יום א', ה’ בשבט תשע”ח
 
 
 
 
 
 
התוצאה, במקום שלש מאות אלף גוים יהיו כאן מיליוני גוים ● ברכת שלא עשני גוי ושלא עשני אשה ● שינוי והרס ברכת שלא עשני אשה ● שינוי והרס באמירת קבלת מצוות של גר ● הקשר בין שינוי נוסח שלא עשני אשה לגיור פיקטיבי ● התנצלות של הרב ריסקין בענין גיור במניעת קרע בעם ובתמיכה ב"בית הלל" ● מה ביאור דברי הרב ריסקין "צעד שימנע פילוג לשני עמים, יהודים וישראלים"? ● יבואו כאן מיליוני גוים שרוצים "להתגייר" ● הטעות החמורה לתלות ב"בית הלל" ● ביטול החזקה ד'אגב אונסייהו גמרו וקבלו' ● דברי הרב הראשי הרב הרצוג זצ"ל ● ניצול באופן כללי נוסח "בית הלל" שלא במקומו ● ויקיפדיה על הרב שלמה ריסקין
13:45 (12/11/14) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

ברכת שלא עשני גוי ושלא עשני אשה מסכת מנחות (דף מג עמוד ב): תניא, היה ר"מ אומר: חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום, אלו הן: שעשאני ישראל, (הגרסא של רוב הראשונים: שלא עשני גוי), שלא עשאני אשה, שלא עשאני בור. רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור, אמר ליה כולי האי נמי? אמר ליה: ואלא מאי מברך? שלא עשאני עבד, היינו אשה! עבד זיל טפי. תוס' (שם דף מד עמוד א): זיל טפי - אבל אבור לא מברכינן דאינו מצוי דהוי כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ ונראה יותר שמברך אעבד ואשה שאינן מצויין כמותו. (הגרסא מן הצד שאינן מצווים כמותו). רמב"ם (הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ז הלכה ו): ומברך אדם בכל יום ברוך אתה יי' א-להינו מלך העולם שלא עשני גוי, ברוך אתה יי' א-להינו מלך העולם שלא עשני אשה, ברוך אתה יי' א-להינו מלך העולם שלא עשני עבד. טור (הלכות ברכות השחר ושאר ברכות סימן מו): ויש עוד ג' ברכות שצריך לברך בא"י אמ"ה שלא עשאני גוי שצריך ליתן שבח והודאה למקום שבחר בנו מכל האומות וקרבנו לעבודתו, בא"י אמ"ה שלא עשאני עבד אף על פי שמברך שלא עשאני אשה שגם היא אינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא, צריך לברך שלא עשאני עבד שהוא גרוע טפי, בא"י אמ"ה שלא עשאני אשה שאינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא ונהגו הנשים לברך שעשאני כרצונו ואפשר שנוהגים כן שהוא כמי שמצדיק עליו הדין על הרעה. תוספתא (מסכת ברכות פרק ו): ר' יהודה או' שלש ברכות חייב אדם לברך בכל יום, ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשאני בור, ברוך שלא עשאני אשה. גוי שנ' כל הגוים כאין נגדו כאפס ותהי נחשבו לו, בור שאין בור ירא חטא, אשה שאין הנשים חייבות במצות (הגמרא מביא תוספתא זו ודוחה ענין של "שלא עשני בור", ומברכים שלא עשני עבד). ירושלמי (מסכת ברכות פרק ט הלכה א): תני רבי יהודה אומר שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום: ברוך שלא עשאני גוי, ברוך שלא עשאני בור, ברוך שלא עשאני אשה. ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוים כלום כל הגוים כאין נגדו. ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חטא. ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מצווה על המצות. ט"ז (או"ח סימן מו): ונראה לי עוד מה שהנשים מברכות שעשני כרצונו דברכה זו אינה בגמ' ולמ"ש ניחא דהא חזי' אפי' בברכת האיש שיש מעלה בבריאת האשה ע"כ שפיר חייבת היא לברך על מעלה שלה כנ"ל נכון. שולחן ערוך (או"ח סימן מו סעיף ד): צריך לברך בכל יום: שלא עשני גוי; שלא עשני עבד; שלא עשני אשה. הגה: ואפי' גר (כותים) יכול לברך כך (ד"ע), אבל לא יאמר: שלא עשני גוי, שהרי היה גוי מתחלה, (אבודרהם). והנשים מברכות: שעשני כרצונו. אולם לצערינו יש במחנינו שרוצים קצת לבאר ענין של שעשני כרצונו שלא ע"פ כוונת המתקנים ברכה זו, אבל עכ"פ עדיין מחשיבים את ברכת שלא עשני אשה, וכן לא הרסו לגמרי את ברכת שעשני כרצונו. אולם יש שהרסו לגמרי את ברכת שלא עשני אשה, וכן ברכת שעשני כרצונו, שנדבר אח"כ על זה, וכעת נדבר על שלב הראשון. ואני מעתיק ממאמר מאת הרב חיים רפאל בענין זה: *אובייקט:הרב-יצחק-ברנד* ועכ"פ גם לפי מי שרוצה לסבב בהסבר שעשני כרצונו למען האשה, מ"מ בברכת האיש מדגיש מעלת האיש. אולם מצאנו דברים חמורים ביותר, מי שרוצה להרוס לגמרי את מעלות האיש ולקלקל את הברכה לגמרי. שינוי והרס ברכת שלא עשני אשה כעת אני מביא מי שרוצה לעבור את הגבול ולשנות באופן מעשי כל מהות הברכה של "שלא עשני אשה". רב שרוצה לשנות נוסח ברכה של "שלא עשני אשה". (מה שהבאנו זה כאן, זה לא בגלל עצם הדבר הזה כאן ואין לנו ענין ללכת נגד רב בישראל, אלא משום מה שצפוי בעקבותיו להציף כל א"י במאות אלפי גיורים פיקטיבים ח"ו, בעקבות חוק הגיור החדש, עי' בהמשך). הרב הזה הרב שלמה ריסקין מאפרת, הוא טוען שברכה זו היא נגד השויון, כי איך יתכן שאומרים ברכה שלא מתאים עם כללי השוויון, שהרי לפי ההנהגה המודרנית אנו צריכים תמיד להשוות איש לאשה. אולם הוא לא רוצה לעבור על דברי חז"ל, על כן תיקן להוסיף על נוסח הברכה, לאיש לומר "שלא עשני אשה ועשני כרצונו", ולאשה לומר "שעשני כרצונו ולא עשני איש". עי' ויקיפדיה על הרב שלמה ריסקין, הוא מברך על פעילות חברי התנועה רפורמית בנימוק שהם פועלים לקרב יהודים. הוא הציע הצעה חדשנית בנוגע לברכת שלא עשני אשה, לאיש לומר "שלא עשני אשה ועשני כרצונו", ולאשה לומר "שעשני כרצונו ולא עשני איש". לדעתו אין איסור הלכתי לותר על הריבנות הישראלית בשטחים, הרב ריסקין מנהל את המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי באפרת בשותפות עם הכומר האוונגליסטית ג'ון הייגי מטקסס. (אף שמה שכתוב בויקיפדיה הוא לא הלכה למשה מסיני, אולם מכיון שויקיפדיה פתוח לכל ואילו הוא לא היה מסכים עם מה שנכתב עליו היה צריך למחות שימחקו, זה בגדר שתיקה כהודאה, ויותר מגדר לחוש מיהו בעי). והריני מעתיק כללות הויקיפדיה שלו בנספח למאמר זה, ע"ש. ובשינוי נוסח זה בברכת שלא עשני אשה לתוספת עשני כרצונו, חשב שקיים גם דברי חז"ל וגם השוויון. אולם למעשה ביטל לגמרי דברי חז"ל, שזה כמו שטר ושוברו עמו, ולא רק משום משנה ממטבע שטבעו כחמים שיש דעות