור פלסטין, ואיך שייך לעשות שלום איתם אף בערבות ארה"ב, כבר ראינו שלא שייך לעשות איתם שום הסכם גם בערבות ארה"ב. [ב] אמרתם שהיה טענה על אנשי גוש קטיף מי התיר להם לגור שם. אולם ההיתר לגור שם היה משום שהם שמרו שלא יבואו הגוים לזרוק טילים על א"י, והרי לפני חורבן גוש קטיף לא נזרק טיל לבאר שבע ולא לאשקלון ולא לאשדוד ואחר החורבן נזרק טילים לכל מקומות האלו. וחוץ מזה עי' בפאר הדור (על החזו"א זצ"ל, ח"ב עמוד מ"ב בשם מ. שנפלד): "כאשר התלקחה - בשנים הבאות - המלחמה בין היהודים לערבים, אירע שפנה אליו יהודי המתגורר במושבה שנמצאת בחזית האש ושאל: כלום יעקור עם משפחתו למקום יותר בטוח? והוא השיב לו: - הגע בנפשך, אם כן ינהגו כל האוכלוסין שבמקומך, הרי יזוז הגבול לפנים הארץ ושטח ישובנו ילך ויצטמצם...". עכ"ל. ומבואר מזה שלא חשש כלל לסכנת הדיירים, והדבר מוכרח שהרי יש גם חיוב לצאת למלחמה אף שבכל מלחמה יש סיכון. ואדרבה, העזיבה מסכן את כל עם ישראל כנ"ל בס' שכ"ט, וכ"ש שאסור לעקור ישוב. וכן כל אלו שניקו הביצות הכניסו עצמם לסכנה כדי לתקן את הארץ, אף שנכנסו לודאי סכנה והרבה מהם מתו בעקבות זה, וזה נחשב מסירות נפש ולא מאבד עצמו לדעת. וחוץ מזה היה שם בהתנתקות מקומות שבכלל לא היו בסכנה מיוחדת, לדוגמא, היישובים בצפון השומרון, חומש סא-נור גנים כדים. וחוץ מזה, מה זה קשור עם הטענה שדברתם עם שגריר ארה"ב שיש בזה התגרות באומות, מה זה עונה מה שהם נמצאים בסכנה, ומאי שנא זה מקרית ספר שאין בו משום התגרות באומות, האם בגלל שנמצאים יותר בסכנה נחשב התגרות באומות. וחוץ מזה, ההתנתקות לא היה בו שום הסכמים אלא חורבן חד צדדי, ואיך שייך להתיר להחריב יישובים על סמך הטענה שלא נאמר הדין עיר הסמוכה לספר כשיד ישראל תקיף ויש הסכמי אומות, הרי לא היה שום הסכמים שם רק חורבן גמור. ועוד אני שואל, האם גם על השיחה הזאת עם שגריר ארה"ב, לומר להם שמותר להם ללחוץ על ישראל להחריב "התנחלויות מבודדות" משום שהם מתגרים באומות, משא"כ מודיעין עלית וביתר עילית שאסור לפגוע בהם, שאלתם מקודם את גדולי ישראל, וזה אחרי חיבור אש"ף עם פתח שכל זה נתברר באופן חד משמעי בגילוי שכל מחשבותם להרוס את הכל ולא לעשות שלום. כעת אני בא להסביר מה משמעות ההתנחלויות המבודדות, ומה עונש המחריבם. אחד מן המקומות המכונה "התנחלויות מבודדות" אלו יישובי גב ההר, היינו יצהר; איתמר; אלון מורה; הר ברכה ועוד, הישובים האלה הם סביב שכם, ששם הבטיח הקב"ה לתת את ארץ ישראל לעם ישראל בראשונה. פרשת לך לך: (ו) "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ: (ז) וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו". עוד מה שנקרא התנחלות מבודדת, קרית ארבע וחברון, הוא המקום שהבטיח הקב"ה לתת את א"י לעם ישראל בברית מילה. פרשת לך לך: (ז) "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵא-לֹקִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ: (ח) וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹקִים". הקב"ה