בגמרא שבדיעבד יוצא, עי' ברכות (מ ע"ב) ושם המכשירים היינו באופן שלא שינו עצם כוונת הברכה וכ"ש שלא הפכו כוונת הברכה ללא משמעות, אבל כאן שינה עצם כוונת הברכה והפכו את הברכה ללא שום משמעות. שהרי ברכת שלא עשני אשה היינו להודות להקב"ה על תוספת חיוב מצוות, וכאן כשאומרים שעשני כרצונו היינו צידוק הדין על מה שחסר, וא"כ הכחיש כאן שיש מעלה לאיש בגלל קיום מצוה, וכן כל המטרה שיהא שיווני וזה כבר נגד חז"ל, וא"כ הסיר לגמרי משמעות המצוה וזה לא רק ברכה לבטלה אלא מכחיש מעלת האיש על תוספת חיוב מצות עשה שהזמן גרמא, והכחשה בדברי חז"ל שתקנו להודות להקב"ה על מעלה זו. כל כיוון הזה הוא פתח לרפורמים, על אף שעדיין יש מרחק גדול למדריגה התחתונה, וגם יש לו בודאי זכויות בענין קירוב רחוקים ועוד הרבה דברים, אבל בענינים אלו התחילו הרפורמים, שמתחילה ג"כ לא עברו על כל התורה אלא לאט לאט עשו שינויים בתורה ובדברי חז"ל עד שהגיעו לדיוטה התחתונה, וכעת זה מתחיל בכיוון הזה. (יש עוד בעיות גדולות ברב הזה על חיבורו לאנשי חיבור יהודים-נוצרים, ועל ברכת הרפורמים, ועי' בהעתק ויקיפדיה עליו). שינוי והרס באמירת קבלת מצוות של גר וכעת הוא תומך בלהיטות בחוק הגיור החדש, שכל רב יכול לגייר. וכל אחד יודע שכל מטרת חוק הזה להוסיף עשרות אלפי גוים (או מאות אלפי גוים) שבאמת אין כוונתם לקיים מצות, לתוך כלל ישראל. וכנראה שהוא בעצמו רוצה לגייר, וכל גר שנדחה עד עכשיו ממערכת הגיור יכול להתקבל אצלו, (ע' העתק דבריו לקמן). יסוד של חוק גיור הזה הוא שמספיק להצהיר בפה שמקבל כל מצוות התורה, אף שכל אחד יודע שאינו רוצה לקיים. וכמו שביאר זה הרב חיים אמסלם שהוא מראשי תומכי החוק. רק שאומרים שאינן כנגד ההלכה מכיון שהרי הוא אומר שמקבל כל מצוות התורה. עי' בספרים של הרב חיים אמסלם שמצדיק שאומרים לגר שיש חיוב מצוות אף שיודעים בודאי שלא ישמור מצוות. עי' במאמר "ממכירת חמץ לגיורים פיקטיבים" העתק דברי הרב אמסלם מהתומכים החזקים לחוק הגיור: "אומר הרב אמסלם המדגיש כי מזה שנים התקבלו לגיור גם כאלה שהיה ברור שאין בכוונתם לקיים את המצוות, וזאת בהסתמך על הגישה המקלה בעוד רבני העדה החרדית התנגדו לכך. "לרבנים הראשיים הייתה מסורת של פסיקה", מדגיש הרב אמסלם. אם זה אמת מה שטוען בשם הרבנות הראשית, אז באמת גם גרים כאלו נשארו גוים, ואם זה לא אמת והרבנות גיירה רק אלו שכוונתם לקיים המצוות, בא כאן להוסיף עשרות אלפי גרים שאין בכוונת לקיים מצוות, וגם לדברי הרבנים הראשים הגיור לא חל. הקשר בין שינוי נוסח שלא עשני אשה לגיור פיקטיבי ובאמת הקשר בין השינוי בנוסח ברכת 'שלא עשני אשה' לענין הגיור הזה הוא מאוד קרוב, שהרי יש גם ברכה 'שלא עשני גוי', ועיקר ברכה זו הוא כמו שכתב הטור "שצריך ליתן שבח והודאה למקום, שבחר בנו מכל העו"ג וקרבנו לעבודתו". וכעת כפי שרוצים רבנים אלו לעשות הוא שענין של גיור זה לא לקרבינו לעבודתו אלא לעשות יהודים כדי שלא יהא חיתון תערובת, ואילו ענין של קיום מצוות שזה עיקר ההבדל בין יהודי לגוי, לדבריהם זה דבר שולי ומספיק הצהרה פיקטיבית, ואף שמודה שאדם צריך לקיים מצוות, אבל זה לא עיקר הגיור אלא דבר צדדי שאינו מעכב הגיור. וממילא כמו שברכת שלא עשני אשה, מספיק לדבריו הצהרה פיקטיבית בשטר ושוברו עמו, ולא מוכן להכיר שיש מעלה באיש שמחויב יותר מצוות מאשה, אז גם כן כל ענין של עיקר היהדות שהוא לקרבינו לעבודתו שנכלל בברכת שלא עשני גוי, עיקרו לפי דבריו אינו זכות להתקרב לעבודתו אלא מספיק להיות יהודי שיש לו היתר להתחתן, וממילא בענין גיור מספיק להתגייר בהצהרה פיקטיבית, ושלא צריך לקבל לקיים, והרב הזה חושב שבקבלת גרים כאלו קיים גם קבלת גרים כהלכה וגם לא עובר על דברי חז"ל שהרי הצהרה פיקטיבית הוא ג"כ כשר לדבריו, אולם האמת שאין כאן גיור כלל שהרי עיקר ומהות הגיור לקבל מצוות באמת וכמו שכתב הרמב"ם. רמב"ם (הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכה א): בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה וקרבן. הלכה ב: מילה היתה במצרים שנאמר וכל ערל לא יאכל בו, מל אותם משה רבינו שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי ועל זה נאמר ובריתך ינצורו. הלכה ג: וטבילה היתה במדבר קודם מתן תורה שנאמר וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם, וקרבן שנאמר וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ע"י כל ישראל הקריבום. הלכה ד: וכן לדורות כשירצה העכו"ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן, ואם נקבה היא טבילה וקרבן שנאמר ככם כגר, מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קרבן. והכוונה בזה שאם רוצה להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה, אז יש גיור אבל אם אינו רוצה בזה, הוא בכלל לא נקרא גר ולא שייך כלל גיור ולא שייך כלל מילה וטבילה, שחסר כאן עיקר מהות הגיור. וכן ברמב"ם הדבר מפורש (שם פרק יב הלכה יד): הבא על שפחה ואפילו בפרהסיא ובשעת עבירה אין הקנאין פוגעין בו, וכן אם לקח שפחה דרך חתנות אינו לוקה מן התורה, שמעת שטבלה וקבלה מצות יצתה מכלל העכו"ם. הלכה יז: כל העכו"ם כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהן כל המצות שבתורה והעבדים כשישתחררו הרי הן כישראל לכל דבר שנאמר הקהל חוקה אחת יהיה לכם ומותרין להכנס בקהל י"י מיד. ומפורש שבלי קבלת מצות גם בדיעבד לא חל. וכן בשו"ע (יו"ד הלכות גרים סימן רסח סע' ג'): חוץ מקבלת המצות שמעכבת אם אינה ביום ובשלשה. ומפורש שבלי קבלת מצות גם בדיעבד לא חל. ואה"נ אינו צריך להיות בטוח שלא יעבור על איסור מחמת התגברות היצר או עצלות במצוות עשה, כי כל ישראל ג"כ עוברים לפעמים על איסור בהתגברות היצר ובעצלות, אלא שצריך להודות שהשומר מצוות יקבל שכר והעובר נענש והוא ישמור באופן עקרוני על זה. עי' בזה ברמב"ן על הפסוק ארור אשר לא יקים (דברים כ"ז כ"ו). התנצלות של הרב ריסקין בענין גיור במניעת קרע בעם ובתמיכה ב"בית הלל"העתק כתבה מערוץ 7 על הרב ריסקין בענין הגיור: הרב ריסקין: חוק הגיור ימנע קרע בעםי' בחשון תשע"ה, 03/11/14 04:21 || עדו בן פורתעל רקע מחאת הרב דוד לאו נגד החלטת הגיור אומר רב היישוב אפרת: מקווה שהרבנות תבין שכולם מסורים להלכה ותמיד היו בית הלל ובית שמאי.