קיים השבוע כעת ונתן לנו את הארץ, ומי שמחריב זה, ונותן לערבים, הוא בוגד בשבועה שנשבע הקב"ה לאבותנו לתת לנו את הארץ. והעונש מפורש בדברי הרמב"ן (פרשת דברים פרק ב' פסוק י'): "והנה אמר כי החורים שהם לאברהם ישבו בשעיר לפנים, ובני עשו שהם זרע לאברהם ירשו אותם וישבו תחתם במעשה נס, שהיו הם עם רב בארצם ועשו בא לגור שם ונתחזק עליהם, כאשר עשה ישראל ליתר הגוים של אברהם אשר נתן השם להם בכחו הגדול. והנה הנחיל השם כל העמים ההם לזרעו של אברהם, אחד מהם לעשו, והשאר לישראל שהוא הבן הבכור, ואין ראוי לגזול מעשו את אשר הורישם הא-להים, כי השם יקצוף על הגוזל מהם נחלה שהנחילם הוא יתברך כאשר יקצוף על הגוזל מישראל הארץ אחרי שינחילנה להם, וכענין שיאמר (ירמיה יב יד) על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי וגו'. וזה טעם כאשר עשה ישראל - שהזכיר כאן, ועדיין לא נעשה". ולפ"ז אם יבוא שליח של הגוי להבין מה זה התנחלות, אז במקום לומר שאלו הם התנחלויות מבודדות ולא חשובות, צריך להסביר לו שזה שבועה של הקב"ה שנשבע לאבותינו לתת לנו, וקיים שבועתו, וכל הנוגע בהם לרעה וגוזל מהם הנחלה יקצוף הקב"ה עליו. [ג] חסד עשה הקב"ה שארה"ב הם ידידים של ארץ ישראל. זה נכון, אבל זה לא מצדיק ללחום נגד הקב"ה ונגד יהודים ולהפקיר עיירות שהקב"ה נתן לעם ישראל ולתת לערבים, האם היהודים הם לא ידידים שלכם, אף שיש מן המנהיגים שהם לא בסדר. [ד] בענין קרית ספר, כתבתם שלא השתתפתם בחנוכת קרית ספר, וזה ע"פ הוראת מרן הגאון ראמ"מ שך, אולם ידוע שהגאון ר' אהרן ליב שטיינמן שליט"א תמך מאוד בקרית ספר ואמר לאברכים שאם לא תרצו לגור בקרית ספר אני הולך לגור שם. חוץ מזה הרי בשיחה עם שגריר ארה"ב דיברתם על חשיבות של קרית ספר וזה אסור להחריב ורק "התנחלויות מבודדות" כמו יצהר, אלון מורה, עלי, שילה, בית אל, קרית ארבע וכו' זה ניתן להחריב, ואיך אתם טוענים שאתם לא מבדילים בין ישוב לישוב, הרי כל השיחה הזו היא להבדיל בין יישוב ליישוב. בענין ההפליה בתקציבים, שמנהיגי דת"ל עושים, נניח שזה אמת (לא בדקתי את הנושא), אבל זה טענה על מנהיגי הדת"ל, אבל לא מצדיק מסירות יישובי א"י לגוים, זה מצדיק לצעוק בכנסת כל מה שיכולים, ולעשות ההשתדלות מה שניתן לעשות, אבל זה בשום פנים ואופן לא מצדיק לדבר עם גוי או שליח של גוי למסור שטחי ישראל לגוים, והרי איסור מוסר שייך גם בעוברי עבירה. עי' שולחן ערוך (חו"מ, הלכות מאבד ממון חבירו בידים ומוסר ומלשין, סימן שפח סעי' ט): "אסור למסור לישראל ביד עובדי כוכבים אנסים, בין בגופו בין בממונו; ואפילו היה רשע ובעל עבירות; ואפילו היה מיצר לו ומצערו". וחוץ מזה כאן זה לא מוסר ממון אדם פרטי אלא מוסר שטחי ארץ ישראל ששייכים לציבור עם ישראל, והקב"ה נתן לנו את חלק זה של א"י ואנו מודים לו על זה כל יום בברכת המזון. וחוץ מזה, הפשעים של מנהיגי ציבור אינו עושה את כל הציבור לפושעים. [ה] נסתפקתם אם היום נקרא שלטון