ראש מוסדות "אור תורה סטון" ורב הישוב אפרת, הרב שלמה ריסקין, התייחס אחר הצהרים (שני, י' חשון תשע"ה) לחוק הגיור שאושר כהצעת מחליטים בממשלה."אנחנו מברכים את הממשלה על שנקטה בצעד האמיץ לטובת אחדות ישראל, צעד שימנע פילוג לשני עמים, יהודים וישראלים", אמר הרב ריסקין.על רקע הביקורת על החוק שמתחו היום גורמים שונים ברבנות הראשית הוסיף הרב ריסקין, "אני תקווה שהרבנות הראשית תבין שאנחנו, רבני הערים, מסורים לחלוטין להלכה ושבכל הדורות היו תלמידי הלל ותלמידי שמאי בפרשנות שונה. אנו נתאחד ולא נתפלג, נדבר ולא נחרים. מדובר על חיי בשר ודם ועל עתיד עמנו".בישיבת מועצת הרבנות הראשית מוקדם יותר היום הודיע הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, על הקמת ועדה בראשות הראשון לציון, הרב יצחק יוסף בנושא הגיור.הוועדה תדון בהשלכות של החלטת הממשלה בנושא הגיור, ותגבש מדיניות כיצד הרבנות תפעל בנושא כדי שהגיורים יישמרו כהלכה. הרב לאו מתח ביקורת על החלטת הגיור ואמר "כפי שהממשלה לא יכולה להתערב לרופאים במלאכתם, אין לה להתערב בנושאים הלכתיים כדוגמת הגיור. ע"כ העתק של המאמר על הרב ריסקין בנוגע לגיור בערוץ 7. מה ביאור דברי הרב ריסקין "צעד שימנע פילוג לשני עמים, יהודים וישראלים"? בפשטות הכוונה שיש כיום כשלוש מאות אלף ישראלים שנכנסו לא"י והם גוים ע"פ הלכה, אבל יש להם אזרחות ישראלית. ויוצא שיש כאן בא"י שני עמים, עם אחד, יהודים, ועם שני, ישראלים שהם לא יהודים, וכעת ע"י חוק הגיור רוצה למנוע הפילוג הזה שיהא רק עם אחד שכולם יהודים, ולבטל את מי שהוא עם אחר היינו ישראלי ולא יהודי. והיינו שרוצה לגייר כשלוש מאות אלף ישראלים גוים להיות יהודים, שאם רוצה לגייר רק כחמישים אלף א"כ עדיין נשארים כמאתיים וחמשים אלף ישראלים שהם עם שני ועדיין יש פילוג של שני עמים ומה הרוויח, אלא שרוצה לגייר את כולם. ואני שואל, היעלה על הדעת שאלו שלש מאות אלף ישראלים גוים רוצים לקבל מצוות באמת? מי שמטרה שלו לעשות כאן עם אחד שכולם יהודים, בזמן שיש כאן יותר משלש מאות אלף גוים, הוא מוכרח לעשות גיור שאין לזה שום שייכות עם ההלכה, ומוכרח לומר שקבלת מצוות מספיק בהצהרה פיקטיבית או בלי שום הצהרה כלל. יבואו כאן מיליוני גוים שרוצים "להתגייר" כשהגיור יהא הפקר ואין עוד תביעה לקיום מצוות בפועל רק הצהרה פיקטיבית, אז בכל העולם ידעו שכאן בא"י כל ענין של גיור הוא בצורה שאין תובעים קיום מצוות בפועל, וא"כ יבואו כאן עוד שלש מאות אלף גוים ואז שוב יהא כאן בעיה של שני עמים וצריך לגייר אותם, ואז יבואו עוד שש מאות אלף וכן הלאה, ואין לדבר סוף, וגם לאלו שחשבו שיפתרו את הבעיה של שני עמים ע"י גיור, יודו שאין עוד אפשרות לגייר, אז מה תיקנו כאן, רק במקום לכבות את הדליקה במים מכבים זה בנפט והוסיפו שמן למדורה. וחוץ מזה הגרים שבאמת רוצים להתגייר לא יתקבלו בתוך עם ישראל, וגם אם נתגיירו לא יהיו מקובלים מכיון שכל אחד יודע שהגיור כאן לא אמיתי. הטעות החמורה לתלות ב"בית הלל" הגיורים של הלל הזקן שקיבל שלשה גרים לעומת בית שמאי שלא קיבל אותם, (שבת לא ע"א) מדובר שהלל הבין שהגר הוא אמיתי. ע' תוס' (יבמות דף קט עמוד ב) רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים - אמר ר"י דהיינו היכא שמשיאין אותן להתגייר או שמקבלין אותן מיד, אבל אם הן מתאמצין להתגייר יש לנו לקבלם. שהרי מצינו שנענשו אברהם יצחק ויעקב שלא קבלו לתמנע שבאתה להתגייר והלכה והיתה פלגש לאליפז בן עשו ונפק מינה עמלק דצערינהו לישראל כדאמרינן בהגדת חלק (סנהדרין צט:). וגם יהושע קבל רחב הזונה ונעמה ורות המואביה. ובריש פרק במה מדליקין (שבת לא.) שגייר הלל אותו שאמר גיירני על מנת שתשימני כ"ג, ואותו דעל מנת שתלמדני כל התורה כולה, ואף על פי שלא היו מתאמצין להתגייר יודע היה הלל בהן שסופם להיות גרים גמורים כמו שעשה לבסוף. ביטול החזקה ד'אגב אונסייהו גמרו וקבלו' וכן, הרי הגר של בית הלל הוא הולך להתיישב בין שומרי תורה ומצוות, משא"כ היום שרוב רובם של הגרים שהוא רוצה לעשות הם אלו שרצונם להתחתן עם חילונים וכן הולכים להתיישב בין חילונים, שהרי מטרת החוק הזה לגייר עשרות אלפי גרים כדי שלא יתחתנו עם יהודים ובדרך כלל הם אלו שכבר התחתנו איתם ובדרך כלל זה חילונים או שנמצאים בחברה חילונית, וא"כ אין שום חזקה שהגר ישמור מצוות וכל אחד יודע שאינם הולכים להתיישב בין שומרי תורה ומצוות. דברי הרב הראשי הרב הרצוג זצ"ל כאן נביא דברי הרב יצחק אייזיק הרצוג זצ"ל שחזקת חלות גיור הוא רק אם בדעת הגר להכנס לחברה שומרת תורה ומצוות. העתקתי במאמר "גיור בלי קבלת מצוות אמיתי הוא עשית ליצנות מן התורה". דברי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל בנוים על דברי ריטב"א יבמות, ונביא את דבריו אחרי ההעתקה של התוס' והריטב"א. תוס' (יבמות דף כד עמוד ב): הלכה כדברי האומר כולם גרים הם - הך גירי אריות לא דמי להא דאיכא מ"ד כותים גירי אריות הן דהתם היו עובדים אלהיהם כדכתיב בספר מלכים ולמ"ד גירי אמת הן קסבר דשוב נתגיירו לגמרי. חידושי הריטב"א (שם): והקשו בתוספות כיון דגרי אריות גרים הן לרבנן למה אמרו שהם כגויים למ"ד גרי אריות הם, ותירצו דשאני התם שהכתוב אומר עליהם ואת אלהיהם היו עובדים לומר שלא נתגיירו בלב שלם מעולם ולא קבלו עליהם, ומאן דמכשר התם סבר דנתגיירו בלב שלם אלא חזרו לסורם, אבל (הא) הכא כיון דנתגיירו וקבלו עליהם חזקה הוא דאגב אונסייהו גמרו וקבלו ואף על גב דמחמת האונס הוה גירות הוא אליבא דרבנן. שו"ת היכל יצחק (אבן העזר א סימן כא ג) מהרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל הרב הראשי לישראל: ודע שאעפ"י שהדין כבר מימי התנאים ז"ל הוא שבדיעבד כולם גרים הם, יש לי חשש רציני בזה"ז, לפי שלפנים בישראל, היה העבריין נבזה ונרדף בעמו, וע"כ כשקיבל עליו גוי יהדות, אעפ"י שהסיבה הראשונה שהניעתו לכך היתה אישות, הרי ידע שיהא מצבו רע מאד בחברה היהודית, (ומהחברה הגויית יהא תלוש ונעקר), אם לא יתנהג כתורה, משא"כ בימינו שכ"כ הרבה