ישראל, בגלל שהם מחריבים התורה, וכנראה שבגלל זה יש להתיר אולי להחריב יישובים. הנה כל זמן שהם שולטים ניתן לגור ואם לא שולטים אז א"א לגור תחת הגוים, והרי כל ציבור החרדי גר תחת אותו שלטון ולא אומרים נגור תחת הערבים, ושוב, מאי שנא מודיעין עלית שאסור להחריב ולהסיר משלטון הכופרים לתת לערבים, ואילו "התנחלויות מבודדות" ניתן להסיר משלטון הכופרים ולתת לערבים. למעשה זה מוסכם, שעם כל רשעותם, עדיין הם יותר טובים מערבים, ששם בכלל א"א לגור. ומי שמוסר יהודים שהם גרים תחת שילטון הנוכחי ומוסר אותם לגוים ומחריב יישוביהם הוא מוסר גמור. ומצאנו שגם תחת שילטון עובדי ע"ז ומחטאי הרבים נקרא קיום הבטחת הקב"ה, ספרי (פרשת דברים פיסקא ח) על הפסוק "רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם". וכתוב בספרי על זה: "לָתֵת לָהֶם, אלו באי הארץ. וּלְזַרְעָם, אלו בניהם. אַחֲרֵיהֶם, אלו שכבשו דוד וירבעם. וכן הוא אומר (מ"ב יד כה) הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת וגו'. רבי אומר לָתֵת לָהֶם, אלו עולי בבל. וּלְזַרְעָם, אלו בניהם. אַחֲרֵיהֶם, אלו ימות המשיח". וירבעם היה רשע גדול ובכל זאת נתקיים שבועת הקב"ה דרכו. מלכים (ב פרק יד כג): "בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַאֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה: (כד) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' לֹא סָר מִכָּל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל: (כה) הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר: (כו) כִּי רָאָה ה' אֶת עֳנִי יִשְׂרָאֵל מֹרֶה מְאֹד וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל: (כז) וְלֹא דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וַיּוֹשִׁיעֵם בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ: (כח) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרָבְעָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר נִלְחָם וַאֲשֶׁר הֵשִׁיב אֶת דַּמֶּשֶׂק וְאֶת חֲמָת לִיהוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: בקיצור איני רואה כאן שום התנצלות על היתר לדבר עם שליח ארה"ב שניתן להחריב יישובי "התנחלויות מבודדות" של כמאה אלף יהודים תחת האזהרה שלא יפגע במודיעין עילית וביתר עילית. (קרוב לודאי שלא דיברתם מקודם עם הגאון הרב אהרן ליב שטיינמן שליט"א על זה להתיר לומר כך לשליח של ארה"ב). שוב אני מוסיף מה שכבר כתבתי במכתב הקודם, שכל הטענה הוא נגד ההנהגה של מסירת שטחים לגוים, ודיבורים עם שליח של גוי על זה, אבל אני מכיר טובה על שאר ההשתדלויות למען התורה ולמען הציבור החרדי, כשהם ע"פ התורה. יצחק ברנד ח' סיון תשע"ד עה"ק עמנואל עד כאן מכתב מורנו הרב שליט"א אל ח"כ משה גפני. בנוגע לבחירות כיום בנוגע לבחירות כיום, יעוין מה שכתבנו במאמר "איחוד נאמני התורה". נכתב בעזהי"ת ע"י מורנו הרב שליט"א י' אדר תשע"ה הוספות בצבע כזה