יש חופשים, ולא רק שאינם מתקשים בגלל זה, אלא שעומדים עוד בראש האומה והקהלות, וע"כ יש לחוש שאיננו באמת מקבל עליו לשמור את המצוות, אלא שמשום הסיבה, הוא אומר בפיו, אבל לבו בל עמו, והריטב"א אומר שאגב אונסו גמר וקיבל, ובימינו י"ל שאגב אונסו הוא אומר מה שאומר אבל למה לו לגמור בדעתו לשמור באמת וד"ל, וע"כ היום האחריות מוטלת ביותר על הרב להתבונן בכל מקרה עד שתתישב דעתו עליו שבני אדם הללו מסתבר שבאמת ישמרו את דת קדשנו. ניצול באופן כללי נוסח "בית הלל" שלא במקומו יש היום קבוצה של רבנים שקוראים לעצמם רבני בית הלל, (ומן המאמר שלו לעיל מבואר שהוא שייך לקבוצה זו או עכ"פ הוא באותו דעה), והיינו שמעיקרי כוונתם תמיד להקל בכל הדינים, והם משתמשים בשם הזה "בית הלל" כדי להכריז בפומבי שתמיד מה שאנו פוסקים יש לו על מי לסמוך ובזה חושבים שמסלקים כל ביקורת עליהם, וחושבים שא"א להפריך אותם, שהרי תמיד יכולים לומר שמי שמחמיר הוא בית שמאי ואנו בית הלל. אולם יש כאן טעות חמורה, שהרי בית הלל לא תמיד מקילים, רק שיש יותר פעמים שמקילים יותר מבית שמאי אבל לפעמים יש גם שמחמירים, עי' מסכת עדויות (פ"ד) על כל הרשימה שבית הלל מחמירים. ועוד, בית הלל לא חפשו מתחת הקרקע להקל אלא יצא להם כך, אבל רק בעיון. ולא בחיפוש אחר חיפוש לעשות דברים פיקטיבים, ובודאי לא עלה על דעת הלל הזקן או בית הלל שחל גיור גם בלי קבלת מצוות אלא בהצהרה פיקטיבית במלמול הפה שמקבל המצות. והרי למ"ד שכותים גרי אריות לא חל כלל הגיור בגלל שעבדו ע"ז, אף שבפשטות הם קבלו מצוות בפני ב"ד באופן פורמלי, עי' בריטב"א ותוס' שהעתקתי לעיל. ובפרט אדם שתומך ומכבד רפורמים, וכן משנה נוסח של ברכה שתיקנו חז"ל באופן שהורס לגמרי את המשמעות ונשאר מילים פיקטיבים שאין להם שום משמעות, כמו שכתבנו לעיל בענין ברכת שלא עשני אשה, הוא בודאי חשוד לעשות גרים פיקטיבים. ויש שטוענים שהחוק החדש אינו ממש נגד ההלכה שרק אומרים שכל רב יכול לעשות גרים, וזה לא נגד הלכה, אולם אנו לא דנים בנוסח החוק אלא מה שמונח אחורי החוק, וכעת הרבנות הראשית הוא עדיין התקוה האחרונה שיכול להציל מהתדרדרות טוטאלית של הגיור, (אף שהתדרדרות חלקית כבר יש בעקבות לחץ עצום מצד הממשלה), אבל כשהגיור עובר לרבנות אפרת, וכדומה לו, אז זה התדרדרות טוטאלית של הגיור, וזהו משמעות החוק, ולא עוזר אם הנוסח עצמו של החוק באופן מילולי לא מתנגד נגד התורה אבל המשמעות האמיתית של החוק והתוצאה היא נגד התורה. (בלשון מודרני קוראים לזה "מכבסת מילים", לדוגמא "תהליך מדיני" שהמשמעות המילולית הוא לתקן ולחזק את המדינה, אבל כל אחד יודע שהכוונה להחריב יישובים ולהרוס את המדינה). בקיצור, החוק אומר שהגיור יכול לעבור לרבנות אפרת וכיוצא בו, מעוז חיבור בין אורטודוקסי לרפורמי, חיבור יהודי ונוצרי, וכן לעוד רבנים שרוצים לעשות גיור לאלו שאין כלל רצונם לקיים מצוות כדוגמת הרב חיים אמסלם, ומכאן מובן למה הרפורמים תומכים ושמחים בחוק הזה. וע"ע המאמר דעת הראי"ה קוק זצ"ל על גיור, שהתנגד בתוקף לגיורים כאלו וחשש להם גם בדיעבד שהם גוים. נספח הערך בויקיפדיה על הרב שלמה ריסקין: ביוגרפיה נולד בברוקלין שבניו יורק. למד בישיבה יוניברסיטי וקיבל הסמכה לרבנות מהרב יוסף דוב סולובייצ'יק. בשנים 1963–1977 לימד תנ"ך ותלמוד בישיבה יוניברסיטי, ושימש רב של בית הכנסת לינקולן סקוור, הסמוך למרכז לינקולן במנהטן. בשנת 1975, הוא הקים, יחד עם הרב פנחס באק, את הישיבה התיכונית "מתיבתא אור תורה" בריברדייל שבניו יורק. בשנת 1983 עלה ארצה יחד עם 195 משפחות מקהילתו בניו-יורק כדי להקים את היישוב אפרת שבגוש עציון. למן היווסדה ועד היום מכהן הרב ריסקין כרבה של אפרת. ייסד את מוסדות "אור תורה סטון", הכוללים את אולפנת "נווה-חנה" שבגוש עציון, הישיבה התיכונית "נווה-שמואל", התיכון "דרך אבות" שבאפרת, מדרשת לינדנבאום, ישיבת שיח יצחק, עמותת יד לאישה, מכון עמיאל, המכון להכשרת טוענות רבניות וישיבת מחנים. השקפת עולמו בציבור הדתי-לאומי נחשבת השקפת עולמו של הרב ריסקין פתוחה וחדשנית. הוא מגדיר את עצמו כפמיניסט, "אך עם הגבולות של ההלכה"‏‏‏[1]. הרב ריסקין הקים את ארגון יד לאישה המסייע לעגונות ולמסורבות גט, ויזם את שילובן של נשים כטוענות רבניות בבתי הדין הרבניים. כמה מעמדותיו של הרב ריסקין נחשבות חריגות בציבור האורתודוקסי. הוא מברך על פעילות חברי התנועה הרפורמית בנימוק שהם פועלים לקרב יהודים‏[2]. הוא הציע הצעה חדשנית בנוגע לברכת "ברוך שלא עשני אישה" שמברכים גברים בברכות השחר, ובמקביל מברכות נשים "ברוך שעשני כרצונו". לפי הצעתו יברך הגבר "ברוך שלא עשני אישה ועשני כרצונו" והאישה תברך "ברוך שעשני כרצונו ולא עשני איש". כך לדבריו יהיו הברכות שיוויוניות, ועם זאת לא ישתנה מטבע הברכה שתיקנו חז"ל"‏[3]. לדעתו אין איסור הלכתי לוותר על הריבונות הישראלית בשטחים. הרב ריסקין מנהל את המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי באפרת, בשותפות עם הכומר האוונגליסטי ג'ון הייגי מטקסס‏[4]. ספריו • The New Passover Haggadah • סדרת Torah Lights • סדרת אור תורה: על חיים, אהבה ומשפחה בספר בראשית, ידיעות ספרים, 2008; על חירות, התגלות וייעוד בספר שמות, 2010; על הקרבה קדושה ושתיקה בספר ויקרא, 2011; על מעבר, מחלוקת ומנהיגות בספר במדבר, 2012 • יד לאשה - האשה והגירושין ע"פ ההלכה, ספרי מגיד, 2008 • שיח שולחן - זמירות, תפילות וטקסים מסביב לשולחן ובחיק המשפחה, ספרי מגיד, 2009 • ציוני דרך: זיכרונות וסיפורים בדרך לציון, ידיעות ספרים, תל אביב 2012 הערות שוליים 1. * רוני שוב, "זכר ונקבה ברא אותם", מקור ראשון, דיוקן 582, 3 באוקטובר 2008, עמ' 20—24. 2. חיים לוינסון, הבורר של אפרת, באתר הארץ, 14 בינואר 2010 3. גילי זיוון, "הגיע הזמן לסידור תפילה חדש: הרהורים ראשוניים", בתוך: כהן ולביא, 2005 4. The Center for Jewish-Christian Understanding and Cooperation - CJCUC נכתב בעהי"ת ע"י מורנו הגאון רבי יצחק ברנד שליט"א, י"ד חשון תשע"ה.

 
מאמר הרב חיים רפאלגליון בריתי יצחק || משינוי בברכת שלא עשני אשה, לגיור פיקטיבי || להורדה והדפסה